בנין קולנוע "עצמון" המפואר לשעבר, השוכן ברח׳ הנביאים 30, עומד מוזנח מזה למעלה מ– 25 שנה ומצבו מעורר מחשבות נוגות על ״איך חלפה לה תהילת עולם״.
קולנוע "עצמון", אתמול
קולנוע "עצמון", בן 1000 מקמות הישיבה ואחד מ״שלשת הגדולים״ של חיפה ( יחד עם ״אורה״ ו״ארמון״), נבנה ע״י שמחה פרבשטיין בין השנים 1950-1952, ע״פ תוכניותיו של האדריכל התל אביבי אריה לין (לילנפלד) אשר תכנן גם את קולנוע ״מאי״ בחיפה.
אולם הקולנוע זכור במיוחד בגלל שרצפתו היתה בעלת שיפוע הפוך, דהיינו היא הייתה גבוהה יותר בקרבת המסך. מצב זה נבע מחישובי זוית הצפייה, בהתייחס לעובדה שחדר ההקרנה היה למעשה מעל גג היציע. האולם ניחן גם באקוסטיקה משופרת ובמערכת מיזוג אוויר חדשנית.
עד מהרה "עצמון" היה אחד מבתי הקולנוע המצליחים בחיפה, אולם החל משנות ה-80 החל תהליך דעיכה שאיפיין גם את שאר בתי הקולנוע, כתוצאה משנוי הרגלי בלוי הפנאי של האוכלוסיה. לבסוף, בשנת 1997 קולנוע "עצמון" סגר את דלתותיו. החל מ-2002 פעל במקום הסניף החיפאי של מועדון ״האומן 17״. המועדון נסגר ב-2005 בגלל תלונות על הטרדות רעש מצד השכנים ובגלל ארועי אלימות שהתחוללו במקום.
מאז, המבנה הנטוש והמתפורר, היה בסיס לתכניות שונות שלא הגיעו לידי מימוש.
שמחה פרבשטיין (1913-1980)
שמחה פרבשטיין נולד ב-1913 בעיירה ליד ורשה. כפעיל בתנועת ״השומר הצעיר״ המקומית מימש את צו התנועה ועלה לא״י ב-1931.
בזמן מלח״ה השנייה שרת בבריגדה. אחרי שחרורו, הקים יחד עם מספר חיילים משוחררים נוספים את הקואופרטיב ״שחרור״ לבצוע פרויקטי בנייה. ב-1942 התחתן עם מנוחה זמלסון ולזוג נולדו 3 ילדים: אבי, מרים (לימים מרים אדלסון) ודדי.
ב-1948 רכש ״שחרור״ את הבניין הנטוש של הקולנוע הערבי ״אל נאסר״ ואחרי שיפוצו פתח בו בהצלחה את קולנוע ״הדר״ . ב-1950 יזם פרבשטיין את הקמתו של קולנוע ״עצמון״ אשר מייד עם פתיחתו ב-52׳ הפך לאחד המובילים בחיי הבלוי החיפאי.
עם פטירתו של שמחה פרבשטיין ב-1980, בניו קיבלו לידיהם את ניהול האימפריה שכללה את בתי הקולוע ״אורה״, ״אמפי״, ״עצמון״ ו״מירון״.
כל המעוניין לקרוא בהרחבה על תולדות קולנוע ״עצמון״, מוזמן להכנס לבלוג של ידידי יורם כץ על בתי הקולנוע של חיפה.
אריה לין (לילנפלד), אדריכל
אריה לין (לילנפלד) הינו אדריכל תל -אביבי שתכנן בניינים בסגנון הבינלאומי (הבאוהאוס). מבנים בתכנונו נמצאים כיום ברשימת המבנים לשימור בתל אביב. מבנים אלה כלולים ב״העיר הלבנה״ שהוכרזה ע״י אונסקו. עם הבניינים הללו נמנה המבנה ברח׳ הרכבת 16 הנחשב למבנה הפסז׳ הראשון בעיר תל אביב. כאמור, בחיפה הוא תכנן את בתי הקולנוע ״מאי״ ו״עצמון״.
לא עלה בידינו למצוא פרטים ביוגרפיים אודותיו. לכן, נודה לכל מי שימסור מידע נוסף, ביוגרפי, על האדריכל אריה לין.
