צחי וויט הינו אמן חושים, אילוזיות, טלפתיה ובידור השולט בהיגיון ובטבע, כבר מגיל 15. הוא אב לשובל ולסהר, נולד חי ומתגורר בחיפה. וויט הינו רב אמן בתחומו: הוא זכה בפרסים מקצועיים רבים בארץ ובחו"ל והותיר עשרות אלפי צופים עם פה פעור ועם בטן הכואבת מרוב צחוק. כשרונו הייחודי וחשיבתו היצירתית, הציבו אותו כאומן מבוקש מאוד בתחום האירועים העסקיים והפרטיים.
"גם אני חי פה"
כאן המדור המביא אליכם דמויות חיפאיות מרתקות בבית מגוריהן כאשר ההיכרות הינה דרך הסיפורים, המטענים ונקודת המבט הייחודית של האנשים המרכיבים את הפסיפס האנושי של עירנו חיפה. דהיינו, אלה החיים והגרים פה, ממש כשם המדור – "גם אני חי פה".
במסגרת מדור זה נכיר דמויות חיפאיות ואת מקום מגוריהן. ההיכרות איננה דרך מטראז' הדירה, או הערכה נדלני"ת או תיאור עיצובי בלבד – אלא מהותה של היכרות זו הינה להיוודע בבית המארחים, אל הסיפורים, אל המטען הרגשי ואל זווית הראייה הייחודית האישית. הפעם נחווה התנסות עוצמתית, חווייתית וייחודית ביותר בביתו של אומן החושים החיפאי השולט בהיגיון ובטבע: צחי וויט.
על קצה המזלג: מהי אומנות חושים, אילוזיות וטלפתיה
בטרם נצלול לחוויית ההכרות האישית עם אמן החושים צחי וויט – יש לרדת לעומק ההבנה מהי אומנות זו. אומנות חושים מהווה חלק מתוך עולם הקסמים, אך לא כל קוסם הוא גם אמן חושים. יש לציין שבמופעי קסמים נעשה שימוש באביזרים שונים, אבל במופע של אומנות החושים אין צורך באביזרים רבים למעט כוח המחשבה.
חושי האדם סופגים את כל מה שהם יודעים על העולם ועל האנשים שמסביבו. אי לכך אנשים מאמינים שהבחירה האישית במשהו – במהותה מבוססת על רצוננו החופשי. לכן, כאשר אמן החושים מציע לנו מגוון אפשרויות ומראה לנו שהוא ידע מראש במה נבחר, עוד לפני שבחרנו בכך – אנו נשארים פעורי פה, ואפילו עשויים להאמין שהמחשבות הפרטיות שלנו עצמנו, מוקרנות במוחו של אדם אחר.
אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא ( ההפך הוא הנכון) במציאות, אמן חושים הוא אדם נורמטיבי. אין לו באמת יכולות על-טבעיות, אולם באמצעות ניסיון ולימוד רב שנים הוא רכש לעצמו יכולות כאלו שאין לו לאדם הממוצע. הוא התמחה בקריאת שפת גוף, בסוגסטיה, בזריזות ידיים ואפילו ביכולת השראה והשפעה מסוימת על העומד מולו – עד כדי כך שנוצר הרושם כאילו לאמן יש "חוש שישי" ויכולות על-טבעיות.
צחי וויט אמן חושים ◄ צפו
עקרונות מוגדרים בהם משתמש אומן החושים
מנטאליסטים, אומני חושים וגם קוסמים לילדים משתמשים בשיטות שונות כדי ליצור אשליות. בעבר, אנשים בעלי יכולת להבין ולהשתמש בתהליכים פסיכולוגיים (כדי להשיג יתרון על פני אחרים) נקראו 'קוסמים' או 'מכשפים'. כיום, מובן הדבר שכל 'כישוף' מכיל אלמנט של אשליה שקרית, משהו שנתפס כאילו הינו ממשי, אך בפועל איננו כזה.
צחי מסביר שישנם עקרונות מוגדרים בהם הוא משתמש כאומן חושים. לדוגמא: הסחת דעת, תנועה בגודל גדול המושכת תשומת לב רבה ובכך מסתירה תנועה בגודל קטן יותר, סוגסטיה ובמיוחד הבנת החשיבה של האנשים הנמצאים מולו.
