רחובות ושמות בחיפה – כיצד קיבלו הרחובות באחוזה את שמם?

רחובות הרופא ולינקולן (צילום: מיכל ירון)

שכונת אחוזה היא שכונה גדולה הכוללת רחובות רבים. היא מתחילה בחורב ובכביש פרויד וגובלת בשכונת שמבורג.

בשכונה רחובות חורב ומוריה הם הרחובות הראשיים וישנם גם רחובות קטנים יותר. בשכונת יש את בתי הספר זיכרון יוסף וריאלי אחוזה, ואת המרכז הרפואי כרמל וכללית סמייל (איפה שהיה בעבר בית החולים כרמל הישן). בשכונה גם בתי אבות: בית האבות הספרדי בחורב ובית האבות לעולי מרכז אירופה ברחוב שדרות סיני.

הרופא ולינקולן

בילדותי הייתה לי חברה מהכיתה, שגרה ברחוב הרופא. כשהייתי באה אליה ברגל, היו כאלה רוחות נוראיות ברחוב (חלק מהבתים שיש היום ברחוב לא היו קיימים בתחילת שנות ה-90), ואמרתי לעצמי שלעולם אני לא אגור במקום כזה.

רחובות הרופא ולינקולן (צילום: מיכל ירון)

הים בכף ידך

רחוב לינקולן נמצא מתחת לרחוב הרופא. לפני שנים רצו הדיירים מרחוב לינקולן לעשות פינוי בינוי בבניינים שלהם, אבל דיירי רחוב הרופא התנגדו, כיוון שחששו שזה יפגע להם בנוף. בית המשפט נדרש כבר בעבר לסוגיית הנוף וקבע שהנוף הוא לא קניין של בעל הדירה. דיירי רחוב הרופא הפסידו ודיירי רחוב לינקולן חידשו את דירותיהם. כך או כך, הנוף שנהנים ממנו תושבי הרחובות הרופא ולינקולן הוא לא ייאמן, כאילו שהים בכף ידך.

רחוב מיכ"ל (צילום: מיכל ירון)

מיכ"ל

רחוב מיכ"ל נקרא כך על שמו של המשורר מיכה יוסף לבנזון, שנולד בוילנה בשנת 1828. הרחוב הזה הוא הכי קרוב לרחוב על שמי, שיהיה לי, ואני בסדר גמור עם זה. כל אחד צריך להכיר בגורל שלו. אבל הרחוב הזה עדיין מאוד חביב עליי. ברחוב שלי יש גן ילדים נחשב מאוד, שאליו מגיעים הורים מרחוק ומקרוב.

פרחים – יערה – פרחים

שנים אני נוסעת עם הבנות שלי ברחוב מוריה בכיכר ספר, ואנחנו מסתכלות ימינה על חנות הפרחים "יערה פרחים", ולא מבינות איך לחנות יש שני שלטים ובכל שלט שם החנות שונה. "יערה פרחים" או "פרחים יערה", ככה או ככה, אנחנו אוהבות מאוד את שם החנות.

רחוב מוריה, יערה פרחים (צילום: מיכל ירון)

כבר לא יורדים להדר

בשנות ה-80, כשרצינו לקנות משהו, היינו הולכים להדר, לרחובות הרצל או החלוץ. זה גם היה בילוי וגם בהדר היה הכול. אחרי זה התחילה תקופת הקניונים. הקניון הראשון בחיפה היה פנורמה והשני היה מרכז חורב. אני זוכרת את עצמי עוברת בצומת חורב, כשמרכז חורב עוד היה בבנייה ובסוף שנות ה-80 הוא נפתח לקהל הרחב. עם השנים והבנייה של קניון חיפה והגרנד קניון, מרכז חורב איבד מאוד מזוהרו. לפני מספר שנים מרכז חורב עבר מתיחת פנים, קומה אחרי קומה החנויות נסגרו והמקום שופץ. חלק מהחנויות יצאו החוצה לרחוב חורב עצמו, חלק עברו לפנורמה, חלק נסגרו, אבל היום מרכז חורב נראה מקסים, קניון קטן ושכונתי עם חנויות מיוחדות.

