באנר מוזאוני חיפה 021224

עליזה וצבי שקולניק • הבית שבחוף בת גלים – עבר אל 'מגדל אלמוג'

אסטרטגיות הישרדות בעולם הפרפרים

המינוח "שרשרת המזון" נשמע תמים וקל לעיכול... אלא שבפועל...

זיכרונות בת גלים של פעם • שובב עם לב זהב – סיפורם של שמוליק ופנינה כהן

בנימה אישית לפני כשלושה עשורים, זומנתי לישיבה רבת משתתפים בת"א,...

פרח השבוע • כרכום חורפי

הקדמה הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה. בטור זה...

הבית הראשון ברחוב הראשי של המושבה הגרמנית בחיפה • בית משפחת קלר

הבית הראשון ברחוב הכרמל, רחובה הראשי של המושבה הגרמנית...

המשמעות של כל זה: "עליך להתיר את קיומה של האפשרות שאינך צודק לגמרי"

ניסיתי לחשוב על קבוע בחיי, משהו שאני יודעת בוודאות...
באנר טירת כרמל
באנר מוזאוני חיפה 021224
באנר חזית הים רחב
באנר גורדון 240624
באנר החברה הכלכלית 171124
באנר מנו 131224
כללית סדנאות רחב
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר מוזאוני חיפה 021224
כללית סדנאות רחב
באנר קריית ביאליק 251124

קולנוע ״עממי״ • פנייה אישית לראש העיר, יונה יהב

כבוד ראש העיר, קראתי את פסק הדין בנושא קולנוע...

הפכה לחוף ים • כך נראתה טיילת בת גלים ביום ו' 29/11/24

(חי פה) – טיילת בת גלים, פנינת החוף של...

תושבי חיפה מתלוננים על צריבה בעיניים, סחרחורות ובחילות

(חי פה) – תושבי חיפה סובלים מהשפעות בריאותיות חמורות...

המשך לימודים במוסדות אקדמיים – זוהי הסיבה בגינה הגיעו עליזה וצבי שקולניק לחיפה.

היכרותם החלה בגיל 14 ב'פנימיית הדסים' והמשכה הינה מאז ולאורך כל השנים כולן. כיום בני הזוג שקולניק –  צבי אדריכל מתכנן ערים, ועליזה מורה ומרצה לתולדות האומנות – משמשים כפעילים חברתיים, אשר נושאים את דגל הפיתוח החברתי בשכונת בת גלים החיפאית.

בבית עליזה וצבי שקולניק - השתקפויות וזכוכיות (צילום: רחלי אורבך)
בבית עליזה וצבי שקולניק – השתקפויות וזכוכיות (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק - חדר עבודה (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק – חדר עבודה (צילום: רחלי אורבך)

המפגש הגורלי ב'כפר הנוער הדסים'

עליזה וצבי נפגשו בשנת 1962 בפנימיית 'כפר הנוער הדסים'. באותה העת, צבי היה כבר "וותיק באזור" שכן הגיע שנה קודם לכן, ואילו עליזה החלה את השתלבותה ולימודיה בפנימייה רק בשנה זו.  

'כפר הנוער הדסים' נוסד בשנת 1947 ומאז הוא משמש כבית חינוך ערכי לנוער, כאשר משולבים בו תלמידים שונים, המתקבצים מרחבי העולם, ביחד עם נערים ונערות מהארץ. יחדיו הם יוצרים קהילה חינוכית רב תרבותית.

עליזה וצבי שקולניק - תמונת שחור לבן (צילום: אלבום פרטי, שקולניק)
עליזה וצבי שקולניק – תמונת שחור לבן (צילום: אלבום פרטי, משפ' שקולניק)

נדודים מפולין לגרמניה ולישראל

כיום צבי שקולניק מציג את עצמו: "… ארכיטקט בהכשרתי, אוהב אמנות ואוהב את אשתי – מרצה לתולדות אמנות וקולנוע" . הוא נולד בפולין להורים שבהגדרתם ניתן לומר ”הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ”. הוריו הכירו זה את זו בגליציה, לאחר מלחמת העולם השנייה.

כאנשי 'שארית הפליטה' הם נדדו וגרו בפרברי העיר בורוצלב ואח"כ עברו אלי העיר היידלברג שבגרמניה. בשנת 1956 הגיע אביו ארצה "בדק וריגל", ומכיוון שהיה סוחר ממולח בצבא הרוסי, הוא הבין שבכדי לעלות לישראל עליו לצבור קפיטל, ולכן שב לגרמניה לשם ביצוע משימה זו.

צבי אשר נולד בפולין (1948), עבר עם משפחתו לגרמניה ובשנת 1960 עם אחיו, הצעיר ממנו ב 6 שנים, והוריו – יחדיו הם עלו לישראל והתיישבו ברמת גן.

בבית צבי ועליזה שקולניק - צילום הורי צבי (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק – צילום הורי צבי (צילום: רחלי אורבך)

ההיכרות בגיל 14

בגיל 12 החל צבי את לימודיו בבית הספר 'הילל' ברמת גן. אולם לאחר כשנה – חזר אביו אל עסקיו אשר בגרמניה, ואף עבר לגור בעיר מינכן. האם והאח הצעיר הצטרפו אל האב ואילו צבי, שהיה כבר בכתה ז', הועבר להמשך לימודים ומגורים ב'פנימיית הדסים'.

בהיותו כבן 14 הכיר את (ציטוט:) "הילדה הכי יפה והכי חכמה שהייתה בהדסים…" הלוא היא עליזה לבית מזרחי.

עליזה וצבי שקולניק - תמונה מן העבר בחו"ל (צילום: אלבום פרטי, משפ' שקולניק)
עליזה וצבי שקולניק – תמונה מן העבר בחו"ל (צילום: אלבום פרטי, משפ' שקולניק)

קהיר-מרסיי-מעברת 'מחנה ישראל'

עליזה נולדה בקהיר (1948). יחד עם אביה, אשר עסק בהנדסת מכונות במפעל גומי, אימה רבקה ואחייה הם עלו ארצה דרך מרסיי,  הנמצאת בדרום-מזרח צרפת, על חוף הים התיכון – והתיישבו במעברת "מחנה ישראל".

מעברה זו הייתה מגדולי מחנות העולים ומעברות העולים בישראל, ושכנה צפונית לעיר לוד. כיום שטח המעברה נמצא בתוך מתחם התעשייה האווירית לישראל. התנאים הקשים ו'הצרות הצרורות בצרור החיים' הניבו סבל רב לה, לשני אחיה הבוגרים ולאחיה הצעיר (אשר נפטר לאחרונה).