למרות ההסבר והבנה זו, בסיומו של דבר נשמעת שאלת הצופה:
"אבל איך עשית את זה…??" ◄ צפו
הקהל האינטליגנטי מעריך את מיומנויות 'הקסם'
לפעמים הקו המפריד בין השחקן לבין הקהל עשוי להיות מטושטש, כמו בהופעותיו של אומן החושים החיפאי השולט בהיגיון ובטבע. בתכניותיו של צחי 'השתתפותו של הקהל' משולבת בתמיהה "בעצם מה קרה פה??".
וויט מספר שדווקא קל יותר לעבוד עם קהל אינטליגנטי, היודע להעריך את אותן המיומנויות אשר הוא פיתח. הוא מוסיף ואומר שקהל נבון, חכם, פיקח ובר דעת הינו קהל אמפאתי ורגיש למקצועיות אשר מובאת ומוצגת מולו.
צחי וויט קורא את מחשבתי ◄ צפו
שורשי משפחת וויט
צחי נולד בחיפה בבית החולים 'אלישע' (1968) להוריו ניצה ועֵלי וויט. אימו היא זו אשר רבים מבוגרי בית הספר הריאלי שבחיפה מתמוגגים להיזכר בקורותיהם בעידן המחנכת ורכזת השכבה ניצה וויט. זאת, עד כי חלק מהם אומר ש"בעיני ניצה וויט הינה 'ה-מורה' בהא הידיעה!".
מזה כ 12 שנים רותמת ניצה וויט סביבה כ-35 מבין חברותיה האישיות, להתכנס אחת לחודש בביתה של אחת מהן, להקשיב להרצאה, לדון ולתרום בנתינת עזרה לנשים וילדים בסיכון גבוה.
שורשי משפחת וויט קשורים בליבה של חיפה שכן אביו עֵלי וויט ז"ל, היה בנו של זלמן וויט ז"ל שהיה ממייסדי חברת "הסולל" ומו"ל העיתונים 'דאר היום', 'פלסטין וויקלי' ו'באריד אל-יום'.
הסב, זלמן ז"ל היה ממייסדי 'שכונת בן-ציון' בחיפה, וממייסדי הסתדרות בני בנימין. כאיש כספים ב'הסתדרות בני בנימין' קנה הסב זלמן וויט קרקעות רבות בארץ ישראל. הוא גם חבר למרדכי בן-ציון לקניית שטח אדמה ליד מרכז הכרמל. על שטח זה הקימו וויט וחבריו את מלון "מעונות בן-ציון" (אשר הפך להיות "לב הכרמל") וכן שכונה קטנה מסביב למלון. כשותף בחברת "אמריקה-ארץ ישראל השקעות" הוא אף היה בין רוכשי הקרקעות שבחלקן יצרו את 'כיכר היינריך היינה' בחיפה. אביו עֵלי וויט, היה כלכלן אשר לימים הפך להיות איש ביטוח מצליח ומוערך ביותר. בשנת 2007 נפטר עֵלי וויט, ממחלת הסרטן.
אחים בדם
לצחי אח ואחות. האח, עמית וויט, הינו אב לשניים וגר בחיפה. עמית ממשיך דרכו של אביו עֵלי ז"ל ואף הוא סוכן ביטוח במקצועו. המומחיות שלו הינה בתחום "ניהול סיכוני ממון במשפחה", תחום העוסק במצבי הקיצון הפיננסיים אשר בחיינו. אחותו שרון, נשואה ואם ל- 4, אשר גרה בישוב קציר, וואדי עארה. שרון הינה פעילה חברתית העובדת כמנהלת 'המרכז לפיתוח קהילתי בתנועה הרפורמית'.
בית הילדות
צחי מתאר ילדות נפלאה בה המשחקים היוו חלק גדול ממנה. בזמן שרוב הבנים הלכו לשחק בכדורגל- הרי שצחי התחבא בין עציי ושיחי 'גן מניה', כאשר שטר כסף הקשור עם חוט דייג מונח על שביל הגן. אכן, המשחק החביב עליו היה 'לעבוד על אנשים' ובכך לשעשע את חבריו ואחיו.
