בנימה אישית
לפני כשנתיים, רגע לפני שמלאו לה 100 שנים, ראיינתי את מירה (צ'רניאבסקי) כהן. בפגישותינו גוללה בפניי מירה את שורשיה המשפחתיים, היכרות אביה עם חיים וייצמן, מעבר המשפחה לחיפה בעקבות הזמנתו של אביה ללמד פיזיקה בטכניון ובהמשך, כמנהלו הראשון של המוסד המכובד. על התנדבותן של האחיות שרה ומירה בחיל הנשים בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ועוד כהנה…
זמן קצר לאחר פרסום הכתבה פנה אליי הבמאי אורי רוזנווקס. כך נודע לי, שבאותו זמן לערך, התבשלה הכנתו של סרט דוקומנטרי לציון 100 שנים לטכניון בבימויו ולאחר שרוני התחקירנית הפנתה תשומת לבו לכתבה, ביקש את סיועי בחיבור למירה. שבוע מאוחר יותר כבר "השתלט" צוות הצילום על ענפיו על דירתה. את יום הצילומים, ארוך ומתיש גם עבור צעירים ממנה בעשורים רבים, עברה מירה בצורה מעוררת השתאות, לצד דני קרוב משפחתה. עבורי זו הייתה הזדמנות מעניינת לצפות בעבודתם של צוות המקצוענים.
קטעי הריאיון עם מירה משולבים בסרט המרתק שהוקרן אמש בפני קהל מוזמנים נרגש שהייתה לי הזכות להימנות עליו עם אימי לצד מירה (בקרוב בת 102!) וקרובי משפחתה, דני וטלי לוין. אך ראשית, רגע של היסטוריה.
1912 – הנחת אבן הפינה לטכניון, צעדים ראשונים
ב-11 באפריל 1912, שנים ספורות לפני סיום השלטון העת'מאני בארץ ישראל ו-36 לפני הקמת מדינת ישראל, הונחה אבן הפינה לבניין ה"טכניקום" ב"הר טרשים קירח" במורדות הכרמל. בשנת 1924, 12 שנים לאחר הטקס הצנוע להנחת אבן הפינה, נפתחה בתכניון (כפי שנכתב כהצעת חיים נחמן ביאליק), אז בהדר הכרמל, כיתת הלימוד הראשונה שמנתה 17 סטודנטים: 16 בחורים וסטודנטית אחת. כשני עשורים לאחר מכן, בתום דיון סוער, הוחלט לשנות את כתיבת שמו של המוסד מ-תכניון ל-טכניון. אתגר נוסף שליווה את ההקמה היה "מלחמת השפות" כנגד חברת "עזרה" שדרשה ששפת הלימוד בטכניקום ובבית הספר הריאלי שיוקם לצדו תהיה גרמנית.
כיום קשה להאמין, שאותה כיתה בירכתי האימפריה הבריטית, הייתה ראשית דרכו של הטכניון, אחד ממוסדות המחקר הטכנולוגים המובילים בעולם. במחזור 100 של הטכניון שיצא לאחרונה לדרך לומדים כ-2,100 סטודנטים, מהם כ-48% נשים. סיפור מאה שנותיו של המוסד הזה על הר הכרמל, מספק פריזמה מרתקת לתיאור קורותיה של מדינת ישראל אשר הטכניון צמח לצידה ולמענה. הקמת הטכניון הייתה אירוע תרבותי מכונן עבור היישוב היהודי בארץ ישראל של אותם ימים ובעל חשיבות עצומה לעיר חיפה – אז והיום.
כיום, קשה לדמיין את כלכלתה החזקה של ישראל בת ה-75 ואת הישגיה המדעיים והטכנולוגיים ללא הטכניון. עם 18 פקולטות ומחלקות אקדמיות, 52 מרכזי מחקר ולמעלה מ-13,000 סטודנטים, הטכניון ניצב בחזית המחקר פורץ הדרך במגוון תחומים. מהמדינה שבדרך, ברגעים הדרמטיים בשעת מלחמה, דרך לידת אומת הסטארט-אפ ופריצות דרך מחקריות בקנה מידה עולמי – הטכניון היה שם תמיד.
הסרט טכניון 102 – בכורה עולמית
עשרות מבוגרי ובוגרות הטכניון, ממובילי המשק הישראלי, הצטרפו אתמול (שלישי) בערב לנשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, להקרנת הבכורה של סרט הדוקו המיוחד לכבוד 100 שנים למכון הטכנולוגי של ישראל בבימויו של אורי רוזנווקס. שם הסרט, טכניון 10²" הוא פרי רעיונו של נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיוון.
