מציאות מדומיינת: במקום חיבור העיר לים, כנס עירוני בנושא.

בעוד פחות מחודשיים, לקראת סוף מאי 2013,יתקיים בחיפה כנס המוגדר כ”בינלאומי” בנושא חזית הים: Haifa International Waterfront Conference: Reviving a Coastal Metropolis
קהל המטרה הוא אדריכלים ודף הבית שלו מוסר את הפרטים הבאים:

“העיר חיפה כמו ערי נמל רבות ומובילות בעולם , מצטרפת למגמה החדשה ופותחת את עצמה לים ובכך שמה עצמה בשורה הראשונה של ערים מרכזיות וחדשניות בעולם המתמודדות עם תהליכים אבולוציוניים של קידמה .והתפתחות טכנולוגית ותעשייתית
.המפגש בין טבע ,תנאים אובייקטיביים ואדריכלות, יוצר בעולם בכלל ובאגן הים התיכון בפרט, אתגרים מרתקים העשויים לעצב מחדש את אופייה של העיר

מטרת כנס חיפה הבינלאומי לאדריכלים לדון באופן בו פתיחת העיר לים תסייע בתחומים רבים ושונים: תיירות, כלכלה, דמוגרפיה, נדלן, תרבות ועוד. הכנס יהווה חלק מפעילות בינלאומית בה ייטלו חלק אדריכלים ומעצבי פנים מהארץ ומהעולם כמו גם אנשי עסקים .
.השאיפה היא לקיימו אחת לשנה ולעקוב אחר שינויים, תוכניות ועמידה ביעדים שהוצבו במהלכו בכל שנה”

בכותרת הדף מופיעים כמה צילומים ביניהם הדמיות של משרד מן-שנער אשר תכנן עוד ב-2003 את חזית הים של חיפה המחוברת לים.

ההדמיות מעוררות אופטימיות ומציגות את הקשר הנוח, הפתוח והמיידי בין שדרות בן גוריון לאזור בילויים שעליו חולם כל מי שראה כמותו בערי חוף אחרות ברחבי העולם. ואולי לא צריך להרחיק אלא פשוט לבקר בנמל תל אביב ולראות מה נבנה וקם במקום ששרץ פשע, זנות והזנחה. אבל זה קורה כשיש חזון מעוגן במעשים, כשלוקחים אחריות אמיתית לידיים באופן רציני ובונים בזמן קצר ובאופן נכון ומקצועי את המקום הכי לוהט בעיר המשמש מוקד משיכה לרבים אחרים שאינם מהעיר.

הבעיה מתחילה כשמבינים שההדמיות של מן-שנער אינן מחוברות למציאות האמיתית מהסיבה הפשוטה: מישהו מחק משם את הרכבת שעוברת היום ויוצרת חציצה של רכבת כבדה, רכבת המובילה גם מטענים של חומרים מסוכנים, ואינה מאפשרת גישה ישירה ונוחה אל הים.
sheker_1.jpg

קשה היה להתעלם בשנה האחרונה ממאבק “התנועה להחזרת העיר אל חיפה” בחישמול העילי של הרכבת, חישמול שהונחת על העיר מטעם משרד התחבורה בהחלטה של קול אחד (יו”ר הועדה בינת שוורץ) תוצר של זכות הצבעה כפולה, וגזר את עתידה של עיר שאוכלוסיתה מונה כמעט 300 אלף תושבים, להיות עיר חוף נטולת גישה לים בשונה מערים אחרות כמותה.
המאבק קם בגלל פשרה של עיריית חיפה שנחתמה בסוף פברואר 2012ומאפשרת לחשמל את הרכבת בתוואי הנוכחי. היא נחתמה בישיבת מועצת עיר שנקראה במיוחד ובהתראה מהיום למחר. עד אותה נקודת זמן היו מגוייסים ארגוני סביבה ותכנון למאבק בנושא. הם חברו לעירייה בייצוג משפטי ובהצגת העמדות של העיר כנגד החישמול העילי ובעד פינוי תוואי הרכבת מקו החוף. יום אחד הם הבינו שמי שנותר בסוד העניינים היא עיריית חיפה והחברה להגנת הטבע. וכך בסוף פברואר 2012, חולק לידי חברי מועצת העיר מסמך משפטי וסגנית ראש העיריה דחקה בהם להחליט מייד ולחתום על הצעת הפשרה כי לא יהיה משהו יותר טוב ואין הזדמנות אחרת. הכל היה צריך להעשות מייד.
ראש העירייה נעדר מאותה ישיבה. נמסר כי אינו חש בטוב, למחרת נצפה בארועים אחרים בריא ושלם.
אנו מאחלים ליהב בריאות ואריכות ימים אך אי נוכחותו באותה ישיבה של מועצת העיר,צרמה עד מאוד. בישיבה נחתמה הצעת פשרה אשר קבעה כי המחלה הממארת של חיפה עומדת להשאר כאן לזמן לא ידוע ואף להחמירה בחישמול וקרינה וכל זאת בתמיכת מועצת העיר ובראשותו של ראש העירייה הממונה עליה. מן הדין שמי שקידם הצעת פשרה כזו יהיה שם כדי לייצג את החלטתו ולהעניק לחברי המועצה לפחות 48 שעות להתייעצות ובחינת מהות והשלכות המסמך ותוכנו עליו הם חתומים.
sheker_2.jpg