מאחורי בניין המגורים אשר היה באזור 'כיכר היינריך היינה', בנו צחי וילדי חבורתו תיאטרון מעץ שכלל במה ואף חדר הלבשה. את הקרשים אספו ברחבי השכונה והמסמרים… מומנו מכספי 'דמי הכיס'. כבר בעת ההיא נדבק צחי בחיידק הבמה ומאד אהב לראות את פניהם של בנות ובני חבורתו מחייכים צוחקים ונהנים.
אחד מ"סיפורי אגדות המשפחה" מספר שפעם בשעת ארוחת הצהריים, בהיות צחי כבן 11, הוא הגיע ללא כל התרעה מוקדמת עם חבר. משום שהדבר היה במפתיע, לא הוכנה מראש מנת הבשר למספר הסועדים המורחב.
כבר אז הקשר הסימביוטי עם 'אימא ניצה' היה חסון ואיתן- כך שתוך כדי האירוע ניצה קרצה לבנה ושאלה: "מי לא אוהב את מנת הבשר"? כמובן שגם צחי קרץ לה ובכך החליט לוותר על חלק מסעודתו. הבעיה הייתה קשה יותר בעת חלוקת מנת הקינוח … כי אז שוב קרצה ואמרה אימא ניצה: "מי שלא אכל בשר – אינו זכאי לאכול קינוח! " וכך זכה האורח במלוא הכבוד ובמלוא הסעודה, ואילו צחי 'שילם' בגבורה על ערך 'הכנסת אורחים'.
קופסת הפלאים
בהיותו כבן 7 קיבל צחי מהוריו, אשר שבו מביקור בארה"ב, את קופסת הקסמים הראשונה. בזמן זה טרם היו בארץ חנויות המוכרות ציוד דומה ולכן הוא התעמק מאד בהבנת התשורה. מאותה העת לא עזב הילד את קופסת הפלאים, ולכל ציון חג, מועד או יום הולדת ביקש להעשיר את אוצרותיו אלו. בעזרת הציוד אשר צבר, כבר בגיל 10 החל להופיע בחגיגות ימי הולדת מול ילדים בני 8-9.
אולם 'אליה וקוץ בה'- הוראות התפעול של ציוד קופסאות הקסמים כתובות היו באנגלית מקצועית… מכיוון שכך, אביו עשה עימו עיסקה: תמורת הכנת שעורי בית בצורה יסודית- יחול התקבול: תרגום הוראות ההפעלה של קופסא ממאגר המתנות. צחי מזכיר את מורתו לאנגלית אלה פודה, אשר בזכות היותה קשובה לו ("מורה קשוחה, אבל ממש טובה!") הצליחה לשחרר אותו מתלות התרגום של לימודי הקסמים.
לימודים וצבא
12 שנות לימוד עשה צחי בבית הספר הריאלי אשר בחיפה. הוא מתוודה שבבית הספר היסודי לא היה בין התלמידים הטובים, נהפוך הוא. אך "בכתה יא' 'תפסתי את עצמי' וסיימתי עם חמישיית טוב-מאודים!".
לצה"ל גוייס כאמן מצטיין. הוא שובץ למדור הרפואי אשר בלשכת הגיוס. וויט מתאר תקופה נפלאה בה היה "בקבוצה של חבר'ה טובים עם אווירה נהדרת", זאת בלוויית אישור עבודה להופעותיו וכן זמן להתמקצעות בלימודי אומנותו.
שנתיים ימים למד צחי ב'מיכללה לביטוח', במגמה לרצות את אביו ולהמשיך בדרכו. בסיום לימודיו, כאשר התעודה באמתחתו, יצא כסוכן ביטוח העוסק במכירה של פוליסות ביטוח – לפגישת עבודה ראשונית עם אדם מוכר ואמיד בכדי למכור לו את מרכולתו.
ממש במהלך זמן המפגש הוא הבין ש "בעצם היו אלו 3 פגישות: ראשונה אחרונה ואחת יותר מדי", היות והוא נמשך בכל ישותו אל העיסוק בקסמים.
