באנר כללית 050924

צפו בתאונת שרשרת בכביש 22: נהיגה פרועה, נזק ל-9 מכוניות ופצוע אחד

(חי פה בדרכים) – תאונת שרשרת התרחשה בשעות הבוקר...

תמיד "חצר אחורית": הקריות שנשארות מאחור ותושביהן משלמים את המחיר

(חי פה) - משרד האוצר הציג השבוע (24-31/10/24) בוועדת...

סטודנטים משרתי מילואים זועמים על אגודת הסטודנטים בחיפה

היחידה שלא חתמה... (חי פה) - סטודנטים מאוניברסיטת חיפה המשרתים...
באנר חברה כלכלית 100724
באנר כללית 050924
באנר טירת כרמל
באנר מוזאוני חיפה 081024
באנר גורדון 240624
באנר חזית הים רחב
באנר מוזאוני חיפה 081024
באנר קריית אתא 011024
באנר כללית 050924
באנר קריית ביאליק שנה טובה 031024
פרסום בחי פה - רחב - מונפש

בניין אחד בהדר הכרמל • יוזמה בהאית, תכנון טמפלרי ושימור יהודי

בהדר, ברחוב החלוץ 20, בפינת הרחובות החלוץ וברוולד, שוכן...

פרסי ג'קסון: "להארי פוטר כמו יש ז'אנר על שמו וריירדן מעלה ומשווה."

בשעות שאחרי 'רעידת האדמה', בה התלבטנו בין לצאת לרחוב...

ציבור משרתי המילואים נושא בנטל המלחמה באופן אינטנסיבי ומשמעותי

ציבור זה של אנשים בוגרים הנמצאים בשנות השיא לחייהם,...

סקארמוש בעמק הזיתים • סיפור קצר

אורחות חיים בימים של פעם. מזמן! החבורה שערכה לי קבלת...

"עכשיו, כשפתחה את הפצע העמוק מכול, יוכלו להתקדם בטיפול." • פרק 21 בספר 'בת מספר ארבע'

הקדמה לפרק זה

הסוד הזה שמטמינים עמוק בבטן. זה ששומרים מכל משמר, מגייסים את כל הצבאות החזקים בעולם, רק כדי שאף אחד לא יגלה. לא משנה את מי דורסים בדרך ומה המחיר. כל מה שחשוב הוא הסוד הזה. יש לכם אחד כזה?

אני מאמינה שלרבים מאתנו יש. איש ואישה וסודם. משהו שעשינו, שראינו, שהיינו לידו כשקרה – ואנחנו מאמינים שיש בו יסוד לבושה. שאם מישהו רק ידע, הוא כבר לא יעריך אותנו, כבר לא יאהב אותנו. ככל שחולפים החודשים ואולי השנים, הסוד הזה מקבל ממדים מפלצתיים ועושה שַמוֹת בתוך הנשמה שלנו.

לצערי, רבים הילדים והילדות שלוקחים על עצמם סודות, חושבים שאם ראו משהו או חוו משהו, זו ודאי אשמתם. הנערה שמאמינה שאם המורה האהוב טפח על ישבנה וזעזע אותה, אסור לה לספר, כי ברור שיכעסו עליה, ברור לה שזו אשמתה. הילד שהשכן הטוב ששיחק איתו משחקים אסורים בזמן ששמר עליו, מאמין בכל ליבו שאם רק יספר להוריו, הוא עצמו ייענש. לפעמים נחליט לשמור על הסוד בעצמנו ולפעמים מישהו יחייב אותנו לשמור עליו, תוך איום כלשהו או נטיעת רגשות אשם. 

קרה לכם שחלקתם סוד כזה גדול, שסופסוף קפצתם מעל נהר האשמה והפחדים ודיברתם? אולי עם חבר, עם פסיכולוגית, עם מישהו שבאותו רגע הרגשתם שלמרות הסוד והשנים, איתו או איתה אתם יכולים. קרה לכם? לי זה קרה. הרבה יותר מפעם אחת בחיים. תחושת ההקלה ששוטפת את הגוף והנשמה כשסופסוף "מדברים על זה" היא כבר מרפא לנפש. ואם בצד המאזין יש מישהו שממשיך לקבל אותי למרות מה שסיפרתי, אז אני יודעת שהחיים מאותו רגע יהיו טובים יותר.

