אופק אופטימי • עוצמה נשית בעוספיא ובדאליית אל כרמל

חלפה לה כמעט שנה מאז אותה השבת השחורה, טבח 7 באוקטובר-טבח שמחת תורה – ועדיין רוחות המלחמה הנוראית מנשבות בפתחי דלתותינו. מה ילד יום וכיצד נוכל להתגבר על האירועים הקשים אשר עברו עלינו ועל המדינה – איש לא ידע. אך אולי נוכל להיעזר במשנתו של ויקטור פראנקל 'האדם מחפש משמעות'.

בספרו, מסביר פראנקל שיתכן שהחוויה הקיומית הנוקבת שהוא עצמו חווה, יחד עם רבים אחרים במחנה ההשמדה, גילתה אצלו תובנות ונתיבים חדשים להתמודדות עם הרוע, ואף אפשרה לו להישיר מבט אל חוויות העצב והאובדן העמוקות ביותר.

אופק אופטימי עשוי לנבא את הבאות

כעת חיה, אנו עומדים בפתחה של שנה חדשה, בה יהא עלינו להתמודד עם ציונה של שנה זו בחגיגה משפחתית או אולי אף ביום של שמחה. בגין המצב המדיני, החברתי והאישי המאתגר –שומה עלינו לבצע חבירה למשנתו של פראנקל, איתה ניתן להבין שנוכל לעשות זאת ביתר קלות אך ורק בעזרת אופק אופטימי, אשר עשוי לנבא ואף להביא את הבאות.

'חשיבה שלילית לעומת חשיבה חיובית'

את מהותו של 'האופק האופטימי' בימים אלו היטיבה להסביר דווקא נערה צעירה, סירין כמאל מכתה ז' 3 אשר לומדת בחט"ב בבית הספר 'קופטאן חלבי' דַאלְיַת אֶל-כַּרְמֶל (בערבית: دالية الكرمل, ובתעתיק מדויק: דאלית אלכרמל).

סירין נאמה במסגרת 'תחרות הנואם הצעיר' מטעם מועדון 'רוטרי', בו הותאמו השנה הנושאים למצב בו נמצאת מדינת ישראל, תוך כדי התייחסות לאשר קרה ב-7 באוקטובר.

הזוכה בתחרות זו סירין כמאל, הציגה את הנאום בצורה מקצועית והפגינה יכולת עמידה ושליטה. דבריה של סירין התמקדו בנאום אשר עיקרו 'חשיבה שלילית לעומת חשיבה חיובית'.

העצמה נשית ◄ צפו

" הצב מטרות – החל ממחר.
הייה חיובי – ותהייה מאושר.
אופק אופטימי לך מחכה
כי העולם כה יפה. "

בטווח הארוך, חשיבה שלילית ממושכת, מובילה להסתכלות פסימית על החיים וגוררת עימה תהליכי דיכאון וייאוש.

הדבר משפיע בצורה פיזית, רגשית, קוגניטיבית ונפשית ואזי תחושת הערך העצמי יורדת, הדימוי האישי נעשה נמוך והלך הרוח נעשה רע. לעומת זאת עבור המוח האנושי חשיבה חיובית היא כמו אור השמש. היא גורמת תחושה טובה ועוזרת להתמודד עם דברים קשים. חשיבה חיובית אינה גורמת להתעלמות מבעיות, אלא מביאה את היכולת להתמודד איתן בלוויית הגישה של "אני יכול/ה, אני מסוגל/ת", גישה העוזרת לטפח חוסן מול אתגרים.

'על קצה המזלג' – מעמד האישה הדרוזית

במבט מהיר (שאיננו ביקורתי או שיפוטי) נוכל להבין דבר מה אודות מעמד האישה בחברה הדרוזית: החברה הדרוזית היא חברה פטריארכלית – מסורתית. עד לא מזמן האב הוא ראש המשפחה, הוא בעל הסמכויות והאחראי על חלוקת המשאבים הכלכליים. אך כיום חל שינוי במקומו של הפרט במשפחה ובחברה. תהליך זה קרה בעקבות החשיפה של בני ובנות הדור הצעיר לחברה הישראלית ובמיוחד במסגרת הצבאית ו/או השירות הלאומי, כאשר התוודעו הללו לאורח חיים שונה מאוד, דבר אשר שינה את השקפותיהם ואת זיקתם לחמולות.

