חיפה אלעתיקה – "אל-מחטה" • סיפורה של שכונה ייחודית בחיפה

משקוף מעל הכניסה לכנסייה על שם המלאך גבריאל - ההיסטוריה של שכונת אלעתיקה בחיפה (צילום: כמיל סארי)

(הכותב הוא מנהל מרחב צפון ברשות העתיקות)

שכונת אל-עתיקה של היום ממוקמת מזרחית לבת גלים, בין רחוב יפו לבין נמל חיפה. בעבר, השכונה היוותה חלק מהיישוב חיפה הקדום אשר השתרע על שטח גדול יותר. שם השכונה "אלעתיקה" מהמילה הערבית שפירושה הקדום. שנים רבות סברו חוקרים כי השכונה היא הגרעין של חיפה המודרנית ולמעשה, כאן התחילה חיפה בעת העתיקה. בנוסף, השכונה ידועה בשם "אלמחטה" התחנה. וזה על שם תחנת הרכבת שהייתה בשכונה בתקופה העות'מאנית כחלק מהרכבת החיג'אזית.

אחד המבנים ההיסטוריים - ההיסטוריה של שכונת אלעתיקה בחיפה (צילום: כמיל סארי)
אחד המבנים ההיסטוריים – ההיסטוריה של שכונת אלעתיקה בחיפה (צילום: כמיל סארי)


תחילת היישוב בחיפה אלעתיקה בתקופה הרומית:

ההערכה כי בתקופתו של "אספסיאנוס" (שנת 9 לפנה"ס – 79 לספירה) נבנה במקום בסיס צבאי, על הדרך הראשית בין עכו לקיסריה (דרך שממנה הסתעפו דרכים נוספות כדוגמת הדרך באזור כפר אתא של היום והגיעה עד למגידו). היישוב התקיים במשך התקופה הביזנטית ועד לתקופה הצלבנית.

המקום ננטש על ידי הצלבנים

במהלך התקופה הצלבנית, המקום ננטש על ידי הצלבנים ובתחום שכונת אל עתיקה נשאר כפר דייגים קטן. במאה השמונה – עשרה (שנת 1761), החליט השליט דאהר אל עומר להרוס את השכונה, ולפתח רק את חיפה החדשה, אותה בנה כמעט 3 ק"מ מזרחית לשם. לא ברורות הסיבות לכך, אך יתכן כי מדובר במחשבה של חוסר יכולת לשלוט בחיפה הבנויה בשני מקומות שונית, המרוחקים זה מזה. עם הריסת העיר, הרס דאהר אל עומר גם את הנמל שהיה בשכונה.

הכנסייה על שם המלאך גבריאל - ההיסטוריה של שכונת אלעתיקה בחיפה (צילום: כמיל סארי)
הכנסייה על שם המלאך גבריאל – ההיסטוריה של שכונת אלעתיקה בחיפה (צילום: כמיל סארי)

בסוף מאה 19, החלו משפחות ערביות לחזור לגור בשכונה:

היו אלו משפחות נוצריות מקומיות, או משפחות מהגרות מלבנון וסוריה כמו משפחת בוטא'י (משפחה לבנונית נוצרית).

חלקים ממבנים השכונה נהרסו על ידי חברת שקמונה לאחר קום המדינה, בעיקר בשנות ה- 50, במטרה לפתח את הנמל ולהרחיבו ומאוחר יותר בגלל הרחבת מסילת הרכבת. עבודות ההרס נמשכו שנים, וחלק מהבתים פונו. כיום מתגוררות בשכונה סביב 25 משפחות בלבד.

המחקר הארכיאולוגי:

מהבחינה הארכיאולוגית, השרידים מעידים על גבולות חיפה העתיקה, מהאזור הנמצא מעט דרומית לבית חולים רמב"ם (כיום חלק משכונת בת גלים) ועד לחלקים הצפוניים ביותר של השכונה במפגש בין רחוב יפו לשדרות בן גוריון.