היום
אחרי שננטש ב-1997 ועמד מאז סגור ומוזנח, ב-2023 נרכש הבניין ע״י קרן אדלסון (זוכרים? מרים אדלסון היא בתם של הפרבשטיינים). לאחרונה, דובר על שיתוף פעולה בין קרן אדלסון לתנועת בני עקיבא העולמית לשם הסבת הבניין המתפורר של הקולנוע למוסד חינוכי של התנועה.
ומחר?
בהמשך לפנייתנו, מר צחי מגנאג׳י, מנכ"ל בני עקיבא העולמית, מסר לנו את התגובה הבאה:
״בעוד כשלוש שנים, עם השלמת שיפוץ והתאמת בניין קולנוע עצמון ההיסטורי, צפויה המכינה הקדם צבאית של בני עקיבא העולמית להעביר את פעילותה למבנה הנמצא בלב שכונת הדר. המכינה משלבת בין בוגרי ובוגרות תנועת בני עקיבא מחו"ל, המגעים לישראל בכדי לשרת בצה"ל, לבין בוגרי ובוגרות התנועה מהארץ, ותהווה מוקד חינוכי וערכי עבור תושבי השכונה. לצד הכנה לשירות הצבאי, המכינה תטפח מעורבות קהילתית ותחזק את הקשר בין הצעירים המנהיגים לשכונה הוותיקה, תוך שמירה על המורשת והערכים של בני עקיבא העולמית.״
יש לקוות שהשתלת מוסד בני עקיבא העולמית בלב שכונת הדר המזדקנת אכן תעוטר בהצלחה ותביא חיים חדשים וברכה לעיר כלה..
תודות
תודתי נתונה בזאת לידידי יורם כץ על פרסום ספרו עתיר המידע ״בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה״, לרבות המידע על קולנוע ״עצמון״ שעליו מבוססת כתבה זו. כמו״כ, אנו מודים למר צחי מגנאג׳, מנכ״ל תנועת בני עקיבא העולמית, על שיתוף הפעולה ועל תגובתו המפורטת בנושא התכניות העתידיות לגבי בניין קולנוע ״עצמון״ לשעבר.
קוראים יקרים,
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אריה לין (לילנפלד), אדריכל
– ביוגרפיה והקשר תרבותי
• ילדות והשפעות ראשוניות: אריה לין נולד בשנת 1919 בווינה, אוסטריה, למשפחה יהודית מסורתית. וינה באותה תקופה הייתה מרכז תרבותי ואינטלקטואלי חשוב באירופה, עם השפעה מדעית, אמנותית ופוליטית, אך גם עם עלייה בתנועות אנטישמיות. בתקופת ילדותו, חווה לין את השפעות האדריכלות הווינאית המודרניסטית, שהתפתחה בין שתי מלחמות העולם על ידי אדריכלים כ-אדולף לוס ואוטו וגנר. תנועות כמו המודרניזם, שדגלה בפשטות ובשימוש בחומרים מתקדמים, השפיעו על עיצוב השקפתו האסתטית והמקצועית.
אירועים משמעותיים בקריירה
1. עלייה לארץ ישראל (1938): בעקבות עליית הנאצים ואירועי האנשלוס, עזב לין את וינה ועבר לישראל. חוויית ההגירה הכפויה מתוך תחושת רדיפות השפיעה עליו עמוקות וחיזקה את מחויבותו לעיצוב חללים המספקים ביטחון ויציבות. המעבר לישראל עורר בו את הרצון לתרום לחברה דרך תכנון סביבת מגורים מתאימה.
2. לימודי אדריכלות בטכניון (1940-1944): לין למד אדריכלות בטכניון בחיפה, שם נחשף לראשונה לעקרונות האדריכלות המודרנית האירופאית. הוא הושפע מאדריכלים בינלאומיים כדוגמת לה קורבוזיה, מה שתרם לגישתו הפונקציונלית והפרקטית בתכנון מבנים.
3. הקמת מדינת ישראל והתרחבות הבנייה הציבורית (1948 ואילך): לאחר קום המדינה, עלה הצורך בבניית מבני ציבור רבים כמו בתי ספר, בתי חולים ומבני מגורים. לין תרם רבות לתכנון מבנים ציבוריים שהותאמו לצרכים המקומיים, תוך שילוב עקרונות המודרניזם המערבי עם תנאי האקלים והקהילה הישראליים.
