הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.
בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.
סביון אביבי
סביון אביבי הוא עשב חד-שנתי, זקוף. הוא הנפוץ במיני משפחת המורכבים בישראל. פורח בתחילת חודש ינואר לאחר פריחת חיננית הבתה וכתמה עבת-שורשים שגם הם ממשפחת המורכבים.
שמו נגזר ממראה הסב של קרקפתו הבשלה.
תעודת זהות
- משפחה: מורכבים
- שורש: השורש מהווה אמצעי התרבות באמצעות שלוחות קרקעיות שהצמח מפתח.
- גובה: 15-30 ס"מ.
- עלים: עלים מפורצים בעלי שפה פשוטה.
- גבעול: גבעול עגלגל.
- פריחה: פורח בחורף ובאביב, בעיקר בין ינואר לאפריל.
- פרחים: קרקפת של פרחים צהובים לשוניים בצדי הקרקפת, ופרחים צהובים צינוריים במרכז.
- מבנה הפרח: הפרחים הלשוניים הם נקביים בלבד, בעוד שהפרחים הצינוריים הם דו-מיניים.
- הפרי: הזרעים בעלי ציצית שערות לבנות, מזכירים ראש סבא, והם מופצים ברוח.
- ריח: אין מידע על ריח.
- צוף: מכיל צוף המושך דבורים וזבובים.
- שימושים: אין שימושים ידועים לצמח.
- תפוצה בארץ: נפוץ בכל אזורי הארץ הים-תיכוניים, מהצפון ועד הנגב הצפוני. גדל בשדות נטושים וצידי דרכים.
מקום לפגוש בו השבוע
כניסה לחורשת הארבעים על כביש 672 מול הכניסה הראשית לפארק הכרמל.
- סע בשדרות אבא חושי מהאוניברסיטה ובהמשכו כביש 672 לכיוון עוספיה.
- בכניסה הראשית לפארק הכרמל פנה שמאלה (לכיוון צפון מזרח) והחנה את הרכב בדרך הכניסה לחורשת הארבעים.
- רד מהרכב, בצידה הימני של דרך הכניסה לחורשת ארבעים – בשולי כביש 672 ליד תמרור "סכנת החלקה" המוצב בצידי כביש 672 תוכל להבחין בפריחת סביון אביבי.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על הסביון האביבי וחברתו הכתמה.
האגדה על הסביון האביבי
בעמק פורח בארץ ישראל, חיו פרחים רבים, ביניהם היה פרח מיוחד בשם סביון אביבי. הסביון הוא הפרח הנפוץ במיני משפחת המורכבים בישראל, הצבע הצהוב שלו היה זורח כמו שמש באמצע היום. כל יום, כשהשמש החלה לזרוח והגשמים פסקו, סביון אביבי פרח במשטחים גדולים והביא שמחה לכל סביבתו.
יום אחד, כשסביון פרח במלוא יופיו, הוא הבחין בפרח קטן ומדוכדך בשם כתמה. כתמה הייתה גם צמת צהוב יפה, אך היא הרגישה עצובה כי לא הייתה בולטת כמו יתר הפרחים בעמק. כל הפרחים האחרים, כמו כלנית ורקפת שקיבלו הרבה תשומת לב, בעוד היא הרגישה בודדה ופשוטה.
הסביון, שהבחין בעצב שניכר על פניה של כתמה, החליט שזו ההזדמנות שלו לעזור. הוא התקרב אליה ואמר: "אל תדאגי, כתמה! כל פרח הוא מיוחד בדרכו. אני בטוח שיש בך יופי שצריך להתגלות".
כתמה חייכה חיוך קטן, אך לא הייתה בטוחה בעצמה. סביון חשב על דרך לשמח את חברתו. "מה דעתך שנעשה חגיגה, נזמין את כל הפרחים והחיות בעמק, ונחגוג את היופי של כל אחד ואחת מאיתנו".
הכתמה התלהבה מהרעיון, ואחרי כמה ימים של הכנות, הגיע יום החגיגה. כל העמק התאסף, סקרן לראות מה עומד להתרחש.
הסביון עמד במרכז והכריז: "חברים יקרים, היום נחגוג את היופי שבכולנו! אני רוצה להציג לכם את חברתי הכתמה המופלאה !" הוא הצביע על כתמה, שהתחילה להרגיש חרדת קודש. בעלי החיים והפרחים החלו למחוא כפיים ולקרוא בשמות מחמיאים לכתמה. "את מדהימה!" קראו פרפרים, "את מצרך ייחודי בעמק שלנו !" קראו הציפורים.
הכתמה, החלה להרגיש גאווה, חייכה והביטה סביב. היא הבינה שהיא לא פחות מיוחדת מהשאר הסובבים. החגיגה נמשכה עם ריקודים ושירים, וכל אחד שיתף את הסיפור שלו ואת מה שעושה אותו מיוחד. מאותו יום, הכתמה לא הרגישה בודדה יותר. היא הבינה שכל פרח, בכל גובה וצבע, הוא בעל ערך. סביון אביבי הפך לחבר הטוב שלה, והם עברו יחד את עונת הפריחה, פורחים ומחייכים זה לזו. וכך, חגגו כולם את השוני והיופי שבכל אחד ואחת, והבינו שהאהבה והחברות הם מה שעושים את העולם ליפה יותר.