במהלך החפירות שנערכו בבית החולים רמב"ם, נתגלו שרידים של יישוב מהתקופה הביזנטית (מאה רביעית – 6 לספירה) ושרידי יישוב מהתקופה האסלאמית הקדומה (מאה 7-8 לספירה), על שרידים אלו תובא כתבה נפרדת במסגרת הצגת שכונת בת גלים.

שרידי מערות קבורה

בתוך השכונה, המוגדרת כיום "אל עתיקה" (בין רחוב יפו לשדרות בן גוריון) נמצאו בעיקר שרידי מערות קבורה מהתקופה הרומית והביזנטית. רוב המערות היו שדודות.

הבולטת ביותר מבין מערות הקבורה היא מערה הנמצא כיום מתחת למסילת הברזל בכניסה לשכונה: המערה בנויה מאולם מרכזי, אליו יורדים במספר מדרגות. ממנו נכנסים לחדרים אשר בקירות שלהם נחצבו כוכים בהם הונחו הנקברים.

מערת הקבורה שנחפרה בשנת 1991 - ההיסטוריה של שכונת אלעתיקה בחיפה (מתוך פרסומי רשות העתיקות)
מערת הקבורה שנחפרה בשנת 1991 – ההיסטוריה של שכונת אלעתיקה בחיפה (מתוך פרסומי רשות העתיקות)
ממצאים מחפירת מערת הקבורה שנחפרה בשנת 1991 - ההיסטוריה של שכונת אלעתיקה בחיפה (מתוך פרסומי רשות העתיקות)
ממצאים מחפירת מערת הקבורה שנחפרה בשנת 1991 – ההיסטוריה של שכונת אלעתיקה בחיפה (מתוך פרסומי רשות העתיקות)
תכנית מערכת הקבורה שנחפרה בשנת 1991 - ההיסטוריה של שכונת אלעתיקה בחיפה (מתוך פרסומי רשות העתיקות)
תכנית מערכת הקבורה שנחפרה בשנת 1991 – ההיסטוריה של שכונת אלעתיקה בחיפה (מתוך פרסומי רשות העתיקות)

נקודות מרכזיות בשכונה כיום:

בסיור בשכונת אל-עתיקה כיום ניתן לראות בעיקר את השטחים הריקים אשר השאירו עקבות הרס המבנים. תושבים מעידים בשיחה עמם כי השכונה הייתה בנויה בצפיפות רבה והיו מאות משפחות, עד כדי כך שהשכונה התאפיינה בסמטאות ולא רחובות. אחד התושבים העיד בשיחה כי היה מסוגל לחצות את השכונה שלו בהליכה על גגות השכונה.

מבט מהאוויר לשכונת אלעתיקה בחיפה - הסקר של רשות העתיקות (מתוך פרסומי רשות העתיקות)
מבט מהאוויר לשכונת אלעתיקה בחיפה – הסקר של רשות העתיקות (מתוך פרסומי רשות העתיקות)

כיום בסיור בשכונה ניתן לראות בעיקר את המונומנטים הבאים:

  1. כנסית המלאך גבריאל:
    כנסיה נבנתה במהלך שנות 1930 כאשר הבישוף גריגוריוס חג'אר ביקש מאחד התושבים לתרום את הכספים לבניית הכנסיה (ג'ובראן פואד סעד). התורם נקבר בחדר מיוחד בחלקה הדרומי של הכנסיה בתוך המתחם, על פי בקשתו. הכנסייה שייכת לעדה הקתולית וצמוד אליה היה קיים עד שנת 1948 בית ספר יסודי. בית הספר נסגר בשנת 1948 במהלך המלחמה בגלל אירועי המלחמה ולא נפתח כלל לאחר מכן. הכנסייה עברה מספר שיפוצים בשנים האחרונות הויא קרויה על שם המלאך גבריאל (אשר בישר את לידת ישו למרים ועל פי הברית הישנה בישר את לידת יוחנן המטביל).
  2. מערכת הקבורה:
    מערכת המערות נסקרה עוד בשנת 1880 על ידי המשלחת הבריטית ותועדה בשנת 1890 בידי המהנדס הגרמני שומכר. המערה נמצאת מתחת למסילת הברזל. היא עברה עבודות שימור לצורך הרחבת מסילת הרכבת. על פי צורתה היא מתוארכת לתקופה הביזנטית מאות רביעית – שישית לספירה. מערה דומה נחפרה על ידי רשות העתיקות בשנת 1991 בעקבות הרחבת מסילת הרכבת. המערכה שנחפרה בנויה בדומה לקודמתה: חלל מרכזי ממנו נכנסים אל שלושה חדרים, בקירות החדרים נחצבו הכוכים להנחת הסרקופגים. בין הממצא הקטן במערה: כלי חרס, מחרוזת, מסמרים מברזל ושני מטבעות: האחד מתקופתו של קונסטנטיוס השני (324 – 361 לספירה) ויוסטיניאנוס (518 – 527 לספירה). על פי הממצאים ניתן לתארך את השימוש במערה החל ממאה רביעית לספירה ועד למאה השביעית כלומר בין התקופה הביזנטית לבין התקופה האסלאמית הקדומה.
  3. בתי הקברות באלעתיקה:
    השכונה גובלת במספר בתי קברות, מבניהים:
    • בית העלמין הטמפלרי, שבעיקר קבורים שם אנשי מפתח מהמושבה הגרמנית הטמפלרית כמו גוטליב שומכר, ואביו יעקוב שומכר וחלק ממיסדי השכונה במושבה הגרמנית. אך יש כמה קברים בודדים שלא שייכים לטמפלרים. למשל הקבר של גברת "אליס אוליפנט" שהיתה אשתו של לורנס אוליפנט (סופר וחבר פרלמנט בריטי וגם משפטן – ביקר בארץ בתקופה העותמאנית ובשנת 1882 התיישב בדלית אל כרמל בבית שבנה בחודשי החורף הוא גר בבית שנקרא על שמו במושבה הגרמנית בית אוליפנט).
    • בית הקברות הצבאי הבריטי: גובל בשכונה מצד צפון, הוקם עבור החללים הבריטים שנפלו בחיפה במלחמת העולם הראשונה הוקם ומתוחזק על ידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה, והוא מחולק לפי דתות החללים.
    • בית הקברות האנגליקאני: בעיקר קבורים כאן אזרחים בריטים (לעומת בית העלמין הצבאי שהוא רק לאנשי צבא). בין הנקברים דמויות מפתח כדוגמת:
      ד"ר איברהים זורוב – רופא ערבי נוצרי אשר הקים מרפאות רפואה חינם לתושבים בשנות ה 20-30 של המאה הקודמת
      ג'ורג' סייקס – מנהל מחלקת תנועת הרכבות בארץ בתקופת המנדט.
    • בית הקברות היהודי הישן: שימש את היהודים כבית קברות בין השנים 1860–1935 ועבר שיפוץ בשנת 2010.
  4. בתי המגורים בשכונה:
    בסיור בשכונה ניתן להתרשם מבתי האבן אשר נבנו בתחילת המאה העשרים עם הקמת השכונה מחדש: בתים בנויים קירות אבן וגגות מבטון. במהלך השנים, נוספו חלקים להרחבת בתי המגורים. המשפחות המקוריות אשר בנו בתים אלו אינם מתגוררים יורת בשכונה ורוב הבתים מושכרים לדיירים מוגנים או בשכירות.
    שכונת אל עתיקה נחשבת לאחת השכונות הוותיקות בחיפה עם היסטוריה ארוכת שנים. היא נחשבת אף ליסוד והמקום ממנה התחילה חיפה החדשה ועל כן התחלתי את סדרת הכתבות על השכונות של חיפה ממקום זה. סיפורה של השכונה טמון דווקא במה שלא רואים היום וההרס של השכונה מספר פעמים לאורך ההיסטוריה. הרס זה שעמו נעלמו לא המבנים ההיסטוריים אלא בעיקר, סיפורי השכונה והתושבים שגרו בה ובנו אותה במשך שנים רבות.
בית קברות נוצרי - ההיסטוריה של שכונת אלעתיקה בחיפה (צילום: כמיל סארי)
בית קברות נוצרי – ההיסטוריה של שכונת אלעתיקה בחיפה (צילום: כמיל סארי)
משקוף מעל הכניסה לכנסייה על שם המלאך גבריאל - ההיסטוריה של שכונת אלעתיקה בחיפה (צילום: כמיל סארי)
משקוף מעל הכניסה לכנסייה על שם המלאך גבריאל – ההיסטוריה של שכונת אלעתיקה בחיפה (צילום: כמיל סארי)