בפרק שלפנינו, הילה נשטפת בהקלה. היא סיפרה לג'ון את סודה והוא עדיין כאן. לא רק שהוא נשאר איתה, הוא גם טוען שהיא בכלל לא אשמה במה שקרה לה, דבר שלא עלה כלל על דעתה. מכאן, נפקחת הדרך לאורך ההחלמה.

קריאה מהנה,
לילי

שמים מתבהרים אחרי גילוי סוד - מבט ממנזר הכרמליתים (צילום: לילי מילת)
שמים מתבהרים אחרי גילוי סוד – מבט ממנזר הכרמליתים (צילום: לילי מילת)

פרק 21

‫"אם אבא שלי היה בחיים זה לא היה קורה. אולי זה לא יפה לומר, אבל אבא לא סבל אותו. תמיד החזיק אותו קצר. אולי אבא ידע משהו שאנחנו לא. תמיד חשדנו שמשהו קרה בסטודיו לריקוד שבו לימד, בתל אביב. פתאום הפסיק לעבוד שם, אמר שנמאס לו מהטנגו, נמאס לו ללמד נערות לא מוכשרות ושהוא רוצה לנסות משהו חדש. אני הייתי אולי בת עשר וכשאני חושבת על זה, מאז השתנה היחס של אבא אליו.

חשבנו שאבא לא היה מרוצה שהוא 'זורק' מקצוע חשוב כמו מורה לריקוד והולך להיות נהג מיניבוס שמסיע תיירים נוצרים. מאז הגיע הביתה רק לעיתים רחוקות, אמר שיש לו הרבה עבודה בירושלים. רק שנתיים אחרי, כשאבא נפטר, חזר הביתה." ג'ון הופתע שהילה דיברה אליו באנגלית בנושא הזה. כאילו רק את החלק הקשה רצתה להשאיר מאחור ובעברית.

היה זה בבוקר שלמחרת. הוא לא רצה שיהיו לבדם, ובעיקר לא רצה להיסחף שוב איתה. היא לא התווכחה איתו כשכיוון אותה ימינה אל הגן ולא החוצה מן המנזר. הם ישבו על הספסל שלהם בגינת המנזר. עכשיו, כשפתחה את הפצע העמוק מכול, יוכלו להתקדם בטיפול. הוא אסף את עצמו לפני שהעז לשאול אותה. חייב היה לדעת, אף שלא ממש רצה.

‫"כמה זמן, הילה?"
‫"ביום הולדת שבע עשרה בלעתי קופסת כדורים של אימא שלי."
‫"ג'יזס, הילה!"

‫"זה לא הכול. בבית חולים גילו שהייתי בהיריון ובגלל הכדורים ושטיפת הקיבה הייתה לי הפלה." ‫הוא לא מצא מילים, רק הידק את ידיו שאחזו בשלה וקיווה שהיא יודעת שהוא מקשיב לה. "הדבר היחיד שיכול היה להציל אותי ממנו היה להתגייס לצבא, אבל הם לא גייסו אותי בגלל ניסיון ההתאבדות."

"ואז?" היא שתקה. "מה קרה אחר כך, הילה?"

"הוא כבר לא גר בבית, אז זה לא קרה יותר ואני חשבתי שאני מוגנת. אבל ליום הולדת שמונה עשרה הוא הגיע. לחגוג. כל יום הולדת הוא הרס. שש עשרה, שבע עשרה, שמונה עשרה, וכבר לא יכולתי יותר, ג'ון, לא יכולתי. לא יכולתי לתת לו להרוס לי גם את יום הולדת תשע עשרה. אפילו לא חיכיתי.

כשהוא התיישב ליד שולחן האוכל קמתי כביכול להביא משהו מהמטבח. לקחתי את הסכין הכי חד שאבא היה תמיד משחיז כדי לחתוך את הבשר ו… לפני שחשבתי, בעצם לא רציתי לתת לעצמי לחשוב, רציתי שזה ייגמר. הספקתי רק את יד שמאל לפני שאחותי נכנסה אחריי למטבח.

לא יודעת למה היא באה, נראה לי שהיא כבר חשדה שמשהו קורה וכל הזמן שאלה אותי אם אני מרגישה טוב. כנראה לא הצלחתי להסתיר את המצוקה שלי כי באותו ערב, כשנכנס ואמר לי מזל טוב, רציתי להקיא כשנישק לי את הלחי. ידעתי שהוא מתכנן משהו.

