שכונת הנוסטלגיה בת-גלים: עבר עשיר ועתיד מבטיח – בת-גלים היא שכונת מיקרו-קוסמוס בקנה מידה גלובלי והינה רב שכבתית וסינקרטית
הקדמה:
השכונה הימית ביותר בישראל, בת-גלים, שוכנת בפנינסולה הבולטת בקו החוף של חיפה ומדינת ישראל (חובה לזכור ולהזכיר שבחיפה ראה הרצל את דוגמת החזון של "ישראל-החדשה"). השכונה ממוקמת על "דרך הים – הוויה מאריס" ההיסטורית באיזור החוף הפיניקי. באיזור זה עברו תרבויות והתרחשו אירועים היסטוריים דרמטיים קדומים. האיזור היה בתחומי נחלתו ההיסטורית של שבט מנשה שהיה חלק מממלכת ישראל שהתקיימה בנפרד מממלכת יהודה. למרות זאת התמקמה בתל שיקמונה שבתחומי דרום בת-גלים ומתחת לסטלה מאריס ומערת אליהו מושבה פיניקית חופית וימית. זאת הייתה מעין "עיר-מדינה" עצמאית עם נמל (כפי שמושבות ומובלעות פלישתיות התמקמו במקביל בדרום דרך הים בחוף שכונה פלישתי).
הפיניקים היו עם כנעני-שמי-פאגאני, שעלה כציוויליזציה עתיקה על בימת ההיסטוריה לפני כ-3,500 שנים. ייחודו היה בתרבות הימית המפותחת שלו, שעסקה בתעבורה ובסחר ימי ברחבי הים התיכון. לשם כך הקימו הפיניקים מעל לשבעים מושבות בחופים סביב הים התיכון. המושבות שכללו גם מושבות במרחבי קו החוף הישראלי (כמו, בין היתר: דור ואפולוניה), הפכו במהלך ההיסטוריה ליישויות משמעותיות כמו, בין היתר: צור וצידון בקו החוף הלבנוני (שהיוו את שורש ההתהוות הפיניקית) וכן בין היתר: קרתגו, ברצלונה, פלרמו, מאלגה, ביירות, ליסבון, גיברלטר, פאפוס, סלמיס ועוד.
לפיניקים של צור וצידון היו קשרים מצויינים עם ממלכות ישראל ויהודה. הם סיפקו את ארזי הלבנון ששימשו להקמת בית המקדש הראשון בירושלים ביהודה. עם ממלכת ישראל היו לפיניקים מצור וצידון קשרים הדוקים ביותר והשפעות גומלין, כולל קשרי חיתון בין האליטות (איזבל אשת אחאב הייתה בת מלך צידון).
דבר נוסף שאפיין את התרבות הפיניקית היה המצאת הזכוכית בכלל והזכוכית האומנותית בפרט (הדלקת מדורות בחורף בחול חוף הים, שבו נשבה רוח חזקה גילתה שכשכבתה האש והחול התקרר נוצרה זכוכית). אומנות הזכוכית התפשטה בהמשך לתרבויות העתיקות של מצריים, יוון, רומא ועוד. בחפירות תל שיקמונה נמצאו שרידי זכוכית צבעוניים. התרבות הפיניקית נעלמה במרוצת ההיסטוריה. את ההידהוד העכשווי שלה ניתן למצוא בכתבי הקודש של הכנסייה המרונית–הלבנונית הקתולית הכתובים בשפה הפיניקית העתיקה.
צריך לציין שהבישופות המארונית של צפון ישראל ממוקמת במבנה היסטורי מרשים בשכונת בת-גלים, שבנתה משפחת בוסתני הביירותית המרונית כבית קיץ. לאחר מלחמת העצמאות הם היגרו לדרום אמריקה. משפחה זו פעלה להכנסת התרבות המערבית ללבנט. מבנה זה ממוקם מול כיכר על שמו של "פאפא" הקפריסאי (שסייע רבות למעפילים שנעצרו ע"י הבריטים בקפריסין). הכיכר נחנכה לאחרונה, בשכונת בת-גלים, בכניסה לגשר הכניסה החדש לשכונה.