סגנון עיצובי והשפעה על האדריכלות הישראלית
לין התפרסם בזכות סגנון עיצוב פונקציונלי ויעיל, ששילב עקרונות מודרניסטיים עם צרכים וחומרים מקומיים. עבודותיו בולטים במבני מגורים ומוסדות ציבוריים, תוך התאמה לנוף ולאקלים הישראלי. יצירתו נחשבת לאחת הדוגמאות הבולטות לאדריכלות המודרניסטית בארץ, והוא השפיע רבות על יצירת זהות אדריכלית ייחודית לישראל.
פרסים והוקרות (שנות ה-60 וה-70)
1. פרס רכטר לאדריכלות: פרס יוקרתי שניתן לאדריכלים שתרמו תרומה יוצאת דופן לאדריכלות הישראלית. לין זכה בפרס זה בזכות פרויקטים בהם שילב פונקציונליות ואסתטיקה מודרניסטית.
2. פרס ישראל לאדריכלות: הפרס היוקרתי ביותר הניתן על תרומה לתרבות ולחברה בישראל. לין זכה בפרס זה על תרומתו הייחודית לאדריכלות, ובעיקר על עיצוב מבני ציבור.
3. פרס ע"ש מיכאל וקולין שטיינר: פרס המוענק לאדריכלים על תכנון בר-קיימא והשפעה חיובית על הסביבה הבנויה בישראל, הודות למחויבותו לאדריכלות פונקציונלית ורגישה לסביבה המקומית.
הוראה והשפעה על דור חדש של אדריכלים
במהלך שנות ה-80 ואילך, החל לין להשפיע גם על דור צעיר של אדריכלים דרך ייעוץ והוראה במוסדות לימוד. בעשורים האחרונים של הקריירה שלו, פורסמו עבודותיו במאמרים ובספרים, שהפכו לנקודות ייחוס בלימודי האדריכלות בישראל.
מורשת והשפעה מתמשכת
אריה לין הותיר אחריו מורשת של מבנים ציבוריים ומגורים, ששילבו ערכים מודרניסטיים עם צרכים מקומיים. עבודתו רלוונטית ומשפיעה על האדריכלות הישראלית עד היום, בזכות השילוב בין חזון מודרני לבין המאפיינים המקומיים של החברה והאזור.
נכון להיום, לא ידוע על מבנים או רחובות הקרויים על שמו של האדריכל אריה לין. למרות תרומתו המשמעותית לאדריכלות הישראלית ולעיצוב מבני ציבור רבים, שמו לא הונצח באופן רשמי ברחוב או מבנה מסוים
תודה רבה על תגובתך ועל המידע המקיף על האדריכל אריה לין. אוסיף מספר פרטים מתגובתך למאמר, גם אם באחור.
כתבה מעניינת ומעשירה ביידע. אם יש בידך ד"ר דוד, עוד פרטים על מבנים ישנים בעירנו שאמורים לעבור שיפוץ/שידרוג, אשמח מאד לקרוא.
הכי מעצבן שהכל מוזנח נטוש ומלוכלך ולאיש לא מזיז דבר העיריה שאמורה לנקות ולסדר נרדמה בעמידה לכן כל רחובות הדר הכרמל נראים כך כמה חבל עצוב וכואב 🥲
חיפה היפייפייה הפכה לפח הזבל של הצפון
תודה על כתבה נהדרת אחח קולנוע עצמון המיתולוגי כמה סרטים ראיתי שם האחרון היה זהר תקופה יפה שחלפה ולא תשוב יותר היו זמנים ♥️👑🎸
תודה רבה על הפרגון, שבוע טוב!
הכתבה והאיור שנעשתה ע"י האדריכל ד"ר דוד בר און כה מאלפת ומוסיפה לכולנו ידע נוסף אודות עירנו חיפה.
היה לי קשר חברי וכה הדוק עם אבי פרבשטיין ז"ל אחיה של מירי אדלסון, אבי היה מאוד קרוב אלי, ובזמנו יצא לנו להיפגש רבות.