בבית עליזה וצבי שקולניק - ציורי אמה של עליזה (צילום: רחלי אורבך)
בבית עליזה וצבי שקולניק – ציורי אמה של עליזה (צילום: רחלי אורבך)

'כפר הנוער בן שמן'

הוריה של עליזה התגרשו, ובהיותה בת 8 היא השתלבה ב'כפר הנוער בן שמן' הידוע בזכות המסורת החינוכית המפוארת וארוכת השנים.

מגיל 8 עד גיל 14 שהתה עליזה ב'כפר הנוער בן שמן'. כיום היא מהללת ומוקירה תודה לכל הבסיס החינוכי והתרבותי אשר קיבלה שם, ובגאווה מוסיפה ומסבירה שמשנתו החינוכית של ד"ר להמן – אשר הקים את המקום בשנת 1927 – דגלה בחינוך איכותי וערכי מוסר אוניברסאליים, תוך זיקה לאדמת המולדת ולשיתופיות. כל זאת במטרה להנחיל לחניכי כפר הנוער ערכי ציונות, עבודת אדמה וכבוד האדם.

בבית עליזה וצבי שקולניק - עיטורים ומזכרות מן העבר (צילום: רחלי אורבך)
בבית עליזה וצבי שקולניק – עיטורים ומזכרות מן העבר (צילום: רחלי אורבך)
בבית עליזה וצבי שקולניק - עיטורי זכוכית (צילום: רחלי אורבך)
בבית עליזה וצבי שקולניק – עיטורי זכוכית (צילום: רחלי אורבך)

קצינת ת"ש וחבר צוות הווי של השריון

בהיות עליזה בת 14 המשיכה את לימודיה וחינוכה ב'כפר הנוער הדסים'. שם, בשכבת בני גילה, היה צבי שקולניק אשר כבר השתייך ל'חבורת הוותיקים'.

ב 1966 סיימו השניים את לימודיהם ושהייתם ב'כפר הנוער הדסים', הפכו ל"זוג יונים אוהב" והתגייסו לצבא.

צבי, כבר משחר ילדותו כתב חרוזים בפולנית, אח"כ כתב בגרמנית ומאז עלייתו לארץ בגיל 12, בעברית. בשנות הייותו בתיכון בפנימיית הדסים, הוא למד לנגן בגיטרה ואף חיבר מילים עבריות לשירים לועזיים מוכרים (למשל: "ארץ זו שלך היא", "הבה נשמח עד לב השמיים". עם לחן מקורי: "צחקי לך" ועוד). בזמן הטירונות הצבאית הוא כתב את השיר "שרונה" למנגינה השיר "מאניאנה" אשר הפך להיות ויראלי בבסיס. בזכות פופולריות זאת גויס, על ידי שאול ביבר, ללהקת צוות ההווי של חיל השריון.

עליזה – בעת שירותה הצבאי הייתה בקורס מ"כיות ואח"כ קצינת ח"ן חינוך וסעד (כיום: ת"ש, תנאי שירות). בתפקידה זה היא שירתה במחנה אשר בבית חורון (חאווארה, ליד שכם).  

בבית צבי ועליזה שקולניק - עיטורי זכוכית והשתקפויות (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק – עיטורי זכוכית והשתקפויות (צילום: רחלי אורבך)

לימודים ואקדמיה

לאחר סיום שירותה הצבאי החלה עליזה את לימודיה באוניברסיטת ירושלים בחוגים ל'ספרות ותולדות האומנות'. לשם מימון מחייתה ומגוריה בעיר הקודש היא השתלבה בעבודה בסוכנות היהודית כמדריכת סטודנטים מחו"ל.

ואילו צבי, לאחר שלוש שנים של כתיבה "צבאית" וניסיון בעולם הבמה הארצי, הבין שעבורו תחום זה איננו התחום המתאים לו להמשיך בו את המשך חייו – ולכן בשנת 1970 יצא ללמוד ארכיטקטורה.

תחילה למד אדריכלות באיטליה, שם אף החל לאהוב שירים איטלקיים. לאחר שנת לימודים אחת בניכר הוא שב ארצה ולמד בטכניון עד לקבלת התואר אדריכל ומתכנן ערים.

בשנים אלו ובמקביל ללימודיו האקדמיים כתב שירים ופיזמונים, להיט אחד בכל שנה. ביניהם ניתן למנות את השיר "בלי אף ביצה" ואת שיר "התולעת". כמו כן במסגרת 'חיידק הבמה', הוא היה שחקן/סטטיסט בתיאטרון חיפה.

צבי שקולניק - במעונו וברקע הדיוקן בכחול (צילום: רחלי אורבך)
צבי שקולניק – במעונו וברקע הדיוקן בכחול (צילום: רחלי אורבך)

מכללת ותיכון ויצ"ו לאומנויות

עם שובו של צבי ארצה – נישאו השניים ועברו לגור בחיפה, בשכונת נווה שאנן אשר בקרבת הטכניון. עליזה המשיכה את לימודיה באוניברסיטת חיפה ב'חוג לתולדות האומנות' ו'הכשרת מורים להוראה'. בסיום לימודיה היא השתלבה כמורה ב׳מכללת ותיכון ויצ"ו לאומנויות'.

במקום זה עבדה שכם אל שכם עם חברתה גיתית הראל, ציירת שנולדה בפראג, (עלתה לישראל ב-1949), בוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" ירושלים אשר לימדה בחוג לאמנות, אוניברסיטת חיפה וגרפיקה, במכללת ויצ"ו, חיפה – ועם מנהלת המגמה, המורה לאומנות והציירת לאה גולדמן.

למעט 4 שנים בניגריה – התמידה עליזה בעבודתה ב'מכללת ותיכון ויצ"ו לאומנויות', עד לפרישתה לגמלאות בגיל 67.

עליזה שקולניק - במעונה, אשר על שפת הים (צילום: רחלי אורבך)
עליזה שקולניק – במעונה, אשר על שפת הים (צילום: רחלי אורבך)

אל אוניברסיטת IFE, אשר בניגריה

בשנת 1978, משפחת שקולניק הצעירה, שבאותה העת כבר חבקה בן (גל, יליד 1976), יצאה למסע באפריקה. כאדריכל צעיר נשלח צבי יחד עם משפחתו לאפריקה, ניגריה, אל אוניברסיטת IFE לייצג את א.מ.י./סולל בונה.

במהלך של 4 שנים (1978-82), לצד עבודתו המקצועית של צבי, עשתה משפחת שקולניק היכרות מעמיקה עם התרבות המקומית. מעונם היה בשכונת מגורי הסגל בקמפוס, בה גרו אינטלקטואלים שונים אשר באו ממרבית ארצות העולם, וכמחציתם היו ניגריים, ביניהם היה גם חברם וולה סויינקה -אשר לימים הפך להיות 'חתן פרס נובל לספרות' (1986).