לא עשיתי עבודה טובה. מסתבר שכדי להגדיל את סיכויי ההצלחה צריך לחתוך את הוורידים לאורך ולא לרוחב." היה משהו קליני באופן שדיברה על ניסיונות ההתאבדות שלה. אחרי הווידוי הגדול בעברית, אולי אחרי שראתה שהוא לא דוחה אותה, סיפרה בשקט ובענייניות על מה שהיה. בהרבה מובנים זה כאב לו יותר, ממש הרגיש את הסכין חותך בבשרו שלו.

‫"דוֹסָה, זו אחותי שמצאה אותי, כמו שאתה יכול לנחש היא אחות מספר שתיים." הילה צחקה במרירות. "היא הביאה אותי לכאן. היא כבר ידעה מה קרה כי בבית החולים לא ויתרה עד שסיפרתי לה הכול והיא לא עזבה אותי לרגע ולא נתנה לאף אחד, כולל לאימא שלי להיכנס לחדר. אני לא חושבת שהיא סולחת לאימא שלי, שידעה ושתקה. היחיד שנתנה לו להיכנס היה האב פרנסיס, השכן שלנו. בהתחלה נבהלתי כשראיתי אותו, אבל תמיד חיבבתי אותו. והוא הציע לי עזרה והבטיח שכאן אף אחד לא ימצא אותי. כאן אוכל להישאר כמה שארצה."

חצר פנימית מנזר הכרמליתים (צילום: לילי מילת)
חצר פנימית מנזר הכרמליתים (צילום: לילי מילת)

"ואז הגעתְּ לכאן." הוא לא יכול היה להצטער על ההיכרות איתה, על החודשים בחברתה. האם היה מוותר על חלקה בחייו, בליבו? לא היה לו ספק שכן. גם אם היו מובטחים לו חיים מאושרים איתה הוא היה מוותר. הוא היה מוותר על הרבה יותר לו רק הייתה מקבלת את חייה כפי שהיו.

"ואז אתה הגעת לכאן, ד"ר בל." היא חייכה חיוך עצוב. שניהם שתקו, שניהם ידעו שהקשר ביניהם מתקיים רק בשל קשר השתיקה.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

לילי מילת
לילי מילת
חיפאית שמצאה את ביתה בקיבוץ ליד הכנרת. אוהבת קפה, ים, אנשים ותרבויות. יועצת פנג שואי וסופרת. עובדת על למצוא את הדופק הסדיר והמשתנה בבתי המגורים ובסיפורים. סיפורים קצרים פרי עטה, באנגלית ובעברית, פורסמו באסופות שונות וברחבי הרשת ואף זכו בפרסים. ספריה: בית התאומים המסתובב (הוצאת סער), כלת הים (הוצאת מטאור), בת מספר ארבע (הוצאת מטאור). לקריאת סיפורים קצרים והיכרות נוספת, בקרו באתר הבית של לילי: קישור

כתבות קשורות לנושא זה

6 תגובות

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

גבר בן 35 פונה במצב בינוני לאחר אירוע אלימות

גבר בן 35 פונה במצב בינוני לאחר אירוע אלימות בקריית ביאליק בשעה 21:27 התקבל דיווח במוקד 101 של מד”א על פצוע שהובא למרפאה מקומית בקריית...

הנחיות התגוננות – פיקוד העורף – יש הקלות • מיום ב' 4/11/24 20:00 עד יום ה', 7/11/24 20:00

(חי פה בעורף) - פיקוד העורף מרענן את הנחיות ההתגוננות. בטירת כרמל יש הקלות. המדיניות בתוקף החל מיום שני, 04 בנובמבר 2024, בשעה 20:00...

גזבר עיריית חיפה מבקש לאשר 10 מיליון ₪ נוספים לתיקון נזקי הטילים בחיפה

(חי פה) - בעקבות המצב הביטחוני והצורך הגובר בהבטחת ביטחון התושבים, עיריית חיפה השקיעה תקציב חירום בסך של כ-78 מיליון שקלים לצרכים מגוונים, ובכללם:...

בדיקות ראייה בעלות 20 ש"ח, ומגוון משקפי ראייה ושמש בעלות מוזלת

תושבות ותושבים יקרים,מרכז הראייה ועיריית טירת כרמל מזמינים אתכם ליום סיוע באופטיקה: בדיקות ראייה בעלות 20 ש"ח, ומגוון משקפי ראייה ושמש בעלות מוזלת. רביעי 13.11.2024 בין...

שבוע יזמות • הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה (21-17/11/24)

מוזמנים לשבוע היזמות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, שיתקיים ב-21-17 בנובמבר ויכלול הרצאות בנושאים הכי חמים להקמה וניהול העסק. ניתן להירשם...