'מסרבים להיות "פיקציה"' – ועדי השכונות בחיפה דורשים את כוחם בחזרה

(חי פה עם השכונות) – ועדי השכונות בחיפה קיבלו הכרה בפעילותם לאורך השנים. גם אם לא תמיד הכל הלך חלק או בקלות, עבדו הוועדים בשיתוף פעולה עם העירייה והיוו כתובת לפניות התושבים ולהתייעצויות מול גורמי עירייה.

במהלך ארבע השנים האחרונות, מאז נכנסה ראש העיר המכהנת, ד"ר עינת קליש רותם לתפקידה, השתנה המצב לאין שיעור. ועדי השכונות מצאו עצמם מורחקים מהעירייה בעל כורחם, כשכל הקשרים שניהלו, כוועד, מול ראש העיר – נותקו. אם לא די בכך, רשימת ועדי השכונות הוסרה מאתר העירייה, כלא היתה.

אם למישהו עוד נותר ספק באשר ליחסה של קליש רותם לוועדי השכונות בעיר, זה בדיוק הזמן להזכיר את האמירה שלה, הבלתי נשכחת למעשה, אחת מישיבות המועצה (4/11/19): "אין דבר כזה ועדי שכונות, זאת פיקציה".

מאז אותה אמירה כבר חלפו להן 4 שנים, במהלכן נעשו ניסיונות להחזיר את התארגנות הוועדים, בין היתר באמצעות הצעה לסדר שהוגשה ע"י האופוזיציה, במטרה לבצע התארגנות לבחירת ועדי שכונות באופן דמוקרטי ולהמשיך להכיר בוועדים הקיימים. בנוסף, פועלת לשם כך גם "התנועה הישראלית" שסייעה ועדיין מסייעת בהקמה מחודשת של ועדי השכונות בעיר.

הפעילות האחרונה שנעשתה עד כה היא מפגש יחד עם "התנועה הישראלית ומועצת השכונות חיפה, במטרה שוועדי השכונות יפעלו במשותף כדי להכניס את המעמד וההכרה בוועדים לאג'נדה של הבחירות המקומיות.

מה אומרים יושבי הראש והחברים בוועדי השכונות?

מימי פרץ, פעילה בוועד נווה שאנן, שהשתתפה במפגש, מספרת לחי פה כי השאיפה היא שוועדי השכונות בעיר יהיו חזקים, והדבר יעשה ע"י הקמת ועדים ממוסדים, עם תקנון ותקציב, בדומה לוועד קריית חיים, שהוא למעשה הוועד הממוסד היחידי נכון לעכשיו.

על המפגש, שעסק בין היתר בהגדרת היחסים בין האזרחים לשלטון, אומרת פרץ כי המטרה העיקרית היתה שנגיע למצב שבו התושבים יבחרו את הוועדים, ושיהיו ממוסדים ומתוקצבים, כאמור. "אנחנו מתכוונים לדרוש מראש העיר הבא להתחיל לעבוד עם הוועדים. לצערנו ראש העיר הנוכחית כינתה את הוועדים "פיקציה", לא התייחסה אליהם ולא אפשרה שיתופי פעולה. אמנם בקדנציה של יונה יהב לא הייתי בוועד, אבל יהב הכיר בוועדים, הדלת שלו תמיד היתה פתוחה, והוא היה קשוב לתושבים, החל מהתושב הבודד ו'הכי פשוט' ועד לנציגי שכונות", היא אומרת. "כעת את כל הכוח אנחנו מתכוונים להשקיע בתושבים ולזמן ראשי ערים מתמודדים".

על התקופה הנוכחית היא מספרת: "אני עדיין פועלת ועוזרת לתושבים. הרבה תושבים פונים אלי עם תלונות על חזירים, חתולים, מפגעים, ביוב, לכלוך ועוד. אני פונה באופן עצמאי למחלקות השונות בעירייה ומכירה את כל הנפשות הפועלות, והאמת, אני מצליחה לעזור גם בלי שיתוף פעולה של ראש העיר. אני מצליחה לעזור כי עובדי העירייה יודעים לעשות את העבודה שלהם", אומרת פרץ.