צבי שקולניק - לצד מסכה הפוערת פיה (צילום: רחלי אורבך)
צבי שקולניק – לצד מסכה הפוערת פיה (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק – מזכרות ומסכות מניגריה (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק - מסכות מניגריה (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק – מסכות מניגריה (צילום: רחלי אורבך)

בני משפחת שקולניק

בשנת 1982 שבה המשפחה ארצה ובחיקה כבר שני ילדים. בנם גל, אשר כיום הינו הייטקיסט ב'חברת וירוניס'. לפני כ 11 שנים נשלח גל לצפון קרוליינה אשר בארה"ב ומאז גר שם. מבנם גל חובקים צבי ועליזה את נכדם שי, בן ה 23.

בעת שהותם בניגריה נולדה, אמנם בחיפה, הבת כרמל. כיום בתם כרמל הינה אדריכלית, בוגרת אוניברסיטת ת"א, עצמאית הגרה בבת גלים וממנה חובקים השניים נכדה בת 5 העונה לשם ירדן.

בית משפ' שקולניק - שער הבית בבת גלים (צילום: אלבום פרטי, משפ' שקולניק)
בית משפ' שקולניק – שער הבית בבת גלים (צילום: אלבום פרטי, משפ' שקולניק)
משפ' שקולניק - הבית בבת גלים (צילום: אלבום פרטי, שקולניק)
משפ' שקולניק – הבית בבת גלים (צילום: אלבום פרטי, שקולניק)

האדריכל צבי שקולניק

בשנת 1973 בהיות עליזה וצבי סטודנטים – הם רכשו ב'דמי מפתח' דירה קטנטנה בשכונת בת גלים. במהלך השנים הם הגדילו את הנכס ובנו בית ייחודי ביותר. כאשר הם שבו מניגריה למעונם זה, צבי המשיך לעבוד כאדריכל מוביל. הוא היה בעל משרד לאדריכלות ועסק בתכנון אדריכלי של מבני מגורים צמודי קרקע ובבנייה רוויה, מבני בריאות, מלונאות, חינוך, מדע ותעשייה. מבנים לשימור – סקרים ותכנון לשם ביצוע. כמו כן הוא עסק בתכנון ערים ותוכניות אב ומתאר יישוביות, תב"עות מקומיות ונקודתיות – כל זאת עבור לקוחות פרטיים, ציבוריים ומשרדי ממשלה.

במהלך השנים צבי אף נשא בתפקיד 'מהנדס העיר' בעיריית טבריה (מיולי 2004 עד אוקטובר 2009), מהנדס ועדה מקומית – מרחבית חדשה (מיסד) "בקעת בית הכרם" (מגזר ערבי). בשנים 1996 – 1998, תיפקד כרפרנט במשרד השיכון-מחוז חיפה, מטעם האדריכל הראשי-ירושלים. 1991-1990 וגם מנהל המחלקה לתכנון עיר בעיריית חיפה, 1986-87. לא זו אף זו: אדריכל ברשות הגנים הלאומיים – אחראי לשיקום, שימור ותכנון מתקנים לרווחת המטייל באתרים  הארכיאולוגיים של הרשות 1985-86.

מהבית בחוף בת גלים אל מגדל אלמוג ◄ צפו

עליזה וצבי שקולניק – מהבית בחוף בת גלים אל מגדל אלמוג (צילום, עריכה והפקה: רחלי אורבך) מומלץ לצפות בצג/מסך גדול !

פעילות חברתית בשכונת בת גלים

בד בבד עם בניית הבית הקסום שעל חוף הים עליזה וצבי אף עוסקים ב פעילות חברתית ענפה בשכונת בת גלים.

כאמור, מעת חזרתם מניגריה חזרו בני משפחת שקולניק לגור בשכונת בת גלים. בשנת 2002 הקים צבי את "פורום בת גלים" והוא אף משמש בה כיו"ר. "פורום בת גלים" הינה עמותה לפיתוח איכות השכונה, אשר בין שאר פועלה מקיימת מדי שנה, פסטיבל סוכות "בית גלים".

הפסטיבל כולל בתוכו שלושה ימי ביקור בבתי אמנים מקומיים, תערוכות משותפות, אירועי רחוב, הרצאות, מפגשי ספרות וסיורים בשכונה בהדרכת מדריכים הגרים בשכונה. למותר לציין שאת כל זאת מרכז צבי.

בנוסף לכך מזה 11 שנים, צבי אף משמש יו"ר עמותת "מוזיאון לאדריכלות ע"ש מוניו גיתאי וינרויב" בבעלות עמוס גיתאי והינו חבר צוות ההיגוי של התכנים המתקיימים בו.

כמאמר ההיגד: "מאחורי כל איש מוצלח – עומדת אישה מוצלחת עוד יותר"… הרי שבמשבצת זו נמצאת עליזה, אשר כיום הינה רכזת ומנהלת את קבוצת "זמן חיפה", הנמצאת בחסות מיל"ב.

"זמן חיפה" הינה רשת של תקשורת קהילתית המשדרת בטלוויזיה הקהילתית ובה מאות תוכניות שהיו בשידור,(כולל את המגזין האישי). התוכניות משודרות אחת לכל חודש. אנשי הקבוצה מונים יותר מ-30 חברים, כולם גימלאים מתנדבים, המצלמים ומכינים את הכתבות בעיניינים ציבוריים הקרובים לליבם. בדרך כלל, אלו הם נושאים אשר להם הערוצים המרכזיים אינם נותנים במה. הנושאים מגוונים ושונים, ומתייחסים לכל האוכלוסיות ולכל הגילאים.

בשנת 2010 הצטרפה עליזה לצוות אנשי הטלוויזיה הקהילתית. היא מדריכה ומנתבת את צוות המתנדבים הבאים ליצור כתבות אודות העיר חיפה, כאשר על נושא העריכה אחראי זהר ראשית.

עליזה שקולניק - מעטרת את חצר הבית בבת גלים (צילום: אלבום פרטי, שקולניק)
עליזה שקולניק – מעטרת את חצר הבית בבת גלים (צילום: אלבום פרטי, שקולניק)
בית שקולניק - מבט אל החוף מהבית אשר היה בבת גלים (צילום: אלבום פרטי, משפ' שקולניק)
בית שקולניק – מבט אל החוף מהבית אשר היה בבת גלים (צילום: אלבום פרטי, משפ' שקולניק)

"הבית שעל חוף הים" בבת גלים – מכור נמכר

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה עיריית חיפה לקדם תוכנית בנייה גדולת-ממדים, שכללה ייבוש של קטע מהים ברצועה שבין המבנה התחתון של רכבל חיפה וקזינו בת גלים, כמו גם הקמת שכונת מגורים, מספר בתי מלון, מרכז מסחרי ומעגנת יאכטות.

