באנר טירת כרמל 240624

שינויים בתנועת הרכבות • לא תתאפשר נסיעה רציפה בין חיפה לת"א

שינויים זמניים בתנועת הרכבות באזור עתלית ביום שישי 5/7/24...

"יצאתי מהמים כולי כחולה" • בילוי בבריכה בחיפה

(חי פה) - מתרחצים בבריכת "גלי חיפה" גילו בצאתם...
באנר גורדון 230524
באנר מוזאוני חיפה 230624
באנר שבוע הספר העברי בקריית ביאליק - רחב
באנר מוזאוני חיפה 230624
באנר קריית אתא עצמאות 080524

משטחי ענק של צידפת הפרנה פרנה התגלו במפרץ חיפה

(חי פה בים) - רבים הדיבורים על הגירה לישראל...

סדר פסח מרגש נערך במחנה המעפילים • הספינה 'אקסודוס' ◄ צפו

'אקסודוס', סמל לגבורה ולנחישות התרגשות רבה נרשמה ביום שישי האחרון...

ב״זכרון בסלון״ בשנה הבאה – נשמע גם את סיפוריהם של העולים מחבר העמים

טטיאנה לוי דואגת לכולם טטיאנה לוי, 67, רכזת עולים ותרבות...

המלון בבת גלים נבנה במהירות הבזק על אף שהוא חוסם את קו החוף

זוהי כתבת המשך לכתבה שפרסמתי לפני כחודשיים בתקופת הבחירות...

בגלריית מוחין בחיפה – כשהתותחים רועמים המוזות אינן שותקות

בעיר התחתית בצהרי יום שבת (4.5.24) נפתחה תערוכה אשר...

"לפני שלמדנו ללכת למדנו לקרוא 'אוֹ־לֶה' בקצב הטנגו" ○ פרק 15 בספר 'בת מספר 4' • לילי מילת

ממתק לשבּת (ולחג) • פרק 15 מתוך הספר 'בת מספר 4' ○ לילי מילת

יש משהו חושני מאוד בריקוד הטנגו הארגנטינאי. גבר ואישה על במה, מבטם אינטנסיבי ונדמה כי למרות שהם מציגים את עצמם לראווה, הם סגורים בעולם משלהם והקהל יושב מרותק ומנסה אולי להיות חלק מהקשר הזה או אף להיכנס ביניהם. כשאני צופה בזוג כזה, בייחוד אם הם רקדנים מנוסים וממגנטים, יש לי תחושה כאילו הצצתי למשהו אישי שספק אם אני אמורה להביט בו, ובכל זאת, העיניים לא מפסיקות לעקוב, הגוף על כיסאי בקהל נדרך ואני מלווה אותם עד לרגע השיא. זה קרה לי פעמים מספר תוך כדי צפייה בריקוד פלמנקו, שמבחינה זו גם מעניק חוויה דומה.

ילדותי בשנות השמונים הביאה, בין היתר, את סרטי שירלי טמפל למסכים. לראות אותה מתופפת בצעדי סטפס היה מושא חלום עבורי. איך יוצרים מוזיקה עם הרגליים? לראות אותה או את ג'ין קלי, לצורך העניין, מתופפים את צעדיהם, לעיני הילדה שהייתי, נראה כמשהו קליל. הייתי צריכה להגיע לעשור הרביעי של חיי, להצטרף לחוג פלמנקו במטרה להגשים לפחות חלקית את החלום, כדי להבין כמה מורכב להביע את הקלילות הזו ברגליים. נשביתי בעולם הפלמנקו ובטיוטה הראשונה של הספר כתבתי עליו ולא על הטנגו הארגנטינאי. אך כשהחלפתי את מוצאה של הילה סבן מספרד לארגנטינה, הייתי חייבת להחליף גם את הריקוד הלאומי.

לא הצטערתי, שעות וימים של צלילה לעומקי הטנגו, היו עונג צרוף שאני מקווה ויעבור גם עבורכם כשתקראו את הפרק שלפניכם ואת פרקי ההמשך, כשנעמיק את ההיכרות של אספקט זה בתרבות ארגנטינה. בינתיים אני מזמינה אתכם לצפות כאן בהצצה לאחת ההופעות הממסמרות שזכיתי לחוות – רקדנים: אוסקר דה לוס ריאס ואירנה לה סיינטו הנהדרים מלווים בקולו הנפלא של ויסנטו גאלו. את שלושתם זכיתי להכיר בפסטיבל פלמנקו באילת.

