מי העיר שמובילה בהשכלתה? חיפה לא. מי כן?

פרופ׳ אפרת איזנברג: ״צריך לארגן את העיר בצורה שתעודד השכלה״

(חי פה) – חיפה לא נמצאת בין 20 הערים הראשונות בארץ מבחינת השכלה.

על פי נתונים של חברת מדלן, כשבודקים את אחוז המשכילים (בעלי תואר ראשון) בשכונות השונות ברחבי הארץ, מגלים ש-9 מתוך 10 השכונות נמצאות בתל אביב. לעומתה, חיפה לא נמצאת בין 20 הערים הראשונות בארץ מבחינת השכלה, לא מבחינת אחוז התושבים שיש ברשותם תואר ראשון ולא תואר שני.

השכונות בחיפה מצליחות להיכנס לטבלה רק כשבודקים את בעלי תואר שני ומעלה. בשכונת כרמליה יש 30.4% בעלי תואר שני ומעלה, והיא נמצאת במקום החמישי בקרב השכונות בארץ. שכונת רמת בגין נמצאת במקום השישי בארץ עם 29.4% בעלי תואר שני ומעלה, ושכונת גבעת דאונס נמצאת במקום התשיעי בארץ עם 28.8% מהתושבים, שברשותם תואר שני ומעלה.

הנתונים מתבססים על מפקד האוכלוסין של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כאשר חברת מדלן ביצעה התאמה בין שיעורי ההשכלה לבין האזורים השונים בארץ. נתונים אלה מקבלים משמעות מיוחדת, שכן בעלי תואר ראשון נחשבים אך ורק אם סיימו תואר ראשון בלבד. לעומת זאת, בעלי תואר שני, למרות שיש ברשותם גם תואר ראשון, אינם נספרים במסגרת הקטגוריה של בעלי תואר ראשון.

איך ניתן להשאיר בחיפה צעירים אחרי לימודים אקדמיים?

בחיפה יש מספר מוסדות להשכלה גבוהה: האוניברסיטה, הטכניון ומספר מכללות. חלק מהסטודנטים מגיעים לחיפה על מנת ללמוד בה, ולאחר הלימודים הם חוזרים למקום מגוריהם או הופכים את חיפה לביתם. אתגר משמעותי הוא לשמר את החיפאים שלומדים בחיפה או במוסדות להשכלה אקדמית מחוץ לעיר כתושבי העיר.

הדבר המרכזי שבולט מהנתונים הוא שיש פער גדול בין מספר האקדמאים במרכז הארץ לבין אלה שבפריפריה. גם בתל אביב וגם בערים נוספות במרכז (כגון גבעתיים, רמת השרון, רעננה ועוד) אחוז האקדמאים בעלי תואר ראשון, שני ומעלה הוא גבוה מאוד ומגיע למעל 40% מהאוכלוסייה. לעומת זאת, כשמסתכלים על הרשויות שבהן שיעור האקדמאים הוא הנמוך ביותר בארץ, מגלים ערים רבות מהפריפריה, שמרוחקות גם ממרכז הארץ וגם מהאפשרות לבחור בין מספר מוסדות להשכלה גבוהה. מחקרים רבים מראים על הקשר בין השכלה ומצב כלכלי, ולכן האם אתה מתגורר ביישוב שבו הסיכוי שתגיע ללימודים אקדמיים הוא אף משמעותי יותר.

המשכילה מכולם: קריית טבעון

היישוב באיזור חיפה שבולט במיוחד מבחינת מספר האקדמאים הוא קריית טבעון. קריית טבעון נמצאת במקום הרביעי בכל הארץ מבחינת בעלי התואר הראשון והשני בשטחה. בטבעון 24.4% מהתושבים בעלי תואר ראשון ו-20.7% בעלי תואר שני ומעלה, מה שאומר ש-45.1% מהתושבים הם בעלי השכלה אקדמית.

פרופ' אפרת איזנברג: ״צריך לארגן את השכונה בצורה שתקדם ותעודד השכלה״

פרופ' אפרת איזנברג מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון מסבירה שניתן להבין את הנתונים אם חושבים על הגיאוגרפיה של ההשכלה. ״המעמד הסוציו-אקונומי משפיע על ארגון השכונה. אנשים מוצאים את עצמם בשכונה בעיקר בהתאם לבסיס הכלכלי שלהם. יש הלימה ברורה בין רמת ההשכלה של התושבים לבין הרמה הכלכלית שלהם. ניתן לחשוב על השכלה בסיסית כמייצרת תשתית לפערים. רמת ההשכלה בשכונה תהיה קשורה לא רק לריכוז העוני אלא גם למארג של מרכיבים שמייצרים רמה שונה של אוריינטציה כלפי חינוך בשכונה ומה היא מאפשרת או לא מאפשרת. הכוונה היא שהשכונה יכולה להיות בנויה ומאורגנת בצורה שמקדמת השכלה, או להיפך״.

"אפשר בהקשר זה לחשוב על הסללה חיובית להשכלה גבוהה גם באמצעות החינוך הבסיסי", מסבירה פרופ' איזנברג, "כנקודת מוצא, הפערים בין ערים באים לידי ביטוי גם בתקציב החינוך בעיר. אבל בתוך העיר ובתוך שכונות אפשר לקדם סוגיות של התארגנות שכונתית והסדר המרחבי של השכונה, שמקדמים אוריינטציה חיובית כלפי חינוך והשכלה. בשכונה שבה יש, למשל, שיתופי פעולה בין בתי הספר ומוסדות ציבור כמו מתנ"ס, גינה קהילתית ופעילויות לילדים, יש אפשרות לחזק את האוריינטציה השכונתית כלפי חינוך ולנטרל במידה מסוימת את הפן הבית-ספרי – כמה ההורים משקיעים או מתייחסים לחינוך. תשתית החינוך מחוברת למרחב שנמצא מחוץ לבית הספר ולא קשורה רק לתקציב בית הספר. מדובר בתשתית רחבה שמנסה לפורר את ההבדלים בין השכונות״.

מה תפקיד התכנון העירוני?

"גישה אחת מדברת על הגדלת המגוון המרחבי-חברתי, תכנון השואף לפרק את ההומוגניות במובנים המרכזיים של מעמד כלכלי וקבוצות אתניות וליצור שכונות הטרוגניות. בסופו של דבר, זה מתרגם גם לאחוזי השכלה מבוזרים על פני העיר ולא מרוכזים במקום אחד. קודם כל, יש לפרק את הפערים בין השכונות דרך תכנון. תכנון בעצם מדמה את הקבוצה הסוציו-כלכלית שתאכלס את המרחב המסוים. התכנון העירוני משפיע ומדמיין מי תהיה הקבוצה שתבוא לגור במקום.

זה בא לידי ביטוי בגודל הדירות, איכות וכמות השטחים הפתוחים, הזדמנויות וכל מיני דרכים שבהן הפערים בין השכונות נוצרים. המטרה היא לייצר פיזור כוחות אקדמיים בצורה שוויונית יותר על פני העיר. אם יוצאים מתוך הנחה שחינוך אקדמי הוא טוב לכולם, עדיף שהאקדמאים לא יהיו מרוכזים בשכונות מסוימות. דבר נוסף הוא לראות את החינוך הבסיסי כשלב ראשון שיוצר תשתית עבור השכלה גבוהה. צריך לחשוב בכל שכונה איך להעלות את האוריינטציה החיובית כלפי השכלה."