תלונות על ההסעות בחינוך המיוחד בחיפה: "אנחנו מרגישים, שמנסים להתיש אותנו"

(חי פה) – הורים לילדים במערכת החינוך בחיפה מספרים בכאב על בעיות רבות שמלוות את שירותי ההסעות למוסדות החינוך. לדבריהם, ההסעות מאחרות באופן קבוע, מה שגורם לילדיהם לאחר לגן ולבית הספר – ובמקביל גם פוגע בלוחות הזמנים שלהם עצמם, שכן הם נאלצים לאחר לעבודתם. מעבר לכך, ההורים מתארים תחושה מתסכלת של חוסר מענה מצד העירייה.

"אנחנו מנסים שוב ושוב לפנות לעירייה כדי למצוא פתרון, אבל התחושה היא שמנסים להתיש אותנו, לגרום לנו לוותר ולהפסיק לנסות," משתפת אחת האמהות. היא מוסיפה בעצב: "גם ככה ההורות מלאה באתגרים, ועכשיו אני צריכה להתמודד גם עם בעיות ההסעה של הבת שלי בכל בוקר מחדש."

ההסעה מאחרת את שעת פתיחת הגן – בקביעות

""הבן שלי מגיע בהסעה לגן," מספרת בכאב אחת האימהות, "אבל בגלל שנהג אחד אחראי לשתי הסעות בבוקר, ההסעה שלנו יוצאת שנייה. כך יוצא שהיא עוזבת את כרמל צרפתי בשעה 7:35, ומגיעה אלינו רק אחרי 8:00. לגן עצמו היא מגיעה ב-8:15, כשכבר מאוחר מדי. הגן נפתח ב-7:30, ואני מדווחת על זה מתחילת השנה – אבל כלום לא משתנה. יש לבני טיפול חשוב שמתחיל ב-8:00, והוא מאחר גם לטיפול וגם לגן. אני רק רוצה שהוא יגיע בזמן, לפני שהטיפולים מתחילים.

אני אמא לשני בנים. הבן הבכור שלי לומד בבית הספר, ואני צריכה להביא אותו לשם עד 8:00. כדי להסתדר, אני נאלצת להיעזר באבא שלי בן ה-83. הוא נשאר בבית עם הבן הקטן שלי עד שההסעה מגיעה, בזמן שאני יוצאת מוקדם יותר עם הבן הבכור. זה מתיש ומתסכל.

פניתי לעירייה שוב ושוב מתחילת השנה, דיברתי עם כל מי שאפשר. בהתחלה ההסעה הגיעה לגן ב-8:05, וגם אז אמרו לי שאין להם כוונה לטפל בזה. עכשיו, אחרי שנוסף ילד להסעה, הילדים מגיעים ב-8:15. אני עובדת רחוק מהבית, ואני לא יכולה להישאר ולחכות להסעה. כל זה רק כדי לאפשר לנהג אחד לעשות שתי הסעות. אם הגן נפתח ב-7:30, אין סיבה שיאספו את הבן שלי אחרי 8:00.

"התחושה היא שהעירייה פשוט מנסה להתיש אותנו, ההורים…"

"בכל פעם מעבירים אותנו לגורם אחר, ובסופו של דבר אנשים מתייאשים ומרימים ידיים. יש הורים שכתבו מכתבים והצליחו לשנות את שעת ההסעה, ואני מתלבטת אם ללכת גם אני בדרך הזו. חלק מההורים מסיעים לבד את ילדיהם לגן כי נמאס להם להילחם. אחרים, כמוני, נאלצים להיעזר בקרובי משפחה.

אבל למה? הרי יש חוקים ברורים לגבי ההסעות.

זו בעיה שמעסיקה המון הורים, ולא הגיוני שנצטרך להיאבק על משהו כל כך בסיסי."".

אמא של תלמידה בבית ספר לחינוך מיוחד: "אני לא מסוגלת להתמודד עם ההסעות בנוסף לקשיים שיש לי"

אמא לתלמידה בחינוך המיוחד משתפת בתחושות התסכול והכאב שלה בעקבות הבעיות הקשות בשעת ההסעה של בתה:
"הבת שלי, שיש לה נכות קשה מאוד, נוסעת כל בוקר מהבית לבית הספר. המסגרת שלה מתחילה בשעה 8:00, אבל ההסעה היתה מגיעה אלינו רק בין 8:30 ל-9:00. במשך שבועות דיברתי שוב ושוב עם האחראי על ההסעות, אבל בבקרים לא ענו לי בכלל. כך זה נמשך עד לפני שבועיים.

