קולנוע "עצמון" בהדר הכרמל: אתמול, היום, מחר.

בנין קולנוע "עצמון" המפואר לשעבר, השוכן ברח׳ הנביאים 30, עומד מוזנח מזה למעלה מ– 25 שנה ומצבו מעורר מחשבות נוגות על ״איך חלפה לה תהילת עולם״.

קולנוע "עצמון", אתמול

קולנוע "עצמון", בן 1000 מקמות הישיבה ואחד מ״שלשת הגדולים״ של חיפה ( יחד עם ״אורה״ ו״ארמון״), נבנה ע״י שמחה פרבשטיין בין השנים 1950-1952, ע״פ תוכניותיו של האדריכל התל אביבי אריה לין (לילנפלד) אשר תכנן גם את קולנוע ״מאי״ בחיפה.

אולם הקולנוע זכור במיוחד בגלל שרצפתו היתה בעלת שיפוע הפוך, דהיינו היא הייתה גבוהה יותר בקרבת המסך. מצב זה נבע מחישובי זוית הצפייה, בהתייחס לעובדה שחדר ההקרנה היה למעשה מעל גג היציע. האולם ניחן גם באקוסטיקה משופרת ובמערכת מיזוג אוויר חדשנית.

עד מהרה "עצמון" היה אחד מבתי הקולנוע המצליחים בחיפה, אולם החל משנות ה-80 החל תהליך דעיכה שאיפיין גם את שאר בתי הקולנוע, כתוצאה משנוי הרגלי בלוי הפנאי של האוכלוסיה. לבסוף, בשנת 1997 קולנוע "עצמון" סגר את דלתותיו. החל מ-2002 פעל במקום הסניף החיפאי של מועדון ״האומן 17״. המועדון נסגר ב-2005 בגלל תלונות על הטרדות רעש מצד השכנים ובגלל ארועי אלימות שהתחוללו במקום.

מאז, המבנה הנטוש והמתפורר, היה בסיס לתכניות שונות שלא הגיעו לידי מימוש.

שמחה פרבשטיין (1913-1980)

שמחה פרבשטיין נולד ב-1913 בעיירה ליד ורשה. כפעיל בתנועת ״השומר הצעיר״ המקומית מימש את צו התנועה ועלה לא״י ב-1931.

בזמן מלח״ה השנייה שרת בבריגדה. אחרי שחרורו, הקים יחד עם מספר חיילים משוחררים נוספים את הקואופרטיב ״שחרור״ לבצוע פרויקטי בנייה. ב-1942 התחתן עם מנוחה זמלסון ולזוג נולדו 3 ילדים: אבי, מרים (לימים מרים אדלסון) ודדי.

ב-1948 רכש ״שחרור״ את הבניין הנטוש של הקולנוע הערבי ״אל נאסר״ ואחרי שיפוצו פתח בו בהצלחה את קולנוע ״הדר״ .  ב-1950 יזם פרבשטיין את הקמתו של קולנוע ״עצמון״ אשר מייד עם פתיחתו ב-52׳ הפך לאחד המובילים בחיי הבלוי החיפאי.

עם פטירתו של שמחה פרבשטיין ב-1980, בניו קיבלו לידיהם את ניהול האימפריה שכללה את בתי הקולוע ״אורה״, ״אמפי״, ״עצמון״ ו״מירון״.

כל המעוניין לקרוא בהרחבה על תולדות קולנוע ״עצמון״, מוזמן להכנס לבלוג של ידידי יורם כץ על בתי הקולנוע של חיפה.

אריה לין (לילנפלד), אדריכל

אריה לין (לילנפלד) הינו אדריכל תל -אביבי שתכנן בניינים בסגנון הבינלאומי (הבאוהאוס). מבנים בתכנונו נמצאים כיום ברשימת המבנים לשימור בתל אביב. מבנים אלה כלולים ב״העיר הלבנה״ שהוכרזה ע״י אונסקו. עם הבניינים הללו נמנה המבנה ברח׳ הרכבת 16 הנחשב למבנה הפסז׳ הראשון בעיר תל אביב. כאמור, בחיפה הוא תכנן את בתי הקולנוע ״מאי״ ו״עצמון״.

לא עלה בידינו למצוא פרטים ביוגרפיים אודותיו. לכן, נודה לכל מי שימסור מידע נוסף, ביוגרפי, על האדריכל אריה לין.

היום

אחרי שננטש ב-1997 ועמד מאז סגור ומוזנח, ב-2023 נרכש הבניין ע״י קרן אדלסון (זוכרים? מרים אדלסון היא בתם של הפרבשטיינים). לאחרונה, דובר על שיתוף פעולה בין קרן אדלסון לתנועת בני עקיבא העולמית לשם הסבת הבניין המתפורר של הקולנוע למוסד חינוכי של התנועה.

ומחר?

בהמשך לפנייתנו, מר צחי מגנאג׳י, מנכ"ל בני עקיבא העולמית, מסר לנו את התגובה הבאה:
״בעוד כשלוש שנים, עם השלמת שיפוץ והתאמת בניין קולנוע עצמון ההיסטורי, צפויה המכינה הקדם צבאית של בני עקיבא העולמית להעביר את פעילותה למבנה הנמצא בלב שכונת הדר. המכינה משלבת בין בוגרי ובוגרות תנועת בני עקיבא מחו"ל, המגעים לישראל בכדי לשרת בצה"ל, לבין בוגרי ובוגרות התנועה מהארץ, ותהווה מוקד חינוכי וערכי עבור תושבי השכונה. לצד הכנה לשירות הצבאי, המכינה תטפח מעורבות קהילתית ותחזק את הקשר בין הצעירים המנהיגים לשכונה הוותיקה, תוך שמירה על המורשת והערכים של בני עקיבא העולמית.״

יש לקוות שהשתלת מוסד בני עקיבא העולמית בלב שכונת הדר המזדקנת אכן תעוטר בהצלחה ותביא חיים חדשים וברכה לעיר כלה..

תודות

תודתי נתונה בזאת לידידי יורם כץ על פרסום ספרו עתיר המידע ״בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה״, לרבות המידע על קולנוע ״עצמון״ שעליו מבוססת כתבה זו. כמו״כ, אנו מודים למר צחי מגנאג׳, מנכ״ל תנועת בני עקיבא העולמית, על שיתוף הפעולה ועל תגובתו המפורטת בנושא התכניות העתידיות לגבי בניין קולנוע ״עצמון״ לשעבר.

קוראים יקרים,

אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.