לא כל התוכניות הללו יתממשו, אך בינתיים חיש הבינו יזמים, קבלנים ו'כרישי הנדל"ן' את הפוטנציאל הגלום באזור ויזמו בניית בתי מגורים חדישים על גבי קרקעות ובתים ישנים. כך קרה ש "הבית שעל חוף הים" בבת גלים, אשר בו גרה משפחת שקולינק ב'דמי מפתח' – מכור נמכר.

לאחר מאבק משפטי ארוך ומייגע, עליזה וצבי אמנם קיבלו פיצוי כספי נאה, אולם נאלצו לעזוב את מעונם. 7 שנים הם גרו בדירה שכורה בבת גלים, ובמהלך זמן זה הם חיפשו ומצאו מעון אשר יתאים לכלל צורכיהם.

בית משפ' שקולניק - חצר הבית בבת גלים (צילום: אלבום פרטי, משפ' שקולניק)
בית משפ' שקולניק – חצר הבית בבת גלים (צילום: אלבום פרטי, משפ' שקולניק)
בבית צבי ועליזה שקולניק - נוף חוף הים אשר ממרפסת הבית (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק – נוף חוף הים אשר ממרפסת הבית (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק - נוף הר הכרמל אשר ממרפסת הבית (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק – נוף הר הכרמל אשר ממרפסת הבית (צילום: רחלי אורבך)

"חלקת אלוהים קטנה" בבניין אלמוג

עליזה וצבי התעקשו למצוא 'מדור שלו' אחר, אך רק כזה הנושק לשפת הים. בשנת 2013 הם קנו "חלקת אלוהים קטנה" במתחם הדירות אשר בבניין אלמוג, ומשנת 2020 הם גרים בדירה קסומה כאשר מיטב הרהיטים והחפצים שבה הועברו אליה מ"הבית שעל חוף הים" שהיה בשכונת בת גלים.

מדירה מופלאה זו הם ממשיכים את כל פעילותיהם ההתנדבותיות כאילו הם עדיין תושבי בת גלים… כנאמר: "ניתן לצאת משכונת בת גלים אך היא איננה יוצאת ממך".

עליזה וצבי שקולניק - "חלקת אלוהים קטנה" אשר בבניין אלמוג (צילום: רחלי אורבך)
עליזה וצבי שקולניק – "חלקת אלוהים קטנה" אשר בבניין אלמוג (צילום: רחלי אורבך)
בבית עליזה וצבי שקולניק - סלון הבית (צילום: רחלי אורבך)
בבית עליזה וצבי שקולניק – סלון הבית (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק - חדר השינה ומפתח החלון מול כחול הים (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק – חדר השינה ומפתח החלון מול כחול הים (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק - חדר האורחים ומפתח החלון מול כחול הים (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק – חדר האורחים ומפתח החלון מול כחול הים (צילום: רחלי אורבך)

האווירה והאנרגיה אשר שררה בבת גלים

אל מעונם הנוכחי הצליחו עליזה וצבי להכניס את האווירה והאנרגיה אשר שררה בבת גלים. הדירה מלאה בחפצי חן, ציורים ומזכרות רבות מטיוליהם ברחבי העולם.

האלמנט הבולט ביותר בבית זה הינו חלונות הבית רחבי הממד, אשר מהם ניתן לראות את הים הכחול. בנוסף לתמונות/חלונות הים – נמצאים בדירה ציורים רבים, רובם ניתנו להם כתשורות ואת חלקם הם קנו. ציורים רבים הינם פרי מכחולה של חברתם, והקולגה של עליזה, הציירת גיתית הראל וכן גם עבודותיו של בן הדוד הגר בעין המפרץ, יוסף פרדו.

עליזה שקולניק - הפסל 'ראש אדם' מעשה ידיה (צילום: רחלי אורבך)
עליזה שקולניק – הפסל 'ראש אדם' מעשה ידיה (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי עליזה שקולניק - פינה להטיב אירוח (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי עליזה שקולניק – פינה להטיב אירוח (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק - פרטי זכוכית בכחול, מול חלון הים (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק – פרטי זכוכית בכחול, מול חלון הים (צילום: רחלי אורבך)

צבי והפורטרט בכחול – ממכחול האדריכל עמי שנער

מבין הציורים הרבים צבי אוהב במיוחד את ציור דיוקנו, אשר נעשה על ידי חברו האדריכל עמי שנער. זהו פורטרט עוצמתי המציג את חזותו הכללית של צבי, כאשר האמן הוסיף לו תובנה אמנותית לגבי אישיותו של נושא הציור.

האדריכל והאמן עמי שנער הציג בתערוכת לוויין של הביאנלה לאדריכלות בוונציה. בעבודותיו ניתן להבחין בנושאי ציור אורבני, חברתי ופוליטי ואפילו התייחסות ל'מצעד השפחות'.

צבי שקולניק - 'פורטרט בכחול', ממכחול האדריכל עמי שנער (צילום: רחלי אורבך)
צבי שקולניק – 'פורטרט בכחול', ממכחול האדריכל עמי שנער (צילום: רחלי אורבך)

עליזה ופורטרט המדונה – אשר בוותיקן

אף לעליזה ציור דיוקן משלה. בעת היות משפחת שקולניק בניגריה הגיע לביקור ממלכתי האפיפיור, מהמוצא הפולני, יוחנן פאולוס השני. כחלק מהמחווה לאישיותו רמת הדרג, הוחלט להקדיש לו ציור אשר יתאר את המדונה, אימו של ישוע – אוחזת בידיה עולל טהור וקט.

חיפשו ומצאו צילום בו עליזה עוטפת בזרועותיה תינוק שחום עור, מביטה בו במבט מלא חום ואהבה, בדיוק כשם שהכילה מריה הקדושה את בנה ישוע. כיום, הציור המקורי נמצא בוותיקן ואילו העתקו תלוי בסלון בית משפחת שקולניק.

עליזה שקולניק - עם הצילום לשם פורטרט המדונה אשר בוותיקן (צילום: רחלי אורבך)
עליזה שקולניק – עם הצילום לשם פורטרט המדונה אשר בוותיקן (צילום: רחלי אורבך)
עליזה שקולניק - פורטרט המדונה אשר בוותיקן (צילום: רחלי אורבך)
עליזה שקולניק – העתק פורטרט המדונה אשר בוותיקן (צילום: רחלי אורבך)

אוסף החנוכיות

לעליזה אוסף של חנוכיות, אותן היא מלקטת במהלך שנים רבות. חנוכיות אלו מאפיינות את המוטיב של תשמיש המצווה היהודי שבו נוהגים להדליק את נרות חג החנוכה. בדרך כלל החנוכייה בנויה כמנורה בעלת שמונה קנים, וקנה נוסף לצורך הנחת השמש, זאת בדומה אך בשונה למנורת בית המקדש, בה היו שבעה קנים בלבד.

