(חי פה) – ד"ר עינת קליש רותם תעזוב בקרוב את משרדה במשכן עיריית חיפה, כשהיא מותירה אחריה, לתחושת רבים, אדמה חרוכה. התקוות הגדולות שליוו את כניסתה לראשות העיר חיפה, הפכו, כבר למן ההתחלה, לאכזבות גדולות לא פחות.
ימים של תקווה
קליש, שנכנסה לתפקיד ראש העיר לפני 5 שנים, הדיחה את יונה יהב לאחר 3 קדנציות רצופות, לא מעט בזכות הקולות הרבים שקראו להחליפו. נדמה שעשתה בדיוק את ההיפך וככל שנמשכה הקדנציה שלה, כך התעוררו אצל החיפאים הגעגועים לראש העיר הקודם, ממנו כ"כ רצו להיפרד קודם לכן…
הסקרים האחרונים שפורסמו ככל שהתקרב מועד הבחירות, הצביעו באופן ברור על חוסר שביעות רצון החיפאים מראש העיר המכהנת, ניכר היה כי לד"ר עינת קליש רותם אין כל סיכוי להיבחר לקדנציה נוספת, אך מכאן ועד לעובדה שלא הצליחה להכניס אפילו חבר אחד למועצת העיר – המרחק גדול.
אז מה היה ב-5 השנים בהן היתה קליש ראש העיר, שגרם להן הסתיים בכזו התרסקות? בהתרסקות כה מהדהדת? אכזבה שהיתה גדולה עוד יותר לאור התחושה שהיתה בתחילה, כי קליש רותם הגיעה לתפקיד עם הרבה כוונות טובות ורצון כן להביא שינויים חיוביים לחיפה, כשהתברר לכולם ובהחלט לא בפעם הראשונה, שכוונות טובות זה ממש לא מספיק…
התחלה מבטיחה
בשנת 2012 הובילה קליש סיורים בעיר התחתית, במטרה לחשוף ולהעלות את המודעות לגבי הפוטנציאל הבלתי מנוצל האדיר שבה, בדגש על אזור ואדי סאליב. את דרכה בפוליטיקה המקומית החלה בבחירות 2013, אז נכנסה למועצת העיר (יחד עם טלי משולם איטח) והתגלתה כחברת מועצה חרוצה, שנהגה להסביר באריכות אודות הנושאים בהם עסקה, אלה שהתנגדה להם ואלה שזכו לתמיכתה. היא לא נרתעה מלהשמיע את קולה, גם כשזכתה להתקפות מצד חברי מועצה אחרים.
בין תוכניות לביצועים
במקביל לנושא הארכיטקטוני, הקרוב לתחום התמחותה, עסקה קליש רותם רבות בפרויקט שיקוע הרכבת, שסברה כי יהווה אלמנט מרכזי בשגשוגה של חיפה, אך במהלך 5 שנות כהונתה בראשות העיר, לא הצליחה להביא את הפרויקט לכדי ביצוע.
נושא נוסף שניסתה קליש רותם לקדם נוגע לנמל התעופה בחיפה, בשאיפה לאפשר יציאת טיסות מחיפה ליעדים באירופה, באמצעות הארכת המסלולים בנמל התעופה. גם מטרה זו לא הצליחה להוציא מהכוח אל הפועל.
◄קליש מתראיינת לחי פה בנושא שיקוע הרכבת – ינואר 2013
כשהחלה את המרוץ לראשות העיר בשנת 2018, רבים מתושבי חיפה כלל לא הכירו את קליש, אך 3 קדנציות של יהב יחד עם קמפיין בחירות אינטנסיבי מצדה, הביאו רבים להאמין שהיא האלטרנטיבה הראויה לעמוד בראשות העיר ולהחליפו.
רמזים מבשרי רעות
תחילת כהונתה לוותה, כזכור, בתקוות רבות. הוקמה קואליציה רחבה וכולם חיכו בקוצר רוח שתתחיל בעבודה. בדיעבד ניתן לומר שרמזים על העתיד לבוא הופיעו די מהר.
תחילה הודיעה ראש העיר החדשה כי תוותר על תקופת החפיפה המקובלת לצדו של יהב הוותיק והמנוסה, אח"כ היתה זו אמירתה השנויה במחלוקת: "אין זה תפקיד העירייה לבדר ולשעשע את התושבים", שלוותה בהחלטתה לבטל את אירועי הרחוב שקיים יהב וזכו לפופולריות רבה (דוגמת אירועי "צובחוץ" וכיו"ב). אירועי הספורט הגדולים שהתקיימו במשך שנים בעיר גם כן הופסקו – כמו מרוץ המדרגות הייחודי לחיפה, מרוץ חיפה, מרוץ המעשים הטובים, אירועי רכיבה על אופניים ועוד. האירוע היחידי שנשאר במימון עירוני היה "החג של החגים".
