כנסיית "גבירתנו" ובית החסד בחיפה – بيت النعمة • סיפור שמתחיל כמו אגדה… ○ צפו

כנסיית ''גבירתנו'' ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד • بيت النعمة "בית אלנעמה"

"בית החסד" הינו מוסד שיקומי לאסירים משוחררים השוכן בשדרות פלי"ם 6 (כניסה צדדית, מימין לבנק) ואליו צמודה כנסיית "גבירתנו".

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד • צפו

כמו סיפור אהבה מהאגדות

סיפורנו מתחיל כסיפור אגדה, אגדת אהבה בין גבר לאישה, וממשיך ביכולת מופלאה של נתינה זוגית ובעזרה משפחתית לחברה, ולאלה הזקוקים להכוונה ולשיקום.

בעיר התחתית בחיפה, ממזרח לכיכר פריז, שוכן מוסד "בית החסד" בתוך מתחם סגור המוקף בקיר אבן, ובו מבנה של הכנסייה המלכותית היוונית-קתולית "א-סיידה", כלומר: "גבירתנו", כמו גם מבנים נוספים.


כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

אגנס וכמיל

בסביבות שנת 1979 הגיעה לישראל עלמה שוויצרית בשם אגנס, שהחלה פעילות התנדבותית במוסד "הלב הקדוש". אגנס גרה לא רחוק מביתו של פעיל קהילתי בשם כמיל שחאדה, שהשתייך לכנסייה היוונית קתולית בחיפה.

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

מכתב

האהבה פרחה והזוג נישא בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת. באותה העת פנה כומר הכנסייה אל כמיל בעניין מכתב שקיבל מאסיר עולם, בו הלין האסיר על שאין באפשרותו לצאת לחופשות מהכלא, שכן אין לו ערבות שהייה…

מכאן ממריא סיפורו של כמיל, כאשר הוא לוקח את האסיר תחת חסותו. זמן לא רב לאחר מכן כבר שיכן כמיל בביתו שני אסירים נוספים, דאג לרווחתם ולשיקומם בחברה.

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

לעזור לכמה שיותר

עם הזמן, הלך וגדל מספר האסירים להם סייע כמיל, כשאת כולם עדיין שיכן בביתו ברחוב שיבת ציון. כדי שיתאפשר לו לתמוך באסירים נוספים, פנה לבישוף מקסימוס סאלים, כדי לקבל את אישורו לשפץ את המתחם ולהסב אותו לפעילות של שיקום אסירים. וכך היה.

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

פתיחת "בית החסד"

בשנת 1982 נפתח במקום "בית החסד" המוגדר כמוסד שיקומי לאסירים משוחררים ומשמש גם כבית מחסה לנשים נזקקות. בית החסד מיועד לאנשים ונשים מכל הדתות, ללא הבדל.

בית החסד משמש גם כמחלקת הרווחה של הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית בחיפה ובגליל. פעילות העמותה (משנת 2001) ממומנת בעיקרה מתרומות המגיעות ברובן מחו"ל, מארגונים נוצריים ויהודיים.

תמונת משפחת שחאדה המופלאה תלויה על קיר הכנסייה החיצוני • האב כמיל, האם אגנס, הבן ג'מאל, האחים התאומים והאחות

ממשיכי דרכו של כמיל

כמיל שחאדה נפטר בשנת 2000. העמותה נקראה על שמו. משפחת שחאדה מתגוררת במקום וכיום הוא מנוהל על ידי ג'מאל שחאדה, בנו של כמיל. אולם הכנסייה משמש את העמותה בפעילותה, כשבמקום מתקיימים קונצרטים ופעילויות שונות, כגון אירועי חג המולד לילדי הקהילה. הכנסייה ממשיכה לשמש את הקהילה בעיר באירועים מיוחדים, כמו חתונות, לוויות וטבילות. פעם בחודש מתקיימת במקום תפילה על ידי כהני דת המשרתים באופן קבוע בקתדרלת אליהו הנביא היוונית-קתולית הנמצאת ברחוב עין-דור בעיר התחתית.

ג'מאל ואגנס שחאדה – כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)
כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית "א-סיידה" • "גבירתנו"

ההיסטוריון מר ג'וני מנסור מספר שמבנה הכנסייה הוקם בשנת 1862, בעת השילטון העות'מני, וזאת על גבי יסודות כנסייה קטנה ששכנה במקום באותו השם. הכנסייה המקורית הייתה הכנסייה הראשונה של העדה היוונית-קתולית בעיר, שנבנתה על ידי דאהר אל-עומר.