למותר לציין שעיצוב החנוכייה ועיטוריה מעידים על ארץ מוצאה ועל זמן ייצורה. בחנוכיות שמוצאן בארצות האיסלאם נשמרה הדופן המשולשת וסביבה נוספו דפנות, שלהן מסגרת מפותלת ועשירה בקישוטים כמו מקלעות ומוטיבים מעולם הצומח. הקישוטים שולבו במוטיבים ארכיטקטוניים איסלאמיים כמו: כיפות דמויות בצל, צריחים, קשתות פרסה וקשתות מחודדות.

בחנוכיות שמוצאן בארצות הנצרות שולבו צריחים ומגדלים. על פי רוב, חנוכיות אשר עוצבו בתקופת הרנסנס הושפעו מן הארכיטקטורה האיטלקית ושולבו בהן דפנות מקושתות כקמרון חבית, שהוא קמרון בצורה של קשת בעל עומק המזכיר חצי חבית.

בבית עליזה שקולניק - אוסף החנוכיות (צילום: רחלי אורבך)
בבית עליזה שקולניק – אוסף החנוכיות (צילום: רחלי אורבך)
בבית עליזה וצבי שקולניק - אוסף החנוכיות (צילום: רחלי אורבך)
בבית עליזה וצבי שקולניק – אוסף החנוכיות (צילום: רחלי אורבך)

ה – מטבח

נהוג לומר שהמטבח הוא לב הבית. אמנם בביתם הנוכחי של עליזה וצבי המטבח עצמו איננו חלל גדול, אך הוא ממלא את כל האתגרים והמשימות לרווחת המשפחה. זהו המקום אליו הם מתכנסים בבוקר, בצהריים ובערב. עבורם זהו המקום הפעיל ביותר ומכיל את הפריטים הרבים המספקים את צורכיהם החשובים ביותר.

מטבחה של עליזה משמש באופן גורף לבישול, אך גם מתרחשים בו קסמים קולינריים – במיוחד לרגל סעודות חג לבני המשפחה המורחבת וכן לקראת בואם של חברים ואורחים לרוב. בנוסף לפינת האוכל הקטנה הנושקת למטבח ומיועדת אך ורק לבני הזוג שקולניק, ממוקם באזור פינת האוכל שולחן רחב ידיים ובעל ממדים עליו מוגשות אותן סעודות מיוחדות וחגיגיות.

עליזה שקולניק - במטבח הבית בבת גלים (צילום: אלבום פרטי, משפ' שקולניק)
עליזה שקולניק – במטבח הבית בבת גלים (צילום: אלבום פרטי, משפ' שקולניק)
בבית צבי ועליזה שקולניק - מבט אל המבואה ואל המטבח (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק – מבט אל המבואה ואל המטבח (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק - מטבח הבית (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק – מטבח הבית (צילום: רחלי אורבך)

תבליט 'תפילת השלווה, האומץ והתבונה'

במטבח תלוי תבליט שתוכנו הוא נר למחשבתה ודרך חייה של עליזה. את התבליט היא רכשה בשוק הפשפשים אשר בחיפה ובכל ליבה היא מנסה ליישם את הכתוב בו:

אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָוה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם,
אֶת הָאֹמֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי,
וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם.

למעשה זהו היגד של מסר הנקרא "תפילת השלווה" אשר חוברה  על ידי כומר פרוטסטנטי אמריקאי ופעיל חברתי במאבק לזכויות האדם, בשם ריינהולד ניבור. מסתמן שמקור דבריו הינם ממקורות קדומים כמו למשל אוסף המעשיות של "סיפורי אימא אווזה".

בעבר, נוסח תפילה זו יוחסה ל: קיקרו, פרנציסקוס מאסיזי ואחרים – אך כאמור, לא כך הוא הדבר. יתר על כן לאחר מלחמת העולם השנייה צבא ארצות הברית הפיץ את התפילה בין חייליו המוצבים במערב גרמניה, ולאחר מכן אף הופץ עוד יחוס שגוי, לחיבור מסר זה, לפילוסוף פרידריך אטינגר.

לתפילה זו תרגומים שונים ביניהם של יהונתן גפן, בשירה של שולי נתן כמו גם תרגום אחר שנוצר על ידי 'ארגון אלכוהוליסטים אנונימיים' וגם ע"י ארגוני גמילה אחרים.

עליזה שקולניק - תבליט 'תפילת השלווה, האומץ והתבונה' (צילום: רחלי אורבך)
עליזה שקולניק – תבליט 'תפילת השלווה, האומץ והתבונה' (צילום: רחלי אורבך)

'אם יש לך גינה וספריה – יש לך הכול'

במטבח תלוי עיטור קיר נוסף, אותו קיבלה עליזה כתשורה מבנה גל. על גבי לוח קטן ומעוטר חקוק המסר: "אם יש לך גינה ויש לך ספריה – הרי שיש לך כל מה שאתה זקוק לו".

אמנם בבית הדירות שעל חוף הים אין מקום נרחב לקיומה של גינה גדולה – אך עליזה הצליחה ליצור מרחב ירוק ובו צמחים המטיבים לצמוח באזור זה.

לעומת הגינה הקטנה הרי שספריית הבית עצומה היא, ומלאת כל טוב. ניתן למצוא בה ספרי אומנות ואדריכלות למכביר כמו גם ספרי הגות, ספרי קריאה ושירה.

בבית עליזה שקולניק - התבליט 'אם יש לך גינה וספריה – יש לך הכול' (צילום: רחלי אורבך)
בבית עליזה שקולניק – התבליט 'אם יש לך גינה וספריה – יש לך הכול' (צילום: רחלי אורבך)
עליזה שקולניק - 'אם יש לך גינה וספריה – יש לך הכול' (צילום: רחלי אורבך)
עליזה שקולניק – 'אם יש לך גינה וספריה – יש לך הכול' (צילום: רחלי אורבך)
עליזה שקולניק -במרפסתה אשר אל מול הים (צילום: רחלי אורבך)
עליזה שקולניק -במרפסתה אשר אל מול הים (צילום: רחלי אורבך)

ספריה מרשימה בעלת ספרים ייחודיים

עליזה וצבי שייכים ל'חוג ספרותי' שהינה קבוצה חברית בה אנשיה נפגשים ומנתחים יצירות ייחודיות. בספרייתם אפשר למצוא את הספרים האהובים עליהם והמומלצים כמו למשל:

'זן ואומנות אחזקת האופנוע' בה מציג הסופר פירסיג את תפישותיהם של פילוסופים רבים, ביניהם יום, קאנט, אריסטו, אפלטון ועוד – והמסקנה שמושג האיכות מקביל למושג הטאו המזרחי ולמושג הטוב בתרבות הרוח היוונית.