שכנאי, אלאדיני וקופרפילד
כאמור, כבר כנער הופיע בפני קהלים שונים ואף זכה לתקבולים על כך. את התשואה ממשכורותיו אלו השקיע בלימודי אומנות תיבת הפלאים, במיוחד אצל מייסד אגודת הקוסמים רוני שכנאי ז"ל. בהיותו כבן 15 נהג לנסוע באוטובוסים ולהגיע אל רוני אשר היה גר בת"א. 100 דולר שילם הנער מכספו על כל פגישת למידה.
טיוטור נוסף היה עבורו הקוסם החיפאי הוותיק יוני אלאדיני אשר עזר לו מאד. יוני ליבמן הרי הוא יוני אלאדיני או בשם הבמה שלו 'אלאדיני הגדול'. בשנים האחרונות יוני אלאדיני החל לעבוד גם בעמותת התיירות בחיפה ומהפיק סיורים על-חושיים ייחודיים בחיפה.
מעט לאחר שירותו הצבאי טס צחי ללאס וגאס בכדי לפגוש מאמן ומתרגל אקסקלוסיבי נוסף: דיוויד קופרפילד. הפגישות המתוכננות הללו נטעו בצחי השראה אשר במסגרתה קבל וקלט יכולת הצלחה לבצע פעולות הנובעות ממצב תודעתי גבוה ביותר.
אודות הטיוטור דייוויד קופרפילד
אמן החושים דייוויד סת קוטקין (יליד 1956) אשר מוכר בשם הבמה דייוויד קופרפילד הוא קוסם אמריקאי-יהודי אשר נחשב לאחד המצליחים בעולם.
הוא מוכר בעיקר בשל השילוב בין מופעי אשליות לצד סיפוריו השונים המוגשים במהלך הופעותיו. קופרפילד הצליח להשיג לאורך הקריירה שלו 11 שיאי גינס. הוא זכה ב-21 פרסי אמי על תוכניות הטלוויזיה בהן הופיע, כמו כן זכה קופרפילד לקבל כוכב על שמו בשדרת הכוכבים של הוליווד.
פרשיית ההיפנוט שלא קרה
ב-3 ביולי בשנת 1996 שודר פרק השעשועון "פחות או יותר" עם המנחה והשחקן אקי אבני. פרק בו התארח הקוסם צחי וויט.
צחי השכיב את אבני מכוסה בשמיכה, כאשר ראשו מושען על קרש בין שני כסאות ו"במעשה פלא" גרם לו להירדם ובהמשך לכך 'להיות תלוי באוויר'. לאחר מספר שניות 'העירו והורידו'. באותה העת, השחקן אבני נראה היה מחזיק את ראשו כמסוחרר. הפרק הוביל להתערבות משרד הבריאות ומשרד המשפטים באחת העבירות המוזרות ביותר: הקוסם וויט נלקח לבית המשפט באשמת שימוש בהיפנוזה.
רק בשנת 2002, לאחר משפט ארוך של 6 שנות דיונים משפטיים – הוכרז זיכויו המוחלט של צחי. יתר על כן, השופט תקף בחריפות את הפרקליטות על הגשת כתב האישום ההזוי והכשיר את הדרך לתביעת-נגד של צחי וויט נגד המדינה, אשר הסתיימה בפיצויים לצחי בגין עוגמת נפש.
ענפי עץ משפ' וויט
בשנת 96' נישא צחי לעלמת חן יפיפייה, לילך פלם החיפאית, אשר הייתה אז סטודנטית למשפטים ואף שימשה כמשתתפת בהופעותיו. בעת טקס הנישואין, אשר התקיים על 'שפת ים כנרת', הדהים צחי את מאות המוזמנים כשהצליח להעלים את הכלה מאזור החופה.
בזמן אירוע האשליה (אשר שודרה באותה העת גם במהדורת החדשות של ערוץ 2) נשמע צחי שואל בדאגה, "רגע, אז עם מי אני מתחתן עכשיו?"… אך מיד ביקש מהאורחים להביט אל עבר אגם הכנרת, שם נראתה לילך גבי סירה לבושה בשמלת כלה לבנה, שטה אל עבר חתנה.