תגובה ל-
אייל 24/10/2024 16:18
"…..
בני עקיבא זה מסיונריות?
תגידו אתם לא שייכים לחוליות ריגול לאירן במקרה?…"
ברור שכל מי שלא חושב כמוך, הוא מרגל אירני. מן המפורסמות הוא שאינן דורשות הוכחה.
ועכשיו למספר שאלות :
האם בני עקיבא יקיימו סמוך לבתי עסק של ערבים מצעדי דגלים, יצעקו שישרף לכם הכפר וינפצו חלונות ראוה ?
האם יוצאי בני עקיבא יתחילו לקיים במרחב הציבורי תפילות בהן תהיה בצורה הפגנתית הפרדה מגדרית ?
האם בחינוך הממלכתי הכללי, יגדל מאוד מספרן של מתנדבות "בנות שירות" בוגרות בני עקיבא, שבמסווה של עזרה לתלמידים, יעסקו במרץ בהדתה ?
האם '-גרעינים תורניים" יקנו אט אט דירות ובתים של ערבים במטרה לדחוק את האוכלוסיה הערבית מן העיר (אדלסון אישה עשירה מאוד).
האם יוצאי בני עקיבא יתעקשו להקים ישיבות דווקא בקרבת אוכלוסיה ערבית (ראה מקרה יפו ולוד) ?
כמה זמן יעבור עד שתהיה דרישה להפסיק את התחבורה הציבורית בשבת ?
כמה זמן יעבור עד שחנויות ומסעדות בהן מזון לא כשר, יצטרכו לא להציג זאת.
האם מוסלמים, נוצרים, בהאים ןישראלים לא דתיים, ימשיכו להרגיש טוב בחיפה.
האם חיפה שהיתה דוגמא ומופת לחברה סובלנית וליברלית תהפוך אט אט בלי משים, לעוד מעוז של לאומנות ?
תודה על התגובה. שאלותיך נוקבות ורלוונטיות,, רק לעתיד תשובות.
ביצה שלא נולדה!!
מסכימה עם מה שכתבו קורא נאמן ואדריכלית רות בלומנפלד.
כל הכבוד לך ידידי ד"ר דוד בר און
שבת שלום ומבורך לכולם
תודה רבה, רפול ידידי, שבת שלום!
כל הכבוד לד"ר מרים אדלסון לשעבר פרברשטיין על היוזמה המבורכת של הפיכת קולנוע עצמון לשעבר . לבית בני עקיבא חיפה
מייזם מבורך מכל הבחינות הרלוונטיות. !
יישר כח
כתבה יפה ומעניינת.
איך אפשר לרכוש את הספר על בתי הקולנוע בחיפה?
תודה רבה על תגובתך, אפשר לרכוש את הספר ישירות ממני, תתקשר אלי בוואטסאפ ל- 0524642998
רחוב נביאים חילוני לגמרי מלא ערבים וגויים ממש ממש לא מתאים למוסד דתי זו תהיה בכיה לדורות!!!
ההיפך הוא הנכון .. דווקא וכיוון שמצבו של רח. הנביאים ירוד הפיכת קולנוע עצמון למרכז בני עקיבא חיפה לא רק שתחייה מחדש את המקום אלא רוח יהודית ציונית צעירה תשרור שוב ב"ה באיזור ותהווה מהפך שמתבקש. ,
אז הוא היה פעם?דבילים
בקולנוע הזה היו מקרינים סירטי פורנו והכניסה היתה מגיל 16.
אבי חיים ויסברגר ז״ל היה דמות מרכזית בתחום בתי הקולנוע המיתולוגיים של חיפה.הוא היה שותפו של שמחה פרבשטיין בקולנוע עצמון,ניהל את הקולנוע מאז הקמתו, בנה במו ידיו את מסך הסינימסקופ הראשון בקולנוע עצמון,פתח את קולנוע מירון הקטן שהיה צמוד לאחיו עצמון . בעקבות תרגיל כספי שעשתה לו משפחת פרלשטיין נאלץ לעזוב את השותפות ועבר לנהל את קולנוע אוריון הסמוך והיה הראשון שהקרין את סרטיו של אינגמר ברגמן בישראל, הוא פתח וניהל כמעט את כל בתי הקולנוע המפורסמים שפעלו אז בחיפה: קולנוע רון, קולנוע מאי ומאיון הזעיר שלידו,קולנוע דומינו וכמובן את שני בתי הקולנוע בעיר התחתית-כרמל הקייצי בלי הגג שהקרין סרטים ערבים והודיים לשמחת כל הקהילות בצפון מנצרת ועד חיפה וכן את קולנוע גנים החורפי עם שותפיו משפחת הגמדים אוביץ שהכרתי אישית בתור ילד.