יחד עם זאת, מעמדן של מירב הנשים במשפחה הדרוזית עדיין הוא נחות מזה של הגברים, אך הוא מתחזק ככל שהן מתקדמות במחזור החיים המשפחתי.

עד לא מזמן נהוג היה שהנשים נדרשות להקפיד על לבוש צנוע, לטפל בעבודות הבית, לטפל בילדים במסירות ולהימנע ממגע עם גברים זרים. השינוי המהותי חל רק בשני העשורים האחרונים. כיום מצב זה מתון הרבה יותר: נשים (שאינן דתיות) יכולות לנהוג ואף לצאת למרחב הציבורי לצורכי פנאי, גם ללא ליווי גברי.

סירין כמאל – "התפוח שנפל ליד העץ"

לא ייפלא הוא הדבר שדווקא הנערה סירין היא זו הנושאת את 'דגל החשיבה החיובית' – שכן "התפוח נפל ליד העץ". סירין הינה בתה הצעירה של עו"ד סאוסן כמאל המשמשת כמודל לילדיה וכמודל של העצמה נשית לחברותיה ולמוקיריה בדאליית אל כרמל.

'העצמת נשית' היא תהליך של נשים להגדיר מחדש תפקידים מגדריים באופן שיאפשר להן לבחור באופציות שהיו סגורות עבורן בעבר. כשאישה נחשבת כ"מועצמת", משתמע מכך שמעמדה בעבר היה ממעמד יחסי של חיסרון בחלוקת הכוח – ובעזרת פעולות מסוימות היא הצליחה 'לשבור את תקרת הזכוכית' ולהתקדם למעמד של 'שווה בין שווים'.

העצמה ברת קיימא – ריבוי אפשרויות לנשים

העצמה כלכלית של נשים מתייחסת ליכולתן ליהנות מזכותן לשלוט ולהפיק תועלת ממשאבים, נכסים והכנסות, כמו גם היכולת לנהל סיכונים ובכך לשפר את מצבן הכלכלי ורווחתן הכללית. כידוע, העצמת נשים משפרת הן את איכות והן את כמות משאבי האנוש העומדים לרשות הכלל, מה גם שבהתייחסות לזכויות האדם, הרי שנושא 'העצמה נשית' הינו אחד הנושאים העיקריים האמורים לצמוח ולהתפתח.

ההעצמה ברת קיימא צריכה לכלול ריבוי אפשרויות לנשים לפעול ולהנהיג שינוי בכוחות עצמן. ללא שוויון מגדרי-אמיתי, בהזדמנויות בתחומים מגוונים ושונים – החברה לא יכולה להיות צודקת ושינוי חברתי, כלל לא יוכל להתרחש בה.

שלוש נשים עוצמתיות

על רכס הר הכרמל, בכפרים עוספיא ודאליית אל כרמל – גרות שלוש נשים אשר בזו הפעם, תוכלנה לייצג את הקידמה, את משב הרוח העכשווי, ואת יכולת 'פריצת תקרת הזכוכית' במעמדה של האישה בחברה הדרוזית.

הבה נצלול בקצרה אל חייהן של עורכת הדין והנוטריונית סאוסן כמאל, האומנית סמאח עווד שהינה בעלת הגלריה "סמאח" ומיאסה חלבי, בעלת העסק והמסעדה 'הגבינות של מיאסה'.

סאוסן כמאל – עו"ד ונוטריונית

לשכתם של עורכי הדין אמיר, אוסמה וסוסאן כמאל, הינו משרד של שלושה אחים העוסקים ב"מקצוע המשפחתי: עריכת דין". למותר לציין שבמשפחת כמאל ישנם הרבה עורכי דין… הרבה יותר מאשר בכל משפחה אחרת.

בית משפחתה של סאוסן מונה חמש אחיות ושני אחים. סאוסן, ושני אחיה אמיר ואוסאמה גם הם עורכי דין, ולשלושתם יחדיו משרד משותף. סוסאן מתמחה בדיני עבודה, מעמד אישי, דיני ירושה, צוואות ואפוטרופסות – עו"ד אמיר מתמחה בדיני מקרקעין ואחיה השני עו"ד אוסאמה מתעסק בתחום הנזיקין וענייני הביטוח הלאומי. אף ארבעת אחיותיה "אינן קוטלות קנים", שכן הן עוסקות בהוראה: גננות ומורות גם לחינוך המיוחד.