צריך להדגיש שהחפירות בתל שיקמונה שהחלו לפני כשישים שנה לא הסתיימו עד היום. התל ממוקם כיום על הטיילת האקולוגית החופית החדשה ההולכת ומוקמת בשלבים סביב השכונה. מדובר בתוואי של כשמונה קילומטרים של טיילת מחוף הכרמל לחוף השקט. הטיילת עוברת ליד המכון הממלכתי-מדעי לחקר הימים והאגמים הצמוד לתל שיקמונה וכן ליד השמורה הימית והקהילה הימית המקומית ההולכות ומתהוות. זאת במסגרת שמורת טבע וגן לאומי של הרשות הממלכתית לשמורות טבע ולגנים לאומיים. הדבר נעשה בשיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע.
היו או לא היו חוצנים? בהקשר לתל שיקמונה יש לאזכר גם את ההיתכנות של התקיימותם של אירועים עב"מיים מרשימים של חוצני תרבויות מפותחות בתל שיקמונה. אירועים אלה שקיומם מעולם לא הוכח, זכו לתהודה תקשורתית בזמנם, ארעו בשנת 1987/8. לכך היו עדים המהנדס עמי אחראי והדסה ארבל. שרידי חומרים מגנזיים ופחמיים של אדמה שרופה וסימני שריפה נותרו בתל ואף נאספו דגימות מהם לבדיקות מדעיות בטכניון. הטכניון, מצידו, מעולם לא פרסם כל קביעה כי נחתו כאן חוצנים. אלה שמאמינים שבאמת נחתו כאן חוצנים, טוענים שנחיתת חוצנים במקום מצביעה, לכאורה, על מיוחדות וייחוד המקום. (האם לכאורה מדובר ב"קדושה"? שיכולה להיות יהודית – בהקשר אליהו הנביא אשר עלה בסערה השמיימה, ונוצרית – בהקשרי המסדר הכרמליטי הקתולי).
מרכז הגלישה שנהרס בשנת 2010, עדיין עומד, נכון למאי 2018, כשלד אטום וממתין לגואל: מתחת לגשר החדש, שהוזכר לעיל, יוקם מרכז הגלישה הימית. מרכז שייט נוסף, המשרת את שייטי המפרשיות ממוקם בתחומי החוף השקט בשכונה. בחוף השקט עצמו קיים חוף רחצה בים. זאת בנוסף לחוף המוסדר השכונתי ההיסטורי בת-גלים.
בחלק הצפוני של השכונה ממוקם מכלול המרכז הרפואי רמב"ם שכולל בית חולים תת-קרקעי ענק לחירום (בתרומת משפחת עופר, יוצאי שכונת בת-גלים). המכלול כולל גם בית ספר לרפואה המסונף לטכניון. באיזור בית החולים ממוקם נמל חיפה העתיק. בנמל זה לא בוצעו עדיין חפירות ארכיאולוגיות. באיזור התת קרקעי ברמב"ם ממוקם לפי השמועה מכלול לבירינטי עתיק של מינהרות בנוסח אינדיאנה ג'ונס (שיש לפתחו).
קרוב למתחם רמב"ם ולאחת הכניסות לנמל חיפה הנמצאת בשכונה – ממוקמת שכונת "תחנת הכרמל", שבה הייתה תחנת רכבת עותומנית, שחיברה את מכלול ה"סהר-הפורה" למצריים ולחיג'אז. באתר תחנת הכרמל מצויים אתרים תת קרקעיים של חיפה העתיקה, שלא בוצעו בהם חפירות ארכיאולוגיות מסודרות ושיטתיות. בבת-גלים גובלים גם בית הקברות ההיסטורי של חיפה העתיקה (שבו קבור האמוראי אבדימי דמן חיפה המונצח גם בשם רחוב בבת-גלים).