"היום המצב קטסטרופלי – נתק מוחלט מצד העירייה"

חבר ועד שכונת כרמליה, ערן שולמן, מספר לחי פה כי בתקופה של ראש העיר יונה יהב היתה להם אוזן קשבת, היתה היענות וכי ראש העיר וממלאת מקומו, חדוה אלמוג, תמיד באו לקראתם ושיתפו פעולה. "היום המצב קטסטרופלי ויש נתק מוחלט", אומר שולמן.

"היום אין לנו עם מי לעבוד, אנשי המקצוע אומרים לנו שהם לא יכולים לעזור כי ידיהם כבולות. הם פשוט לא מכירים בנו. אם אני מתקשר אני מציג את עצמי כפעיל חברתי ולא כחבר ועד, אחרת מנתקים לי את הטלפון בפנים. אנחנו בעד ויותר מנשמח אם אכן הוועדים יתארגנו ויהיו ממוסדים ומתוקצבים ושיערכו בחירות ע"י תושבי השכונה".

"לרשת את העיר בקשרים עם התושבים"

ליאת הלפרן, רכזת שטח ב"תנועה ישראלית", מספרת לחי פה כיום יש מספר ועדים בחיפה שפועלים במספר שכונות באופן עצמאי ובשיתוף עם התושבים. "אנחנו בתנועה הישראלית עוזרים לוועדי שכונות ומקימים ועדי שכונות, וחלק מהעשייה שלנו היא לחבר בין הוועדים ולתת להם הכשרה".

"אנחנו רוצים שבקדנציה הבאה של ראש העיר שייבחר או תיבחר בעיר חיפה, הוועדים יהיו חזקים וממוסדים. על מנת לעשות זאת, חבר או חברת מועצה צריכים להיות אחראים לוועדים. יש לחלק את חיפה לרובעים ובכל רובע ימונה מנהל מטעם העירייה, כשאותם מנהלי רובעים יעבדו מול ועדי השכונות. אנחנו מתכננים שהוועדים בחיפה ידרשו את הצרכים שלהם, חיפה היא עיר גדולה ולראש העיר צריכה להיות היכולת לרשת את העיר בקשרים עם התושבים.

אם המצב יישאר על כנו וראש העיר שייבחר לא ירצה לשתף פעולה, יהיה על הוועדים להתאגד, כך שראש העיר לא תהיה ברירה אלא לשתף איתם פעולה. מטרת המפגש שקיימנו היה לחבר בין ועדי השכונות השונים ולהכשיר אותם למטרה".

"לפני הבחירות כולם רוצים אותנו"

יו"ר ועד שכונת בת גלים, יובל בוסין, מספר לחי פה: "לפני הבחירות כול המתמודדים רוצים אותנו ומתייחסים אלינו כאל מלכים ומשתפים פעולה, אבל ברגע שנבחרים הם שוכחים אותנו יחד עם כל ההבטחות שלהם".

"בקדנציה הנוכחית של קליש, קשה לי מאוד לקדם ולהזיז דברים לטובת תושבי השכונה. זה לא שהיה קל בתקופה של ראש העיר הקודם יונה יהב, גם איתו הייתי ב'כסאח' ונלחמתי המון למען שיפור המצב בשכונה, אבל הוא התייחס אלינו ברצינות. היינו ועד רלוונטי ומוכר ולא כמו שמתייחסת אלינו ראש העיר הנוכחית, שמיד עם בחירתה טענה שאנחנו פיקציה. הרבה פעמים אנחנו כוועדים, נכשלים בפעילות שלנו כי אין שיתוף פעולה מצד העירייה. אם הם עושים משהו בשכונה הם עושים על דעת עצמם, מבלי להתייעץ איתנו, וכשאנחנו מתלוננים שמה שהם עושים לא טוב, עונים לנו באותו משפט ידוע: "גם כשעושים לכם משהו יש לכם תלונות", הוא אומר.