מרכז חורב (צילום: מיכל ירון)

גן יצחק במוריה

גן יצחק הוא גן שעשועים מאוד מושקע. מעבר למגלשות ולנדנדות\ יש בו גם שירותים ציבוריים, שזה לא דבר שכיח בעיר הזאת. אחר הצהריים הורים וילדים נהנים מהגן וקונים קרטיבים במכולת הסמוכה וקפה באחד מבתי הקפה הקרובים. בערבים בני נוער מגיעים לגן הזה ועושים מה שבני נוער עושים בגני שעשועים…

גן יצחק ברחוב מוריה

מורד הזמיר

מורד הזמיר, חוץ מזה שזה רחוב קטנטן זה גם שם של ספר מאת גבריאל צורן, שמתאר את קורותיה של משפחה על הר הכרמל בחיפה בשנת 1956. לי באופן אישי שם הרחוב מזכיר מאוד את הספר הידוע "אל תיגע בזמיר" של הרפר לי, אבל אין קשר.

רחוב מורד הזמיר

בית ספר זיכרון יוסף

בבית הספר זיכרון יוסף לומדים תלמידים מאחוזה ומרמת אשכול ולילדים האלה יש הורים שמאוד מעורבים בחינוך שלהם. במשך הרבה מאוד שנים את בית הספר ניהלה ביד רמה אסתי שחר, וכולם היו מאושרים. אבל יום אחד שחר יצאה לפנסיה והחליפה אותה מנהלת אחרת, שהיא וההורים לא ראו עין בעין, לכאורה. ככתבת חינוך היו אלה ללא ספק זמנים טובים בשבילי, ההורים פנו לתקשורת על ימין ועל שמאל ולא חדלו עד שלא נותרה ברירה, אלא להחליף את המנהלת. אני זוכרת את השיחה הראשונה והיחידה שעשיתי עם המחליפה שלה. שאלתי אותה אם לא חוששת לנהל בית ספר כזה. היא ענתה שלא, ובאמת, מאז שהיא נכנסה לתפקיד הכול נרגע ומתנהל על מי מנוחות.

בית הספר זיכרון יוסף (צילום: מיכל ירון)

שהיה אמדאוס לדוכס

קודם כל, חייבים להזכיר את המסעדה שהייתה כאן קודם לאורך שנים, אמדאוס. היא הייתה המקבילה של מוצרט בקריית מוצקין. את אמדאוס החליף פאב הדיוק (THE DUKE). אני לא מבקרת מסעדות, אבל אני חושבת שאין הרבה פאבים או מסעדות בחיפה שמציעים אוכל כל כך טעים. בשר, דגים, פירות ים, סלטים, הכל מאוד מאוד טעים.

פאב הדיוק – כיכר ספר (צילום: מיכל ירון)

מוריה או מוריה

שדרות מוריה קיבלו את שמם על שם הר המוריה, אחד הכינויים להר הבית בירושלים. כמו "מאתיים", שמסגיר ירושלמים, גם שדרות מוריה מאפשרים להבדיל בין חיפאים ללא חיפאים. חיפאים שמים את ההטעמה (הדגש) באמצע המילה ואילו לא חיפאים מדגישים את סיומה של המילה. בתמונה אפשר לראות את בית הקפה גרג קיטשן, שהוא האח היוקרתי יותר של בית הקפה גרג, ולצדו מסעדת הבשרים הקניבר.

שדרות מוריה (צילום: מיכל ירון)

דניה והריאלי

כשהייתי ילדה היו שתי מילים בחיפאית שלא יכולתי לסבול: דניה והריאלי. אני כבר לא ילדה. אני יודעת שאי אפשר להתחרות עם אחוז הזכאות לבגרות של הריאלי ולא עם אחוז התלמידים שיוצאים 5 יח"ל מתמטיקה, ועדיין יש משהו שמעורר בי אנטגוניזם. אולי זה הדלתא הבלתי נתפסת בין איך שריאלי בית בירם נראה לעומת שאר בתי הספר בעיר (שלא נדבר על הערים השכנות טירת הכרמל וחלק מהקריות). ויחד עם זאת, מי שידו משגת (או היד של ההורים שלו) רשאי לשלוח את הילד שלו לאיזה בית ספר שנראה לו, כמובן.

בית הספר ריאלי אחוזה (צילום: מיכל ירון)

בשביל מה למהר…

לפעמים אני מגיעה בשישי בבוקר לרחוב קריית ספר, כשהורים מריאלי אחוזה מביאים את הילדים שלהם לבית הספר. הקטע הזה של "אני מגיע עם הרכב שלי לכניסה של בית הספר ואני מעמיד את הרכב שלי באמצע הרחוב ומחכה שהילד שלי ירד באיטיות, כי אין מה למהר, אני לבד בעולם, הנה הוא יורד, ואז, עדיין באיטיות אני מתחיל לנסוע", זה קטע אנתרופולוגי בשבילי. אני עומדת ומחכה ומחכה ולא צופרת, כי מה יעזור לי לצפור.