כן קיימים באיזור זה בתי הקברות הטמפלרי והבינלאומי; גם בית הקברות הצבאי הבריטי שבו קבורים חיילי צבא אלנבי שכבש את א"י מהעותומנים ב-1917, נמצא בסמוך לשכונה.
בבת-גלים רבתי שיש בה רכיבי קדושה נוצרית, מספר אתרים נוצריים, שכוללים בין היתר את מבני בית החולים הכרמליטי, שהם כיום חלק ממרכז רפואי רמב"ם. במקום נמצא מבנה שבתוכו כנסייה, אשר שינה את ייעודו. בתחנת הכרמל ממוקמת כנסייה יוונית אורתודוקסית משוקמת. במרכז שכונת בת-גלים ממוקם "בית-אל" של המסדר הגרמני פרוטסטנטי שהקימה אמה ברגר בזיכרון יעקב. בשכונה ממוקם גם "בית סקנדינביה".
בחלק הצפוני יותר של השכונה בתוואי הטיילת באיזור עין-הים, ממוקמת כנסייה יוונית-לטינית כמעט על קו המים. מדרון הכרמל הגולש לשכונה מקודש לנצרות וממוקמים בו אתרים נוצריים. מערת אליהו הנביא מקודשת לא רק ליהודים אלא גם לנוצרים, למוסלמים ולדרוזים. קיימת שמועה שלא הוכחה שהרמב"ן קבור לכאורה מתחת למבנה "יטבתה", שהפך למסעדת "שאוואטינה".
אתרים חשובים בשכונה שיש להחזיר לגדולתם הם: "בקתת-הדייגים" הקרובה למסעדת שאוואטינה (יטבתה לשעבר). בקתת הדייגים שימשה כטברנה יוונית עוד מסוף שנות השישים. אתר הטברנה ההרוסה העומד נטוש יכול לשמש גם להקמת מכללה ייחודית ללימודים אזוטריים יקומיים, המתאימים לאופי השכונה.
אחד מהסמלים האייקוניים של השכונה היה ה"קזינו" ובריכת השחייה על קו המים. הקזינו שימש כבריכה אולימפית וכמרכז אירועים, בידור ותחרויות ספורט השחייה בתקופת המנדט הבריטי ולאחריו. כיום מתוכנן שם מלון. במקביל יש לפעול לחידוש בריכת השחייה האולימפית.
גם טחנת הרוח הטמפלרית שמופיעה בציורים היסטוריים על קו המים בבת-גלים, המוסתרת על ידי בסיס חיל הים בשכונה – ראוייה שיחזירוה מידיים פרטיות לידי הציבור כאתר בעל משמעות היסטורית. מדובר באייקון שכונתי. בטחנת רוח זו שאליה הובאו מגוון תבואות לטחינה הן משדות התבואה של הטמפלרים שהשתרעו בבת-גלים והן מצפון הארץ – ניהל, כמשוער, אהרון אהרונסון מזיכרון יעקב (האגרונום שעמד גם בראש ניל"י) את מחקריו בנושא החיטה, וגילה את הגילוי החשוב של "אם-החיטה", כולל תאי הגזע שלה.
בהקשר זה צריך לציין שמייסדי בת גלים היו בין היתר צאצאי מייסדי המושבה זיכרון יעקב (מושבה זו הוקמה על ידי יוצאי ראש פינה שהגיעו מרומניה).
צריך לציין שבשכונה גרו גם "בונים-חופשיים" ובראשם יעקב כספי, ממייסדי השכונה, והבעלים של "כספי ספנות", שנפטר ב-1964. יעקב כספי היה גם ראש המאסונים בישראל. מעל חלק מהכניסות לבתי המאסונים ("הבונים-החופשיים") נקבעו חלונות משולשים קטנים.
