סיפור על בניין: בלב המושבה הגרמנית, בשדרות בן־גוריון 28, ניצב מלון ״קולוני״. ספק אם מי מאורחיו כיום יודע כי לפני כ־90 שנה התארחו באותו מבנה, אז בשם "מלון אפינגר", אנשים שהשפיעו על מהלך ההיסטוריה של ארץ ישראל ועל הדרך שהובילה בסופו של דבר להקמת מדינת ישראל.
קיצור תולדות המלון
המבנה, המוכר – כיום כ״מלון קולוני״, הוקם בשנת 1905 בידי משפחת אפינגר (Appinger), אחת המשפחות הטמפלריות הוותיקות במושבה הגרמנית. לצד בית מלאכה לייצור עגלות, כרכרות ומרכבות נוסעים הפעילה המשפחה פנסיון קטן, שהתפתח בהדרגה למלון אפינגר.
בשנת 1929 הורחב המבנה לראשונה, ובשנת 1933 הושלמה הרחבה נוספת שהעניקה לו את צורתו המוכרת כיום. הרחבות אלה תוכננו בידי האדריכל השווייצרי מולר (Moeller), ידיד משפחת אפינגר.
את המלון ניהלו האחיות הלנה וארנסטינה אפינגר. תחת ניהולן התפרסם המקום בזכות השירות, המטבח והאווירה המשפחתית שאפיינו אותו. עד מהרה הפך מלון אפינגר לאחד ממקומות האירוח הידועים בכל חיפה והיה אהוד על הקצונה ופקידי המנדט הבריטי.

על הבניין
המלון היה אחד המבנים המרשימים במושבה הגרמנית. הוא נבנה מאבן כורכר מסותתת, בעל גג שטוח ומרוצף ששימש לאירועים חברתיים ולתצפית על הסביבה. בתקופה שבה מרבית בתי המושבה נשאו גגות רעפים משופעים, היה זה מאפיין יוצא דופן ואף חדשני.
למבנה קומת מרתף, קומת קרקע ושתי קומות נוספות. בחזיתו מרפסת מקורה בעלת קשת מרכזית, ובחלקו האחורי גן רחב ידיים.
הרצפות חופו במרצפות טרצו מצוירות, הריהוט יוצר בעבודת עץ איכותית ופרטי הגמר המוקפדים העידו על מעמדו של המלון כאחד מבתי האירוח היוקרתיים בחיפה המנדטורית.
כנהוג בבתי הטמפלרים, מעל אחד הפתחים נחקק פסוק מ״תהילים״ : "ה' חסדך לעולם, מעשי ידיך אל תרף" (תהילים קל"ח, ח'), ובמקום אחר הופיעה הכתובת הגרמנית "עמנואל – אלוהים עמנו".

ועדת פיל
אחד הפרקים החשובים ביותר בתולדות המלון, ובעל השלכות מרחיקות לכת על עתידו של היישוב היהודי בארץ ישראל, נכתב בשנת 1936, כאשר חברי ועדת פיל (Peel Commission) התארחו בו במהלך ביקורם בארץ במסגרת מאמצי בריטניה למצוא פתרון לסכסוך הערבי־יהודי. שנה לאחר מכן פרסמה הוועדה את המלצתה ההיסטורית לחלוקת הארץ – צעד שנחשב לאבן דרך במסע להקמת מדינת ישראל.
מלחמת העולם השנייה וקץ העידן הטמפלרי
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החלה שקיעת הקהילה הטמפלרית בארץ. בראשית שנות הארבעים עזבה משפחת אפינגר את חיפה והמלון נסגר. בכך בא הקץ לפרק הטמפלרי בתולדות המבנה, שהיה קשור למשפחה במשך כשלושים וחמש שנים.
ממלון אפינגר למלון דרזנר
לאחר קום המדינה נרכש המלון בידי שמואל דרזנר, ניצול שואה שהמשיך להפעילו כמלון במשך עשרות שנים. בשלב זה היה המלון מוכר לרבים בשם "מלון דרזנר". בשנת 1978 חדל לשמש כמלון והוסב לבית אבות סיעודי. עם השנים הוזנח המבנה ואיבד בהדרגה את זוהרו.
השבת עטרה ליושנה
תחייתו של המבנה החלה בשנת 2006, כאשר נרכש בידי חיים מורובטי, איש עסקים יהודי־כורדי יליד איראן המתגורר בלוס אנג'לס. מורובטי השקיע כ־5 מיליון דולר בשיקום המבנה והשבתו לייעודו המקורי כמלון, בסיוע האדריכל אריה דולינסקי ובפיקוח היחידה לשימור של עיריית חיפה. בשנת 2009 נפתח המלון מחדש בשם ”קולוני".
עבודות השימור כללו שחזור חלונות ותריסי העץ, מעקות ופרטי נגרות מקוריים, לצד שימור מרצפות הטרצו המצוירות ואלמנטים אדריכליים נוספים. הודות לעבודות אלו נמנה כיום מלון קולוני עם מבני השימור המרשימים ביותר במושבה הגרמנית.
עם זאת, יש המצרים על כך שבמהלך עבודות השימור לא בוצעה חשיפה מסודרת של ציורי הקיר ההיסטוריים שעיטרו בעבר את אולם הכניסה. לדעת מומחי שימור, תיעוד ושחזור של ציורים אלה היו יכולים להוסיף נדבך חשוב נוסף לסיפורו ההיסטורי של המבנה.
מלון קולוני, לשעבר מלון אפינגר, הוא הרבה יותר ממלון בוטיק. זהו מבנה המשקף את תולדות המושבה הגרמנית ואת גלגוליה של חיפה לאורך יותר ממאה ועשרים שנה – מימי הטמפלרים והאימפריה העות'מאנית, דרך תקופת המנדט וביקור ועדת פיל, ועד להקמת המדינה ולהתחדשותה של המושבה הגרמנית כאחד האזורים התוססים והמבוקשים בעיר.
תודות
ֿתודתי נתונה לגב׳ אמירה קהת מהעמותה לתולדות חיפה על החומר התיעודי הרב שאספה במסגרת מיפוי המבנה, אשר סייע בשחזור תולדותיו של מלון אפינגר.