"אני רוצה שהוועד יהיה חזק, אבל אני אישית לא רוצה להתעסק בכספים, אני לא פוליטיקאי, אני רוצה לעזור לתושבי השכונה מבלי להתעסק בתקציבים. אמשיך לכהן כיו"ר כל עוד התושבים רוצים בכך, מבקשים ובוחרים בי. חשוב לציין כי רוב הוועדים נבחרו כחוק וכדין. בתקופה של יהב התקיימו הבחירות לוועדים בנוכחות שני עורכי דין, בחירות וקלפיות לתושבים. שבוע לפני הבחירות התקיימו פגישות וחולקו פליירים של המועמדים בכל השפות ובכל הבניינים
והבתים בשכונה. היינו רשומים באתר העירייה בצורה מסודרת. עם כניסתה של קליש לתפקיד מחקו אותנו מאתר העירייה.

חברת ועד שכונת עין הים – ואדי אלג'מאל, פדואה סרוג'י, סיפרה לחי פה כי בפעם האחרונה שהתקיימו בחירות לוועד השכונה בשכונת ואדי אלג'מאל – עין הים, זה היה בשנת 2011… "היו בחירות מוצלחות, עם היענות גבוהה של תושבים שהגיעו לבחור, אך מהר מאוד ההצלחה של הבחירות התפוגגה בשל חילוקי דעות בין החברים הנבחרים, ולא רק".

"העירייה, בראשות יונה יהב אז, לא היה לה אינטרס להתערב וליישב סכסוכים אלא להיפך, מדי פעם התערבו, לא באופן הנכון, בין חברי הוועד ולצערנו הורגש כי הם מצדדים בתומכי יונה לעומת אלה שלא. מ-2011 אין ועד מוסדר בשכונה, יש פעילי שכונה שרובם נהנים רק מתואר "פעיל" עם כמעט אפס עשיה, לעומתם קיימת קבוצה קטנה של פעילים מגובשים, שאני חלק ממנה, ואנחנו פועלים למען טובת הכלל במישורים שונים", אומרת סרוג'י.

"אני יכולה להעיד על כך שכן קיבלנו מענה נקודתי ושת"פ בנושאים מסוימים שקשורים לשכונה שלנו, אבל המורכבות של מועצת העיר, ועוד כל מיני עניינים, השפיעו לרעה על השכונה ועל העיר בכלל. באגפים השונים קיבלנו ואנחנו מקבלים, מענה הולם, כמו למשל במחלקת תברואה, מחלקת ניקוז ועוד, בין אם ממנהל האגף ו/או עובדים שונים, הדוברות, מחלקת התחדשות עירונית וכיו"ב.

לעומת זאת, מחלקת פניות הציבור, שאמורה להיות הפנים של העיר, נעלמה מנוף השירות לאזרח", אומרת סרוג'י. "שלא לדבר על מחלקת שכונות ורובעים. אפילו קיבלתי מתושבים מסוימים פניות עם תשובות לקוניות שקיבלו מפניות הציבור, ורק לאחר שעירבתי את המחלקות הישירות הם קיבלו מענה".

אני אישית לא בעד מיסוד ועדים, לצערנו יש ועדים וחברי ועדים שמונו בשל קירבה פוליטית לראש עיר כזה או אחר וזה לא טוב לשכונות בכלל, כי העירייה אמורה לתת לנו שירות על בסיס קהילתי ולפי צרכים פר שכונה, ולא בשל קירבה פוליטית. לנושא תקצוב הוועדים – אותו דבר. מניסיון עבר, כשפעם הוועדים היו מתוקצבים, היו גם מחלוקות סביב התקציבים. ועדים שהתמסדו כעמותה ומבקשים על סמך כך תקציב מהעירייה – זה נושא אחר".

סרוג'י אומרת שלדעתה עוד מוקדם להחליט אם יש לדבר עם מועמד או מועמדת כזה או אחר, או על הדרישות שצריך להציב לראש העיר הבא/ה או למועמדים. "אחרי שיסגרו הרשימות באופן סופי, אז יוחלט מה נכון לעשות".

"מה שכן", היא מוסיפה, "רוב המועמדים נכון להיום, מוכרים לרוב הפעילים באופן כזה או אחר. לצערנו חלקם נקטו מהלכים פוליטיים בחסות "תקלות טכניות" או "טענות משפטיות", שמבהירות את העמדות שלהם כלפינו כשכונה ערבית-יהודית ובעיקר את עמדותיהם כלפי הציבור הערבי, כך שנראה כי מראש כל "הבטחה עתידית" מהמועמדים האלו, כבר ידועה כהבטחת סרק שכל מטרתה לקושש קולות".