פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-40 של חיפה המתקיים בימים אלה, מצדיע לבתי הקולנוע החיפאיים של פעם. אחד מהם היה קולנוע ״רון״ השוכן ברח׳ החלוץ 67 , שהוא הקולנוע השכונתי האחרון שהוקם בעיר. כיום, הוא שייך לקבוצה הלא מכובדת של ״הפילים הלבנים״ בעירנו.
״רון״- ההתחלה
קולנוע ״רון״ הוקם ע״י הקבלן פסח ז״ק בשנות ה-60 והוא נקרא ע״ש בנו. הבניין תוכנן ע״י האדריכל החיפאי ד״ר ניסן מסלובטי שיצר מכלול מורכב וחריג שכלל בניין מגורים לצד בית קולנוע. טיפוס בניין זה נחשב חדשני בזמנו כי הוא שילב במבנה אחד אולם קולנוע, שלוש קומות מגורים, קומת מסחר במפלס הרחוב וחניון תת קרקעי. הבניין היה מעוצב כתיבה גדולה, מונחת על גבי שורת עמודים שיצרו את מפלס הכניסה.
האולם כלל כ-1000 מקומות ישיבה והוא נחשב לאחד מבתי הקולנוע המפוארים בארץ. ״רון״ היה גם מצוייד במערכת מיזוג אויר ובמערכת קול חדישות.
הפתיחה
קולנוע ״רון״ נפתח חגיגית באוקטובר 1961 בהקרנת הסרט המוזיקלי ״פורגי ובס״ שנוצר ע״פ האפרה המפורסמת של גרשווין על חיי השחורים בארה״ב.
״רון״ היה הקולנוע השכונתי האחרון שנפתח בחיפה. הוא התהדר בהבאת סרטים מן השורה הראשונה וביניהם שוברי קופות כגון ״סלאח שבתי״, ״גבירתי הנאווה״, ״תותחי נברון ״ ועוד.
בניין ייחודי
בניין קולנוע ״רון״ היה חריג גם בזכות שלוב עבודות האומנות של האומן עמנואל סלע שקישטו את חזיתו ואת קירותיו הפנימיים. על חזית הבניין שפונה לרח׳ החלוץ הותקנה עבודת מוזאיקה מרשימה בגודלה וביופיה, מבוססת על מוטיב המחול. הפסיפס קיים עד היום ומושך אליו חובבי אמנות ונוסטלגיה. כאמור, היו גם מספר יצירות אומנות בתוך הבניין, בטכניקה של תחריטי טיח, שהוצבו על קירות שונים, במקומות מפתח.
האומן עמנואל סלע ז״ל
עמנואל סלע (בלוישטיין) נולד ב-1924 ברוסיה . בילדותו, משפחתו נדדה לאורוגוואי. באורוגוואי למד אומנות וזכה במספר פרסים על עבודותיו. ב-1953, בזכות מילגת לימודים, נסע ללמוד אומנות בפריז. ב-1955 עלה ארצה ועיברת את שמו ל-סלע. הוא נחשב לאחד מחלוצי אומנות הקיר בישראל. מלבד קולנוע ״רון״ הוא צייר על קיר בניין הטלויזיה החינוכית בתל אביב ועל קירות בנייני ציבור אחרים.
״רון״ – הסוף
״רון״ נהנה מפריחה מהירה אך קצרה, היות ונפתח בשנות ה-60, כאשר כבר החלה הדעיכה בענף זה. חוץ מסרטים, נתן ״רון״ במה למופעים ולכנסים מפלגתיים שונים, אולם אלו לא הצילו אותו מגורלם של יתר בתי הקולנוע. התמורות שחלו בהרגלי צריכת התרבות והשנויים הסוציו-אקונומיים שעברו על אוכלוסיית חיפה בשנות ה-70 וה-80 ,פגעו ב״רון״ כביתר בתי הקולנוע החיפאיים.
המופע האחרון ב״רון״ היה ״שמלת השבת של חנהלה״. הקולנוע נסגר ב-1991 ומאז הוא נטוש. אחרי הנטישה נעלמו יצירות האומנות היחודיות של עמנואל סלע מתוך הבניין. ב-2013 הן נמצאו ע״י חובב אומנות, באקראי, בשוק הפשפשים בחיפה. כיום, נעלמו עקבותיהן של היצירות הללו.
עוד פיל לבן
בשנת 2021 נעשה ניסיון להפיח רוח חיים בבניין הנטוש. חברת ״אשד״ שמחזיקה באגף הקולנוע, יזמה תכנית לשנוי יעוד הבניין מקולנוע למגורים, תוך עריכת שנויים משמעותיים במסגרת תמ״א 38.
בעלי הדירות בחלקו השני של המבנה התנגדו בטענה שלא ניתן לממש פרויקט מסוג זה רק על חצי בניין.
למרות שהיוזמה אושרה ע״י רשויות התכנון, תוך דחיית ההתנגדויות, והתוכנית אושרה תחת מספר תנאים, ובהם העתקתה של עבודת הפסיפס של עמנואל סלע מחזית רחוב החלוץ אל החזית ברחוב סוקולוב, היוזמה לא יצאה לפועל.