ללילך ולצחי בת ובן. שובל (ילידת 99') ספרית כלבים הגרה בחיפה ועובדת גם בת"א, וסהר (יליד 2002) לוחם בחיל הים אשר השתחרר משירותו בצה"ל אך לפני כ 5 חודשים. מעת שיחררו הספיק סהר להיות מדריך במחנה נוער קנדי. מאז שחזר ארצה הוא עובד עם אביו, אשר לא מגלה לו את כל רזי פעולותיו… וכדברי צחי: "מי שעובד איתי יודע אך ורק את מה שצריך לדעת ממש באותו רגע נתון".
אמר ולא יסף.
אפשר להיפרד בטוב
לאחר 23 שנות נישואין (בנוסף ל 6 שנות חברות צמודה) קבעו בני הזוג וויט בהחלטה משותפת, להיפרד. הם החליטו שלא לשכור עורכי דין ועשו הכול ברוח טובה ובהסכמות, זאת גם בצמתים שבהם נחלקו דעותיהם. צחי אמן החושים ולילך עורכת הדין (עובדת משרד המשפטים) הוכיחו שניתן להיפרד ברוח טובה ובאמפטיה.
צחי מסביר ש"מאחר והקסם, האשליה ואמנות החושים הם חלק בלתי נפרד ממני, החלטתי שגם ביום בו מסתיימים נישואינו הרי שהפרידה תהיה בדרך המיוחדת לי". על מדרגות בית הדין הרבני, מול עיניהם הנדהמות של קהל אקראי ו…מצלמה – דרך צחי על שברי כוס ולאחר רגע קט הצליח להחזירה לשלמותה. בהמשך לכך שיחרר צחי את טבעת הנישואין מאצבעה של לילך… מבלי שנגע בה. הטבעת ריחפה באוויר ואף נכנסה לקופסה שממנה יצאה 23 שנים קודם לכן.
באמת ובתמים, הללו נפרדו בטוב, בצורה חברית ונעימה. . . ולראייה לכך: במהלך קיום ראיון זה הגיעו לילך וסהר בכדי לתאם דבר מה. . . אכן, גם לאחר הפירוד – החיים ממשיכים.
ביתו של קוסם
מאז ומעולם כבר מאות שנים שקסם ואשליה משחקים תפקידי מפתח בעולם והם תופסים מקום של כבוד בעולמות התרבות והאומנות.
לעובדה זו ישנם שורשים פסיכולוגיים ותרבותיים. בין אם מדובר בתחום הספרות הענפה, או בנוכחותם של קסמים בסרטים ובהצגות הרי שכבוד רב מקבלות אשליות אלו בעולמות הבידור. סיבות רבות לדבר, כאשר המרכזית שבהן הינה המסתוריות האופפת תחום הזה. בעולמות התרבות אנחנו רוצים לפגוש את מה שמעבר לנו, ולכך אין מתאים יותר מאשר הקסם והאשליה.
אלא שמעונו של אמן החושים צחי וויט אינו ניחן בשום צורה של מסתורין… אלא בהרבה מאד 'קסם' מלשון: מקסים, אסתטי, נאה ויפה.
לנהל ריאיון עם צחי וויט בביתו – זה כמו לצפות במופע יחיד כשזוכים לשבת בשורה הראשונה. זה להיכנס לבית בו המופע יצירתי מהפנט כובש ושובה ובעל תיחכום רב, אך ללא הצבעוניות של הנוצות והבדים הצבעוניים – אלא עם הרבה זריזות ידיים, וקסמים המצריכים מחשבה ועומק.
צחי וויט מזיז את משקפיי ◄ צפו
מדהים ביכולותיו ◄ צפו
רִיסְטָארְט בעידן הקורונה ואִתְחוּל הפעלה מחדש בעת מלחמה
עולם האומנות בישראל לא נותר יציב בעידן הקורונה, כמו גם בעידן ומהלך המלחמה הנוכחית. תקופות אלו מאופיינות בקשיים בפרנסה, התנהלות מתכוננת עם ילדים צעירים או בוגרים, אי קשר עם קרובי משפחה מבוגרים, ובמקרי קיצון אפילו צרות כלכליות. צחי מספר ש "שבוע שאין בו הופעות – ההרגשה היא כאילו חסר אוויר לנשימה, ממש כמו נרקומן שהסם חסר לו". אלו היו תחושותיו בזמני הקושי העולמי והארצי.