בהצעת הפשרה נמסר כי תמורת הסרת ההתנגדות לחישמול העילי בתוואי הרכבת הקיים, ייבחן שיקוע של תואי הרכבת מול פארק הכט: ממכון הימים והאגמים עד מסעדת מקסים. מקום בו אין חוף רחצה, אין עיר שנכסי הנדלן ההסטוריים שלה מחכים להגאל על ידי דיירים וחיים שוקקים, בו סכנת הקרינה היא מהאפסיות ביותר לכל אורך התוואי וכל זאת במחיר מציאה של חצי מיליארד ש”ח מכספי הציבור.

לאחרונה לא ברור גם אם מהלך זה יתאפשר וגם אם לא, אז ממש לא נורא, ממילא תרומתו לפתיחת העיר אל הים היתה פחות מאפסית. התוואי בין העיר עצמה לאזור הנמל ישאר חסום וסגור, חיפה אל עתיקה תימחק בגלל התוואי וכך גם רחוב התכלת היפהפה השוכן בדרום בת גלים-מדובר בזריית חול בעיני התושבים.

אולם עיריית חיפה היא אשפית ביצירת מצבי “כאילו”. מישהו שם בעירייה החליט שאם אין מעשים נעשה כנסים. זה תמיד טוב ליחסי הציבור, מביא אנשים חשובים ותחושה שמישהו מבין משהו. אחר כך במילא כולם הולכים מפה ואף אחד לא בודק מה קרה באמת.
במסגרת כל מיני כנסים לכל מיני נושאים הוחלט עוד לפני שנה לקדם כנס על חזית ימית. ולא סתם כנס, אלא כנס בינלאומי. כל כך בינלאומי שלרשימת הדוברים אין בנמצא מתכנן ערים או אדריכל בעל שיעור קומה מחיפה: האדר’ החיפאי והותיק מיכה רטנר למשל שעלול כנראה להפריע לשמחה אם ידבר על הנמל המפלצתי שעומד לגמור את חוף קרית חיים ומפרץ חיפה, viewtopic.php?f=17&t=10434
שישוחח על אי פתיחת חזית העיר אל הים בגלל חישמול הרכבת או רחמנא לצלן יזכיר את הפולינום עליו גם חתום ראש העירייה הנוכחי.

polinom.jpg

חזית הים שלנו עומדת להסגר לחלוטין על ידי הפולינום (ראו הדמיה), רכבת מחושמלת חישמול עילי וממגורות דגון הותיקות.
ככה סוגרים את העיר אל הים ועושים כנס על ערים אחרות הפתוחות אל הים.
אולי כדי שאחרים יקחו דוגמא מה לא לעשות.
אולי חבר מועצת העירייה שהתנגד למהלך: האדריכל שמואל גלבהרט שיכול לומר דבר אחד או שנים על נושא זה בכנס בו ירצו אדריכלים מחוץ לעיר , מחוץ לישראל – אך לא מחיפה.
ואולי דר’ אדר’ עינת קליש-רותם, שהיא מומחית להתחדשות עירונית ועומדת בראש “התנועה להחזרת העיר אל חיפה”.
אולי במקום לקיים דיון על מה יכול להיות ומה לא יהיה, ישוחחו על מה יש.