"לא פוליטיקאית"
לאורך 5 שנותיה בראשות העיר חוותה עיריית חיפה סערות וטלטלות שטרם נראו כמותן קודם לכן. יהיו שייחסו זאת לעובדת היותה של קליש "לא פוליטיקאית". ייתכן, ובכל זאת, לא ניתן שלא לתהות על כך שדבר מה בהתנהלותה היקשה על רבים בסביבתה להירתם ולהתחבר למטרות אותן ביקשה לקדם.
בין האירועים הזכורים היה גל ההתפטרויות והפיטורים בקרב בכירים בעירייה, גל שנמשך לאורך תקופה לא מבוטלת, כשהבולט בהם הוא תפקיד מנכ"ל העירייה שהתחלף פעם אחר פעם ואף זמן מה נותר בלתי מאויש.
כך גם נשמעו קולות רבים בסביבת ראש העיר לפיהם תוכניות עירוניות תקועות בשל יחסים מעורערים בין קליש למשרדי הממשלה, כך למשל לגבי תוכניות התחדשות עירונית, פתיחת כבישים בשכונות הכלואות, הקמת שכונת נאות פרס ב' ועוד ועוד.
בעוד שראשי ערים אחרים מוצאים את הדרך להשיג ולקדם את מטרותיהם מול משרדי הממשלה בירושלים, קליש כל הזמן הגיעה מולם לאי הבנות ומי שנפגעה מכך היא חיפה. כהונתה של קליש התחילה בכך שהיא לא היתה מעוניינת שהרכבלית תבנה, כיון שהיא טענה שמדובר בכלי תחבורה לא יעיל, אבל אז התברר שתהליך הקמת הרכבלית כבר מתקדם מדי ולא ניתן לעצור אותו.
לאחר מכן היה את המשבר מול בניית הכבישים מהשכונות הכלואות. ראש העיר לשעבר יונה יהב טען שבשלהי כהונתו הוא קיבל מימון לכבישים מהשכונות הכלואות, אך המימון לא הגיע לקליש. משרד התחבורה טען, שזה בגלל ההתנגדות של קליש למטרונית על הכרמל, אך קליש הכחישה את זה מכל וכל. בסופו של דבר על מנת להתחיל בתכנון וסלילת הכבישים, קליש היתה צריכה למצוא מימון עירוני לכל אחד מהכבישים. לקראת סיום הקדנציה של קליש התחיל להיבנות הכביש הראשון, שיורד משכונת כבביר לכיוון כביש החוף.
בעיית החזירים
אחת הבעיות הקשות איתן קליש התמודדה, ורבים חשבו שלא בהצלחה, היא בעיית החזירים. בעוד שבתקופת יהב כל פעם שתושב פנה ל-106 כיון שהוא ראה חזיר והרגיש מאוים, הנושא היה מטופל והבעיה היתה על אש קטנה, מהרגע שקליש עלתה לשלטון לא היה יותר פיתרון מהיר לבעיה.
היא ניסתה למצוא פיתרון חלופי, בנתה גדרות וניסתה להילחם במאכילי החתולים והחזירים, אבל התוצאה היתה שהעיר התמלאה בחזירים והתרבו התלונות נגד חזירים שתקפו אנשים או רכבים, שנפגעו מפחי אשפה, שנזרקו עליהם על ידי החזירים. העירייה ניסתה להטיל את האשמה על רט"ג, אבל בסופו של דבר התושבים פנו שוב ושוב לעיריית חיפה על מנת לקבל עזרה. לאורך השנים העירייה קיבלה מספר תביעות, מאנשים שלכאורה נפגעו על ידי החזירים או שרכושם ניזוק. יאמר לזכותה של העירייה שעם הזמן היא הגיעה למסקנה שצריך להרחיק חזירים סוררים, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. העיר גם הפכה לבדיחה ברמה הארצית, כשהחזירים הפכו להיות סימן ההיכר הראשוני של חיפה.
עובדי העירייה
קושי נוסף היה מול עובדי העירייה וועד העובדים. זה התחיל מסרטון שהופץ, ובו עובדי עירייה נפרדים מיהב בבניין העירייה במחיאות כפיים, כשהוא עוזב את הבניין. עובדים דיברו על הקשר החם שהיה להם עם יהב, ועל ההתעניינות שלו בבני המשפחה שלהם ובבריאותם.