קטע מתוך המופע בפסטיבל פלמנקו באילת • צפו


בפרק 15 הקצרצר, ג'ון שלנו כבר הבין שמה שקרה להילה קשור באחיה השני. הוא מתוסכל, כואב את כאבה, ועדיין, יש בו משהו די תמים לעולם. מקסימום הכאב שהוא מצליח לחשוב עליו הוא מכות. מכות פיזיות. זכרו שהספר מתאר חיים בשנות השבעים-שמונים המוקדמות ולהכות ילדים עדיין היה עניין נפוץ לשם חינוך. הילה מצדה, מעזה יותר. פחות ופחות היא משתמשת ב"שפת הסתרים" העברית וחולקת עם ג'ון סיפורים עמוקים מעברה, באנגלית. 
קריאה נעימה.


פרק 15

הוא יצא לריצה על החוף. התחיל בשקמונה והמשיך דרומה. הוא לא שם לב לאן הוא רץ וכמה רחק. הוא פשוט רץ, מחכה שהקולות יניחו לו. הקולות בראשו, הבכי של הילה, המילים שלה, בעברית, באנגלית. 'לא, זה האח השני.' הוא לא ידע כמה פעמים הדהד בו המשפט המצמית הזה.

ג'ון האט לבסוף להליכה ונכנס למים, טבל את יגונו, את חוסר האונים שחש. הוא שחה עד שעייף וחזר אל החוף. רק אז התפנה להביט סביב ולראות היכן הוא נמצא. כבר מזמן עבר את חיפה המוכרת. הוא היה קרוב יותר למבצר של עתלית. מתוסכל ומותש, בעיקר ממחשבותיו, החל ללכת חזרה אל שקמונה וכנסיית גריגוריוס.

מה שטרד את מנוחתו היה שלא ידע מה קרה. הוא ידע בוודאות שהאח השני הארור הזה הרע להילה, רק לא ידע באיזה אופן. האם הִכה אותה? מכות היו דבר שכיח, הוא עצמו קיבל מספיק מאביו. אולי הכה אותה יותר מדי? אולי מפני שהייתה שקטה ומופנמת כזאת זה השפיע עליה יותר מאשר היה משפיע על ילדים אחרים? המחשבה על מישהו מרים יד על הילה הילדה, הילה המלאכית, הילה הנערה, שמישהו יכה את האישה ששבתה את ליבו, רק המחשבה על כך כמעט הרגה אותו.

מגשימה חלום פלמנקו (צילום: אודי הילמן)
מגשימה חלום פלמנקו (צילום: אודי הילמן)

"הייתי רוקדת, טנגו ארגנטינאי. אצלנו בבית לפני שלמדנו ללכת ידענו לקרוא 'אוֹ־לֶה' בקצב הטנגו, וגם במשחק כדורגל של לַה סֵלֶקְסְיוֹן." הוקל לג'ון כשדיברה באנגלית. 

‫"היית צריך לראות את אבא ואימא שלי רוקדים. זה היה משהו ממסמר, מהמם. תמיד רציתי להיות אימא באותם רגעים. אולי יותר מזה, רציתי להיות אימא בעיניים של אבא. כמה אהב אותה." היא שתקה ממושכות, הביטה בים, נראה ששכחה היכן היא נמצאת. הוא לא ידע איך הייתה לו כזאת סבלנות. למה לא הפריעו לו השתיקות הממושכות, פירורי המידע. 

‫"היה לי סימן קבוע של מכה בסנטר." צחקה פתאום, המשיכה כאילו לא שתקה קודם. "הייתי לוקחת את הנעליים של אימא ומנסה לרקוד, ואי אפשר היה לעצור את הניסיונות שלי. בכל פעם הייתי נופלת על הפרצוף ולמחרת, כך אימא סיפרה, הייתי עושה אותו הדבר." ג'ון חייך, דמיין אותה בשיער פרוע ועיניה החתוליות בורקות ממאמץ ילדותי. אולם זה היה רק הדמיון שלו כיוון שתמיד קלעה את שערה לצמה ארוכה וכיסתה אותו במטפחת, אפילו בשנתה, כאילו רצתה להסתירו.

פלמנקו נשים עם נורית סהר (צילום: אודי הילמן)

"אני בטוח שהצלחת בסוף. בטח היית רקדנית טובה." 