בין המוזמנים והמשתתפים בהקרנה שנערכה אמש בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב בקמפוס הטכניון היו:
שר המדע והטכנולוגיה לשעבר ויזם ההייטק, יזהר שי; ראש עיריית חיפה, מר יונה יהב; יזם ההייטק, ד"ר יוסי ורדי; מנכ"לית "אינטל" ישראל, קרין אייבשיץ–סגל; מנכ"ל חברת אינסייטק, ד"ר קובי וורטמן; מנהל מרכז המו"פ של חברת אמאזון AWS, ביליק (בילי) הרבויה; מנכ"ל אינטל ישראל לשעבר, רפי נוה; מייסדי חברת "אלפא אומגה", רים ועימאד יונס; מנכ"ל "אפלייד מטיריאלס" ישראל לשעבר, דן וילנסקי; היזם ולשעבר סגן נשיא "אינטל" העולמית, דדי פרלמוטר; נשיאי הטכניון לשעבר, חברי וחברות הנהלת הטכניון, חברי הוועד המנהל של הטכניון, משתתפי הסרט וכן בוגרות ובוגרים נוספים של הטכניון.
בין המרואיינים בסרט, כאמור, גם מירה כהן בת ה-102, בתו של אהרון צ'רניאבסקי, מרצה לפיזיקה ששימש כמנהל הטכניון בשנות ה-20, ודמותו מגולמת ע"י שחקן בסצנת הפתיחה של הסרט.
"האוניברסיטה היחידה בעולם שמוגנת ע"י טכנולוגיה שפיתחו הסטודנטים הבוגרים שלה"
"הסיפור של הטכניון הוא סיפור מופלא", אמר בהתרגשות פרופ' סיוון, נשיא הטכניון. "זה לא פחות מנס איך מ-17 סטודנטים בבניין אחד צמחה אוניברסיטה שנמנית על עשר האוניברסיטאות הטכנולוגיות הטובות העולם, פרסי נובל, תרומות מדהימות למדינת ישראל ולאנושות…
וברוח הימים האלה: ממשרדי יש תצפית ליירוטים של "כיפת ברזל". חשבתי על כך שאנחנו כנראה האוניברסיטה היחידה בעולם שמוגנת ע"י טכנולוגיה שפיתחו הסטודנטים הבוגרים שלה…"
חלק מהצילומים צולמו בכיתה ההיסטורית במדעטק. ישבתי שם בספסלי העץ (המאוד לא נוחים) וחשבתי על הוריי, שברחו מאירופה לפני המלחמה ונשלחו לכאן ללמוד בפלשתינה באמצעות סרטיפיקט לסטודנטים. הם הגיעו לחיפה ולמדו בטכניון בשנת 1936. ישבתי על ספסלי העץ וראיתי אותם יושבים על הספסלים הללו יותר מ-80 שנה קודם לכן. הבנתי כמה המשמעות של המוסד הזה שהיה נוכח לאורך כל חיי גדולה. ואחר כך כנשיא הטכניון אתה גם מבין כמה המשמעות הזו גדולה למדינת ישראל ולכל העם היהודי. הצורה בה אורי הצליח ללכוד בין השזירה של ההיסטוריה של העם היהודי במאה ה-20 לבין ההיסטוריה של הטכניון היא מופלאה".
דברי פרופ' אורי סיוון, נשיא הטכניון ◄ צפו
ברכת ראש העיר חיפה, יונה יהב בערב הקרנת הבכורה ◄ צפו
הסרט ישודר בטלוויזיה – מוזמנים לצפות
הסרט ישודר בשבת, 21.12.24, בשעה 08:30 בכאן 11 וכמו כן בפסטיבל הסרטים השנתי הפותח את שעריו בחיפה בעוד כשבועיים. כמו כן יהיה זמין לצפייה בכאן דיגיטל- בערוץ היוטיוב של "כאן" וכן באפליקציית כאן BOX.
ובמקום 300 מליון שקל שירדו לטמיון על רכבל מטופש שכל הזמן סגור בגלל תירוץ אחר – מלחמה, תיקונים, מזג האויר בחורף.
למכור את הרכיבים לחו"ל (גונדולות, מנועים וכד') אפשר בין הטכניון לאוניברסיטה לעשות כביש חיבור לאוטובוס. במעלה דרך דורי לעשות נתיב לאוטובוסים.
ולתת לאוטובוס להגיע אפילו לפני רכבל איטי ממרכזית המפרץ עד לאוניברסיטה ב-15 דקות נסיעה במסלול.
מוסד שעסוק בעיקר בלשנורר את כל עשירי העולם כדי להמשיך את חגיגת מנעמי האקדמיה של הסגל הבכיר. המחקר יורד מדי שנה במדדים הבינלאומיים.
מרשים ומרגש . הכבוד למייסדים ולממשיכי דרכם .