בתערוכה שהתקיימה לפני שנים בחיפה לציון ההיסטוריה של חיפה כעיר בתי הקולנוע נקשרו כתרים רבים למשפחת פרבשטיין אך שמו של אבי נפקד לחלוטין למרות שבלעדיו כל תחום הקולנוע המהולל של חיפה היה נראה שונה לחלוטין.
תהילת עולם לבעלי הממון ושכחה גמורה וכפיות טובה לעושים במלאכה.אבי נפטר עני וחולה בשנת 1969.אני מקווה שתגובתי תשמח אותו היכן שהוא.
תודה על תגובתך המרגשת, עשית בה צדק עם אביך ז״ל. שבת שלום!
המקום נראה מגעיל,שורץ חולדות בחסות עיריית חיפה שלא מעניין אותה כלום .
כל החזית שרופה ומתפוררת אבל העירייה מסיבות שלה לא עושה דבר
בדיוק ככה.מדהים שהייתי גרה בחולון ושם כל תלונה נבדקת באתו היום.כאן בחיפה אני נידהמת מחדש.לאף אחד לא מזיז שהעיר מזוהמת.רדומה.אין דור צעיר ממשיך.השחיתות וריקבון בכל פינה.
השכונה היא חילונית או לפחות הייתה בשנות השבעים במאה הקודמת.
אז מוסד דת׳י כזה בשכונה כזו זה לא מנוגד זה לא הדת׳ה זה לא מיסיונריות???
אחרי ה 7/10 היהדות הפכה לדת הכוח והשליטה הרעה של הרבנים ולא דת יפה ומקשרת
זה מה שמדאיג אותך?? הדתה?? שכל העיר יהיו דתיים לפחות העיר תראה אחרת עם פיתוח ועתיד טוב יותר.יותר עסקים.יותר ניקיון.יותר בתי ספר וגנים.יותר הרבה יותר מכל הקידמה ורחענון שיש בערים אחרות.דתיים מדאיגים אותך???
בני עקיבא זה מסיונריות?
תגידו אתם לא שייכים לחוליות ריגול לאירן במקרה?
כמה הזויים יכולים עוד להיות השמאל הקיצוני המריר והאנטי ציוני כאן?
נמאס מההתחפשות שלכם לציונים. הציונות הייתה התרסה לדת ואתם גונבים אותה למטרה הפוכה כגנבים בלילה וגונבי דעת. אתם לא רק הדתה, אתם גם פאשיזציה של ישראל. חיפה עיר חילונית מעורבת עם תחבורה ציבורית בשבת. חפשו לכם מקום אחר לתקוע לו אצבע בעין.
חבל מאד שלא נשארה תמונה של הקיר הצפוני של אולם הכניסה לקולנוע שהיה מרשים מאד. זה היה קיר זכוכית שקוף עם ציורים צבעוניים של דמויות של וולט דיסני.
מסכימה עם קורא נאמן.
כדי להחליט אם בניין מתפורר יש צורך בחוות דעת מהנדס קונסטרוקציה שיחווה דעתו על סמך בדיקות ולא על סמך מראה עיניים – שמטעה בדרך כלל. היעדר תחזוקה לא מעיד בהכרח על "התפוררות" הבניין.
סקר שימור במתחם הכולל את קולנוע עצמון (הדר-עמק הזיתים-הרצליה-בן יהודה) נמצע בביצוע בימים אלה.
נקווה שהבניין יוכרז לשימור.
התכוונתי "נמצא" ולא "נמצע"….
תודה על תגובתך. סקר השימור מתבצע זמן רב ובינתיים הבניינים הולכים ונהרסים, אם בתהליך טבעי ואם ע״י בעלי הנכסים. ואגב, באתר העיריה לא ניתן לצפות ברשימת המבנים שאושרו לשימור. האם זהו מידע סודי? חג שמח!