דר’ עינת קליש-רותם
תוכל לתת סקירת עומק בנושא בתור מי שכבר יותר משנה, פועלת ללא ליאות לגיוס תודעה ציבורית והסברה של התהליכים ההרסניים, שהצליחה עם חברי תנועתה לגייס מאות רבות של התנגדויות שהוגשו לועדה לתכנון, מתרוצצת יחד עם נציגי תנועתה בין ועדות תכנון ומשרדי ממשלה, עושה עבודה מטורפת וכנגד כל הסיכויים, ומצליחה לגרום למשרד לאיכות הסביבה לשקול מחדש את עניין הקרינה הצפיה מהרכבת, לדחות את ביצוע התהליכים ההרסניים לחיפה-העיר שהעירייה שלה הפקירה אותה ואינה מספרת לתושבים את האמת. עיר שחלק מהתושבים שלה התגייסו להציל אותה.
bitul.jpg
מדף הפייסבוק של התנועה להחזרת העיר אל חיפה: בחודש דצמבר 2012, קיבל המשרד לאיכות הסביבה את הדו”ח המקצועי בנושא הקרינה האלקטרומגנטית, שהגישה לו “התנועה להחזרת העיר אל חיפה” וקבע כי הרכבת נדרשת להורדת עוצמת הקרינה לנורמה המקובלת כיום בארצות המערב שאימצו תקנות מחמירות מתוך דאגה לשלום התושבים הנמצאים בקרבת תוואי הרכבת. כל עוד לא תרד רמת הקרינה לא יבוצע החישמול.
זהו ניצחון אחד בהחדרת התודעה כי יש לבחון את קיומו של החישמול הנוכחי בקרבת אוכלוסיה. הניצחון הראשי יהיה הסטת תוואי הרכבת לתוואי אשר יאפשר את פתיחת חזית העיר אל הים.
אז בסוף מאי יתקיים כאן כנס בנושא חזית הים של ערים והאדריכלות כגורם משפיע על ההוויה העירונית. יגיעו אנשים מחו”ל שאינם יודעים דבר וחצי דבר על חיפה ומה באמת קורה בה, הם מתפרנסים מהרצאות כגון אלו ושמם מפאר, כנראה בצדק, כנסים בנושא זה.
יגיעו גם אדריכלים בעלי שם שאינם מתגוררים בחיפה ולעיתים אפילו לא בישראל למרות שהם מתכננים בה כמו משה ספדיה, אדריכל בינלאומי ורב תהילה. למחפשים את הנקודה הלוקאל פטריוטית: ספדיה נולד בחיפה אולם עוד בילדותו עזבה משפחתו לקנדה בה גדל.

נקודה נוספת שחשוב להזכיר היא כי שמו של ספדיה נכרך גם בתוכנית ספדיה השנויה במחלוקת; תוכנית מתאר עירונית להרחבת העיר ירושלים מערבה. לתוכנית קמו מתנגדים רבים, בעיקר מצד גורמי שמירת הנוף והטבע, המתנגדים לכירסום בשטחים הפתוחים והירוקים שבמערב העיר. לבסוף בוטלה תוכניתו של ספדיה. בין התומכים הנלהבים של תוכניתו היתה בינת שוורץ, אותה בינת שוורץ אשר הכריעה בהצבעה כפולה ובקול אחד את תוכנית החישמול העילי וההרסני לחיפה. התכנית בוטלה כי קמה הבנה שחשוב לשמור על שטחים פתוחים בסביבות ירושלים והנזק הסביבתי יהיה גדול יותר מהתרומה של עוד פרוייקט רווי אבן ובטון. המאבק היה לא פשוט אך הצליח. מה שמוכיח שאפשר להצליח כשצודקים ובעיקר נלחמים כדי לקדם את הצדק.