כמו בכל עניין, דבר החינוך בכלל וחשיבותו בפרט מתחיל בבית… אביה של סאוסן סיים יב' כיתות ואף שאף להמשיך בלימודיו, אלא שבאותה העת נפטר אביו והוא נאלץ לצאת לעמול ולעבוד כמשפץ בניינים וצבע. הוא נישא לאימה בגיל 21 – ולכשנולדו הילדים החליטו השניים שחינוך לערכים ולימודים גבוהים יהיו קודמים לכל דבר ועניין.

סאוסן (ילידת 74') מתארת ילדות מאושרת בדאליית אל כרמל, היא מספרת אודות משחקי חצר עם חברותיה, בתקופה בה כלל לא היו טלוויזיות וטלפונים ניידים.

תלמידה מחוננת ומצטיינת

היא הייתה ילדה ממושמעת ומנומסת, תלמידה מחוננת ומצטיינת. לכן המשך לימודיה היה בבית הספר 'התיכון האורתודוקסי הערבי בחיפה', המדורג כאחד מבין עשרת בתי הספר התיכונים המצטיינים בישראל והמצטיין ביותר בחיפה. אחוז בוגרי בית הספר 'התיכון האורתודוקסי' הזכאים לתעודת בגרות מתקרב למאה אחוז וממוצע הציונים במבחני הבגרות של רבים מהם הוא 96.

עם סיום לימודיה בתיכון למדה סאוסן בחיפה ב'מכללה האקדמית הערבית לחינוך', שהינו מוסד אקדמי להכשרת מורים. כ 10 שנים הייתה מורה לאנגלית שלימדה בעוספיא ובדאליית אל כרמל. הרצון לפרוץ מעלה הביאה לכך שתוך כדי עבודת ההוראה היא שילבה את לימודיה בעריכת דין.

הלכה למעשה, אבי משפחתה היה היוזם העיקרי שכל ילדיו ילכו וילמדו, ובמיוחד לימודים אקדמאיים. כך קרה ששלושה מהם  הפכו להיות עורכי דין. סאוסן ואמיר למדו יחדיו עריכת דין במחזור הראשון ב'מכללה האקדמית נתניה' ואחיהם אוסמה למד שם זמן מועט אחריהם.

סאוסן כפעילה חברתית

בעבר הייתה פעילה ב'עמותת סובלנות' אשר מטרתה לעודד ולטפח סובלנות הדדית בין אזרחי ישראל על עדותיהם השונות, הדתות והמפלגות – וכן ב'מועדון רוטרי'. היא נטלה חלק מהותי למימושו של חלום שנרקם והתגשם: פרוייקט 'חיים משותפים בשפת הסימנים'. בעצם פעילותה, אשר מאחורי הקלעים, זכו אנשי עולם הדממה בסיור דרוזי משובח ומרגש.

ביום שני 13/6/22, הוגשם חלום הממחיש את המושג "דו קיום" דרך אחווה ושלום, מושג שהוחלף בביטוי מדויק יותר: "חיים משותפים". שיתוף פעולה מופלא עם 'מועדון רוטרי דלית אל כרמל' בראשותו של ד"ר עו"ד אמל כמאל, הוליד יום סיור דרוזי מלכותי, בחברותא עם אנשי עולם הדממה, 'בית בורלא אח"א חיפה'.

לאחר שני מועדים שנדחו, בזכות עקשנות מרשימה ודבקות במטרה, בניצוחו של ד"ר עו"ד אמל כמאל מ'רוטרי דלית אל כרמל' ובסיועה הכנה של רעייתו המופלאה (והיפה!) עו"ד סאוסן כמאל – התגשם חלום הסיור, שהיה ממש בגדר סיור מלכותי ואירוח דרוזי משובח, עשוי לעילא ולעילא.