הגיבו כאן לכתבה

50 תגובות
  1. איריס אמר/ה

    אוו מעניין

    1. אלי אמר/ה

      כתבה מעולה תודה על השיתוף והפרסום

  2. יוחנן אמר/ה

    פנטסטי

    1. שירה אמר/ה

      תודה על המידע המעניין! כיף ללמוד על עירנו.

  3. יורם הנגיד אמר/ה

    רק חורבן ושממה – מבנים של גויים שלא שייכים לכאן – כל זה אחרי שגלינו מארצנו – ועכשיו ששבנו לאדמתנו – אדמתנו היא ותבנה מדינת ישראל בארץ ישראל

  4. דב אמר/ה

    למה אין התייחסות בכתבה ליישוב היהודי הקדום שהיה בחיפה.
    מערות הקבורה העתיקות בשכונה אופייניות ליהודים מהתקופה הרומית.
    קבור בה רבי אבדימי איש חיפה מתקופת הרומאים המוזכר בתלמוד.

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      לגבי השאלה ליישוב היהודי ומערות הקבורה: המערות שמשו את כלל התושבים באותה עת יהודים, נוצרים ופגאנים בתקופה הרומית והביזנטית קברו באותה שיטה: מערות חצובות ואת ארונות הקבורה הכניסו לכוכים. במערות בשוכנת אל עתיקה אין הוכחה מי השתמש במערות נוצרים או יהודים. על כן התיחסתי רק לממצא ולא להשערות. לא ניתן לקרוא ליישוב עיר יהודית משום שבתקופה הביזנטית חיו בחיפה גם יהודים גם נוצרים וגם אוכלוסיות נוספות.
      כמיל

    2. דב אמר/ה

      לדר' כמיל סארי שלום.
      רבי אבדימי דמִן חיפה (בתרגום לעברית: רבי אבדימי מהעיר חיפה) היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל. במקומות אחדים הוא נקרא רב דימי דמן חיפה או רבי אבדיא דחיפה.
      רבי אבדימי מוזכר בתלמוד ולכן סביר שהיה חלק מקהילה יהודית מפותחת שחיה במקום בזמן הרומאים.
      קשה להאמין שאמוראי ידוע חי כיהודי בודד בקרב אוכלוסיה לא יהודית.

  5. צחי אמר/ה

    שכונה מדהימה.גרתי שם ב א.ל זיסו 31 .אנשים מדהימים!!!!.והכי חשוב יש שם את אבו יוסף (נפטר ז"ל) וראבב עכשיו במקומו (מי שלא יודע כוסות רוח .זה מדהים). דש לכולם מצחי .