'עפיפונים' מאת רולאן גרי – הספר הוא רומן היסטורי שעלילתו מתרחשת בימי מלה"ע השנייה והמערכה על צרפת. אחת התובנות העיקריות העולות מהספר הינו הקשר שבין היזכרות לתקווה. לדברי רולאן גרי הרי שהתקווה היא יצר החיים וטעם החיים, היא החירות להרגיש ואף משמשת ככמיהה לחופש וכמיהה לאהבה.

'מגלה החולשות' מאת ישי שריד – העלילה הינה אודות עלם חמודות, בן 23 לאחר שירות ביחידת מודיעין מובחרת, אשר בגלל מומחיותו מבוקש מאד בנושא גילוי חולשות במערכות הגנה של טלפונים ומחשבים. אולם הצלחתו המקצועית המרשימה איננה מצילה אותו מבדידות ומלב שבור. יתר על כן הוא מנצל את כישוריו המיוחדים כדי לחדור לעומק חייהם של אחרים ואף לחסל איתם חשבונות.

בבית צבי ועליזה שקולניק - מבט אל הספרייה (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק – מבט אל הספרייה (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק - הספרייה (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק – הספרייה (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק - הספרייה והעתק ציור המדונה (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי ועליזה שקולניק – הספרייה והעתק ציור המדונה (צילום: רחלי אורבך)
בית שקולניק - הספרייה בביתם אשר היה בבת גלים (צילום: אלבום פרטי, משפ' שקולניק)
בית שקולניק – הספרייה בביתם אשר היה בבת גלים (צילום: אלבום פרטי, משפ' שקולניק)

ספרו של וולה סויינקה, מחזאי וסופר ניגרי

אקינוונדה אולווולה "וולה" סויינקה הוא מחזאי, סופר, משורר, פרופסור לספרות ניגרי ואף זוכה 'פרס נובל לספרות' לשנת 1986.‏

בהיות משפחת שקולניק בניגריה הכירו את וולה סויינקה, והלה הפך להיות חבר ורע המשפחה. בספריית הבית ניצב בכבוד רב, ועם הקדשה אישית, ספרו של חברם וולה. זוהי יצירה תיעודית אשר יצאה לאור בשנת 1982 בשם Aké המתעדת את ילדותו של סויינקה בניגריה. על יצירה זו הוא זכה בשנת 1983 בפרס אניספילד-וולף.

וולה סויינקה נולד באבאוקוטה שבמערב ניגריה, במוצאו האתני הוא שייך לשבט יורובה. לאחר שסיים את לימודיו במכללה הלאומית של איבדן, הוא עבר לאנגליה ואף החל ללמוד באוניברסיטת לידס ספרות השוואתית. הוא שב למולדתו ניגריה והחל ללמוד דרמה אפריקאית. יחד עם הלימוד של הדרמה האפריקאית החל הסופר ללמד דרמה וספרות באוניברסיטאות שונות. באוניברסיטה בניגריה הוא שימש כפרופסור לספרות, אך לעיתים גם פרופסור אורח באוניברסיטאות קיימברידג', שפילד ווייל.

צבי שקולניק - עם ההקדשה בספרו של חתן פרס נובל לספרות (צילום: רחלי אורבך)
צבי שקולניק – עם ההקדשה בספרו של חתן פרס נובל לספרות (צילום: רחלי אורבך)
בבית עליזה וצבי שקולניק - ספרו של וולה סויינקה (צילום: רחלי אורבך)
בבית עליזה וצבי שקולניק – ספרו של וולה סויינקה (צילום: רחלי אורבך)

נירה לב – געגועים (ציור נאיבי)

לעומת צבי, עליזה שולפת את ספר האומנות של נירה לב – 'געגועים'. זהו אלבום ציוריה של נירה לב, ילידת חיפה, אשר החלה לצייר בגיל מאוחר.

לב מציירת בסגנון נאיבי המאופיין בסצנות אידיליות מחיי היום יום, תוך כדי האדרת התמימות ואף בשימוש בצבעים בהירים ומלאי חיוניות אשר תואמים פרספקטיבה של ילדים. נושאי ציוריה הינן משאלות ליבה כיצד היה אמור להיראות מרחב מחייתה לפני הקמת המדינה ובשנותיה הראשונות. גיבורי עבודותיה מוצבים בעיר חיפה בה נולדה וחיה וכן דמויות מקיבוץ גבעת השלושה שם הייתה גרה משפחתה המורחבת.

עליזה שקולניק - עם האלבום 'געגועים', נירה לב (צילום: רחלי אורבך)
עליזה שקולניק – עם האלבום 'געגועים', נירה לב (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי עליזה שקולניק - האלבום 'געגועים', נירה לב (צילום: רחלי אורבך)
בבית צבי עליזה שקולניק – האלבום 'געגועים', נירה לב (צילום: רחלי אורבך)

100 שנה ליסוד השכונה החיפאית בת גלים

למרות שלא נולדו בחיפה- בני הזוג שקולניק הינם פטריוטים מובהקים של 'עיר ההר הנושק לים'. לדידם זוהי עיר שיש בה יותר סוגי איכויות מאשר בכל עיר אחרת בארץ. הם מציינים את תחושת השפיות וההרמוניה אשר קיימת בחיפה הן מהבחינה האנושית והן מהיבט נופי הטבע.

אמנם, תמיד יש להשקיע עוד ועוד משאבים… ואף בתחומים רבים, אולם לדעתם ניכר השיפור אשר חל באזור. בפעילותם הציבורית הם מתמקדים בעיקר בתושבי הקהילה האיכותית אשר בשכונת בת גלים, אשר זה מכבר מציינת 100 שנה להיווסדה.

לפני כ 20 שנה יזמה עליזה יחדיו עם קבוצה מנשות בת גלים את 'שוק'הילה'. זהו שוק לפירטי יד שניה אשר מטרתו היא חברתית למען תושבי קהילת בת גלים ואורחיה. כמו כן מטרת 'שוק'הילה' הינה אידאולוגית ומטרתה לסייע בהיבט האקולוגי ושימור הסביבה. למותר לציין שמיזם זה נועד אף ליצור נקודת מפגש ושיח בשכונה, וגם לתרום למימון פעילות תרבותיות וקהילתיות בשכונת בת גלים.

