פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-40 של חיפה מתקרב לסיומו ואיתו ההצדעה לבתי הקולנוע השכונתיים של העיר. עם בתי קולנוע אלה, אשר תולדותיהם מוצגות ברחבת האודיטוריום, נימנה גם קולנוע ״עממי״, השוכן ברחוב הגליל 99 בנווה שאנן.
הקולמוע השכונתי של נוה שאנן
פתיחת הקולנוע השכונתי ב-1948 בנוה שאנן, הייתה לציון דרך חשוב בהתפתחותה של השכונה שנוסדה ב-1922 ע״י מספר מצומצם של משפחות.
ב-1931 מנו תושבי השכונה כ-700 נפשות. בשנה זאת הוקם לצרכי הציבור "בית העם“ של נוה שאנן ברחוב הגליל, לא הרחק ממגדל המים. היה זה מבנה הציבור הראשון שהוקם בשכונה, ושכנה בו גם הספריה השכונתית.
אך בקשתו של ועד השכונה לקבל אשור להקרנת סרטים ב״בית העם״ נדחתה ע״י עירית חיפה, בעיקר מנימוקי בטיחות. במצב זה הוטל על תושב השכונה, וילי הפלר, להשיג רישיון לפתיחת קולנוע שכונתי. לבסוף, העיריה אשרה פתיחת קולנוע במבנה החדש של ״בית הפועלים״ שנפתח לקהל ב-1948.
קולנוע ״עממי״
הקולנוע שלימים יקרא ״עממי״ נחנך ב-1949 .הוא היה ממוקם בקומת הקרקע של ״בית הפועלים״ החדש של נוה שאנן שבנייתו נסתיימה שנה לפני כן, ב-1948. הבניין נבנה ע״פ תוכניותיו של האדריכל דוד לסקוב ו״חברת המהנדס בע״מ״. אולם הקולנוע הכיל כ-300 מקומות ישיבה בלבד.
בקומה העלוינה של ״בית הפועלים״ פעלה הספריה הציבורית של השכונה שנדדה מ״בית העם״ הישן וזכתה לבית חדש. להבדיל מבתי הקולנוע הגדולים של התקופה, כגון ״ארמון״ או ״אורה״, בניין הקולנוע בנוה שאנן היה בעל ממדים פיזיים קטנים והשתלב יפה במירקם המבנים שסביבו. מראהו ומידותיו הצדיקו אף הם את שמו- ״עממי״.
״עממי״, 40 שנה ראשונות
המפעילים הראשונים של הקולנוע היתה משפחת וייסמן שהפעילה אותו במשך כ-40 שנה, עד 1988. אב המשפחה, יוסף וייסמן, הפעיל את הקולנוע בשותפות עם זאב צ׳יאוונאשווילי. בשלב מסוים הם ערכו שיפוץ שבמסגרתו הרחיבו את הקולנוע והכפילו את תפוסתו לכ-600 מקומות ישיבה. השיפוץ נעשה, ככל הנראה, ע״פ תוכניותיו של האדריכל והאומן דוד ויטמן שתכנן בחיפה גם את קולנוע ״מוריה״, את ״בית שאגאל״ (לימים ״בית האומנים״) ועוד בניינים רבים.
״סינמה- קפה עממי״
ב-1990 נחכר הקולנוע ע״י יצחק (איציק) משי ומשפחת זיידן, אשר החליטו להפעיל את המקום במתכונת חדשה, תחת השם ״סינמה קפה עממי״, בדומה למתכונת שבה הם הפעילו את ״סינמה קפה מוריה״. המפעילים החדשים הבינו שכדי לשרוד יש לאמץ את תפיסת ״ריבוי המסכים״. לכן, במסגרת השיפוץ המשמעותי של הבניין, נוצרו שני אולמות קולנוע קטנים של כ-180 מקומות כ״א וקפטריה, במטרה להפוך את ״עממי״ לקולנוע בוטיק. במתכונת החדשה הוחלט ש״עממי״ יקרין סרטי איכות בלבד ובאווירה שונה מבעבר.
המיתוג החדש הצליח. ״עממי״ היה דוגמה לקולנוע שהשתלב במרקם החיים של הסביבה וזו הסיבה להשרדותו עד 2024. עת פריצת מלחמת ״חרבות ברזל״ הקולנוע סגר את דלתותיו.
ניצחון או הפסד?
עירית חיפה תבעה את השבת הנכס לידיה מידי איציק משי ושותפיו, בטענה שחברת העובדים שחכרה בזמנו את הנכס מעירית חיפה, החכירה אותו בחכירת משנה למפעילים הנוכחיים, ללא אשור הבעלים, דהיינו עירית חיפה.
לאחרונה, בית המשפט המחוזי קיבל את טענת העיריה והורה על ביטול הסכם החכירה בין העיריה לבין חברת העובדים וכפועל יוצא מכך על בטול הסכם החכירה עם המפעילים הנוכחים. עוד קבע בית המשפט כי יש לפנות את הנכס תוך 90 יום ולהשיבו לידי העירייה.
אומנם ראש העיר, יונה יהב רואה בכך הישג חשוב לעיריה במאבקה להשבת הנכס של קולנוע ״עממי״ לידיה אך יש מקום לתהות האם הציבור ירוויח מניצחון משפטי זה.
״סינמה קפה עממי״ היה מוסד שזכה להערכת תושבי השכונה ואהדתם, אחרון בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה שמילא תפקיד חשוב בחיי התרבות של נוה שאנן וגם מעבר לה. למרות הבטחת ראש העיר להמשך הפעלת ״עממי״ כקולנוע, עלינו לקוות שלא זה יהיה מקרה מן הסוג שעליו נאמר ״עוד ניצחון כזה ואבדנו! ״.
תודות
תודתי נתונה בזאת לידידי יורם כץ על האלבום שמספר בהרחבה את סיפוריהם המרתקים של ״בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה״, ספר שעליו מבוססת כתבה זו. המעוניינים להרחיב את הידע בנושא מוזמנים לרכוש את הספר באתר האישי של יורם כץ
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות שונים, כגון ויקיפדיה, ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.