מתחם הכנסייה כלל מבנה בעל שלוש קומות, בו היה בית ספר יווני-קתולי, מרכז קהילתי קטן לאוכלוסייה, מנזר ומקום מגורים לנזירים ששימשו במקום והגיעו מלבנון.

מרכז קהילתי

בשנת 1920 עבר הבישוף מהמרכז בעכו לחיפה והתגורר במתחם הכנסייה עד 1926. בעקבות כך, שימשה הכנסייה גם כמרכז הקהילה היוונית-קתולית של חיפה והגליל. בשנת 1926 עבר הבישוף להתגורר במבנה מגורים נפרד.

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

סמוך לכיכר חמרה

האזור בו נבנתה הכנסייה היה חלק מרובע המגורים של ערביי חיפה הנוצרים. אזור זה היה סמוך לכיכר חמרה שהייתה הכיכר המרכזית של העיר. הכנסייה שימשה בתפקידה עד 1948.

בעקבות מלחמת העצמאות וכיבוש השכונות הערביות של חיפה, ננטשה הכנסייה וכך גם האוכלוסייה הנוצרית עזבה את האזור ועברה לאזור ואדי ניסנאס.

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

משפצים

בסוף שנות השישים ניסה הבישוף ראיא לשקם את מבנה הכנסייה, ניסיון שנקטע בעקבות עזיבת הבישוף את תפקידו. בשנת 1981 החל שיפוץ המבנה ההרוס על ידי כמיל שחאדה, ששורשי ממשפחתו החיפאית בשפרעם, יחד עם אשתו אגנס, שאחיה שימש ככומר וכיהן בכנסייה קתולית בשוויץ. השיפוץ מומן ע"י תרומות, וחלקן הגדול של עבודות השיפוץ התבצע על ידי מתנדבים. במסגרת השיפוץ שוקם גם אולם הכנסייה.

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

מגורים

הקומה השנייה בצדה המערבי של הכנסייה הוסבה למגורי המטופלים. במקום נבנה מטבח (שנמצא בשיפוץ מחודש בימים אלה), חדר אוכל ואגף למגורי המשפחה. בחצר המתחם מבנה נוסף, שבקומתו הראשונה משרדי העמותה ובקומתו השנייה אולם המשמש לפעילות העמותה. בחצר חדר בנוי עץ המשמש כמשרד.

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

למתחם שלוש כניסות: השער העיקרי הוא שער מתכת מצדו המזרחי, מעליו שלט: "בית החסד". הכניסה היא לחצר קטנה שקירותיה מעוטרים בעבודות קרמיקה. מצפון מצויה דלת עץ המהווה כניסה נוספת לחצר, צדה החיצוני מעוטר בפסיפס. כניסה נוספת נמצאת בצדו המזרחי של המתחם.

מצדה הדרומי של החצר בנויה שורת מדרגות המובילה לכנסייה. על קיר הכנסייה תלויים כלים חקלאיים שנאספו בכפרי הגליל על ידי כמיל שחאדה.

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)
כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

יצירותיה של חיה תומא

בקיר הימני של רחבת הכניסה לכנסייה ישנו תבליט קרמיקה שיצרה אמנית הקרמיקה היהודיה חיה תומא, אלמנתו של אמיל תומא (היסטוריון, וממנהיגי הציבור הערבי-ישראלי, פעיל מרכזי במפלגה הקומוניסטית הישראלית). חלק מן היצירות המצויות במקום הינן מעשי ידי האומנית וחלקן עבודות שנוצרו בהדרכתה, כחלק מתהליך השיקום של אסירים ששהו במקום.

לכנסייה שני פתחים, אך השער המערבי הוא השער העיקרי המקורי, דרכו נכנסים לתפילה.
הכנסייה בנויה בסגנון צלבני. זוהי כנסייה מזרחית ביזנטית אך… ללא האיקונוסטזיס(!)
לכנסייה פתח נוסף מצדה הצפוני, בעל דלת עץ מעוטרת.

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

השנים והמלחמות

מבנה הכנסייה הוא מלבני וכיוונה הכללי הוא מערב-מזרח. הבמה נמצאת בצדה המזרחי.
אולם הכנסייה בנוי מאבן חול בסגנון המזכיר מבצר. באולם שמונה עמודי אבן התומכים בתקרה ובכיפה עגולה וגבוהה.