  6. עידן חדש אמר/ה

    שתי הערות:
    נאמר: "בסוף מאה 19, החלו משפחות ערביות לחזור לגור בשכונה" – איך לחזור? מתי קודם "לחזרתם" גרו משפחות ערביות במקום?
    ועוד הערה – מנציגי רשות העתיקות היה מצופה לסקור את המטמון הענק של מטבעות הזהב שנמצא במקום. שמעתם על פוקס ?

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      תודה על שתי ההערות לגבי התושבים ומטמון הזהב: הכוונה שחזרו במאה 19, היא כדלקמן: החל מהתקופה הביזנטית ועד לשנת 1761 שהחליט דאהר אל עומר להרוס את חיפה הישנה, גרו במקום אוכלוסיות מעורבות וחיו גם נוצרים וגם יהודים בשכונה. לאחר שהשכונה נהרסה והחלה בנייתה מחדש במאה 19 היו אלו רק משפחות נוצריות שהחלו לבנות אותה מחדש. והחל משנת 1948 שוב השכונה מתחילה להיות מעורבת עם משפחות ערביות ויהודיות שחיו יחד ועדיין היום חיים יהודים בשכונה
      לגבי המטמון: אכן לא שולב. מדובר במטמון מטבעות שנגלה באקראי במהלך עבודות פיתוח על ידי קבלן בשנת 1972 ולא בחפירה ארכיאולוגית. המטמון מתוארך לתקופת הקיסר פוקאס (602 – 610 לספירה). אין מעבר לכך הרבה הסבר על המטמון היות ולא נתגלה בחפירה

  7. אסתי אמר/ה

    האם יש סיורים לשכונה מעוניינת.

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      בהחלט ניתן לתאם סיורים של קבוצות לשכונה

  8. דן שריזלי אמר/ה

    תודה קמיל. כבן חיפה ממתין להמשך .תאיר פינות עלומות. בהתי הקברות בקרתי בעבר אבל לא את עברה של שכונת התחנה.ישר כח

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      יהיה המשך. כל חודש תהיה כתבה על שכונה אחרת בחיפה ובמהלך השנה הקרובה יצא ספר שלי על חיפה.

  9. אבי אמר/ה

    מההיכרות האישית שלי בך ד"ר כמיל סארי אתה אדם מיוחד
    ויודע טוב מאוד להביא את המידע הכי ממצא ויעיל לקוראים
    כתבה מעניינת מאוד וממצה תקופה די רחבה
    כן חשוב מאוד להבין בבכל שכונה מה העבר , מאיפה ואיך צמחה , סיורים בכל שכונה ושכונה ולהזמין תיירים זה יעודד מאוד תיירות ולהכיר את העיר הכי יפה בצפון
    יישר כח

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      אבי יקר: המון תודה על הפרגון ומקווה שנמשיך לספר את הסיופרים הייחודיים של השכונות בעיר חיפה. עיר מקסימה בזכות התושבים שלה שתמיד ידעו לחיות ביחד בכבוד הדדי

    2. אבי .בוחבוט קריות אמר/ה

      בשוכנת תחנת הכרמל גרו פליטים מלבנון נוצרים קטולים וגם יהודים זה מראה על שילוב יהודים וערבים בעט ההיא דרך אגב תודה על הסיפורים על המקום המדהים הזה

  10. שרון.כי.שרון אמר/ה

    מדהים!

  11. אפרת אסף אמר/ה

    מרתק. עושה חשק לסיור מקיף בשטח.

    1. גבר אמר/ה

      יפה מאד

  12. אפרת אסף אמר/ה

    מרתק. עושה חשק לסיור מקיף בשטח. מקווה להגשים זאת בקרוב.

  13. רפי רפול - חסון.חיפסטבל פה אמר/ה

    אכן שכומה עתיקה בחיפה. ראש העיר גברת קליש מטפחת שכונה זו כמו יתר השכונות בעיר חיפה. כל הכבוד לך עינת ושבת שלום.