תמיד נראה לי שללמד בריאלי אחוזה וכל היום לעלות ולרדת את המדרגות האינסופיות האלה זה באמת לא קל למורים, במיוחד שבהתחלה אנחנו בנות 24, אבל לאט לאט אנחנו מזדקנות.

סמולנסקין

רחוב סמולנסקין נקרא על שם פרץ בן ימין סמולנסקין שהיה סופר ופובליציסט, שהאמין שמה שמחבר בין היהודים הוא התרבות, ההיסטוריה והשפה העברית. הוא לא האמין בדת אלא בלאומיות.

סמולנסקין (צילום: מיכל ירון)

"נולדתי בכרמל"

המרכז הרפואי כרמל על שם ליידי דייויס שייך לשירותי בריאות כללית. לכרמל יש בעיה אחת ויחידה, אין חנייה לא בתשלום וגם בתשלום לא תמיד קל למצוא. כל הרחובות הסמוכים לכרמל הפכו לחנייה לבאי בית החולים. ברמב"ם יש קפה נהדר, בבני ציון הנוף הכי יפה שיש, מכל חלון, ועדיין, עבורי לא היתה התלבטות וילדתי את הבנות שלי קרוב לבית, בכרמל. עד היום יש לנו איזה בגד גוף קטנטן שקיבלנו באחת הלידות, שכתוב בו שהילדה נולדה בכרמל.

המרכז הרפואי כרמל (צילום: מיכל ירון)

דיזרעאלי

רחוב דיזרעאלי נקרא על שמו של סופר ומדינאי בריטי יהודי מומר, שכיהן פעמיים כראש ממשלת בריטניה. הרחוב הוא המשכו של רחוב כיכר ספר. עם השנים התמלא הרחוב בפרויקטים של פינוי בינוי וכבר למעלה מעשור שאי אפשר לעבור בו בלי לראות פועלים ומשאיות. הרחוב מישורי ובמרחק הליכה ממרכז חורב ולאט לאט עוד ועוד פנסיונרים רוכשים בו דירות. זה הפך להיות בית אבות בלי גג משותף.

רחוב דיזרעאלי (צילום: מיכל ירון)

לפי אתר מדלן, דירת 4 חדרים (128 מ"ר) חדשה, שנמכרה לאחרונה ברחוב סמולנסקין, עלתה 3.3 מיליון ש"ח. ברחוב דיזרעאלי נמכרה דירת חדר (22 מ"ר) במחיר 540 אלף ש"ח. המחיר הממוצע למ"ר עומד על 16 אלף ש"ח.

צומת חורב - אחוזה - חיפה (צילום - ירון כרמי)
מרכז חורב ומאפיית אריאל בצומת חורב (צילום – ירון כרמי)
הגיבו כאן לכתבה

13 תגובות
  1. דן ברלב אמר/ה

    כתבה נפלאה מיכל

  2. רפי רפול - חסון.חיפה,עיתונאי אמר/ה

    אמרתי מיכל כי יש בעיריה ועדת שמות בראשות ראש העיר ד"ר עינת קליש – רותם ,אשר מחליטה על מתן שמות לרחובות חיפה ,כמו שהחליטה על מתן שם לרחוב בחיפה על שם הזמרת ירדנה ארזי והזמר והשדר יהורם גאון. הכל על פי החוק. שבת שלום ומבורך. ורק בשורות טובות.אמן.

  3. רפי רפול - חסון.חיפה,עיתונאי אמר/ה

    כתבה נפלאה מיכל

  4. דר רחל גיתאי פיזם אמר/ה

    מהממממממממת מיכלי !!!!

  5. אילן רונן אמר/ה

    אם כבר מדברים על איך קיבלו מקומות את שמותיהם – ככתלמיד בבית הספר בשנות ה 70 לימדו אותנו שזיכרון יוסף נקרא על שמו של יוסף סגל
    מאז חלפו הרבה שנים ועניין המנהלות בזיכרון יוסף פחות רלוונטי עבורי – בערך כמו שהמנהל בזמני- מר יעקוב הלר רלוונטי פחות עבור מעלת הכתבה 🙂

  6. לילי טל אמר/ה

    תיאורים שטחיים מאוד של הסטורית השמות והמקומות, בעיקר הרבה "השחלה" של פרסום והמלצות על עסקים ומוסדות.
    רדוד.

