נפילתה של חזית הים החיפאית – נפרץ הגבול הדק בין חזון והזיה • פרשנות • ד"ר יריב שגיא

כשקראתי את הפוסט הצוהל של ראש העיר חיפה בעניין ההחלטה על הקמת ממגורת דגנים נוספת במפרץ חיפה הבנתי שאנחנו כבר מזמן לא בשיח של חזון. הפוסט העגום הזה רק מסייע להמחיש את מידת הניתוק של הנהגת העיר חיפה מהמציאות.

תקציר האירועים הקודמים מוכיח זאת והוא פשוט מאוד. מה שהחל כתכנית משותפת של חברת נמלי ישראל (חנ"י), נמל חיפה, רשות מקרקעי ישראל ועיריית חיפה במטרה לקדם את פיתוח חזית הים של חיפה סטייל ברצלונה, הפך תוך שנתיים בלבד לשדה קרב חרוך לחלוטין בו עיריית חיפה מוקצית מחמת מיאוס ולא מהווה שום פקטור בהחלטות הקשורות לאותה חזית ים.

שתי ממגורות ואפס חזית ים

בתכנית "חזית הים" המקורית, שהייתה משותפת לרשויות הנ"ל, נכתב סעיף חשוב. בסעיף הזה קשרו את בנייתה של ממגורה חדשה בהפסקת פעילותה של הממגורה הישנה – דגון.

ההחלטה ההיסטורית ההיא חייבה את כולם לקחת בחשבון את עיר חיפה ואת חיבורה אל הים בכל תרחיש עתידי של פיתוח המפרץ. אבל ההחלטה שהתקבלה השבוע משנה את המציאות הזו משום שהיא מבטלת את הקשר בין פינוי הממגורה הוותיקה לבניית הממגורה החדשה. כיוון שכך, הרי שבניית הממגורה החדשה מסמלת גם את הנסיגה מהמחויבות המשותפות לפיתוח חזית הים החיפאית. אך בעוד חיפה נותרה קרחת מכאן ומכאן, הרי שחברת נמלי ישראל השאירה לעצמה רשת בטחון. בחודש יולי האחרון זכה זכיין חדש ברישיון להפעלת ממגורת דגון הוותיקה לתקופה של עד 10 שנים. כך שהממגורה הזאת לא הולכת לשום מקום.

חיפה – חנ"י: 7-0 לחנ"י

נראה שבחברת נמלי ישראל (חנ"י) זיהו כבר מזמן את החולשה הקשה בקודקודה של עיריית חיפה. זאת הסיבה שחנ"י קורעת אותנו. גם בעוד חמישים שנה ילמדו ויחקרו במוסדות להשכלה גבוהה ובמסדרונות הממשלה איך רשות ממשלתית הצליחה להקים לעצמה, וללא שום התנגדות מהותית, עיר ענקית משלה בתוך הטריטוריה של העיר חיפה.

כבמעשה אומן הצליחו בחנ"י להקים בקלות יחסית את פארק המכולות הענק סביב לקישון, להוציא לפועל את חיבורי הנמל, לתקוע גשר עם רגליים בתוך הקישון (ובכך לחסל את השייט התחרותי בנחל), לקבור את שדה התעופה של חיפה, להכפיל את מספר הממגורות במפרץ, לדחות את שיקוע הרכבת בעיר התחתית ל-2040 לכל הפחות, להשחיל רציף דלקים בנמל המפרץ ללא שום התנגדות מהותית, ואני מניח שעוד היד נטויה. דרך אגב, באותו אופן הבין גם השלטון המרכזי שאין עם מי לעבוד בחיפה ולכן הוא פועל כבר מזמן לקרוע מחיפה חלק משמעותי, אם לא את כל הארנונה שמייצר נמל המפרץ.

"בנפול אויבך אל תשמח"

אם כל זה נכון אז איך יכול להיות שרק עיריית חיפה חוגגת את ההחלטה על הממגורה החדשה בעוד חברת נמלי ישראל לא משמיעה אפילו ציוץ?

בנקודה זו צריך אולי לפרט את רשימת כל ההישגים שהשיגה חנ"י בעקבות ההחלטה על הקמת הממגורה השנייה. ראשית,  ההחלטה הקודמת שיצרה תלות בין הממגורה החדשה לישנה בוטלה. כלומר, לחנ"י יהיו שתי ממגורות פעילות בלי שום תאריך תפוגה מחייב על ממגורת דגון. שנית, גם בעתיד לא תצטרך חנ"י להתמודד עם קידום פינוי הממגורה והעניין יועבר כנראה לחלוטין לטיפולה של עיריית חיפה. שלישית, חנ"י לא תצטרך להתמודד תשתיתית עם הגידול העצום בתעבורת האוניות והרכבות שיעסקו בשינוע דגנים במפרץ, וכמובן שהיא לא תצטרך לשלם על הבלאי המוגבר של כבישי חיפה אשר יגרם בגלל העלייה בכמות המשאיות באזור. חנ"י גם לא תצטרך לשאת באחריות לעלייה בזיהום האוויר ובהתגברות האפשרית של בעיית היונים בחיפה. אבל ההישג החשוב ביותר של חנ"י הוא שראש העיר חיפה עצמה מחבקת את ההחלטה הקשה הזו בעודה משתדלת להצניע את הכישלון העמוק הטמון בה. זה קצת מזכיר את נירון קיסר ששר וניגן בשעה שרומא עלתה בלהבות.

ומה יהיה על חיפה?

חזית הים של חיפה תקועה כעת לשנים רבות קדימה, לא רק בגלל ההחלטה שהתקבלה, אלא בעיקר בגלל חוסר המוטיבציה הפוליטית של ראש העיר להתייצב איתן מול המציאות העגומה שנוצרה ולהציגה לציבור באופן מלא וללא כחל וסרק.

גם השותפים לשעבר של העיר חיפה במפרץ, כמו נמל חיפה וחברת נמלי ישראל, מבינים כנראה היטב את האילוצים הפוליטיים הרבים והקשים של ראש העיר חיפה. בשדה הקרב של מפרץ חיפה הם מנהלים מלחמה במעמד צד אחד כאשר ראש העיר נאלצת שוב ושוב להסביר לכולנו מדוע ההישג שלהם הוא גם ההישג שלה. פשוט הזיה.

---

---

◄ לזכרו של גארי שיינמן ז"ל, כתב חי פה – צולם ב-2012:

גארי שיינמן ז"ל, חיפאי, מסביר על חזית הים העירונית שהיא יעד מבוצר במקום משאב תיירותי. הריאיון בוצע על הגשר שבכניסה המבוצרת לנמל הנוסעים. מול הגדרות והשומרים.

---