בני משפחת סאוסן ואמל כמאל

משרדם של האחים סאוסן, אמיר ואוסמה נמצא בשדרות פל"ים, ממש צמוד לבניין בית המשפט שבחיפה. אולם להם משרד נוסף וגדול בדאליית אל כרמל, אשר כיום יש בו אף שתי (נשים!) מתמחות – דבר המעיד על ההתקדמות הרבה במעמדה של האישה בחברה הדרוזית. יתר על כן, ניתן לומר שסאוסן הייתה בין הראשונות לפריצת דרך זו. היא היא הנוטריונית הראשונה מבין הללו שישנן באזור זה.

סאוסן נישאה ל… עורך דין, הלוא הוא אמל כמאל. אגב, במהלך כל חייהם, השניים עובדים במשרדים שונים ונפרדים. לד"ר עו"ד אמל ולעו"ד סאוסן 3 ילדים. מאהר, עלם חמודות גבוה ויפה תואר. מאהר, נער בעל צרכים מיוחדים אשר לאחרונה סיים את לימודיו ב'אורט קריית ביאליק' בכתה התקשורתית. כיום הוא כבר לומד נהיגה ומתעתד לשרת במהלך ה'שירות הלאומי' שלו במזכירות בית הדין האזורי בחיפה.

הבת לוזן – עלמת חן גבוהה ויפיפייה, הינה תלמידת כתה יב' במגמת סייבר בתיכון אשר בדאליית אל כרמל ואחותה הצעירה, סירין – זו בעלת זיק החוכמה אשר בעיניה, לומדת בחטיבת הביניים ומתהדרת בפרס המקום הראשון בתחרות 'הנואם הצעיר'.

'חץ של נשים'  כמודל לחיקוי ומודל להצלחה

מכשולים רבים עומדים בפני העצמת נשים, כאשר חלקם טבועים בנורמות תרבותיות. יתר על כן, נשים רבות מרגישות לחצים שונים, כאלה אשר הגברים אינם חשים וכלל אינם מרגישים אותם. לעיתים רבים הם האנשים המפחדים לשנות את מעמדה של האישה, משום שהללו יודעים שיש להעצמת הנשים השפעות חיוביות (בעיקר כלכליות) – ולכן הם ממשיכים לתת לנורמות החברתיות להפריע למימוש העצמה זו.

סאוסן טוענת ומסבירה שנשות דאליית אל כרמל ועוספיא – אכן כן מסוגלות לשמש כ'חץ של נשים' אשר הן מודל לחיקוי ומודל להצלחה. זאת בזכות היות מיקום מגוריהן קרוב למודרניזציה של העיר חיפה. לדעתה, בזכות הקירבה אל הכרך הצפוני מתפתחת הקידמה התרבותית אשר ממומשת אף בעסקים, בלבוש בהשכלה ובמעמדן של חברותיה.

מיאסה חלבי – חיוך זוהר ועיניים טובות

כל המביט במיאסה חלבי – רואה בראש ובראשונה את חיוכה הזוהר ואת עיניה הטובות. מיאסה האישה בת ה 38 הנראית כנערה, היא אם לשלושה: בן 18 , בן 13 ותינוקת קטנטנה כבת חודשיים.

כיום הינה בעלת בית 'הגבינות של מיאסה', הממוקמת בעִסְפִיַא (בערבית: عسفيا, הגייה שגויה נפוצה: עוספיה) אשר בהר הכרמל. הדרך אל מעונה מתפתלת בין רחובות הכפר עד אשר מגיעים לביתה ולמסעדה רחבת ידיים המציעה ארוחות בוקר גורמה לצד נוף כפרי מרהיב.

בעזרת 'כוחות על' ואינטואיציה נשית – "חישוב מסלול מחדש"

מיאסה נולדה בעוספיא לאב שהיה מסגר ב"דשנים" ( מפעל חברת "דשנים" הוקם בצמוד לבתי הזיקוק בחיפה במטרה לנצל את הפסולת של בתי הזיקוק לייצור דשנים), ולאם עקרת בית ולה שתי אחיות ושני אחים. היא מתארת "ילדות כיפית" עם אהבה אדירה מצד אימה אשר מדי יום ביומו בישלה והגישה לכולם תבשילים ומאכלים טעימים ומעוררי תיאבון.

מיאסה סיימה 12 שנות לימוד והיא בעלת ציוני תעודת בגרות אשר אפשרו לה להתקבל לאוניברסיטת חיפה. אולם "דקה לפני תחילת הלימודים" ישבה, היססה וחשבה שעם התואר האקדמאי המיוחל – סביר להניח שתעסוק בהוראה… או אז 'בעזרת כוחות על' – היא עשתה "חישוב מסלול מחדש" ואזי החליטה !

