מה יהא מחיר בלוק קרח?
בארכיון העיר חיפה נמצאת השאילתה הבאה. המועד: 29 במאי 1951. הגיש אותה החבר יוסף קושניר. התואר שלו: נבחר סיעת מפ"ם בעיריית חיפה.
החבר קושניר כתב לראש העירייה, אבא חושי, כדלקמן: "בעיתונות הופיעה הידיעה כי יצרני הקרח בחיפה עומדים ללכת בעקבות חבריהם בתל-אביב ובירושלים, ולדרוש העלאת המחירים, ובתור לחץ, להפסיק או לצמצם את הספקת הקרח בחיפה".
החבר יוסף קושניר מסביר: "ידוע שהפסקת הקרח או צמצומו בערים אחרות גרם, מלבד הסבל הכרוך בכך, להגברת התחלואה באותם המקומות. עם בוא הקיץ, הופעת מחלות יש בכך משום סכנה חמורה". ושואל נבחר סיעת מפ"ם בעיריית חיפה: "התאחז העירייה באמצעים למען קדם את פני הרעה?…האם תברר העירייה את הדבר, ובאם החששות יתאמתו, האם תנקוט באמצעים חוקתיים או אחרים, בין בעצמה ובין בשיתוף עם מוסדות ממשלתיים אחרים מתאימים?".
עד כאן השאילתא. מאז שהוגשה חלפו קרוב ל-75 שנים וסביר להניח שהקרח שעליו דיבר החבר קושניר, נמס זה מכבר. לכן, התשובה של ראש העירייה אבא חושי אינה רלוונטית. אגב, בשעות היום, אם העננים לא מפריעים, אפשר לראות ממרומי הכרמל את החרמון הלבן משלג. זה הרבה יותר רלוונטי מאשר הקרח בחיפה מלפני עשרות דאשתקדים.
שביתת הימאים: יאללה, מכות!!!
בקיץ 1951 התחוללה שביתת הימאים הגדולה בנמל חיפה. היא נמשכה שישה שבועות. מנהיגיה היו רב-החובל יצחק אהרונוביץ ("אייק") ז"ל ורב המלחים דאז, נמרוד אשל ז"ל. לימים, רב-חובל.
העילה לשביתה: קבוצת ימאים שניצחה בבחירות למועצת הימאים, רצתה להתנתק מהתלות במועצת פועלי חיפה שבראשה עמד יוסף אלמוגי. ההסתדרות התנגדה, ובתגובה התבצרו הימאים באוניות וסירבו להפליג. אנשי "פלוגות הפועל" והמשטרה פשטו על השובתים ונהגו בהם באלימות רבה. "הלכו" שם מכות מכות! לאוניות הוכנסו מפירי שביתה וימאים זרים, וכדי "לשבור" את השביתה, גויסו ראשי השובתים למילואים. עירוב צה"ל בסכסוך עבודה אזרחי עורר זעם רב בציבור, וגם מתוך הצבא הסתננו קולות מחאה.
הנה לקט מסמכים עירוניים שדנו בשביתה. הם נמצאים בארכיון העיר חיפה. חברי סיעת מפ"ם במועצת עיריית חיפה תבעו מראש העירייה, אבא חושי, לחקור מה עשו עשרות פועלי עירייה בבית יורדי ים בעיר התחתית. "לפועלים אלה לא היה כל תפקיד הקשור בעבודתם בעירייה, ואין ספק כלל כי נשלחו על מנת להתערב בסכסוך הימאים. חבר הוועד ששאלם למטרת התכנסותם, נענה במכות", ככה הם כתבו לראש העירייה, והוסיפו:
"לא נרשה בשום אופן כי העירייה ועובדיה ישמשו למטרות של בריונות, או לעשות שליחויות שאינן קשורות בעבודות העירייה". יש לציין שאבא חושי היה מזכיר מועצת פועלי חיפה לפני שנבחר לעמוד בראשות העירייה באותה שנה, 1951, ואת הקשר שבין העירייה לבין מועצת פועלי חיפה באותם ימים אפשר להשוות לקשר הגורדי.
חבר מועצת העירייה, מר אבצוג, דרש להקים וועדת חקירה בעניין זה, "על מנת לענוש את האשם", כלשונו. החבר צימרמן קרא לטהר את האווירה שנוצרה, והמזכירה לו את המאורעות הקודרים שאירעו לפני חורבן הבית, לא פחות ולא יותר. אבא חושי השיב שכלל לא שלח פועלי עירייה לנמל להתערב בסכסוך הימאים. בעצם מה רוצים ממנו?
"האמצעים בהם אחזה המשטרה לדיכוי מלחמתם הצודקת של הימאים עוררו מחאה בישוב כולו", קראה צילה עירם, חברת מועצת העירייה מטעם הסיעה הקומוניסטית. והיא הוסיפה: "התנפלותה הפרועה של המשטרה על הימאים והתנהגותה הברוטאלית כלפי העובדים לא נותנות לעבור לסדר היום".
"אנשים התחפשו לשוטרים"
והוסיף חבר המועצה יוסף קושניר ממפ"ם: "נמסר לי שבשעה שהורדו בכוח ובאכזריות מלחי האוניות 'תל-אביב' ו'רימון', וקהל פועלים רב הגיב… בהפגנה ובמחאה, התנפלו והיכו את הקהל לא רק שוטרים העובדים במשטרה, אלא גם אנשים פרטיים שלבשו מדי שוטרים, ואלה הפליאו מכותיהם… לא ייתכן כי אנשים פרטיים ילבשו מדים וישתתפו אף הם במלאכה הבזויה … אם נתיר ארגון משטרה פרטית על ידי גופים או פרטים, נגיע לאנרכיה ולהפקרות שאין דוגמתן". סוף ציטוט.
ואיך הגיב ראש העירייה? לדבריו, ימאים בודדים ובקבוצות פנו אליו כדי שיתווך בין הצדדים, ועז היה רצונו להתערב בדבר, כי ענייני הים והימאים קרובים מאוד לליבו. חוץ מזה, אבא חושי סבר שמדובר בסכסוך פנימי בין ההסתדרות לבין חבריה, ואין העירייה צריכה לדון בו.
אגב, לצד הימאים השובתים עמדו השבועון "העולם הזה" בעריכת אורי אבנרי, עיתון "על המשמר" של מפ"ם, ועיתון "קול העם" של מק"י (ר"ת: "מפלגה קומוניסטית ישראלית").
קיימת חובה להחליף את יונה. אמר שהשתנה והבין מהכשלונות העבר שלו בהתנהלות ובהתנהגות שלו אבל דבר לא השתנה.
בילדותי היכרתי היטב את אלמוגי, הוא התגורר ברחוב ארלוזורוב…עבר רבות בחייו….כולל נפילה בשבי הצבא הנאצי ביוון….