אכן סרט מרתק למוסד מפואר
"חיפה כבר קטנה על הטכניון" כך אמר נשיא לשעבר של הטכניון ואכן התחילו לפתוח סניפי לימוד בשרונה, לבנות קמפוס בניו יורק ובסין.. היו שאיפות גדולות. הן די התרסקו.
יש כיום הרבה פקולטות מובילות שנסגרו. הפקולטה להנדסת קרקע נעלמה. איתה נעלמה הפקולטה להנדסת תחבורה. שתיהן נבלעו בפקולטה להנדסה אזרחית-סביבתית.
חבל. היו תוכניות לימוד מובילות ומרתקות שנעלמו. מכון המים גראנד, שהיה מוביל עולמי באיסוף מידע על תכנון משק המים בישראל והמצב במזרח התיכון נסגר ונכחד. איתו נכחדו
עוד מכוני מחקר חשובים. הטכניון במגמת נסיגה ברמתו האקדמית, במידה לא מעטה עקב
החרמה אקדמית שרק תעלה עכשיו מעל הקרקע (אם קודם היא הייתה ברקע..)
הטכניון פועל בינלאומית בתקופה קשה ומאתגרת כמדינה וכאקדמיה. הוא מתקשה לגייס חוקרים בינלאומיים ומתקשה עוד יותר לייצר שיתופי פעולה בינלאומיים דבר חיוני היום.
גם העובדה שלחיפה אין שדה תעופה בינלאומי וצריך לנסוע שעה ורבע עד נתב"ג מקשה,
הקשר האישי ועבודה במעבדות חיונית גם בעידן הזום. אחרי קשיי הקורונה באה המלחמה.
הטכניון נפתח אחרי מלחמת העולם הראשונה הזוועתית והצליח להתבסס עד מלחמת העולם השנייה הנוראה עוד יותר. התקווה שאחרי מלחמת העולם הנוכחית יוכל לחזור לצמוח. החלום "הסיני" נמוג, למעשה זו הייתה רק העברה של ידע וטכנולוגיה לשליטת סין.
החלום "האמריקני" נמוג לאיטו. צריך לחזור ולפתח את קמפוס חיפה – מסתבר שחיפה לא
קטנה על הטכניון" אלא הטכניון צריך להיות מנוע להגדיל את מעמדה של חיפה לעיר עולם.
סרט מרתק וחבל….
אם כבר נגעתם במשפחת לוי , המזרחי המחמד שלכם אז באותה נשימה תזכירו את כל המזרחיים שדחיתם כי חשבתם שהם לא ראויים….
גל . כמזרחי , אני אומר לך תתפכח ותעלה לארץ . עברנו את התקופה הזו . וכל הכבוד למשפחה המוזכרת .
סרט מאלף, אבל מכל הפקולטות שנסקרו בו, היתה חסרה פקולטה אחת, זאת שהיתה הראשונה שנפתחה בטכניון לפני 100 שנה- הפקולטה לארכיטקטורה. אולי מיקומה כבר לא בטכניון כיום?!
כמו כל דבר שעושה הטכניון זה רק לגייס עוד כספים להמשיך את חגיגות השכר והטיולים שלהם בעולם. לכן הזכירו רק פקולטות שיכולים לגייס בהן הייטקיסטים עשירים. מעניין שאת עזריאלי שגייסו בפקולטה לארכיטקטורה כנראה לא מצליחים לשנורר לעוד כסף אז לא הזכירו.
כן מה לעשות בטכניון זה ככה, כל ארוע רק מיועד להביא תורמים עשירים ולשנורר מהם.
זה לא דבר חדש. תמיד היה כך .
כדאי לזכור את המקצוע "מתמטיקה לארכיטקטים" וההסבר שהחומר כלול בתכנית הלימודים של כתת י"ב.
יעל יקרה,
תודה על הכתבה החשובה והמעניינת .
כרגיל בחרת נושא מעניין והעלית אותו בפריזמה שלך אבל גם בהרחבה. למדתי פרק היסטורי שלא היכרתי.
תודה מכל הלב, אירית יקרה
איזה סרט מרגש!! כמו כל ההיסטוריה של הטכניון והעתיד המזהיר שעור לפניו!
כל הכבוד לך ידידיתי יעל הורביץ על הדיווח הזה.שבת שלום ומבורך לך.
מרגש ככ…ביתי סטודנטית שנה רביעית בטכניון וכבר יותר מ250 ימים במילואים ביחידה מובחרת .מחמם את הלב שהטכניון ככ מעריך את הסטודנטים שעזבו הכל ומשרתים את המדינה שלנו..באים לקראתם בהקלות שונות וכמובן במילגות לימודים..כל הכבוד להנהלה ולמרצים
כל הכבוד ליעל הורביץ, לאורי רוזנווקס לפרופ' סיוון ולכל העוסקים בהנצחה.