בימים אלה הטכניון חוגג 100 שנה לתחילת הלימודים במוסד. הם החלו בדיוק השבוע ב- 1924, בבניין ההיסטורי שבהדר הכרמל וזאת סיבה מצויינת להרחיב על סיפורו.
קיצור תולדות הטכניון
סיפורו של הטכניון מתחיל ב-1907, עם החלטתו של ד״ר פאול נתן, מייסד חברת ״עזרה ליהודי גרמניה״, להקים מוסד ללימודים גבוהים של מקצועות טכנולוגיים בא״י מתוך מניעים ציוניים. ב-1908, אחרי סיור בארץ, הוא הגיע למסקנה כי חיפה היא המקום המתאים ביותר להקמת המוסד המיועד ששמו ההתחלתי היה טכניקום. במקביל הוחלט על הקמת בי״ס תיכון שנועד להכין את התלמידים העתידיים של הטכניקום, הוא בית הספר הריאלי.
ב-1912, אחרי ִגיוס הכספים ורכישת הקרקע הדרושה, התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין הטכניקום. תכנון הבניין הופקד בידי האדריכל היהודי- גרמני אלכסנדר ברוולד.
הקושי בגיוס פועלי בניה מיומנים, קשיים תקציביים שנבעו מגידול בעלויות הבנייה ומעל הכל ״מלחמת השפות״- סביב השאלה ״האם שפת הלימוד תהיה גרמנית או עברית?״- עכבו את פתיחת המוסד למרות שהבניין כבר עמד על תילו אחרי כשנתיים. בינתיים פרצה מלחמ״ע הראשונה (1914), חיפה נכבשה תחילה ע״י צבא גרמניה ולאחר מכן ע״י צבא אנגליה ושני הצבאות השתמשו בבניין הטכניקום כבי״ח צבאי. במהלך השנים הללו מצב הבניין והציוד התדרדר ונדרשו תקציבים חדשים לשם השמשת המקום אחרי תום המלחמה. המדען חיים וייצמן, לימים הנשיא הראשון של ישראל, נרתם למשימת גיוס הכספים הדרושים ואכן הצליח בה.
ב-1923 ביקר באתר המחודש אלברט איינשטיין בלווית אשתו. איינשטיין, שהתרשם עמוקות ממראה עיניו, הסכים לשמש נשיא ועד הטכניקום החל מ-1924. לכבוד הבקור נטעו 2 עצי דקל ע״ש הזוג איינשטיין בגן שהשתרע לפני המבנה, עצים הקיימים גם כיום.
בניין הטכניקום
המבנה סימטרי, בנוי אבן, לגובה שלוש קומות, ומורכב מחמישה חללים עיקריים: גוש מרכזי גבוה ובולט, בראשו כיפה, ובו נמצאת הכניסה המרכזית לבניין, ושני אגפים מוארכים משני הצדדים, שבקצותיהם גושים גבוהים מעט יותר ובולטים מקו הבניין. באגף המרכזי בולטת בכניסה לבניין קשת גדולה המתנשאת לכל גובה הבניין. הצבת המבנה, שהיה בית בודד בשטח בעת בנייתו, תוכננה כך שייראה היטב מהעיר התחתית המודרנית, ויבלוט ביחס לשאר מבני הקמפוס.
בניין האבן המונומנטלי, המעוצב בסגנון אקלקטי, מוקף גן רחב ידיים, היה, בסוף שנת 1924, מוכן לתחילת הלימודים.
תחילת הלמודים בטכניקום
ואכן, השבוע לפני 100 שנה, ב-14 לדצמבר 1924, החלו שעורי הערב הראשונים בטכניקום, המוסד האוניברסיטאי הראשון בא״י. הלימודים הסדירים החלו שלשה שבועות אחר כך, ב-7 לינואר 1925. הקורס הראשון היה של המחלקה לבנייה וסלילה. טקס הפתיחה הרשמי התקיים בט״ו בשבט 1925, 13 שנה לאחר טקס הנחת אבן הפינה לבניין הטכניקום.
ב-1929, סיים לימודיו מחזור הבוגרים הראשון ובמסגרתו קיבלו 16 סטודנטים תעודת מהנדס, סגל המוסד מנה 6 מורים. הפקולטות הראשונות היו ארכיטקטורה ובנייה. השם טכניקום שונה לטכניון רק ב-1947.
אלכסנדר ברוולד, אדריכל הטכניקום
אלכסנדר ברוולד (1877-1930) הוא יליד ברלין. הוא קיבל את הכשרתו המקצועית באונברסיטה הטכנית בשרלוטנבורג (היום פרוור של ברלין). ב-1910 הוזמן ע״י חברת ״עזרה״ לתכנן את הבניין שעתיד להקרא הטכניקום, לימים הטכניון.