אלא שאדם בעל חוזק מנטלי כצחי 'הופך כל חיסרון ליתרון': בעת הקורונה עבד וויט על יכולות ושיפור ביצוע קסמים חדשים. בעזרת ספרות מקצועית, קשר ושיטוט נרחב עם קולגות באינטרנט – הוא התמקד בלמידה של תהליכים ותכנים חדשים, מעין רִיסְטָארְט מקצועי. כעת חיה, בשנת המלחמה הקשה העכשווית – הרבה צחי להתנדב ולהופיע בפני חיילים ופצועים, אולם את מרב זמנו הקדיש לשיפוץ ולמעבר אל דירתו הנוכחית.
נוף כחול ים ושמיים עוצר נשימה
במעונו של וויט יש קסם של מאור ושלווה. ביתו נמצא בשכונת רמת אשכול בה אף גדלו ילדיו. שכונת רמת אשכול הינה שכונה חיפאית אשר יושבת על עורק הכניסה והיציאה הראשי של רכס הכרמל, ולגבי צחי זהו המיקום האידיאלי, כי "הינו על גב ההר מחד – ומאידך בעל אפשרות יציאה קלה מאד אל כביש החוף, לשם נסיעות לקיום ההופעות".
השכונה בנויה מסביב לשטח ירוק המשמש לרווחת התושבים והיא מוקפת בנוף ים כחול עוצר נשימה שניתן לראותו כמעט מכל דירה, זאת בגין הטופוגרפיה המיוחדת של השכונה. תמונות הנוף הניבטות משתי המרפסות אשר במעונו של וויט יכולות לשמש כשומרי מסך אולטימטיביים גם להללו שאינם תושבי העיר הכה אהובה על צחי.
ו…גם נוף צמחיית נחל אחוזה
מכל אחת מן המרפסות וכן מחלונות הבית משתקף נוף צמחיית נחל אחוזה. זהו נחל היורד ממרכז חורב מערבה לכיוון הים התיכון. אורכו של הנחל הוא שלושה וחצי ק"מ, ושמו ניתן לו לפני בינוי שכונת רמת אשכול ולכן קרוי על שמה של שכונת אחוזה הוותיקה הנמצאת בקרבת המקום.
בנחל נמצאים שני מעיינות, 'עין תאנה' ו'עין אחוזה'. 'עין אחוזה' נובע בקרקעית של מבנה הנמצא ליד הנחל וזורם כל השנה. במדרון הנחל ניתן לראות את בית המשאבות ולידו בריכה שוממה. 'עין תאנה' נובע מבאר קטנה שניתן לטבול בה במעלה הנחל. בית המשאבות הוקם טרם הקמת המדינה ומטרתו הייתה שאיבת המים מ'עין אחוזה' למען שימושם של תושבי 'שכונת אחוזה הוותיקה'.
בשנת 2016, במהלך גל השרפות בישראל, נשרף תווי הנחל כמעט לגמרי כאשר האש אף שרפה כמה מבתיה של שכונת רמת אשכול.
אדנית קולומביאנית בעלת צמחייה מרשימה
בזכות יופי זה מקפיד וויט לשהות במרפסת רבת החן. ניתן למצוא בה שולחן אוכל, כסאות רחבי תיתורת וכן אדנית בעלת צמחייה מרשימה שאיננה אופיינית לאזורנו. יחסי ישראל-קולומביה ידעו עליות ומורדות. נכון להיום, בין ישראל לקולומביה לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים, היות וב-2024 הודיע נשיא קולומביה גוסטבו פטרו על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, בטענה כי יש לה מנהיג רוצח עם.
לעניין סבוך זה ניתן לתהות ולשאול: "מה הקשר? ומהו הפשר??"
בשל קשריו הידידותיים והטובים עם הנציגים הקולומביאניים אשר שהוו בישראל, אך עזבוה – קיבל וויט אדנית צמחים ייחודיים המעטרת כיום את מרפסת הסלון אשר במעונו. באדיקות רבה הוא מטפח צמחייה זו המשתלבת בצורה מעניינת עם גווני הירוק אשר ברקע.