בעוצמה פנימית אדירה היא פסקה שמסלול חייה יהיה אך ורק "בתחום שאותו היא באמת באמת אוהבת ובו היא נהנית!". עם החלטה מוצקה זו היא התקבלה ללימודים ב"דן גורמה", ולה תעודת טבחות סוג 1+2. בלוויית תעודות אלו היא התמחתה ועבדה במסעדות שונות כולל הללו ביגור, בעכו, במטבח הטכניון ובמסעדות בדאליית אל כרמל.

"מעז יצא מתוק"

מיאסה נישאה לאיימן חלבי המשרת ב ילת"ם, שהינה היחידה למשימות תת-מימיות . למעשה, זוהי יחידה בחיל הים הישראלי המיועדת למשימות צלילה מקצועית, חבלה וסילוק פצצות ימי. בשל מסלול ההכשרה, הידע והניסיון המקצועי שהחיילים מקבלים תוך כדי שירותם ובשל האופי המגוון של היחידה, רבים מהם חותמים קבע למספר שנים ביחידה.

משום כך מצאה מיאסה את עצמה בנקודות רבות במהלך חייה מקבלת החלטות רבות בכוחות עצמה. כך אף כאשר חלה אביה בגיל 48 במחלה קשה, יצא לפנסיה מוקדמת וקנה שתי פרות אשר רעו בחצר הכפר.

לגבי מיאסה – "מעז יצא מתוק". לפני כ 5 שנים, כאשר סעדה את אביה והתעסקותו בחלב הפרות החדשות שבחצר מעונו- צצה מחשבה בראשה: יש חוסר ידע בגבנות (גַּבָּנוּת היא משלח ידם של עושי הגבינה מחלב יונקים) ובמסעדות חלביות!

תוך שימוש בחלב הפרות שאביה גידל מיאסה חלבי, החלה להעביר סדנאות בהן לימדה את שכנותיה כיצד להכין גבינות ביתיות איכותיות, ולאחר מכן אף הכינה להן ארוחת בוקר. פעם אחר פעם הנשים אשר השתתפו בסדנאות שיבחו את האוכל שלה והציעו לה להגיש ארוחות בוקר גם לקהל הרחב ולא רק לבאות אליה לסדנאות. מיאסה הקשיבה להן והתחילה לתכנן את המסעדה החדשה אשר תפתח ותגיש בה ארוחות בוקר.

למותר לציין שהיא התייעצה עם קרובי משפחה וחברים וכולם כאחד ניסו לשכנעה שהרעיון יוביל אותה לכישלון. כנגד כל הסיכויים, החליטה שכן לפתוח מסעדה קטנה בחצר ביתה המשקיף להרי הכרמל, ולהגיש בה את ארוחת הבוקר המושקעות שהיא יוצרת. החלטתה נבעה מהידיעה שאין בנמצא מסעדות חלביות ולדידה החוסר שבשוק – הוא זה אשר יביא לה את ההצלחה.

ללא כל מימון בנקאי, אלא בכספי המשפחה בלבד – החלה מיאסה, מתוך המטבח הביתי שלה, ועם מספר קטן של שולחנות החלה לתפעל את השטח ואף פתחה את המקום לציבור הרחב.

סיפור הצלחה של אישה שהתחילה מקטן ומעולם לא התייאשה

המסעדה, 'הגבינות של מיאסה', נפתחה בשנת 2017 לאחר שהיא החליטה לשתף את קהל הסועדים בשיטותיה המיוחדות להכנת גבינות ואוכל. כיום ניתן למצוא במסעדתה מגוון של ארוחות בוקר משובחות, שכולן מוכנות במקום מחומרי גלם איכותיים וטבעיים.

ארוחות הבוקר מוגשות עם לחם טרי שזה עתה יצא מהתנור וכל החוויה משתלבת בצורה יוצאת דופן עם הנוף הפסטורלי והירוק של הרי הכרמל ויוצרת אווירה ייחודית ושובת לב. למותר לציין שבין השאר ישנם גם קינוחים עשירים שהוכנו במקום בעבודת יד של צוות המקום.