בביקורי ההכנה בארץ התרשם עמוקות ממסורת הבנייה הערבית, הבנייה באבן ופרטים אדריכליים אופיניים כגון הקשת המחודדת. רשמים אלה השפיעו על עצוב בניין הטכניקום, בו שולבו עקרונות בנייה מערביים עם אלמנטים מקומיים, במה שכונה לאחר מכן הסגנון האקלקטי בניסיון ליצור אדריכלות ישראלית. בניין ביה״ס הריאלי בחיפה, אף הוא פרי תכנונו של ברוולד, עוצב באותו סגנון אקלקטי. ברוולד עלה ארצה עם אשתו ב-1925, התיישב בחיפה, לימד בפקולטה לארכיטקטורה והיה לדיקן הראשון שלה.
בניין הטכניון ההיסטורי כיום
בניין הטכניון בהדר הכרמל הוכרז ״מבנה לשימור״ ע״י המועצה לשימור אתרי מורשת ועירית חיפה. החל מ-1983, עם מעבר הפקולטה לארכיטקטורה לקריית הטכניון- הפקולטה האחרונה שעברה לקמפוס החדש- הוקם בבניין ההיסטורי בהדר ״טכנודע״, המוזיאון הלאומי למדע וטכנולוגיה, אחרי שהבניין שוקם ושומר בהתאם לתכניות המקוריות של ברוולד תוך בצוע התאמות מחייבות.
מאז 2006, שונה שם המוזיאון ל ״מדעטק״-המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל. מספר המבקרים במדעטק עומד על כ-300,000 בשנה והוא צפוי להמשיך ולעלות. בניין הטכניון בהדר הכרמל ממשיך להפיץ ידע טכנולוגי גם בגלגולו החדש, בהתאם לחזון הוגיו.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
בניצב למבנה הטכניון עם חזית ארוכה לרחוב בלפור נבנה בנין בתי המלאכה של הטכניון.
בבנין זה נוסדה בשנת 1920 ההסתדרות.
למה לא לימדו את הדברים החשובים כל כך מב"ס יסודי זה חלק מההיסטוריה של בניית הארץ ע"י יהודים
שאלה טובה!
Dear Dr. David Bar, thank you for the article. One small correction: Charlottenburg (Home of technical university Charlottenburg, today Technical University Berlin) ist not a suburb of Berlin. It is one of the centers of Berlin and was in the 1920s the Most wealthy city in Prussia. Best regards from Marianne (German Technion Society)
Thank you for your comment. This information appeared on Wikipedia.
למיטב ידיעתי – אינשטיין ואשתו נטעו עצי דקל בחצר הטכניון.
תודה על תגובתך, בוצע תיקון.
חזית בניין הטכניון בהדר הופיעה כחזיתו של מלון גרנד הוטל בסרט "אקסודוס" עם פול ניומן, שצולם בארץ בשנת 1960.
תודה על המידע, שבוע טוב!
חבל שהמשתמשים היום בבניין הכל כך מיוחד לא יודעים לשמר מעט מהטכניון הכל כך חלק מההיסטוריה המדעית במדינה ולמעט שלט לא בולט בכניסה הרחוקה לבניין , לא מזכירים ( בתוך המדעטק ) את שם הטכניון שלא לציין כלל בתוך הבניין ולשמר את שם הטכניון. אבא שלי היה מבוניו ( העלו חול על גבי חמורים, לבנייה, מחוף הים ) ולי היה הכבוד ללמוד בו. חבל ובוז לבזים .לטכניון.
תודה על תגובתך, דעתי כדעתך. שבוע טוב!
דר' בראון היקר, כתבת נפלא. רק תיקון שולי. אלברט וגב' איינשטין נטעו שני עצי דקל ולא ברושים. אכן, הם נצבים זקופי צמרת בחצר משני צידי שביל הפונה לצפון לכיוון בית הקרנות.
תודה על תגובתך, נטפל בתיקון, שבת שלום!
ניתן היה לציין גם את מגדל המים שהוקם בשולי המגרש, חלק אינטגרלי מהמקום – התחיל כבור שנחפר בתחילת ה-100 שעברה ועבר, כמו הטכניון קשיים לא פשוטים (עד שהגיע מומחה גרמני שהצליח באמצעות חומרי נפץ להגיע לעומק 100 מטרים למאגר), עם הקמתו נתן אספקת מים לטכניקום וגם ברדיוס הקרוב. למעשה עד סוף שנות ה-40 מים מהטכניון סופקו אף עד פאתי רחוב מסדה. גם רחוב שמריהו לוין, בגלגולו הראשון כשביל עפר לאורך חומת הריאלי היה נקרא "דרך הטכניון". ברכות.
תודה על המידע, שבת שלום!
כתבה משובחת ומרתקת.
יישר כוח גדול על העבודה המסורה והמדוייקת בתיעוד מבני העיר
תודה רבה על מילותיך המפרגנות!
כל הכבוד לך ידידי היקר ד"ר דוד בר און על הכתבה.שבת שלום ומבורך לך.
תודה רבה, ידידי רפול, שבוע טוב!