תושבי שמבור מפגינים נגד חריגות בנייה: מאבק על צביון השכונה והמדיניות העירונית

(חי פה) – ביום שני 05/10/2026, נערכה הפגנה מול בניין מנהל ההנדסה ברחוב ביאליק 3 בחיפה, כאשר תושבים רבים הגיעו למחות מול דיוני ועדת המשנה לתכנון ובנייה. ההפגנה התקיימה במקביל לדיון שנערך במרגלית 23, והיא משקפת את תחושת התסכול הגוברת בקרב תושבי השכונה לנוכח מה שהם מכנים “בנייה מופקרת” וחריגות משמעותיות ממסמך המדיניות העירוני. לטענתם, העירייה מקדמת בנייה של 6.5 קומות ברחוב מרגלית 23, למרות שמסמך המדיניות לשכונה קובע תקרת בנייה של 5.5 קומות בלבד. התושבים טוענים כי מדובר בפגיעה חמורה בצביון השכונה, בתשתיות ובאיכות החיים.

שכונת שמבור ממוקמת על המורדות הדרומיים והמערביים של הכרמל והיא תחומה בין שדרות מוריה במזרח, שכונת כרמליה בצפון, וכיכר דוד הכהן (כיכר קרית ספר) ונחל אזוב בדרום.

ההפגנה: תושבים יוצאים לרחוב

ההפגנה החלה בשעות אחר הצהריים, כאשר תושבים נשאו שלטים וקראו לעירייה לא לאשר את תכנית הבנייה לרחוב מרגלית 23. הם טענו כי העירייה אינה אוכפת את המדיניות שהיא עצמה קבעה, וכי קבלנים בשכונה בונים מעבר למותר ללא תגובה מצד גורמי הפיקוח. “בואו, עזרו לנו, השמיעו את קולכם למען עתיד השכונה,” נכתב בקריאה שהפיצו התושבים לפני ההפגנה.

לדבריהם, ההחלטה לאשר בנייה של 6.5 קומות במרגלית 23 היא רק סימפטום של בעיה רחבה יותר: חוסר עקביות בין מסמך המדיניות לבין החלטות ועדות התכנון. התושבים מדגישים כי בית המשפט כבר קבע בעבר כי תקרת הבנייה בשמבור היא 5.5 קומות, אך למרות זאת העירייה ממשיכה לקדם תוכניות החורגות מהמדיניות.

פרויקט מרגלית 23: לב המחלוקת

בלב המאבק עומד פרויקט פינוי־בינוי במרגלית 23, שבו בניין בן שתי קומות וארבע דירות עתיד להפוך למבנה מודרני הכולל 13 יחידות דיור המתפרסות על פני כשבע קומות. עבור תושבי השכונה, מדובר בשינוי דרמטי שאינו תואם את אופייה ההיסטורי של שמבור.

מסמך המדיניות העירוני משנת 2020 הגדיר את שמבור כמתחם לשימור מרקמי, שבו תקרת הבנייה מוגבלת ל־5.5 קומות. ההגבלה נועדה לשמור על המרקם הנופי, על החורשות הוותיקות ועל הרחובות הצרים המאפיינים את השכונה. אך ועדת הערר המחוזית אישרה את תוספת הגובה, בנימוק שבסביבה הקרובה קיימים כבר מבנים גבוהים, וכי בניין צר וגבוה יגן טוב יותר על עצים ותיקים במגרש.

תושבים: “זו פריצת סכר מסוכנת”

התושבים רואים בהחלטה זו תקדים מסוכן. לטענתם, ברגע שמאשרים בניין אחד בגובה 6.5 קומות, הדבר יוביל לגל של פרויקטים דומים בשכונה. “אם יקרה מצב שיאושרו פרויקטים עם יותר קומות ויחידות דיור ממה שנקבע על ידי העירייה, המשמעות היא שלכולנו יהיו יותר פקקים בבוקר ועומס על כלל התשתיות,” אמר גידי לדרר, תושב השכונה שהיה בין מארגני ההפגנה.

לדבריו, התושבים אינם מתנגדים להתחדשות עירונית, אך דורשים שתיעשה בהתאם לכללים שנקבעו. “אנחנו לא יכולים לקבל מצב שהעירייה עצמה לא מחייבת את היזמים להיצמד למסמך המדיניות שהעירייה עצמה אימצה.”