עליזה וצבי שקולניק - 100 שנה ליסוד השכונה החיפאית בת גלים (צילום: אלבום פרטי, משפ' שקולניק)
עליזה וצבי שקולניק – 100 שנה ליסוד השכונה החיפאית בת גלים (צילום: אלבום פרטי, משפ' שקולניק)

בחזונם – פיתוח מואץ בבת גלים

בחזונם רואים צבי ועליזה פיתוח מואץ בבת גלים. הם מברכים על המיזמים השונים בהם נוטלים חלק תושבי השכונה כמו גם מודים ומוקירים ברכה על המשך הצערת השכונה ומקדמים בברכה רבה את המשפחות הצעירות המגיעות לגור בבת גלים, דבר אשר אפילו הביא את בית הספר המקומי להיות לייחודי בשכונה ובאזור: בית ספר ברוח האנתרופוסופיה.

הם מייחלים לימים של שקט בהם ניתן יהייה לשלב את פעילות חיינו גם בהופעתו החודשית הבאה של צבי, במועדון ה'זברה' – ביחד עם 14 חברות/ים יוצרות/ים, ביום חמישי 29 באוגוסט, זאת כמובן רק אם לא יהיה שינוי בהוראות פיקוד העורף. . .

בית עליזה וצבי שקולניק - מבט אל המבואה ב'מגדל אלמוג' (צילום: רחלי אורבך)
בית עליזה וצבי שקולניק – מבט אל המבואה ב'מגדל אלמוג' (צילום: רחלי אורבך)
בית עליזה וצבי שקולניק - המבואה ב'מגדל אלמוג' (צילום: רחלי אורבך)
בית עליזה וצבי שקולניק – המבואה ב'מגדל אלמוג' (צילום: רחלי אורבך)
בבית עליזה וצבי שקולניק - הציור 'על שולחן האוכל' ומבט אל המטבח (צילום: רחלי אורבך)
בבית עליזה וצבי שקולניק – הציור 'על שולחן האוכל' ומבט אל המטבח (צילום: רחלי אורבך)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

רחלי אורבך
רחלי אורבך
עוסקת בחינוך מיוחד, אומנות ומוסיקה. מתנדבת במועדוני חרשים. עוסקת בציור ובהאזנה מודרכת למוסיקה קלסית.

כתבות נוספות מאותו הכתב

26 תגובות

  1. צביקה,
    נהניתי למקרא גילוי כל הסטוריית הקלפים המשפחתית, האקדמית והחברתית. מי ידע?! – עלו והצליח, שני 'אסים' כמוכם! – להת' ליד פסי הזברה'.

  2. זוכר את צבי ואת צוות ההווי העליז בזמננו המשותף במפקדת חטיבה 7 בקונטרה בשנת 1968 . זכור לי שכבר בתור חייל סדיר ידע שעתידו בארכיטקטורה. שמחתי לקבל תזכורת מן העבר הרחוק ואני שמח בהצלחתו של צבי .

  3. ואוו, איזה יופי של כתבה שופעת תרבות , תרבותיות ומקסימה ,קראחי בשקיקה כל מילה ותיאור על הזוג המקסים הזה המבורך בקסם השראה ומקרין אור זך וטהור בכל סביבותיו , מקסים מקסים ושרמנטי , אין מילים יכולות לתאר כמה קסםצואהבה ניעורו למיקרא הכתבה על חיפה במיטבה …..מונומנט חיפאי ובית קורן ומלא בכל מה שיפה באנשים בכלל ובחיםה היםה בפרט , כן יירבו תבורכי על הכתבה הנהדרת הזו בימים טרופים אלו…..אשמח להכיר מקרוב את פועלם ….

  4. וואי
    איזו חפירה. מטורפת ומתחנפת, באורך בלתי נסבל
    ופרסומת לא סמויה לאיזה בית זקנים
    מי שהשווה את האשה לאמא של ישו צריך כיוונון רציני
    זאת השוואה מטורללת לגמרי
    ולגבי בת גלים? העיריה עם ה"תוכניות" שלה ? כבר תהרוס אותה לגמרי

    • אכן חפירה ארוכה שופעת שבחים.
      אני מניח שהכותבת מעריכה את הזוג הזה.

      אבל מה הכוונה בפרסומת? מכרו לך משהו?

      סיפור המדונה – אנקדוטה מהעבר שלהם. לא משהו שיזמו, אלא משהו שקרה להם.

      בכל זאת, תודה שקראת, למרות שלא לגמרי ברור לי למה – אם לא נהנית.

  5. עליזה שקולניק הייתה מרצה שלי לתולדות האמנות, לפני 29 שנים באוניברסיטת חיפה. פעם התארחנו בבית שלה, שהיה בחוף בת גלים.
    עד היום הוא נחרט בזכרוני עם כל הפסלים, המיוחדות שבו, והמדרגות, וגם היא, כאדם נפלא. אני שמחה שזכיתי להכיר אותה. אני מאחלת לשניהם כל טוב בביתם החדש.

  6. משפחה מכובדת וראויה, איזה כיף לדעת שמרכז החיים שלהם בשכונת בת גלים בה גדלתי!

  7. תודה לרחל אורבך על האוזן הקשבת ועל העבודה הרבה שהושקעה בכתבה המפרגנת. ניסיון חיי לימד אותי שלכל אדם יש סיפור חיים מעניין אם רק מקשיבים לו. חשוב לי לציין שבנוגע לפסטיבל בית גלים הרעיון והיוזמה היא של חברינו האהוב חיים רז. חיים הוא תושב ותיק שאוהב את השכונה ותורם רבות כפעיל חברתי . הוא זה שהציע לקיים בבת גלים פסטיבל אמנות ואנחנו הצטרפנו בשמחה ליוזמה שלו.הוא גם השתתף בכל השנים כאמן ויטראז. וראוי לתת לו את הקרדיט על המיזם הנפלא הזה

  8. היכרתי את צביקה כמהנדס העיר טבריה.
    מלבד היותו מהנדס העיר בשיחה הראשונה כבר ניכר היה יופיו הפנימי וההבנה שיש בין אדם שמבין את הבריות ללא התנשאות.
    אדם שדוגל ב" דרך ארץ קדמה לתורה".
    אשמח אם תיצור קשר 0524333624 אריק ניסני
    ( חדר כושר בודי שייפ .ככר הסגד)

  9. צבי ועליזה שקולניק ,זו כתבה נהדרת על זוג יוצרים ויזמי תרבות למען הקהילה …. מסיר את הכובע 🤠 🫴🤓על העשייה המבורכת שלכם עבור חיפה בכלל ובת גלים בפרט אבי פן ( פופולסקו?🫡 נ.ב; לא לשכוח את השנינות והסאטירה של צבי הפורט את מילותיו בליווי גיטרה

  10. כתבה מעולה המשקפת היטב את רוחם ותחומי עניינם של עליזה וצבי ויחד עם זאת בין נימיה מבצבצים הגעגועים לבת גלים של ימים רחוקים ותמימים שהולכים לחלוף באם לא תינקט פעולה תכנונית חכמה מצד הן העיריה שמתקשה לעמוד מול היזמים , והן התושבים הצעירים שהינם דור העתיד של שכונה ייחודית זו.
    ולבני הזוג שעלומיהם לצד פועלם העכשווי מתועדים היטב מצילומיה של אורבך ומהתעמקותה בכל היבט בם נאחל המשך פעילות פורה . תודה. נהניתי.