בשכונה מיקם את ביתו (הקיים עד היום), ישראל קהאן (כהן), פקיד הברון רוטשילד, שניהל מטעם הברון את המושבה זיכרון יעקב. בתו, הכוריאוגרפית ירדנה כהן, כלת פרס ישראל, שהייתה ממעצבי המחול הישראלי, חיה כל חייה בשכונה.
בחצר מתחם בית הווטרינר יצחק סמסונוב בשכונה נוסדה התאגדות הווטרינרים בא"י (בכניסה למתחם מוצב שלט "המורשת-הבנויה").
בשכונה חי במשך מעל לחמישים שנים פרופ' אהרון דולגופולסקי, שהגיע מאוניברסיטת מוסקווה בברית המועצות. איש זה עסק במחקר השפה הנאסטורטית – שהיא אם כל השפות. הוא גר בדירה בבניין ראשונים שבנה יעקב כספי. יעקב כספי היה ממייסדי השכונה, ביחד עם פנחס מרגולין ואהרון רוזנפלד (שמות כל המייסדים מונצחים ברחובות השכונה).
לפי השמועה, היה ממוקם בשכונה, מול הים, בית הקיץ של מנהיגי הדת הבהאית העולמית שמרכזה בחיפה ובעכו.
בשנות השלושים הגיעו בעלייה החמישית עולים מגרמניה להתיישב בשכונה.
בסיס ההדרכה של חיל הים בשכונה מתוכנן לפינוי עתידי ובמקומו אמור להיבנות מתחם מגורים גדול. תכנית המרינה שתוכננה במדרון הכרמל בוטלה לאחר מאבק ציבורי ארצי, בהשתתפות גורמי סביבה גלובליים כמו גרינפיס ובהובלת הגולשים ותושבי השכונה.
הנמל הצבאי של חיל הים הישראלי שגובל ב"חוף השקט" הורחב והוגדל. מוקם בו מבנה לוגיסטי ענק. בשכונה גובלים גם מכלול מוזיאוני חיל-הים, ההעפלה, והמוזיאון הימי.
אתרים שכונתיים עכשוויים שיש לציין: בית הקפה הקואופרטיבי הקהילתי וכן הגינה הקהילתית. בשכונה מרכז קהילתי בתהליכי שדרוג.
בבת-גלים ממוקם בית ספר ממלכתי אנתרופוסופי ציבורי – הראשון בישראל שהוא ציבורי ולא פרטי.
בשכונה רכבל לסטלה-מאריס.
כן ממוקמת במרכזה של בת-גלים תחנת רכבת של "רכבת-ישראל". בשכונה גם מספר מלוניות. הכוונה למקם בשכונה מתקני איכסון תיירותי נוספים. בבת-גלים מבני מורשת בסגנונות אקלקטיים ובינלאומיים המיועדים לשימור.
אדם נוסף שיש להנציח בשכונה בנוסף ל"פאפא" הקפריסאי (שפעל למען העצורים במחנות המעצר בקפריסין), הוא קפטן סטיב הבסקי-ספרדי (אסטבן ההרננדורנה סוביאגה), שהתנדב עם יורדי ים בסקים נוספים להוביל אוניות מעפילים לארץ-ישראל ובהמשך ממחנות המעצר בקפריסין בחזרה למדינת ישראל לאחר הקמתה. האיש השתקע וחי בשכונה בהמשך לפעילותו שתוארה. עיריית חיפה וראש העיר יונה יהב, אוהד השכונה, נקראים לפעול בעניין זה.
בשכונה מתקיים בכל חג סוכות פסטיבל "בית-גלים", שכולל בתי אמנים פתוחים.
השכונה הייתה שכונה גובלת נמל שבתקופת המנדט הבריטי נחשבה כחלק מהנמל. מקימי צי הסוחר הישראלי הפרטי: עופר, מנו, כספי, רוזנפלד ולכאורה גם אללוף גרו ופעלו בה.
