שלוש שנים – והאדמה עודה רועמת
מתוך השבר, רוח הנופלים נושמת.
בארי, וכפר עזה, קמים מן העפר
שבועת אמונים למי שדם אדמתם קודש ונשאר.
בסמטאות שדרות, ובשערי אופקים, העזים,
עמדו גיבורים מול אש, כסלעים עקשנים.
נחל עוז, ניר עוז, ונתיב העשרה
במקום בו נגעה יד הרשע הזדונית, נבנית שוב תקומת העם היהודית.
לא הרכנו ראש, לא הלכנו אחור,
הערים והקיבוצים קמים
מן האפר אל האור.
הדם הפך לכוח, השמות הם המצפן
הבית הזה חי, מנצח ומגן!