  14. רפי רפול - חסון.חיפסטבל פה אמר/ה

    תיקון שכונה עתיקה

  15. אריה אמר/ה

    האם שם השכונה היה גם תחנת הכרמל?
    השכונה בה נולדה וגדלה מלכת היופי של ישראל מירי זמיר וגם סגנית מיס תבל.

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      אכן זו השכונה שנקראת גם תחנת הכרמל על שם תחנת הרכבת שהיתה במקום בתקופה העותומאנית

  16. פלד משה אמר/ה

    נולדתי וגרתי בביניין המצולם בשנת 1949 להורים פליטי שואה כמו שאר הדיירים בשכונה הורי קיבלו את הדיור מחברת הרכוש הנטוש השכונה נקראה תחנת הכרמל רחוב א.ל.זיסו
    גרתי שם עד גיל 15 לאט לאט הדיירים התחלפו בתושבים ערבים באחת מהשנים פינו אותנו לבתי מלון על מנת לחזק את הביניין ( ראו עמודים בכל צד של הביניין ) למי שגר שם וזוכר צמוד לכנסיה היה מפעל יציקה לחלקי מכונית סוסיתא
    מפיברגלאס ברחוב הראשי היה מפעל לבקבוקי סיפולוקס מזככוכית ! כן היו זמנים יפים

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      כיף לשמוע ואשמח להיפגש ולשמוע עוד סיפורים מהזכרון בשכונה לטובת המשך תיעוד השכונה

  17. דן ביברו אמר/ה

    כתבה מאד מעניינת-במיוחד לילידי חיפה

  18. רפי רפול - חסון.חיפסטבל פה אמר/ה

    כתבה מיוחדת ד"ר כמיל סארי,מנהל מחוב צפון של רשות העתיקות

  19. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

    ברצוני להודות לכל מי שכתב תגובות אכן מדובר בשכונה ייחודית ומדהימה כולם מוזמנים לבקר ולסייר וניתן לתאם סיורים בשכונה. הפרים שלי ליצירת קשר נמצאים בדף שלי בפייסבוק וניתן ליצור קשר ישיר. כמיל

  20. יעקב ליבנה אמר/ה

    תודה על הכתבה המעניינת. נראה שיש טעות ביחס למלאך גבריאל. אין הוא מופיע בברית הישנה! כמבשר לידתו של יוחנן המטביל .

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      אכן הבשורה על לדת יוחנן המטביל כמו הבשורה על לידת ישו מסופרים בברית החדשה בבשורה על פי לוקס, על אף ששמו לא מופיע במפורש אך המסורת מיחסת את אזכור מלאך ה' – שהכוונה לגבריאל המלאך.:
      — הבשורה על-פי לוקאס, פרק א'

  21. אסף שקד אמר/ה

    תודה על כתבה מרתקת. אבי נולד וגדל ב א.ל זיסו 16 ואני, מורה הדרך חוזר משם ממש עכשיו כחלק מסיור הכנה לקבוצה שאמורה להגיע לסייר בקרוב. לאכזבתי ראיתי שהמערה מתחת למסילה מגודרת ונעולה. אשמח לדעת מי מחזיק את המפתח ובעיקר מדוע המקום המרתק הזה לא מתוחזק ופתוח לציבור הרחב. תודה

  22. משה בן הרוש אמר/ה

    כתבה מקסימה ומחכימה.

    הייתי תושב השכונה עם משפחתי במשך שנים רבות.
    לאבי ז"ל הייתה את המכולת השכונתית.

    געגועים רבים.

  23. רונית אמר/ה

    האם נעשים סיורים מודרכים בשכונה ובחיפה בתקופותיה הקדומות? אם כן, היכן אפשר לקבל אינפורמציה

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      כיום עדיין לא נערכים סיורים מסודרים אך ניתן לארגן זאת. ניתן לתאם לפנות ולתאם ישירות מולי. כמיל סארי. בדף הפיסבוק שלי ניתן לראות את פרטי ההתקשרות הישירה. כמיל

  24. אליקו אמר/ה

    כתבה מעניינת וחבלצשלא משקעים בשכונה

  25. א.ק. אמר/ה

    תודה על הידע

  26. לוי אליהו אמר/ה

    אני אוהב מאוד את כל האוכלוסיה המעורבת של חיפה.כך צריך להיות דו קיום ולחיות בשלום עם ערבים נוצרים מוסלמים ויהודים.