בשל איכויותיה וייחודיותה ראוייה שכונת בת-גלים להיות מוכרת כאתר מורשת עולמית מטעם יונסקו (אירגון התרבות העולמי המסונף לאו"ם). זאת בקטגוריה שתתאים לייחודיותה, אך נושא זה לא טופל.
ברצוני לציין שבת-גלים מוגנת באנרגיה מיוחדת, שמונעת מדורשי רעתה לפגוע בה. גם עליית מפלסי הימים הצפוייה עקב הפשרות הקרחונים בארקטיקה ובאנטארקטיקה צריכה להיות מטופלת בפעולת מנע מקדימה, על ידי הקמת סיכור מתון ואקולוגי לאורך החופים.
בת-גלים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל
בתקופת השליש הראשון של המנדט הבריטי בארץ ישראל המנדטורית – תוכננה והוקמה שכונת בת-גלים כשכונת גנים ימית אקולוגית. זה היה פרי שיתוף פעולה בין התנועה הציונית לשלטונות המנדט. שותף נוסף היה האדריכל של שכונות הגנים בארץ ישראל ריכרד קאופמן. התקיימה התארגנות של מייסדי השכונה, שחלקם כבר הוזכרו במאמר זה לעיל. קונספציית שכונות הגנים התפתחה בבריטניה כז'אנר באותה תקופה (הנסיך צ'רלס יורש העצר הבריטי מקדם בזמננו תפיסה זו, בין השאר בבתי ספר תיכון למנהיגויות גלובליות-איזוריות אקולוגיות, שסייע להקים). הקרקע להקמת השכונה לאנשי מעמדות הביניים מזרם הציונות הכללית שמנו כשבעים משפחות נרכשה ממשפחת אירני. שכונות גנים דומות הוקמו בין היתר בהדר ובנווה-שאנן בחיפה וכן ברחביה ובבית-הכרם בירושלים.
לשכונה המבודדת, המתוחמת במסילת הברזל של הרכבת הייתה עד לאחרונה כניסה אחת בלבד. האוטובוסים שהובילו אל השכונה הופעלו על ידי חברת האוטובוסים של בת-גלים. תחנתה המרכזית הייתה ליד ה"קזינו" הבת-גלימי (ברצוני להדגיש שבידוד השכונה יצר את ייחודיותה).
בשכונה מוקמו מתקני צבא וביטחון בריטיים. זה כלל: סדנא צבאית לתיקון כלי רכב, ששימשה את צה"ל לאחר הקמת המדינה – עד שהועברה מהמקום. בנוסף היו בה בסיס חיל הים והנמל הצבאי שקיימים עד היום. גם לשירותי הביטחון הלא צבאיים המנדטוריים היה בסיס בשכונה. בשכונה היה ממוקם בונקר ענק לתחמושות לצרכי ניהול מהלכי מלחמת העולם השנייה. התחמושות שונעו באמצעות אוניות שהגיעו לנמל חיפה.
נמל חיפה שקרם עור וגידים בסוף שנות העשרים ובשנות השלושים, הפך את השכונה לחלק מוניציפאלי של מכלול הנמל. הבריטים ראו בשכונה את "יהלום השכונות". חייליהם ואנשי האדמיניסטרציה שלהם אהבו לבלות בקזינו שהיה מרכז בידור ולא מרכז הימורים. לשכונה הגיעו אומנים רבים מאירופה הכבושה על ידי הנאצים ופעלו כזמרים, בדרנים ומוסיקאים בקזינו ובבתי הקפה הסמוכים, כמו: "קומפנייץ", שפעלו סביב השעון בשמחת חיים עצומה. רוח השכונה הייתה ספורטיבית. פעלו בה נבחרות ישראל בהוקי, בשחייה ובכדור מים, בזיקה ל"מכבי". בבריכה האולימפית בשכונה התקיימו תחרויות אולימפיות איזוריות מזרח תיכוניות בהשתתפות, בין היתר, של נבחרות מצריים, לבנון ועוד. בתקופת ראש העיר עמרם מצנע הוחלט לבטל את הבריכה ההיסטורית ולסתום אותה. מאז המקום הרוס ושומם.