  7. אסתר בכר אמר/ה

    המקומות והרחובות האלו שכתבת עליהם. אלו הם חיי כולם. כאן הייתי מאז נישואי. כאן גידלתי את ילדיי המקום הזה טבוע בדמי והוא חלק ממני מגופי ונשמתי. היום אני גרה ברחוב ויתקין שמקביל לסמולנסקין. ומצרה וכואבת כבר שנים שלא רכשתי את הדירה בסמולנסקין. ויתקין אינו רחוב למבוגרים. לעומת סמולנסקין שהוא לא תלול וקרוב לכל מקום וגם אוטובוס עובר דרכו. לדעתי על כל מתווך דירות חובה שידע את ההבדל בין סמולנסקין לרחובות אחרים. חבל מאד!!

  8. דניאלה הרמן אמר/ה

    בית האבות הספרדי נמצא בנווה שאנן בחורב זה בני ברית

  9. ישראל אמר/ה

    תודה, מרחיב את הידע שהיה לי.
    בוודאי שבעתיד ארצה עוד….
    תודה

  10. עירית+לנדסברגר אמר/ה

    סליחה על הבורות היכן נמצא במוריה גן יצחק??כתבה מעניינת. תודה. שאלתי כרמליסטים על גן יצחק, מסתבר שאיני היחידה שלא זכור לי גן כזה במוריה. תודה מראש.

    1. גיל אמר/ה

      בפינת הרחובות חורב ומאפ"ו, ממש איפה שפונים ימינה מהציר המרכזי (מוריה-חורב) לכיוון בית חולים כרמל

  11. אייל אמר/ה

    אהבתי שאותה כתבת שכתבה לפני שבוע על חוסר במקומות חניה למורים ליד בתי הספר, עכשיו מתלוננת על ילדים שההורים מביאים ברכב לבית הספר.
    "לפעמים אני מגיעה בשישי בבוקר לרחוב קריית ספר, כשהורים מריאלי אחוזה מביאים את הילדים שלהם לבית הספר. הקטע הזה של "אני מגיע עם הרכב שלי לכניסה של בית הספר ואני מעמיד את הרכב שלי באמצע הרחוב ומחכה שהילד שלי ירד באיטיות, כי אין מה למהר, אני לבד בעולם, הנה הוא יורד, ואז, עדיין באיטיות אני מתחיל לנסוע", זה קטע אנתרופולוגי בשבילי. אני עומדת ומחכה ומחכה ולא צופרת, כי מה יעזור לי לצפור".
    אבל אין לך בעיה של "אני מורה ואני אחנה מול בית הספר גם אם אני גרה 250 מטר משם ויכולה להגיע ברגל, או יש לי אוטובוס לבית הספר, אני צריכה מקום חניה. ושוב מופע הצביעות בנושא החניה מול בית חולים כרמל. במקום לשאול למה אי אפשר ללכת שלוש דקות מציר מוריה לבית החולים.
    "המרכז הרפואי כרמל על שם ליידי דייויס שייך לשירותי בריאות כללית. לכרמל יש בעיה אחת ויחידה, אין חנייה לא בתשלום וגם בתשלום לא תמיד קל למצוא. כל הרחובות הסמוכים לכרמל הפכו לחנייה לבאי בית החולים".
    נכון כי חיפאים לא מסוגלים להשתמש באוטובוס. הגיע זמן שתכירו מחדש את הכלי הנפלא הזה, ושהוא יקבל עדיפות בכל חיפה להסעת התושבים על פני הרכב הפרטי ונסיונות שלכם להחנות אותו בכל מיני מקומות.
    ***
    הגיע זמן לקו כרמלית שני מגן האם עד לאוניברסיטה. וכמו שאתם יודעים ללכת 300 מטר בתוך תחנה מקורה עד ליציאה כשאתם בחו"ל ככה אתם תרדו בכרמלית בתחנת גן יצחק ותלכו במעבר תת קרקעי 300 מטר ישירות לפתחו של בית החולים. ככה פועלת עיר מודרנית ומסודרת. אם יש 150 מליארד שקל למטרו בגוש דן ו-50 מליארד לרכבת קלה בירושלים, שימצאו 10 מליארד שקל לקו כרמלית לאוניברסיטה. אי אפשר להמשיך עם "אני בא עם הרכב ואחנה איפה שבא לי".

  12. כרמלה מנור אמר/ה

    שווה לשפץ מעט את העברית.

הגיבו כאן לכתבה