הילה הפנתה אליו את ראשה בחדות כאילו שכחה שהוא שם ושאיתו היא משוחחת. איך תמיד הצליח לקלקל. הוא קיווה שהיא מרגישה איתו בנוח, שהוא יכול לומר משהו בשקט מבלי שתיבהל ותשתתק. כשפגש בעיניה ראה שם צער. כאב עמוק. פגיעה. 

"כן, ג'ון. הצלחתי. הייתי טובה. מדי." אם לא היה יושב קרוב אליה היה מפספס את המילה האחרונה.

צרו קשר עם חי פֹּה: בוואטסאפבמייל

לילי מילת
לילי מילת
חיפאית שמצאה את ביתה בקיבוץ ליד הכנרת. אוהבת קפה, ים, אנשים ותרבויות. יועצת פנג שואי וסופרת. עובדת על למצוא את הדופק הסדיר והמשתנה בבתי המגורים ובסיפורים. סיפורים קצרים פרי עטה, באנגלית ובעברית, פורסמו באסופות שונות וברחבי הרשת ואף זכו בפרסים. ספריה: בית התאומים המסתובב (הוצאת סער), כלת הים (הוצאת מטאור), בת מספר ארבע (הוצאת מטאור). לקריאת סיפורים קצרים והיכרות נוספת, בקרו באתר הבית של לילי: קישור

כתבות קשורות לנושא זה

14 תגובות

    • עד אנה סופרים ימשיכו לטעות ולאחל חג שמח בו בעת שהחג כבר הסתיים אתמול ואנו בעיצומה של השבת?
      ולכל שבת יש מוצאי שבת והפגנה דמוקרטית וליברלית בחיפה.

  1. ישר כח ידידתי הכתבית לילי . לדעתי , הדיווח שלך אמין.
    אכן , רקדתי טנגו בצרפת ב1964 לפני שהגעתי לחיפה. ריקוד מדהים.
    כמו כן , ידידתי הכתבית לילי , ישר כח לראש העיר של בירת הצפון הגב' עינת קליש רותם על התרבות בחיפה.
    ערב נעים וחג שמח.

    • איזה פתטי.האופורטיוניסט שרלי לא יפספס אף נישה להלל בה את ראש העיר הכושלת?

  2. אוי לילי, לילי
    איזו מתנה נהדרת חנן אותך האל
    איך הכתיבה שלך פעם עושה שמות: חודרת פנימה לכל מגירה נסתרת בחדרי הלב ומצד שני המילים המרפאות מחליקות ברכות. העין קוראת, ממהרת הלאה אל המילים הבאות ומצד שני חוזרת שוב אל השורות והמילים. קריאה חוזרת, מתעכבת. העיניים נעצמות – הדמיון נכנס לפעולה. הפרק קורם מציאות בדמיון.
    תענוג צרוף!!!
    חג שמח

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

ייערך שיתוף ציבור בתוכנית הקזינו • הדיון בוועדת המשנה לתכנון ובנייה

(חי פה) - ועדת המשנה לתכנון ובנייה בחיפה התכנסה ביום ב' 24/06/24 ודנה בעתיד בניין הקזינו בבת גלים והתכנית להפיכתו לבית מלון. מתנגדים משכונת...

סאמר בלאן מחליף את בשארה עבסאוי כנשיא רוטרי סטלה מאריס בחיפה

ביום חמישי 20/06/24 קיים מועדון רוטרי סטלה מאריס חיפה טקס מרשים של חילופי נשיאים בהיכל עיריית חיפה, במסגרתו העביר הנשיא היוצא רו"ח ועוה"ד בשארה...

ד"ר דורון מייזלס – רופא חדש בצפון

ד"ר מייזלס, מומחה ברפואת ילדים, הצטרף למרפאת כללית ביקנעם עילית ד"ר מייזלס (35), נשוי + 1, מתגורר בקרית טבעון. הוא בוגר לימודי רפואה בהצטיינות מהטכניון....

אחמד ספי, מנהל אדמיניסטרטיבי חדש במרפאת כללית

אחמד ספי (38) תושב דיר אל אסד, בוגר B.A בניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית רמת גן ותואר שני בבריאות הציבור מאוניברסיטת תל אביב. בעברו...

בוטלו קנסות לתלמידים בחיפה שלא הצליחו לתקף רב קו באוטובוס

(חי פה) - הורים של חמישה ילדים הלומדים בבתי ספר בחיפה פנו לנציב תלונות הציבור והלינו על כך שילדיהם קיבלו דוחות בגין אי-תשלום דמי...