(חי פה בסיפורים) – יצחק טויטו • מחבר הספר "לאסוף מתנות מהרצפה"
חדשות לבקרים מופיע מחקר העוסק בקפה. נזקיו, סגולותיו, השפעותיו, כל דבר
שיעלה על דעתכם, או על דעת אותו חוקר, שלא אתפלא אם השב"כ יגלה
שהוא במקרה אחיין של יצרן הקפה.
אבל הקפה ההוא היה משהו אחר. אומרים שחוויות של פעם נצרבות לעד.
ומה עם ריחות של פעם?
זו הייתה חנות למכירת פולי קפה, כולל טחינה במקום.
קפה כהן, הייתה שם דבר ברמה כזו שאפשר לכנותה – מיתולוגית.
והיא הייתה ממוקמת ברחוב החלוץ. אם צועדים מערבה, כלומר, מכיוון קולנוע 'רון'
בקצה האחד, לכיוון הפלאפלים שבקצה השני, אחרי שעוברים את 'פוטו ברנר'
וקצת לפני תחנת 'פז', שנייה לפני שפונים ימינה בביאליק לכיוון העיריה וגן הזיכרון – שם.
כו, שם, בערך באמצע הרחוב.
הדברים הטובים נמצאים באמצע. שביל הזהב, כנראה.
כשעברתי שם, תמיד האטתי ליד החנות כדי להסניף את ריח הקפה הטרי
שנטחן לפני רגע. עונג צרוף.
ויש אומרים שהוא אפילו בריא. קצת.
אחחח, אם רק גוסטב היה יודע…
אחחח… גוסטב, גוסטב
חייכתי לעצמי כשחשבתי על אותו גוסטב. הוא היה מלך שבדיה במאה ה-18.
הוא האמין כי קפה (וגם תה) מסוכנים לבריאות האדם.
המלך הטיל מיסים גבוהים על משקאות אלה, ואף הגביל את הצריכה שלהם.
כנראה שהייתה לו אובססיה לעניין, כיוון שביום בהיר אחד, הוא החליט לערוך ניסוי.
הניסוי זכה לכינוי – ניסוי התאומים.
זוג תאומים אסירים שנידונו למוות, 'זכו' להיות הנסיינים.
הוא המתיק את עונשם כדי לעקוב אחר ההשלכות של שתיית קפה ותה.
על תאום אחד ציווה לשתות שלושה קנקני קפה ביום, ועל השני, את אותה הכמות
של תה, לשארית חייהם.
הוא כמובן רצה לבדוק את הנזקים שיופיעו במהלך הזמן.
התוצאות היו כדלקמן:
הרופאים שהופקדו על הניסוי וגם המלך גוסטב עצמו, מתו לפני האסירים, ולא זכו לראות
את התוצאות שלא התפרסמו מעולם.
האם יש כאן המלצה כלשהי לגבי שתיית קפה?
מה פתאום… הלו, הלו, אל תוציאו דברים מהקשרם, אבל, וזה אבל ענק,
כל מי שלא שותה כלל, ומפסיד במודע את הניחוחות המיוחדים, עושה זאת
על אחריותו האישית, ואל לו לבוא בטענה כלשהי לכותב שורות אלה.
קומקום לחיים
אימי, מנוחתה עדן, הייתה קונה פּוֹלִים טריים, טוחנת אותם בבית, מבשלת
את הקפה הטחון בקומקום אלומיניום ישן על הגז, וכל הבית הריח קפה טרי.
עונג צרוף, כבר אמרנו?
ניחוח מאריך חיים. אתה הבנת את זה גוסטב?
אם מישהו יפתח עמדה קטנה כזו, לא צריך הרבה,
רק גזיה, קומקום וקפה, לקוח אחד כבר יש לו. כל יום. (ב"נ)
אבל קומקום כזה, כמו בתמונה, כן?
יצחק טויטו
יליד חיפה, ובעל תואר שני בחינוך ותואר ראשון בחינוך גופני.
בשנה החולפת הוציא לאור את ספרו העלילתי "לאסוף מתנות מהרצפה" הגדוש ברעיונות פורצי שגרה, השזורים כבדרך אגב בעלילה ושהקורא מוזמן פשוט לאסוף מהרצפה.