לאחר מכן התראיינה קליש והטיחה האשמות שונות בעובדי העירייה. היא ניסתה לתקן את הדברים ולהגיד שלא התכוונה לכל עובדי העירייה, אבל זה היה כבר מאוחר מדי. שוב ושוב ועד העובדים בעירייה איים להשבית את העובדים וגם השבית את העובדים, והזבל התחיל להיערם בעיר. לצד הבעיות עם עובדי העירייה היו גם בעיות עם בעלי תפקידים בכירים. לאורך הקדנציה של קליש היו גם פיטורים של הבכירים וגם לא מעט התפטרויות. הבעיתיות הגדולה ביותר היה עם תפקיד מנכ"ל העירייה ששוב ושוב לא אוייש.
עיר תקועה ומלאה חזירים
עיקר התלונות של התושבים בשנים האחרונותעסקו בנושא חזירי הבר המתרבים וניקיון העיר, שני נשאים השלובים זה בזה, ועל ההרגשה שהעיר ״תקועה״. הרבה כתבות בתקשורת המקומית הראו רחובות לא נקיים ומוזנחים והתחושה הכללית היתה שלא מנקים כמו שצריך ודואגים לתיקון מפגעים בכבישים ובמדרכות.
בנוסף, על אף שיש בנייה בחיפה, תושבים וקבלנים טוענים שיש איזורים שמחכים חודשים ושנים על מנת שיהיה אפשר להתחיל לבנות בהם ואחרים על הקושי לקבל שירות מול מנהל ההנדסה. לא נכנס בכלל לבעיית ההגירה השלילית ובעיות איכות הסביבה, שלא התחילו אצל קליש וכנראה גם לא יסתיימו עם סיום כהונתה.
״קליש מנקה אורוות״
תומכיה של קליש אומרים עליה כי היא עמלה קשה ב"ניקוי אורוות". לטענתם, היא הגיעה להרבה הישגים, אך מדובר בפרויקטים שאי אפשר להשלים בכהונה אחת ואת התוצאות ניתן יהיה לראות בשנים הבאות. לאורך כל כהונתה נהגה קליש לתקשר עם התושבים דרך הטוויטר והפייסבוק שלה בעיקר, דבר שעורר את התחושה שהיא נמצאת אי שם ב"מגדל השן" "שלה ואינה "יורדת אל העם".
בטוויטר עדכנה בכך שהעירייה הפסיקה למכור נכסים ומצאה מקורות הכנסה אחרים, דחתה טענות על כך שעצרה ביצוע תוכניות והגיבה על תלונות שהושמעו נגדה. אחד הפרויקטים הגדולים שבהם עסקה, היה שיקום מבנה השוק בשוק תלפיות. עשרות מיליונים הושקעו בשיפוץ המבנה ונתלו בו תקוות רבות, אבל השיפוץ נמשך ונמשך ולא אויש עד לרגע זה. תחילה הסוחרים בשוק תמכו בקליש, אבל עם הזמן הפסיקו לתמוך בה ואף יצאו נגדה בזעם על כך שלא קיימה את הבטחותיה להם.
המועצה הלעומתית
הסיפור לא יהיה שלם מבלי להתייחס למועצה הלעומתית, מועצת השינוי. קליש התחילה את הכהונה עם מועצה מתפקדת והרבה רעיונות לפעילות. לאורך הזמן היו חברי מועצה, שהתאכזבו מהדרך שבה הדברים מתנהלים, וכמה עימותים בין חברי מועצה לקליש, עד שבסופו של דבר חברי מועצה פרשו מהקואליציה והצטרפו לאופוזיציה.
קליש מצאה את עצמה ללא רוב במועצת העיר ועם קושי אמיתי לקדם כמעט כל דבר. מועצת השינוי דרשה מקליש הסברים על כל תכנית שביקשה לקדם, והקשתה עליה כשלא אישרה תוכניות שחפצה לבצע.
בישיבות המועצה הטונים החלו לעלות. ישיבות הלכו ונהיו סוערות ככל שחלף הזמן. קליש הצביעה על מועצת השינוי כאחראית לכך שאינה מצליחה לבצע דברים חיוניים בעיר, ומועצת השינוי מצדה דחתה את הטענה בתוקף, והאשימה את קליש כי אינה מאפשרת לחבריה לקחת חלק בעשייה ע"י כך שהיא אינה חושפת מידע החיוני לשם כך. מועצת השינוי עמדה על כך שיוצג בפניה פירוט לגבי מה עומדים לעשות ואיך ינוצל התקציב כתנאי למתן אישור, דבר שגרר דחייה חוזרת ונשנית של ישיבות מועצה, ביטולי ישיבות, נטישה במהלכן ומתחים רבים שליוו את כל ההתנהלות.