שולחן מעוצב, מתקן עיסוי וטלוויזיה משופרת
במרכז חלל המגורים ניצב שולחן זכוכית מעוצב ומפואר, בעל כמה מפלסים, ובעל יכולת לשנות את צורתו במרחב. כמו כן חלקו העליון של השולחן ניתן לפתיחה אל עבר יושבי הספה.
על אחד ממושבי הספה נמצא מתקן עיסוי נייד. לדידו של צחי "לאחר יום עבודה ארוך או ערב מופע מתיש, אין כמו לשקוע לתוך כורסת המסאז', לסגור את העיניים ולהרגיש איך הלחצים היומיומיים טסים החוצה". מיתקן זה מציע שילוב של נוחות וטכנולוגיה המאפשר ליהנות מחוויית מסאז' מרשימה בעזרת שלט-רחוק.
ואם בשלט-רחוק עסקינן הרי שמול פינת הישיבה תלויה טלוויזיה רחבת ממדים, המנעימה ביותר את חוויית הצפייה.
להתעורר אל נוף 'נחל אחוזה'
חדר השינה אשר בבית וויט הינו מרחב האהוד עליו במיוחד. לצד מיטתו נמצא 'אהיל קסם' בצורת כדור בדולח, אשר בריחוף יד קל ניתן להדליקו או/ו לכבותו.
לצד אהיל הקסם – מסודרת ומדוגמת (ממש כמו במלון בוטיק יוקרתי) מיטה מתכווננת, גדולה ורחבת ממדים. עם עלות השחר, מתרומם לו התריס החשמלי ואזי ניתן להתעורר אל נוף נחל אחוזה הניבט מהמרפסת אשר בקומה השנייה.
משרד חדר העבודה
בקומה זו נמצא גם חדר העבודה של וויט, כאשר פינת המחשב תופסת מקום נכבד מאד בעיסוקיו. לצד ציוד משרדי, פנקסי תקבולים, מכתבים, קבלות שונות וכו' נמצאת תמונת צילום מעידן צעיר יותר.
תמונה זו פורסמה בעבר כחלק מכתבה מקיפה בעיתון 'מעריב לנוער'. כתבה שדנה אודות מיומנותם של 'הקוסמים הצעירים', חייהם והלך מחשבותיהם בהתייחס למקצוע המיוחד אשר בו בחרו כבר בגיל הנעורים.
צחי מגלה סיפורים מהעבר הרחוק, ומציין שכבר חלים על עניינים אלו 'חוקי ההתיישנות'… שכן הדברים קרו אי-אז בשנות העשרה לחייו. וויט מתוודה שלעיתים בזכות הקסמים הוא צבר פריווילגיות ואף נהנה מכך בשעורים או/ו במבחנים: הוא הציג והעלים פתקים בעת השיעורים, ולעיתים עשה זאת אפילו בזמן המבחנים, ממש מול עיני המורה.
צחי מדגיש שגם בעבר הוא לא באמת חתך נשים, כרת ראשים, העלים חפצים מעופפים על מטאטא בחלל הטרקלין והדבר כלל איננו 'כישוף' – אלא זריזות ידיים המגיעה בעקבות למידה מקצועית, עבודה רבה, ניסיון עשיר ומיומנות – הנלמדים ומתקיימים לרוב כאן בחדר העבודה.
הרצון להיות כמו 'דנידין הרואה ואינו נראה'.
במחציתה השנייה של המאה ה 20 – מרב ילדי ישראל קראו את סדרת ספרי הנוער 'דנידין הרואה ואינו נראה'. זוהי היא סדרת ספרי ילדים בת 29 ספרים מאת שרגא גפני, החותם בסדרה זו בשם העט: און שריג (הוא נודע בשמות עת נוספים כגון: אבנר כרמלי, איתן דרור, יגאל גולן, איתן נותב ויצחק אחיטוב). שרגא גפני היה סופר ישראלי פורה ומתרגם לעברית. הוא כתב ותרגם כ-175 ספרי ילדים ונוער שהפכו לרבי-מכר. סדרת ספרים 'דנידין הרואה ואינו נראה' יצאה לאור בשנים 1961–2001, והייתה פופולרית ביותר.