  11. סיפור חיים מרתק של זוג איכותי הן באהבם הזוגית האמנותית והיצירתית.
    חובק בתוכו סיפור מייצג של עליית שתי משפחות לארץ השתלבותם ברוח התקופה ההיא. קשה להכיל את העומס התרבותי שהזוג הנפלא הזה יוצר במהלך חייו ותרומתם האדירה והאיכותית לחברה בה הם חיים. עד 120 והמשך יצירה נפלאה ❤️

  12. עליזה שקולניק היתה המורה שלי לתולדות האמנות במכללת ויצ"ו (בשנות ה-90), אישיות חמה וקורנת, נהנייתי מאוד ללמוד אצלה ובעוד קורסים נוספים, כמו קורס קולנוע מרתק, שולחת לך תודה וחיבוק.
    רונית / מגמת עיצוב אופנה

  13. בחירה מעולה בזוג נושא הכתבה.
    צבי שקולניק (הידוע בשם "שקיל") למד איתי יחד בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
    היה הגבר הכי נאה וגם תפוס ע"י עליזה המקסימה והיפהפיה.
    זוג מדהים וחזק "חיות חברתיות", ביתם וליבם פתוחים תמיד לרווחה.
    אני גאה להימנות בין חבריהם הרבים.
    מחכה לחידוש ההופעות של שקיל במועדון הזברה.

  14. מרגש לקרוא על הזוג המקסים . הכרתי אותם קצת בטכניון ונחמד היה לקרוא את "הרפתקאות.הזוג מאז ימי הטכניון . ציפיתי רק שהאיזטה האייקונית תעמוד בסלון😀

    • תודה על הזכרון של האיזטה. אני קראתי לה BMW שני מקומות עם גג נפתח. שיישמע טוב יותר מאופנוע 300 סמ"ק עם מושבים זה לצד זה, אם דלת מקדימה שנפתחת ביחד עם ההגה. אהבנו אותה מאד. אשמח לחדש הקשר.

  15. עליזה היתה מורתי בויצו חיפה, בסוף שנות השבעים. אהבתי את השיעורים המרתקים בתוחדות האומנות,אשר היו מלווים בשקופיות. לימים, אני מורה לאמנות וסטודנטיות שלה הגיעו לשיעורים שלי.

  16. הכרתי את צביקה שקולניק, כאדריכל העיר טבריה. הייתה לנו שפה משותפת הכי ייני אדריכלות ומחשבות חיים. כמהנדס העיר צפת , ידעתי להעריך את צביקה כאיש מקצוע וכבן אדם . גם בתקופתו כמהנדס העיר ואני כאדריכל פרתי , השתלבו דרכינו כאשר תכננתי מספר פרויקטים בטבריה. לצערי נותק הקשר בינינו ואשמח לחדשו, כשאני מתגורר עכשיו בחיפה.

  17. בת גלים תעבור הרס מואץ עם חומת מגדלי 30 קומות, יזם שמשתלט על הקזינו לבית מלון במקום הגדלת החוף לטובת תושבי השכונה וחיפה, אלפי רכבים ממגדלים שיפקקו כביש אחד בלבד בשכונה, צפיפות נוראית שכבר מורגשת ורק תלך ותחמיר וכמובן בה"ד חיל הים שאין שום תוכניות להזיז אותו לשום מקום בודאי אחרי הוצאות המלחמה, ייתקע הלאה כעצם בגרון
    ומרינה לא בונים והטיילות מוזנחות. הצערת השכונה אולי מלשון צער?

  18. מאד מענינת הכתבה
    אני תושב בת גלים מאד מאד מאד ותיק
    היה לנו מכבסה במרכז בת גלים עוד לפני 1943
    המכבסה עבדה במשך השנים המשחתי גם
    לעבוד שם אני מכיר את משפחת שקולניק
    מלפני הרבה מאד שנים

  19. לא הייתי מתגאה בתכנון של בת גלים עלובה. כל עיירה באירופה על הים הרבה יותר מרשימה.

    • הם רק גרו בבת גלים, לא תיכננו אותה. ועד היום מנסים לשנות את מצבה לטובה.

      הגאווה היחידה המובעת פה היא שהם לקחו חלק בעיצוב של האופי של הפעילות הקהילתית שם.

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

מרגש: שחקני מכבי חיפה השתתפו בעצרת להשבת החטופים בחיפה

בסוף השבוע (חמישי, 5.12.2024) נערכה בערב ברחבת האודיטורים שבמרכז הכרמל שבחיפה העצרת למען השבת החטופים והחטופות אותה אירגן מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים בחיפה. בעצרת...

עלילות אלירן (טל) בעיר(יה) הגדולה (טור עמדה / עו"ד רון אביב*)

דבר העורך: בדו"ח ביקורת חמור ויוצא דופן, הציג מבקר העירייה את התנהלותו של אלירן טל בתפקידו כראש אגף הדוברות והפרסום של עיריית חיפה, החל...

רכב נשרף כליל בדאליית אל כרמל

(חי פה) - הלילה (בין שישי לשבת 7/12/24) קריאה דחופה הובילה את לוחמי האש של תחנת חיפה לזירת שרפה בכביש הראשי בדלית אל כרמל,...

עשן עולה במפרץ חיפה • שריפה במפעל מחזור

(חי פה) – מפרץ חיפה: עשן מיתמר בשל שריפה אשר פרצה במפעל מחזור. כבאות והצלה פועלים במקום בכוחות רבים. עשן במפרץ חיפה: בשעה זו,...

שלל אירועי הפוגה וקייטנות חנוכה בקרית אתא

עיריית קרית אתא מקיימת במהלך חודש דצמבר שלל אירועי הפוגה מסובסדים או ללא עלות לכל המשפחה. בין האירועים: הצגות, מופעי סטנד אפ עם מתן...