  27. ריטה אמר/ה

    רפי רפול מה הגברת הזו (קליש) עושה?היא הזניחה ומזניחה כול פינה,רחוב,שכונה בעיר ותפסיק להלל אותה.היות והיא צרה חמורה לנו לתושבי חיפה.

  28. מנשה אמר/ה

    מדוע לא הוזכרו החיילים ההודים שנלחמו במלחמת העולם הראשונה ואנדרטה לזכרם נמצאת בבית הקברות הבריטי

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      הוזכרו בכתבה כל בתי העלמין המצאים גובלים בשכונה כולל הבריטי. אין מקום בכתבה לפרט את כל מי שנמצא בבתי עלמין אלו אולי בכתבה נוספת. הרעיון שהקוראים שלא מכירים את חיפה ידעו על בתי העלמין ויוכלו לקרוא עליהם בהרחבה

  29. מאיר אמר/ה

    שכחתם לכתוב שבחיפה קבור רב דיני דמן חיפה שמוזכר בגמרא.
    אז היה בחיפה יישוב יהודי לפחות בתקופה הרומית והביזנטית.

  30. דב אמר/ה

    לדר' כמיל סארי שלום.
    רבי אבדימי דמִן חיפה (בתרגום לעברית: רבי אבדימי מהעיר חיפה) היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל. במקומות אחדים הוא נקרא רב דימי דמן חיפה או רבי אבדיא דחיפה.
    רבי אבדימי מוזכר בתלמוד ולכן סביר שהיה חלק מקהילה יהודית מפותחת שחיה במקום בזמן הרומאים.
    קשה להאמין שאמוראי ידוע חי כיהודי בודד בקרב אוכלוסיה לא יהודית.

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      אכן, ציון קברו מזוהה בבית העלמין היהודי הישן של חיפה. ציינתי שהיה יישוב בו חיו יהודים, נוצרים ופגאנים החל מהתקופה הביזנטית ועד אשר נהרסה השכונה בימי ט'אהר אל עומר. והחל משנת 1948 שוב חיים בשכונה יהודים וערבים

  31. רן הגבוה אמר/ה

    מה לגבי היישוב היהודי הקדום שהיה במקום…?? מדוע אין ציון בכתבה, מדוע לא מוזכר קברו של אבדימי דמן חיפה? מה לגביי הרמב"ן…? היה יישוב מכובד של יהודים באיזור בתקופות קודמות…מדוע אין צילום קברו של האמוראי המדע אבדימי?….

    1. ד"ר כמיל סארי אמר/ה

      לא צויינו בכתבה קברי אנשים או אישים אלא בכללי צויין בתי העלמין הגובלים בשכונה. עיקר הכתבה התמקדה בשכונה עצמה. לגבי יישוב יהודי – צויין כי בשכונה חיו יהודים וגם נוצרים ופגאנים לאורך תקופות. אך אני לא בטוח שהיישוב היה יהודי.

  32. טליה רונן גרתי אמר/ה

    כתבה מעניינת ומעוררת סקרנות לטייל בשכונה. האם אתה מנחה קבוצות קטנות גם לבני הגיל השלישי ?

  33. פלד משה אמר/ה

    לדוקטור כמיל שלום
    אשמח מאד להצטרף לסיור בשכונה בהדרכתך יהיה יניין לפגוש עוד תושבים שגרו בשכונה אשמח לתשובה דרך המייל שלי תודה

הגיבו כאן לכתבה