בערב ההצבעה על תוכנית החלוקה התאספו תושבי השכונה ליד הקזינו. ההתרגשות הייתה עצומה. עם הגעת תוצאות ההצבעה עלה על מרפסת הקזינו המוגבהת נציג הציבור מולדבסקי לברך. המילים נעתקו מפיו בשל ההתרגשות והוא צנח אל מותו מהמרפסת (דרמה גדולה).
לאחר הקמת המדינה שיחקו מספר שחקני כדורגל בת-גלימיים במדי נבחרת ישראל וייצגו את ישראל בכבוד בקרב עמי העולם. ביניהם: אלמני והאחים רובי וויקטור יאנג.
עם התקרבות המנדט הבריטי בן שלושים השנה לסיומו, ריכזו הבריטים את משאביהם באיזור נמל חיפה. צריך לציין שבחיפה היו מוסדות חשובים של שלטונם בארץ ישראל.
בבת-גלים בנו הבריטים שיכון למשרתי הבריגדה היהודית של הארץ ישראלים שלחמו בצבאם במשך שנות המלחמה. הם גם חשבו על אופציה של השארת מובלעת טריטוריאלית ריבונית בריטית בנמל חיפה ושכונת בת-גלים. זאת מסיבות אסטרטגיות שלהם. שיכון חיילים משוחררים זה הממוקם מעל בונקר התחמושת הענק של הבריטים בשכונת בת-גלים, שהוזכר לעיל, מיועד לשיקום ולשימור.
רעיון השארת המובלעת הבריטית לא הסתייע בחיפה. הרעיון כן יושם במובלעות הבריטיות, הממוקמות בקפריסין היוונית (נאט"ו משתמש במתקנים צבאיים הממוקמים במובלעות אלה). מדובר באקרוטירי, דקליה, אפיסקופי בהם ממוקמים בסיסי אוויר, ים ויבשה בריטיים וכן במתקני תקשורת בין יבשתיים בפסגת הרי הטרודוס בקפריסין. הנוכחות הבריטית טובה ליוונים הקפריסאים כדי להרתיע את הטורקים.
מייד לאחר מלחמת העצמאות בנתה ממשלת ישראל בבת-גלים שיכון לחיילים משוחררי מלחמת השחרור.
עתיד מזהיר לבת-גלים
את עתידה של בת-גלים ניתן לחזות ולנבא לאור האמור במאמר זה לעיל. לדעתי, השכונה במהותה חייבת להישאר שכונת גנים אקולוגית ימית ייחודית. יש לשמור על פרמטרים תכנוניים ושימוריים בהתאמה. הפיתוח חייב להיות מידתי ובמינון המתאים לאופי הייחודי הן הפיסי והן האנרגטי של השכונה.
הדבר כולל את המשך פיתוח הטיילות שסובבות את השכונה. הדבר דורש השלמת פינוי רצועת החוף ברוחב כחמישים מטרים סביב בסיס ההדרכה של חיל הים והריסה חלקית של חומת הבסיס.
לאורך הטיילת מתבקשת הנצחת קפטן סטיב שעליו נכתב במאמר זה לעיל.
להלן הצעות לקידום רעיונות מתבקשים למימוש החזון הבת-גלימי:
1. החייאת הקזינו וסביבותיו כמרכז תרבות ובידור, שאליו צמודים מלון ובריכת שחייה אולימפית.
2. החייאת הטברנה "בקתת-הדייגים" לשעבר, תוך בניית טברנה עדכנית ו/או כזאת שלידה משולבת מכללה ללימודיי ניו-אייג' ואיזוטריה.
3. בניית אולם כנסים גדול במקום חורבת קולנוע בת-גלים/גיל ממול הקזינו.
