יום שישי בצהריים, רגע לפני סגירה.
כולם מיהרו להספיק את הקניות ולהגיע במהרה הביתה.
הסופרמרקט היה עמוס עד אפס מקום. עגלות התנגשו זו בזו, ילדים התרוצצו בין המעברים, ואנשים הביטו שוב ושוב בשעון בחוסר סבלנות.
התור לקופות הלך והתארך, בקצה אחד התורים עמד אדם מבוגר. ביד אחת אחז ארנק קטן, ובידו השנייה כמה מוצרים בודדים: חלה, גבינה, קופסת סלט ובקבוק חלב.
הוא חיפש לאט את הכסף בארנקו, עוצר מידי פעם, מתבלבל בין המטבעות והשטרות. מאחוריו עמדה בחורה צעירה חסרת סבלנות. היא נשפה בקול, הזיזה את העגלה מצד לצד ולבסוף אמרה בקוצר רוח:
"נו באמת… אפשר קצת להזדרז? אנשים פה ממהרים."
אל דבריה הצטרפו קולות נוספים מהתור: "מה קורה פה עם העיכוב הזה?"
"אדוני, זה יום שישי, כולם רוצים להגיע הביתה." רטנה אישה נוספת מן התור.
"אם אתה רואה שקשה לך, תכין את הכסף מראש…" קרא לעברו הבחור בסוף התור.
האיש הרכין את ראשו במבוכה גדולה, וידיו רעדו ללא שליטה. מטבעות הכסף נשמטו מידיו בזה אחר זה. הוא התכופף באיטיות לנסות לאסוף אותם, אך הקופאית הקדימה ונחלצה לעזרתו.
"עזבי… אני אסתדר," מלמל במבוכה,
מאז שנחבלתי בידיי, התנועות שלי כבר לא כמו פעם, לא נעים לי מכל הממתינים מאחור."
לרגע אחד הכל השתתק. גם הבחורה הצעירה שעמדה מאחור הורידה מבטה.
פתאום אותן דקות של המתנה כבר לא נראו חשובות כל כך. האיש שעמד מולם כבר לא היה "עוד זקן שמעכב תור, " אלא אדם שמתמודד מידי יום עם קושי שאיש סביבו כלל לא ידע עליו.
לעיתים אנו ממהרים לשפוט אדם עוד לפני שאנו יודעים דבר על חייו, קשייו או ההתמודדות שהוא נושא עמו. די במבט אחד, בהתנהגות רגעית או בעיכוב קטן, כדי שנדביק לאחר תווית של חוסר התחשבות, איטיות או אדישות.
מאחורי כל אדם מסתתר סיפור שאיננו רואים.
לפעמים האדם שמולנו אינו "מעכב" אותנו בכוונה, אלא פשוט מתמודד עם כאב, מגבלה או קושי שאיננו מודעים איליו כלל.
כפי שאומר הפתגם:
"אל תדון אדם עד שתגיע למקומו."
אולי דווקא בעולם שבו הכל נעשה במהירות, חשוב שנלמד לעצור רגע לפני השיפוט, ולהיזכר שקצת סבלנות ואנושיות יכולות לשנות הרבה יותר מכל מילה שנאמרת בחוסר מחשבה.
בסופו של דבר, לא האיש שעיכב את התור היה הבעיה, אלא המהירות שבה מיהרו לשפוט אותו.
סיפור חשוב, כמו שנאמר "והדרת פני זקן". כולנו צריכים לזכור שהזמן לא עוצר עבור אף אחד מאיתנו וכולנו נזדקן בסופו דל דבר והלוואי ונצליח להזדקן בכבוד. 🌹
ואוו תודה ששיתפתם את הסיפור! ככ חשוב!
אני מבינה את האישה בתמונה, זה מאוד מכעיס לחכות בצור, אבל למה לעמוד בתוך העגלה ?!
כמה נכון הסיכום👍🫂
לא מזמן זה קרה לי יצאתי עם 2 ילדיי לסופר פארם התינוקת בעגלה ובן השלוש מחזיק בעגלה עמדתי בקופה כדי לשלם פתאום הילד החליט לברוח רצתי אחריו וחזרתי לסיים תשלום ותוך כדי שאני מכניסה לשקית המוכרת שואלת את זו שאחריי את רוצה לבוא מפה? אמרה לה הגברת לא אני אתן לה לסיים הסתובבתי וחייכתי אליה, כן זה נתן לי תחושה טובה שמישהו מבין אותי
כמה זה נכון בסופר צריך סבלנות,יש האבה קונים והסבלנות של האדם שווה זהב זה בכל מקום ובכל מצב.
מאחלת לכם לכולכם,ניחנתי בסבלנות וזה עוזר מאוד בחיים ובכלל
הזקנה היא דבר ארור
מלווה בכל מיני כאבים שמגבילים את הגיל השלישי
קשה להתמודד למרות שיש רצון
והכי מייאש שיש רצון אבל כבר אין יכולת
לכן צריך לכבד את הזקנים
ולכן למשל שבלי שיבקשו הם מקבלים כרטים שלבני 80 יש זכות בכל מקוםחוץ ממרפאות, בתי מרקחת לא לעמוד בתור!
פאשלה של ההמחשה המיחשובית.
הבחורה המשלבת ידיים נמצאת בתוך עגלת הסופר איך ייתכן?
אפשר היה להשקיע עוד כמה שניות בעריכה.