פניתי הלאה, ולבסוף הבעלים של חברת ההסעות התקשר אליי. הוא ביקש להיות סבלנית, בטענה שיש בעיה עם המלוות, אבל הבנתי שזה לא נכון. במשך חודשיים לא עזבתי את הטלפון כל בוקר, אבל באיזשהו שלב נמאס לי. עכשיו ההסעה מגיעה ב-8:20 – שיפור קל, אבל עדיין מאוחר מדי.

גם המסגרת שבה נמצאת הבת שלי פנתה לחברת ההסעות, אבל זה לא פתר את הבעיה. עד היום הם אמורים להגיע בשעה 7:50, וזה פשוט לא קורה. העבודה שלי נפגעת מאוד, כי אני מאחרת באופן קבוע, וכל זה מתווסף לעומס הרגשי והפיזי שממילא מלווה בגידול ילדה עם צרכים מיוחדים. יש לי כל כך הרבה אנרגיה שמתבזבזת על עניינים רפואיים, והטיפול בבעיות ההסעה שואב ממני כוחות שאין לי.

זה הגיע למצב שאני מוצאת את עצמי מתעצבנת בכל בוקר. הבת שלי מתקשה מאוד לשבת ולחכות להסעה – לפעמים זה חצי שעה, לפעמים אפילו שלושת רבעי שעה. הייתי מצפה שהמלווה תתריע על הבעיה, אבל זה לא קורה. במקום זאת, אני מקבלת תשובות שאין מה לעשות איתן. חברת ההסעות התחייבה על לוח זמנים, אבל הם פשוט לא עומדים בו. זה בלתי נסבל."

אמא לילד בגן: כל בוקר אנחנו מחכים בחוץ 20-25 דקות

אמא לילד בגן משתפת בתסכול היומיומי שלה מהתמודדות עם בעיות ההסעות:
"בתחילת השנה ההסעה היתה מגיעה בשעה 7:40 או 7:45, וזה גרם לכך שהבן שלי הגיע לגן אחרי 8:00, אף על פי שהגן נפתח ב-7:30. כתבתי מכתב כדי לנסות לשנות את זה, ולשמחתנו הצליחו לסדר את העניין. אבל הבעיות לא נגמרו.

בהמשך נאמר לנו שההסעה תגיע בשעה 7:00, אבל בפועל היא הגיעה בכל פעם רק ב-7:20 או 7:25. אני אמא לעוד ילדה בת שנה וחצי, וכל יום אנחנו יוצאים החוצה לחכות – 20 או אפילו 25 דקות – בקור, בגשם, או תחת אזעקות. כל זה עם שני ילדים קטנים ותיקים בידיים, והכול כי הסייעת לא מסכימה להודיע לי מתי ההסעה מתקרבת.

אני גרה ברחוב בצורת ח', עם מספר כניסות לבניין. ביקשו ממני להגיע לכניסה יותר מרוחקת, למרות שזה לא נוח לי בכלל. ביקשתי שההסעה תגיע לחנייה שנמצאת ליד הבית שלי, ושהיא נוחה יותר עבורי ועבור הילדים. יש ילד אחר שאוספים דווקא מהחנייה הזו, אבל בכל זאת מתעקשים שלא להגיע לשם כשמדובר בנו. הם מתעלמים מהבקשה שלי, ולא מוכנים לבוא לנקודה שנוחה לי, אף על פי שזה יכול להקל מאוד עלינו."

האם מסיימת בתחושה של חוסר אונים, כשהיא נאלצת להתמודד לא רק עם הלוגיסטיקה המורכבת של בקרים עמוסים, אלא גם עם חוסר גמישות וחוסר רגישות מצד מערכת ההסעות.

אמא לילד בבית הספר טשרנחובסקי: יש לי ילד על הרצף, ואם הוא מאחר לשיעור הוא הפסיד את כל ההשיעור

"הבן שלי לומד בבית הספר טשרניחובסקי," מספרת אמא נוספת בכאב, "והבעיה המרכזית היא האיחורים הקבועים של ההסעה. אני יכולה להבין שמדי פעם יש תקלות – כמו שבוע שלם שבו הרכב הראשי התקלקל, והרכב החלופי נאלץ לעשות שני סיבובים. זה גרם לכך שהסיבוב השני התחיל בשעה 7:40, וההסעה הגיעה אלינו אחרי 8:00. אבל מה התוצאה? הבן שלי ממשיך לאחר לבית הספר.