פרופ’ יהודה קלעי,
ראש הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים בטכניון,יתקשה לוותר על כנס כגון זה בו יוכל להציג את עמדותיו האקדמיות והמחקריות. מי שקורא את הביוגרפיה של פרופ’ קלעי מתרשם עמוקות מעבודתו המחקרית והאקדמית הבינלאומית, מעניין לדעת האם פרופ’ קלעי יודע כי בפועל נעשות כל השגיאות התכנוניות האפשריות והבלתי אפשריות אשר הופכות את חיפה לעיר ללא עיר, ללא רובע הסטורי, לעיר מוחמצת ואוסף שכונות בונבון שהתנתקו מהעיר עצמה, תושביהן נהנים ממחלפים וכבישים נוחים המוליכים אותם מחוץ לעיר כדי לנהל בערים אחרות את החיים האמיתיים והשוקקים שלהם.מסקרן מאוד מה יאמר על כך פרופ’ קלעי.

גם האדריכל דניאל ליבסקינד, שמכיר היטב את ערי תבל הגדולות והשוקקות יזדקק לליווי והדרכה צמודים בחיפה. רצוי שיהיו אלו אנשים שלא יספרו לו מה עומד להיות כאן אלא מה קורה במשך כל השנים בהם אנו שומעים מה עומד להיות כאן ובסופו של דבר מוזמנים השכם והערב לארועים קנויים ומבויימים של כאילו חיים, כאילו סצינה אורבנית מושאלת או מומצאת ברובע עירוני ברוב חנויותיו מוגפות ומוצעות למכירה והשכרה, שהמבנים המונומנטליים שלו עומדים מתפוררים ובתוכם גרות יונים.

מי שהכי יחסר בכנס המכובד והמרשים שיגיע לחיפה, הוא האדם שיסביר לכולם מה עומד להתחולל במפרץ חיפה ושאם לא יפונה תוואי הרכבת לאחת מהאופציות המוצעות על ידי אנשי המקצוע של “התנועה להחזרת העיר אל חיפה”, חזית הים בחיפה הקרויה חיפה-ברצלונה, תמשיך להיות הרבה יותר דומה לברצלונה לפני השינוי הדרמטי שהתחולל בה לקראת משחקי האולימפיאדה ב-1992, אז פינו בין היתר את תוואי הרכבת מחוף הים ופתחו את העיר אל הים.
והשאר הסטוריה.

sheker_3.jpg

הלינק לאתר הכנס: http://haifawaterfront.com/

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

2 תגובות
  1. שמואל גלבהרט אמר/ה

    הנושא יעלה במועצת העיריה בתאריך 9.4.13 שעה 1800כהצעה לסדר שהגשתי, בקשר להפקדת תכניות הנמל. תהיה זו הזדמנות לקשור ביחד את כל הנושאים החוצצים בין חיפה לחופיה, לרבות הרכבת. מציע נוכחות מירבית הן בדיון בעיריה, והן בהשתלטות על הכנס שהעיריה יוזמת, בנסיון פתטי "להזדכות" ממחדליה בכל הקשור לרכבת ולנמל. יהב האחרון שיכול לספר על תמיכתו בפתיחת העיר לנמל, לאחר שהוא אישית אישר את הפולינום במקומו, עירער על החלטה שכבר העברתי בועדה המחוזית בדבר פתיחת הנמל המערבי, וסיבך אותנו בהסכם פשרה אומלל עם הנהלת הרכבת.

  2. עינת קליש רותם אמר/ה

    תודה שמואליק על המידע, ותודה גילה על הפוסט המקיף.
    כיו"ר עמותת האדריכלים של חיפה, ומהיכרות עמוקה עם מרבית מאדריכלי העיר שלקחו חלק במאבק שלנו לשחרר את העיר מעול תשתית הרכבת ולחבר אותה אל הים – היה ראוי שעיירית חיפה תתן במה גם לאדריכלים המקומיים שחיים ונושמים את העיר וגם פעילים בה מאד. אבל היות ועיריית חיפה אינה מאמינה שיש נביאים בעירם, הם מעדיפים לשלם חצי מליון ש"ח כדי לשמוע מאדריכלים מיובאים מה דעתם על עיר שכנראה מעולם לא חקרו לעומק. אדריכלי העיר כנראה לא ישארו אדישים לעניין. בנוסף, אני מקווה שהציבור הרחב יבין את המהלך ויביע את דעתו.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.