מיאסה רוצה להגיד לכל הנשים שבעולם שאם יש לכן חלום, רוצו אחריו. לגרסתה העיקר שתתחילו, כי להתחיל זה כבר חצי הדרך. היא מדגישה שלהאמין בעצמכן זהו הדבר החשוב ביותר – במיוחד ולמרות העובדה שאנשים רבים אמרו לה שהרעיון שלה לא טוב ושהיא לא תצליח. אכן, היו לה את כל הסיבות בעולם שלא לפתוח את המסעדה הזאת, ואף רבים  ניסו לשכנע אותה 'לרדת מהרעיון'… אבל ראו אותה כעת חיה !

את עוצמתה ואת הצלחתה מסכמת מיאסה במשפט: "כיום, אין יותר מסופקת ממני לראות את הלקוחות שלי אוכלים ונהנים, ובמיוחד כשהם חוזרים אליי ושולחים לי הודעות ומחמאות."

"סמאח" – הגלריה והסטודיו של סמאח עווד 

סמאח עווד הינה ילידת דאליית אל כרמל ( 1967 ), היא אימא לשלושה וסבתא לשלוש נכדות. היא מורה לאומנות ומומחית 'תחום יזמים צעירים' במשרד החינוך, בוגרת (אוניברסיטת חיפה)  תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון ולימודי ארץ ישראל והסבה לחינוך מיוחד, ומדריכה מוסמכת מטעם משרד החינוך באומנות יצירה.

סמאח השתתפה והציגה את יצירותיה בתערוכות רבות בארץ ובחו”ל (בירדן ובאזרבייג'ן) ועתה היא מנהלת את "גלריה וסטודיו סמאח לאומנות" אשר נמצא בבניין מעונה.

מילדות – תאווה ליצור יש מאין

סמאח מספרת אודות ילדות מאושרת עם חברותיה בחצרות הכפר. כבר באותה העת היא חשה תאווה ליצור יש מאין, אך המצב בבית ילדותה לא אפשר לרכוש חומרים לביצוע עבודות מלאכה ופנאי. אימה עסקה בתפירה ואביה בגננות… ומכאן קצרה הייתה הדרך להגיע אל חומרים אשר כיום מכונים 'חומרי מחזור' ושאיפה ל'סביבה ירוקה'.

הילדה הקטנה אספה שאריות של חתיכות בד, כפתורים, בקבוקי זכוכית, קופסאות וקרעי קרטונים אשר אותם היא הדביקה, ציירה וצבעה,  ואיתם יצרה את עבודותיה הראשוניות.

בני משפחת עווד

בגיל 18, מיד לאחר סיום לימודיה בתיכון אשר בדאליית אל כרמל, נישאה לאיש צבא קבע אשר מיד הבין את תשוקת היצירה הטבועה בה. הוא זה אשר דחפה להתמקד בצד האומנותי אשר בה, ויחדיו הם יצאו לקנות חומרי יצירה בחנויות "העיר הגדולה" חיפה.

המיוחד ביצירותיה של סמאח הינו ההתמקדות בפיסול מגוון בצורות ובנושאים העשויים מעיסת נייר על בסיס מחזור מחומרים שונים, וכולם מתבססים על עקרונות הסביבה הירוקה. היא יוצרת מרבדי קיר ושטיחי קיר מעיסת נייר, ציורים בצבעי אקריליק אשר נושאיהם ממוקדים בסיפורי חברה ונשים. כמו כן היא יוצרת פסלים לגינה העשויים ממלט.

בנוסף לכך לסמאח ולבעלה שלושה ילדים: אנה, בת ה 38, שהינה מורה לחינוך גופני ולה שלוש בנות אמיר, בן ה 31 , עלם חן בעל צרכים מיוחדים, אשר למד 'תיכון ליאו בק' בכתה התקשורתית ואף שירת בשירות לאומי בקופ"ח בדאליית אל כרמל – ובן זקונים: תומר, בן ה 16 אשר לומד בתיכון עירוני ג' בחיפה.

דרך האומנות יוצרים חיבורים ותקווה לעתיד טוב

ביתה של סמאח הינו מקום קסום הנמצא בתוך גן מטופח, ממש כמו מתוך האגדות, והוא משובץ בעבודותיה של בעלת המקום. כניסה צדדית מובילה אל הגלריה עצמה ואל הסטודיו (דאליית אל כרמל, פניה ימינה במעלה השביל מחנות "פיצוחי דליה").