סוף דבר
כשקליש החלה את הכהונה היתה הרגשה שהלב שלה במקום הנכון וכי היא מתכוונת לקדם את הנושאים והסוגיות החשובים עבור העיר. היא מסיימת את הקדנציה כעת ומותירה אחריה עיר מאוכזבת עמוסת בעיות וקשיים שלא זכו לטיפול. אם יש משהו שאפשר ללמוד מהשנים הללו, הוא שלא ניתן להתעמת כל העת, פשרה היא לא מילה גסה ומציאת פתרונות בין עם אלה שמתנגדים לך היא קריטית כדי לקדם ולהתקדם.
הכישלון הגדול ביותר של קליש הוא – שלאחריה אפילו יונה יהב נראה כבחירה ראויה.
אני צפיתי הרבה יותר מעינת קליש אבל צריך לתת כבוד לדברים חיובים. שנים שנים אני כתבתי ליונה יחב על המצב המסוכן ומוזנח בספרייה הראשית פבזנר. הכניסה והמדרגות והשירותים היו בסכנה לבריאות. אף פעם לא קבלתי תשובה מיונה יחב, גם על בעיות אחרות בעיר. אבל כאשר ש דברתי ישר עם עינת קליש לפני הבכירות, היא הסכימה עם מה אני אמרתי ושזה בושה לעיר כמו חיפה. בשנה האחרונה שיפצו את הכניסה עם רצפה ומדרגות באופן בטיחותי ו אסתטי. חשוב ביותר, השירותים עכשיו נקיים ומצויד אם הכול שצריך לשמור על הבריאות של הקוראים.
ברוך שפטרנו מעולה של זו
האדם הכי לא מתאים למנהיגות מתנשאת דורסנית חסרת כישורים של ניהול ויחסים בין אישיים ולא ביצועיסטית בכלל בקיצור חידלון שעלה מאוד ביוקר לחיי העיר מיתוגה ואיכות החיים בה
חבל האג'נדה שלה היה להחזיר את כל הצעירים לחיפה ובמקום זה היא הבריחה אותם אל נקודת האל חזור
הבעיה של קליש היתה הבטחון העצמי המופרז. היתה משוכנעת שבזכות ההשכלה הגבוהה מבינה את בעיות העיר ויודעת יותר טוב מכל אחד איך לפתור אותן. לא הקשיבה לעצת בעלי נסיון ודחתה כל שיתוף. לא הבינה שאנשים אינם רובוטים או מחשבים שניתנים לתכנות וניסתה לרקוד סולו. אפס ביחסי אנוש זה under statement עבורה ואת המחיר כולנו משלמים. נקווה שיהב יחזיר אותנו חזרה לפסים.
אבל יש בכתבה שלוש תמונות שבכל אחת היא נראית כמו מישהי אחרת,
אז יצאתי מבולבל יותר
הערבים שיהב צ'יפר אותם כל השנים בעבודה ג'ובים מכרזים , והמבוגרים /פנסיונרים של הכרמל שמסודרים וממילא לא צריכים את העיריה בחרו באחוזים גבוהים ביהב. העולים חדשים החלשים הצעירים והשכונות החלשות שזקוקים לשרותי העיריה לא באו להצביע /הצביעו באחוזים אפסיים. לא מצפה לחיפה שום דבר טוב עם יהב וחבורת חסרי היכולת שאסף סביבו.
בגדול נכון. הלב לא רק היה המקום הנכון הוא גם נשאר שם.
אין עוררין שלקאליש היו כוונות טובות.
הבעיה היתה לא עם הלב אלא עם הראש שמתחילת הקדנציה ועד סיומה נשאר באותו המקום.תקוע עמוק עמוק בתחת
שלא לדבר על קריית חיים – הבת החורגת של חיפה עם אפס עשייה ואפס התייחסות.
בעיקר אצל קאליש, אפס ביחסי אנוש.
גם ההומופוביה העלובה שגילתה בתחילת הקדנציה תרמה לנפילתה.
מה יש לטחון את הנושא – לא מחדש כלום. יהב נכשל פי כמה והגימלאים האפתיים החזירו אותו – בקצב הזה גם מקולקליש עוד תחזור. עיר הזייה.
יכול להיות שמרוב המלל המוצדק, אולי לא שמתי לב שהכותבת שכחה לציין את מצבם האיום של הכבישים והמדרכות בעיר ( למשל צומת חורב, דורי, הרופא ועוד ועוד ) וכן את חוסר התגובה התמידי מצד העיריה לכל טענה שהושמעה בכל נושא.