עלילותיו של דנידין מתארות את זווית המבט המיוחדת של מי שרואה ואינו נראה. בספרים הראשונים, דנידין מסייע לילדי השכונה, ונכנס לצרות, בעקבות היותו בלתי נראה. בהמשך הסדרה, המוקד החשוב הוא הגשמת משימות לאומיות, משום שהממסד הציבורי אינו יכול לבצע פעולות מסוימות בגלל מגבלותיו הרבות. לכן מוסדות הלאום פונות לעזרה אל הילד דנידין בעל הכוחות המיוחדים.
צחי מתוודה ש "בלשון המעטה, ממש לא הייתי תולעת ספרים". אך את סדרת ספרים זו, הוא קרא כמה וכמה פעמים. סיפורי העלילות וההרפתקאות אשר בספרים אלו שבו את דמיונו, ובסתר ליבו נחבא לו הרצון להיות כמו 'דנידין הרואה ואינו נראה'.
פסלי האומן נחום גוטמן
נחום גוטמן, היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי אמן שנולד באימפריה הרוסית (נולד בשנת 1898 בטלנשטי בסרביה, רפובליקת מולדובה, ונפטר בשנת 1980 בתל אביב). הוא היה צייר, מאייר, וסופר ידוע, שיצירותיו מוכרות ונסחרות עד היום בארץ ובעולם.
בשנת 1968, עבר גוטמן ניתוח בעיניו ולא יכול היה לצייר. הוא חיפש תחום יצירה שלא יאמץ את עיניו, והחל ליצור פסלונים בחומר/חימר. הפיסול משך את ליבו ולזמן מה הפך הדבר לאפיק היצירה המרכזי שלו, גם לאחר שראייתו שבה אליו.
גוטמן גילם בחימר/חומר דמויות מרכזיות בחייו, למשל את סבתו מינצה שגידלה אותו ואת אחיו לאחר מות אימם וגם את הסופרים ח"נ ביאליק וי"ח ברנר. כמו כן פיסל גוטמן דמויות יפואיות אשר זכר מנוף ילדותו: גברים המעשנים נרגילה בבית קפה ומלצר עליז נושא מגש, כותש הקפה, נשים רעולות ומכוסות מכף רגל ועד ראש. חלק מיצירותיו אלו נעשו גם ביציקות ברונזה.
צחי האומר חזור ואמור ש"יש לי אישה אותה אני אוהב הכי בעולם ושהיא אוהבת אותי, וזו אימא שלי. היא האישה הכי מדהימה שכולם כל כך אוהבים. אימא שלי היא החברה הכי טובה שלי ורק שתמשיך להיות כזאת מושלמת!" – לא ייפלא אפוא לדעת שה-מתנות מאימו ניצה וויט, הינם החפצים היקרים ביותר לליבו.
את פסלי הברונזה מאת האומן נחום גוטמן קיבל צחי מאימו, כתשורה לכבוד חנוכת מעונו הנוכחי.
מאוויים, תיקוות ואיחולים
צחי מייחל שגם בעתיד לבוא הוא יוכל להמשיך לגרום לאנשים לצחוק וליהנות – במיוחד בתקופה המאתגרת הנוכחית. הוא חפץ 'לפרוץ את תקרת הזכוכית' של עצמו, להשתפר ולהשתבח ביכולות נוספות וחדשות.
במישור המשפחתי מצפה ומבקש וויט בריאות ומזור לכל הסובבים אותו ובמיוחד לאימו אהובתו, כמו גם המשך קשר מופלא עם ילדיו, שאותם הוא כה אוהד ומעריך וכן המשך חברות ומערכת יחסים נפלאה עם בת זוגו ענת נוריאל.
לגבי חיפה- צחי מקווה שאל העיר תגיע אוכלוסייה צעירה להתיישב בה, אך בד בבד תשמר צביונה של עיר ההר הירוק תמיד. הוא מייחל שחיפה תמשיך להיות הכרך היפה ביותר בישראל, אך יחד עם זאת ייווצרו בה עוד מקומות תיירותיים, אטרקציות ומוקדי עניין, אשר יעוררו סקרנות והתעניינות אל העיר וימשכו אליה קהל תיירים מרחבי הארץ ומכנפי תבל.
רחלי אורבך את כתבת נפלאה
והכתבות שלך מאירות עיניים !
חן חן לך רחל גיטה על תגובתך זו
ותודה על הפירגון !