סמאח, שבנוסף להיותה אישה כה נעימת סבר, היא אף אומנית מוכשרת ביותר היוצרת בחומרים שונים ואף מפעילה את הסטודיו, אשר פועל להעלאת המודעות של תלמידי בתי הספר לאומנות ואסתטיקה, על ידי פעילות לימודית וחינוכית – וזאת בזכות ביקורי תלמידי הכיתות מבית הספר אל הסטודיו ואל הגלריה. וכדברי סמאח: ״דרך האומנות אנו יוצרים חיבורים וקהילתיות עם תקווה לעתיד טוב יותר״.

מיישמת וחיה את הפתגם "אין דבר העומד בפני הרצון".

בסטודיו מלמדת סמאח  את העקרונות והטכניקות של  הפפר-מאשי ( Papier-mâché ), החל מהכנת העיסה עד לגימור והצביעה. מבקרי הסדנה יכולים ליצור דמויות, חיות, ציפורים, קערות וצורות שונות רבות ונוספות. בסטודיו של סמאח את עיסת הנייר, המורכבת משבבי נייר, דבק טפטים ודבק לבן – יש ללוש, לחוש ולהרגיש ולכן העבודה בסדנתה הינה ללא כפפות.

למעשה, עיסת הנייר זהו חומר אשר יש בו ערך רגשי ולימודי, מכיוון שהיוצרים בחומר זה מסגלים לעצמם רגשות הן של סבלנות והן של הפעלת הדמיון ויכולת היצירתיות. הסטודיו של סמאח הוא עולם קסום ומיוחד של צבעים וצורות הגורם לכל המבקר בו הנאה רבה.

בגלריה עצמה – נמצאים ציוריה של סמאח אשר הינם בסגנון נאיבי, ובמבט מדוקדק ניתן לראות שהם מלאי מחשבות ואפילו ביקורת אודות החברה בה היא חיה.

סמאח מאד מחוברת למשפחתה ולסביבתה, קשר אשר ניכר ביותר בעבודותיה. היא מרבה לצייר סצנות משפחתיות כמו גם דמויותיהן של נשים, תוך דגש על  רגשותיהן הפנימיים. לעיתים הרגשות העזים הללו הופכים להיות עיגולים וכמו כדורים הם מתפרצים מתוך ליבה ונשמתה.

סמאח מספרת שיש לה דחף פנימי ליצירה ולכן כאשר היא חולמת, מבקשת ומדברת אודות הדברים אשר ברצונה להגשימם – זאת מתוך ביטחון אמוני מוחלט. לטענתה היא אכן מיישמת את הפתגם האומר: "אין דבר העומד בפני הרצון".

שלוש נשים אשר עונות להגדרותיה של בובוואר

סימון דה בובוואר, פילוסופית וסופרת צרפתייה, גרסה ש"אישה לא נולדת אישה, היא נעשית אישה" מכאן אפשר להסיק מסקנה שאישה עוצמתית הינה זו הבטוחה בעצמה, בנשיותה, בכישוריה וביכולת התמרון בין תפקידיה השונים במהלך חייה.

בובוואר אף הוסיפה ואמרה שהנשיות אינה מהותית או טבעית, אלא דווקא נרכשת לאורך השנים, על פי דפוסי החברה, התרבות והכלכלה בה אנו חיים. כלומר, לדידה האישה עצמה היא זו אשר מגדירה את מהותה "על פי דרכה שלה להתמודדות עם הטבע הסובב אותה".

ללא כל עוררין, שלושת הנשים אשר בכתבה זו מייצגות ועונות, הן על הגדרותיה של בובוואר והן על היכולת של העצמה נשית בחברה הישראלית בכלל ובחברה הדרוזית בפרט. מי ייתן ואף בשנה הבאה עלינו לטובה נזכה לפגוש נשים נוספות כמו סאוסן, מיאסה וסמאח – ואף נזכה לשנה טובה, שנת שלום. שנה של סיום הקיטוב, סיום המלחמה, הכאוס ושיבת הבנות והבנים לגבולם. אמן – לו יהי.