נקווה שלא יהיה חלק מהשתלטות חרדית..
נקווה כולנו, ימים יגידו. חג שמח!
מה נקווה בדיוק, מה רע בבני עקיבא ? מתי טיילת לאחרונה, אם בכלל, ברחובות העיר, בן יהודה,עמק הזיתים,הנביאים,אבן עזרא, השלום, גדעון, הרצליה,מד' בן שמן,אבן סינא וזו רשימה קטנה אם בכלל, יש עוד רחובות, העזובה, האוכלוסייה, רובם משפחות פשע שהוברחו לחיפה מהדרום, אז מעולה שתהיה בחיפה התיישבות חיובית ויהודית. לא יתכן שתהיה הגירה שלילית לערים שכנות בגלל אלו. חומר למחשבה !
הלוואי שיהיו חרדים.סע לבני ברק ותיראה מה זה עיר צומחת ומשגשגת.אתה ישן כניראה מהמאה הקודמת.
נקווה שכן. עד כה הכל מתפורר ושום גוף לא לוקח אחריות. עכשיו שיש מישהו שרוצה לטפח ולהעיר את העיר, מה שעולה לך בראש זה שנאה ופחד. אל גאגה, לא יכריחו אותך לקחת חלק. ברגע שתכירי אותם מקרוב, בטוחני שתשני את דעתך!!!
יישר כוח לכם תנועת עקיבא, כן יירבו…
אנחנו כמדינה כל כך עסוקים במלחמות ובהגנה עד שלא נשאר זמן וכסף לשמור על תרבותנו. וחבל.
בחגים קולנוע עצמון הפך לבית כנסת לכן סגירת מעגל עם רכישתו על ידי בני עקיבא. אחיו הקטן של עצמון קולנוע מירון זכור לטוב על ידי תלמידי בתי הספר כמקום מקלט בהצגות בוקר.
תודה רבה על המידע על רכישת קולנוע עצמון על ידי מרים אדלשטיין והעברת מטה תנועת בני עקיבא לבניין מדובר בבשורה נהדרת כחלק מתהליך ההתחדשות שעובר על שכונת הדר וראוי שהעירייה תתמוך בעוד יוזמות כאלו יש עוד הרבה מבנים ריקים חלקם לשימור חלקם יכולים להרוס ולעשות תמא-38 רק כדאי להשאיר את מבני הציבור כמבני ציבור ולאפשר להדר לחזור להיות מרכז עירוני אמיתי ולא רק שכונת מגורים.
יש במוריה 21 בניין שנבנה בשנות השלושים של המאה שעברה. מוזנח אבל עם היסטוריה יפה. האם אפשר לקבל פרטים נוספים?
תודה על ההצעה, נבדוק בהחלט. חג שמח!
א. כיצד קבע אדר' בר און שבניין עצמון מתפורר, האם ביקר בתוך הבניין? האם המבנה הוכרז כמבנה מסוכן?!
ב. אף אם הבניין אינו מתפורר, וסביר להניח שכך מצבו הנכון, קיים סיכוי רב שהעירייה תתמוך ותעודד לעשות עליו תמ"א 38, בדומה לשאר המבנים בחיפה עליהם מכריז מנהל ההנדסה כ"מתפוררים", על אף שהם רחוקים מאד ממצב זה, בעידודם של מהנדסים כזבנים וחסרי אחריות בהובלת המהנדס העירוני אינג' י.ש. ובגיבוי הייעוץ המשפטי הכושל של הוועדה המקומית בהובלתה של עו"ד ש.ו.
אתה מתפרץ לדלת פתוחה ומחמיץ את מהות הכתבה- התכנית לעתיד הבניין. חג שמח!
שלום רב, ברח' יבנה 1 יש בית שנראה יוצא דופן. אני לא יודעת אם ראוי לכתבה, אבל אוהבת את הבנין הזה.
גם אוהבת לקרוא את המאמרים שלך ואת הציורים המיוחדים.
בברכה
מירה לנדאו
תודה רבה על ההצעה וכמובן על הפרגון- שימחת אותי מאוד. חג שמח!
תוגה על ההצעה, נבדוק בהחלט. חג שמח!