נכון להיום, ״רון״ הנטוש הצטרף למשפחת ה״פילים הלבנים״ של חיפה שכוללת בתי קולנוע כמו ״הדר״, ״פאר״, ״אמפי״ ועוד.
רק הפסיפס המרשים שעל חזיתו מזכיר את ימי העבר המפוארים של קולנוע ״רון״.
תודות
תודתי נתונה בזאת לידידי יורם כץ על האלבום שמספר בהרחבה את סיפוריהם המרתקים של ״בתי הקולנוע השכונתיים של חיפה״, ספר שעליו מבוססת כתבה זו. המעוניינים להרחיב את הידע בנושא מוזמנים לרכוש את הספר באתר האישי של יורם כץ
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות שונים, כגון ויקיפדיה, ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
יש עוד צייר שמצייר את המקומות המיוחדים בחיפה(קולנוע ארמון) קוראים לו מאיר דהן.
ויש לו כמה עבודות מעניינות.
אכן, היו לקולנוע רון ימים טובים. אגב, גם לחיפה, כעיר גדולה, – אחת משלוש ערים גדולות ומשמעותיות בארץ בשנות ה-80 (לצד ירושלים ותל אביב…),, תופעות מבני הפילים הלבנים בעיר (בתי קולנוע, הקזינו, "מתחם הבאולינג" הדו קומתי במרכז הכרמל, – מטרידה. כאילו אלו הפכו סמן וזכר לימים ההם, הדרם מועם, גם ולתקיעות קיומית. משפטית והתנהלותית נאחזים משותקי ההחייאה של המבנים הללו בחסמים מובנים ומשאירים כוס חרבה, ממתינים, לגואל; ראש עיר, יזם או מי, שבאחת, ישנו את הכבדות האנרגטית הזו, השורה על העיר, עד ש….,,
תודה על תגובתך, מצטרף לתקוותך. שבת שלום!
היו זמנים חיפה הייתה חיפה הדר היה הדר היום 75 אחוז מתושבי חיפה הם לא תושבי חיפה המקוריים הרבה מתל אביב הרבה מהכפרים בקיצור חירבו לנו את העיר היפה הזאת.
בקולנוע רון במעלה המדרגות היו תלויות תמונות של שחקנים אייקונים כמו אלן דילון , בריגיט ברדו ועוד כמה .זכרונות ילדות.
תודה על תגובתך. אכן, פעם ״שחקן״ היה שם נרדף ל״יפה״. שבת שלום!
אולי התכון לאמפי תיאטרון …..
כנסים ואירועים ..בקולנע רון לא היו מעולם
כל הכבוד לך ידידי היקר ד"ר דוד בר און על הכתבה הזו. שבת שלום ומבורך לך ידידי. לילה טוב ומבורך לך.
תודה לך, רפי ידידי, שבת שלום!
קולנוע אוריון קולנוע מאי ליד עצמון היה אחד קטן קולנוע חן היה עוד אחד למטה בעיר בנו עליו רב קומות ויש את הקולנוע מול השוק הסיטונאי
שלום, להזכיר את קולנוע נוף בקריית שפריצק
זה לא מדוייק . הקולנוע השכונתי האחרון הוא קולנוע עממי בנווה שאנן שהמשיך לעבוד עד הזמן האחרון. יותר מדוייק לומר שקולנוע רון הוא האחרון מבין בתי הקולנוע הגדולים בחיפה… זה יהיה יותר מדוייק…
קולנוע רון היה האחרון להיפתח.
סינמה קפה עממי היה האחרון להיסגר
תודה על תגובתך, אכן הכוונה היתה לקולנוע האחרון שניבנה בחיפה, נתקן את הכותרת. שבת שלום!
המיוחד בקולנוע רון שה קרנה שכנה בתוך מבנה בתוך האולם וגם ניתן היה להקרין סרטים ברוחב 70ממ על המסך הענק של הקולנוע, לקולנוע היה וילון מפואר בצבע בהיר שלפני שנתרומם היה מואר בכל צבעי הקשת
תודה על תגובתך, שבת שלום!
לא היה שלב שהיו שם אולמי רון? חתונות וכו'
אולמי רון שכנו בכיכר מאירהוף בקרית אליעזר . היום שוכנת במבנה חנות מקס סטוק
מה עם קולנוע שביט?
ממש קולנוע אז היה מפואר גדול במרכז חיפה. כל הצגות הגיעו לשם. . ממש חבל
. מופעים שהגיעו מרוסיה
קולנוע רון גם היה הראשון שהקרין סרטים כל מסך רחב. אגב: לא שכחתם בסדרה את קולנוע דומינו ששכן ברחוב סוקולוב ג"כ, או שמא פספסתי…..
"תמר" הקדים את "רון" בהקרנה בשיטת TODD-AO.
ולא שכחנו את "דומינו". איך אפשר?