עומסי תשתיות וחשש לפגיעה באיכות החיים

התושבים מזהירים כי בנייה מאסיבית ברחובות הצרים של שמבור תיצור עומסי תנועה חריגים, מצוקת חניה קשה ועומס על תשתיות הביוב והניקוז המיושנות. הם טוענים כי השכונה אינה ערוכה לקלוט את כמות הדיירים החדשה שתתווסף בעקבות פרויקטים של פינוי־בינוי בהיקפים גדולים.

פעילי סביבה מקומיים מצטרפים לטענות התושבים ומדגישים כי הבנייה הגבוהה פוגעת גם בנוף הירוק של השכונה. “שמבור היא שכונה ייחודית,” אמר אחד הפעילים. “יש בה חורשות עצים ותיקות, בנייה נמוכה ומרקם היסטורי שאסור לפגוע בו.”

חבר המועצה בליצבלאו: “המאבק הוא על איכות חיים”

חבר המועצה מטעם סיעת הירוקים, מוטי בליצבלאו, הגיע להפגנה ושוחח עם התושבים לפני כניסתו לדיון הוועדה. לדבריו, המאבק אינו נגד התחדשות עירונית, אלא נגד חריגות בלתי סבירות מהמדיניות.

“מה עומד מאחורי מסמך המדיניות?” שאל בליצבלאו. “אנחנו רוצים שיהיה ניתן לחזק את כל אחד מהמבנים בשכונה אבל לא בצורה חזירית. ברגע שבאחד הבניינים יש 8 קומות, המשמעות היא שיש פגיעה בתשתיות ויש הכבדה על עומסי התנועה, שכבר קיימים בשכונה. זו הסיבה שאנחנו נאבקים על 5.5 קומות במרגלית 23 ולא לפרוץ את מסמך המדיניות.”

שימור מרקמי: לב המאבק

אחד הנושאים המרכזיים במאבק הוא השימור המרקמי של שמבור. השכונה הוגדרה כמתחם לשימור בשל אופייה הייחודי: בנייה נמוכה, רחובות צרים, חורשות עצים ותיקות ומבנים בעלי ערך היסטורי. התושבים חוששים כי בנייה גבוהה תיצור “קירות בטון” שיחסמו את הנוף, יפגעו באוויר הפתוח ויהפכו את השכונה לצפופה וחנוקה.

לטענתם, ברגע שמאשרים בניין אחד מעל 5.5 קומות, הדבר יוביל לשרשרת של פרויקטים דומים. “זה תקדים מסוכן,” אמר אחד התושבים. “אנחנו רוצים לשמור על השכונה כפי שהיא.”

פערים בין מסמך המדיניות לסקר השימור

שורש המשבר נעוץ בפערים בין מסמך המדיניות העירוני לבין סקר השימור משנת 2019. בעוד מסמך המדיניות הגדיר את השכונה כמתחם לשימור מרקמי, הסקר לא סימן חלק מהמגרשים ככאלה. הפער הזה יצר פרצה תכנונית שאפשרה לוועדות הערר לאשר חריגות גובה במקרים “מיוחדים ומנומקים”.

התושבים טוענים כי הפרצה הזו מנוצלת שוב ושוב, וכי בפועל מסמך המדיניות הפך להמלצה בלבד. “הכללים שנועדו להגן עלינו מתגמשים לטובת אינטרסים של פיתוח נדל”ן,” אמר אחד המפגינים.

תושבים: “העירייה לא עושה דבר נגד קבלנים שעוברים על החוק”

מעבר לפרויקט מרגלית 23, התושבים טוענים כי יש קבלנים נוספים בשכונה שבונים מעבר למותר, וכי העירייה אינה פועלת נגדם. הם מציינים כי מדובר בתופעה רחבה, וכי יש צורך באכיפה משמעותית יותר מצד העירייה.

“אנחנו רואים בניינים שנבנים מעבר למה שמותר,” אמרה תושבת השכונה. “העירייה לא עושה דבר. זה לא רק מרגלית 23, זו בעיה כללית.”

תגובת העירייה

מהעירייה נמסר כי הוועדה המקומית צפויה לדון בבקשה היום, ותבחן את כלל השיקולים הרלוונטיים, לרבות המלצות מהנדסת העיר וטענות המתנגדים, לפני קבלת החלטה.