מדובר בספק שעובד עבור עיריית חיפה, ולעיתים אנחנו מקבלים בערב הודעה שתהיה למחרת איחור בהסעה. זה משבש לא רק את הלימודים של הבן שלי אלא גם את העבודה שלי, כי אם ההסעה מאחרת – גם אני מאחרת.

אני הגעתי מרוסיה, ושם המערכת מתנהלת בצורה אחרת לגמרי. ההסעות פועלות כמו שעון שוויצרי. כבר באחד בספטמבר הכול מוכן ומתוקתק, ואין איחורים. הבן שלי נמצא על הרצף האוטיסטי, ואם הוא מאחר לשיעור, זה אומר שהוא הפסיד את כל השיעור, מה שמקשה עליו להדביק את החומר. אני פשוט לא מבינה איך יכול להיות שההסעה לא מגיעה בזמן, במיוחד כשמדובר בילדים שזקוקים למסגרת יציבה וברורה כל כך."

אמא לילד בבית הספר: מתחילת השנה כל יום מזיזים לנו את השעה של ההסעה בבוקר

"מתחילת השנה, כל בוקר הופך לסיוט," משתפת אמא לבן שנוסע בהסעה לבית הספר. "שעות ההסעה משתנות כל הזמן, ואי אפשר לדעת איך להתארגן. יש ימים שמודיעים לנו שאין נהג בכלל, ומחפשים מישהו ברגע האחרון. ההסעה שלנו גם ככה מאוד ארוכה, וקיבלנו אישור לנסוע דרך המנהרות כדי לקצר את הדרך, אבל הנהג פשוט מסרב לנסוע שם. אולי הוא חושב שהילדים לא ידברו, אבל הבן שלי, שהוא בתפקוד גבוה, מספר לי הכול.
גם כשאני מנסה להבין מה קורה, אין מענה. העירייה לא עונה לטלפונים או למיילים. אם אני רוצה תשובות, אני צריכה לקחת יום חופש כדי להגיע לעירייה בעצמי, וזה כמעט בלתי אפשרי עבורי.
בנוסף, הנהגים מתחלפים כל הזמן, והיה לנו נהג שצעק על ההורים. במקרה אחר, נהג חיכה שתי דקות בלבד כי אמא אחרת איחרה קצת, ואז פשוט נסע והשאיר אותה ואת הילד שלה עומדים על המדרכה. זו לא רק התנהגות לא אנושית – זו סכנה ממשית.

מה שהכי מכעיס אותי הוא שהנהג שלנו מסרב לנסוע במנהרות, למרות שיש לנו אישור לכך, ואני לא מבינה למה אני צריכה להילחם על זה. הבן שלי מתקשה מאוד עם נסיעות ארוכות, וכל זה מיותר. בנוסף, הוא סיפר לי שהנהג לוקח טרמפיסטית מדי יום על ההסעה, דבר שלא אמור לקרות.
אנחנו גם לא יודעים מתי להעיר את הילדים בבוקר, כי אין יציבות בשעות.

לפעמים הנהג מגיע מוקדם מדי, כשהילדים מגיעים לבית הספר לפני שהוא נפתח, ואז אין להם ביטוח. במקרים אחרים, הם מגיעים מאוחר מדי ומפסידים שיעורים. אני כל הזמן כותבת מיילים ומתקשרת, אבל אף אחד לא עונה.

זה הגיע למצב שהורים רבים פשוט החליטו להסיע לבד את הילדים, כי כבר אי אפשר להתמודד עם הבעיות האינסופיות האלה. ההסעה עצמה היא בלתי הגיונית – המסלול שלה ארוך מדי, ואין שום פיקוח על מה שקורה בה. אנחנו פשוט אבודים."

העירייה: נבחן את הנושא מול הורי התלמידים

מהעירייה נמסר בתגובה כי העירייה את הנושא מול הורי התלמידים ובמקביל תקיים בירור מול חברת ההסעות, לצורך חידוד הנהלים.