ג'מאל שחאדה – כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)
כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

כיפת הכנסייה

במהלך השנים והמלחמות, ניזוקו זכוכיות הכיפה. בשל רקטה שנשלחה לכיוון נמל חיפה חלק ניכר מזכוכיות כיפת הכנסייה נהרסו.

אסיר אירופאי שהתארח בכנסייה והיה מומחה לעבודות ויטראז' וזכוכיות, התנדב לבנות מחדש את הכיפה, עם הזכוכיות המיוחדות ובצבעים המתאימים, גם זאת התאפשר בעזרת תרומות שהגיעו מחו"ל.

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

קירות הכנסייה חשופים, על גביהם עיטורים מעטים. בקיר המזרחי של הכנסייה, בו מצויה הבמה, מספר גומחות מעוטרות הכוללות איקונות.

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)
כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

מערת קבורה

מתקרת הכנסייה משתלשלות מספר נברשות מרהיבות המאירות את הכנסייה באור מיוחד.
בתוך הכנסייה מצד שמאל לבמה ברצפת הכנסייה, נמצא פתח כניסה למערת קבורה. כיום הפתח סגור ומכוסה בשטיח עבה (בשל תאונה שהתרחשה בעבר). הירידה למערה נעשית דרך גרם מדרגות צר ומסדרון המוביל לקברו של הבישוף גרגוריוס חג'אר, שהיה ראש העדה בין השנים 1901–1940. עפ"י דבריו של ההיסטוריון מר ג'וני מנסור, קבורים במערה עוד 19 כוהני דת.

ממול למזבח, בצד שמאל, נמצאת גומחה מלבנית גדולה, בה נמצא קברו של הבישוף מקסימוס סלוּם שנפטר בשנת 2004.

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)
כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

"הו מרים הבתולה, יפת הכרמל"

בחצר, מעל לדלת שער הכניסה הראשי של הכנסייה, מופיע הכתובת הבאה:

"זהו בית תפילה שבנו אנשים יראי שמיים
הם בני חיפה שבנו אותו בשאיפה
שבו הייתה חיפה מאושרת ובו התגאתה
לך בעקבות הבתולה וברכהּ לשלום

לבתולה מרים מה טוב הבית
נעלה שלא רפתה ולא נלאתה
מעולם לעומת בני הדור שקדמו להם
הו מרים הבתולה, יפת הכרמל
1862"

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

"לזיכרון עולם"

בצדה הימני של הדלת מופיעה ההקדשה הבאה:

"הננו מאשרים את צו קודמנו המוטראן אגאביוס א-דומאני שניתן בשנת 1879 בקבלת עיזבון מסוים של המנוחים אבראהים וג'ריס ח'ליל ג'דעון על ידי כנסיית א-סיידה בחיפה תמורת אחת עשרה תפילות שתתקיימנה בשנה לעילוי נשמותיהם ונשמת אשת אחד מהם, ג'ריס. אנו נוסיף עליהן תפילה אחת בשנה לעילוי נשמת אחיהם המנוח, ג'דעון. כדי לציין את שני היקירים הגדולים הללו אנו מצַווים לחקוק שמותיהם על לוח שיש שיוצמד לקיר הכנסייה לזיכרון עולם.
גריגוריוס, מטרופוליט עכו, חיפה ונצרת, חיפה 14 ביולי 1936"

כנסיית "גבירתנו" ובית החסד (צילום: רחלי אורבך)

"בחסדי הבתולה"

ב-1995 הופק סרט דוקומנטרי על בית החסד, הנקרא "בחסדי הבתולה", והוקדש לעבודתם של מייסדיי הבית: כמיל שחאדה המנוח ואשתו האצילה אגנס, שחיה במקום זה עד היום.
הסרט הופק בבימויו של וליד יאסין.

הגיבו כאן לכתבה

2 תגובות
  1. רפי רפול - חסון.חיפה.עיתונאי אמר/ה

    כנסיה מרשימה של העדה הנוצרית ,רחלי אורבך.כתבה יפה.כל הכבוד לך,רחלי. שבת שלום.

  2. דן אמר/ה

    כתבה מאוד יפה וחשוב למורשת ההיסטורית של חיפה. אבקש רק הערה אחת. דוקא בגלל התאור המפורט והמדוקדק של המתחם רצוי היה להוסיף מפות, תכניות ותרשימים של המקום או אז הכתבה היתה ממש מושלמת

הגיבו כאן לכתבה