איציק נמצא כעת לקראת סיומו של ספרו הבא.
היי יצחק.
אני קוראת אותך מדי פעם, בוחרת לי סיפור מהרשימה המתפרסמת כאן ונהנית. הסיפורים שלך, דרך הכתיבה הקלילה שלך, הם כמו ניקוי ראש מהדברים הכבדים האופפים את חיינו.
וואוו… תודה רבה סילביה. את רואה – זה כיף. במיוחד עם ריח הקפה
כן זה אני למדתי בבית ספר יבנה במחזור שלך יחד עם בפינחס הרץ שגם הוא בא מבית קליית קפה " מקור הקפה אחיו היום ממשיך שם אהרון לכר ועוד.רק שאני בשנים האחרונות חזרתי למקורותי הגרמניים ולכן שיניתי את שמי המישפחתי לקאהן בימקום כהן.דניאל קאהן
פשששש… עולם קטן. ומעניין.
הנה, עוד אחד מסגולות הקפה?
מר טויטו היקר אני בנו של מייסד "קפה כהן" אבי המנוח יוליוס קאהן(כהן) היה הבעלים העסק הזה היה קיים למעלה מ60 שנים אבי המנוח יחד עם סוחרים נוספים דן גבריאלי ועוד הקימו את היתאחדות הסוחרים בחיפה וכן הקימו את החברה "ישוב יבואני קפה" שהיו חברים בחברה הזו כל בתי הקליה לקפה בעיר.שמחתי שמישהו ניזכר בעסק המשפחתי שלנו.תודה לך מר טויטו
מעניין ומרגש. אם אני לא טועה אחד מכם
למד בבית הספר יבנה בחיפה. במחזור שלי.
יתכן?
בנוסף לקפה כהן היו עוד בתי קליה לקפה בחיםה קפה שרייבר קפה מאיר קפה גליק קפה שרף קפה ריינר ובעיר התחתית קפה סמי וכמובן בנצרת ובכפרי הגליל. אנחנו היינו יבואני הקפה הירוק לפני הקליה והיינו מספקים לכולם את הפולים בשקים של 60 או 70 קילוגרם. עד אשר אנשים עברו לנס קפה ואת הקפה השחור קנו טחון בשקיות בסופרים. ככה נגמר לו ענף שלם של קפה. המחסן שלנו היה ברחוב סירקין 5 שהקים סבא שלי בשנת 1932 ומספר הטלפון שם היה 37. היסטוריה!! אחרי סבי ניהל את המחסן אבי ואחריו בעלי. עד שנסגר בשנת 2000. ככה עבר לו עולם שלם.
מרגש ומעניין.
אני יודע שהיו עוד הרבה בתי קליית קפה. אך אני כתבתי רק על אותו אחד שעברתי לידו בדרכי מבית הספר.
גברת בכר אני זוכר אותך ואת מר פראז"י ברחוב סירקין היה הסניף של ישוב יבואני קפה שסיפק לכל בתי הקליה בעיר חיפה פולי קפה ירוקים.אני בנו של יוליוס קאהן(כהן) הבעלים של קפה כהן ברחוב החלוץ 27.הסלוגן שלנו היה כהן קפה תמיד תישתה.הרבה בריאות גברת בכר
אדון יצחק, יכול להיות שריח הקפה מגיע כרגע עד אליי? גדיי ללכת על בטוח, אאלץ ללכת למיטבח ולהכין לי לבד . ??
??
מקסים ומרגש. כתיבה נהדרת וסיפוריך מעלים זיכרונות וריחות שנשכחו.
תודה שבת שלום
תודה רעיה.?
אבא שלי ז"ל היה יורד לקנות קפה בהדר אצל כהן ותמיד היה משכפל "איזהמפתח אצל קלוג'ני ממול כהן.
אכן
יעקוב אכן קלוז"ני היה חבר טוב שלנו החנות שלו היה שם דבר בחיפה בזמנים ההם לא רק שיכפול מפתחות אלה גם כלי עבודה לאחיו היה מכבסת קלוז"ני לא רחוק מחליסה.דניאל זיגפריד קאהן
תודה על הסיפור המקסים ושבת שלום.
תודה לך, לודמילה