הבחור עם הטריקו השחורה מחכה איתה בתור לקופה. כל אחד קונה בסופר ומהיר בעגלה מה שחסר לו…
אני מקבל את מה שאת אומרת, ובכל זאת, אני רק שאלה: למה באמת לא להכין את הכסף מראש? אני רואה אנשים מבוגרים, גם באמצע השבוע, שרק בסוף החשבון מתחילים לחפש את הארנק, לאט לאט, הרי יש להם את כל הזמן שבעולם. הם לא ממהרים לעבודה. כל כך מהר הם שכחו את הזמנים שבהם גידלו ילדים ועבדו ועשו מילואים ומיהרו? אני נתקל בכל שבוע באדם מבוגר, שאורז לו לאט לאט את הקניות, ורק אז מתפנה לחפש את הארנק כדי לשלם, כשבתור עומדים הורים ילדים חיילים ואנשים עובדים. האם אין שני צדדים למטבע? האם "החלש" הוא אוטומטית "הקורבן" ו-"הצודק"?
לכן חייבים בכל מקום להקדיש קופה לגיל השלישי
פנינה זוהי חוצפה שלא תתואר מדוע הבחור בצילום שנראה כמו שבח ויש לבדוק אם יש לו בכלל תז כחולה מניף את ידו ומתלונן על האיש המבוגר?
אין לעבור בשתיקה על מקרה זה, והבחורה שם מחבקת ידיים בחוסר סבלנות מי את חושבת את עצמך בכלל? טוב שלא נכחתי בתור זה הייתי מעמיד את החוצפנים על מקומם.
דובי, אני חושב שהתמונה לא אמיתית אלא נוצרה ב-AI, ככה זה נראה לפחות.
לכן חייבים בכל מקום להקדיש קופה לגיל השלישי
זה תמונה שנוצרה בAI
רק לא ליכוד
אתה רוצה לדבר על זה? אני מכיר פסיכיאטר טוב, נראה שאתה קצת אובססיבי…
יוחאי יקר, האם פסיכיאטר יעזור להם?
בחלקם מעדיפים את תומכי הפלסטינים בממשלה ולא את האחים שלהם הליכוד והחרדים אז מה יעזור פסיכיאטר במקרים של אובדנות?
ציפק'ה – אני מבינה שאת מתמודדת מוח ומתקשה בהבנת המציאות, אבל את לא חייבת לשתף את הציבור בבעיות הבריאות שלך. פשוט קחי בזמן את הכדורים ואל תערבבי ביניהם. את הכדורים הצהובים היית אמורה לקחת אתמול בשעה 12:00. אם היית מקפידה על השעות זה היה חוסך מכולנו את התגובות הדביליות שלך.
ממש לא נכון בבוקר אני הולך לעשות קניות ומגיעים כל הפנסיונרים שלא עובדים וקמים ב4 משיעמום ובאים לקנות אבל למה למהר אנחנו לא עובדים מי שעובד שיחכה אז לא
הפנסיונרים שיבואו ב10 לא לפני הם לא זזים לא שומעים לא מבינים ולהם שיבואו בשעות שמתאימות לאטיות שלהם
אני מאחלת לך רק בריאות ואריכות ימים…. והמבין יבין!
אלו שמשלמים עם פנקס צקים פרימיטיבי וישן מוציאים אותי מדעתי כי תהליך התשלום עצמו נמשך 10 דקות תמימות ,כשבכרטיס אשראי היה נמשך 5 שניות . שיפתחו קופה רק לפרימיטיבים שמשלמים בצקים , שיעכבו זה את זה ולא יפריעו לקפלניסטים , הההיטקיסטים, לוחמי אחים לנשק , כי ברור שהפרימיטיבים הם רק מהליכוד
התפספס לך המשל , והמסר מהסיפור …חבל , נסה לקרוא שנית
בלשון המעטה.. אתה טיפוס שלילי! עכשיו מובן לך!
דוד
לא לעולם חוסן
יבוא יום ואני מאחל לך אריכות ימים שתגיע לגיל העמידה… ומה תגיד לא הצעירים שאין להם סבלנות אליך???
אולי כדאי שתקום יותר מוקדם, ולא תגיע לסופר כ"כ לחוץ…אפשר להיות נחמדים, לחייך לאנשים, ולא לחיות בהישרדות ובלחץ כל הזמן. כסף זה לא הכל בחיים
לקחת את ההקצנה של מקרים ואנשים מבוגרים או מוגבלים פיזית , להם רוב האנשים מגלים רגישות ואף עזרה.
מה לגבי אחרים שבמתכוון ובמודע אורזים את כל העגלה העמוסה במוצרים בשקיות באדישות מרתיחה ,מניחים באדישות את השקיות במתכוון באיטיות כי רואים שיש תור ארוך של אנשים מיואשים מאחורה ,מסתכלים שוב במסך כאילו הם איזה מהנדסי מחשבים,ורק אז מוציאים באדישות את האשראי,שלא לדבר על אלה שמוציאים פנקס צ'קים כאילו אנחנו בימי הביניים וזה תשלום מסורבל שמצריך גם הדפסה.
ואם כבר למה לא לתת למשל את הצד של המבוגר שעומד מאחור עם מוצרים בידיים וקשה לו כבר לעמוד והעיכוב בקופה נגרמת בגלל זה שבקופה?
פנינה יקרה, קראתי בהתרגשות את הסיפור שכתבת. מרגש מאוד וכל כך
מוכר לי מחיי היום יום.
האמירה שלך נכונה ומקווה
שהמסר יעבור לכל אדם.
מאחלת לנו כחברה לבצע שינוי
כי כל אחד מאיתנו מיוחד בדרכו
ולכל אחד מגבלה משלו. תבורכי