4. קידום רעיון מתן מעמד "אתר מורשת עולמית" לבת-גלים מיונסקו. צריך להתפלל שביבי לא יקיים את הצהרתו לפרוש מארגון בינלאומי חשוב זה, שבראשו עומדת כעת ראשה חדשה יהודייה בשם גב' אזולאי, שהיא הבת של דויד אזולאי, שהוא יועצו של מלך מרוקו מוחמד השישי.
5. קידום השלמת החפירות הארכיאולוגיות הרב שכבתיות בתל שיקמונה, כולל שיחזורים המחשתיים המקובלים באתרי ארכיאולוגיה מודרנית. זה כולל הכרזה והקמת גן ארכיאולוגי בשקמונה, כולל מוזיאון ומרכז תצוגות והסברה קטן.
6. השלמת בניית השלד הקיים מתחת לגשר הכניסה החדש לשכונה – שבו ימוקם מרכז הגלישה הימית בישראל. מדובר במקום המתאים ביותר לכך שמצוי במיקום חדירת מדרון הכרמל לים. דבר זה יוצר משטר זרמים ימיים מעולה לגלישה בוואריאציות השונות שלה: גלישת רוח וקייטסרפינג. זה אחד מהמקומות הייחודיים בפלנטה לכך. לכן חשוב שנמנעה הקמת המרינה במקום.
7. פינוי בסיס ההדרכה של חיל הים והקמת מתחם בנייה נמוכה ומתונה למגורים. זה צריך להיות משולב במעגנה מתונה וטיילת כמו בהרצליה.
8. יש למנוע ציפוף ודחיסת אוכלוסיות בשכונה. יש להימנע ממגדליזציה.
מקורות:
מקורות הידע שלי על הפיניקים הצטברו במשך שנים רבות של התעניינות בנושא.
הגרוי להתעניינות היה והווה היותי בת גלימי ,ששיקמונה היא חלק ממנה ומחברת אותה להיסטוריה מרוחקת מאד.
שקמונה עושה את היישות הקרוייה בת גלים (בחוף חיפה) שוות ערך באורך ההיסטוריה שלה לירושליים ,שבה אני חי מאז היותי סטודנט באוניברסיטה העיברית מסוף שנת 1970.
הישות הבת גלימית הפתוחה והימית, עם השפעות גומלין איזוריות, שהיתה ממוקמת בממלכת ישראל היא אנטי תיזה מהותית לירושליים, המסוגרת והאתנוצנטרית, של ממלכת יהודה שכללה את שבטי יהודה לוי ובניימין .ישות זאת היתה מסתגרת ולא מתפשרת.תובנה זאת בדבר השוני המהותי בין יהודה (ירושליים) לבין ישראל (חיפה)מקרינה עלינו גם כיום.בניימין זאב הרצל היה מודע לכך.חלק מתהליך התהוות הישראליות העכשווית הוא חלק מכך. גם הויכוח העמוק והמהותי על הגדרת הלאומיות הישראלית/ואו יהודית הוא חלק מכך.
בשנת 1974 יצא ספר בהוצאת "רשפים" מאת ניסים רפהאל גנור בכותרת :"מי היו הפיניקים".
סקירה נוספת אודות שכונת בת גלים:
חבל שאין כל איזכור לבית ברחוב שארל לוץ 4 ששימש מועדון קצינים ומגורי משפחת הקצין הבכיר ואחר ככ טיפת חלב וקופת חולים של השכונה והסביבה.ולפני זאת לפי תצלומי אויר היה המבנה היחיד באיזור עוד לפני המנזר ובית הספר של הכרמליטיות ברמבם.פשוט תמוה
חבל שאין כל איזכור לבית העולים שהיה קיים בתחילת שנות החמישים
עוד אתר ייחודי לחיפה, מאוכלס באוהבי המקום בו הם גרים.
ומה נראה כעת ומה עתידו?
הרס לצרכי נדלן.
הזנחה בירוקרטית
הזנחה מוסדית וממסדית
עצוב, עצוב מאד.