אדוני השופט… זו האמת וכל האמת?• מחוויותיו של שוטר תנועה מתנדב ○ יוסי ברגר

"אדוני השוטר אז אולי…" – כל מה שהנהג/ת הישראלי/ת מוכן/ה לעשות כדי להתחמק מדוח תנועה • פרק 13

תוהה אני לעיתים על הלך המחשבה וההיגיון שמנחה בני האדם לקבל החלטות, ולא מוצא מענה. הסיפור הבא הוא דוגמה למקרה שבו לא הצלחתי להבין מה גרם לאותה גברת להתעקש ולהתכחש לעובדות שהוצגו בפניה ואשר סתרו את טענתה ללא עוררין.

בהתאם לזימון למתן עדות, הגענו במועד ובשעה הנקובים והתייצבנו בפני התובע המשטרתי. הוא מסר לידנו את הדוח נשוא התביעה, כדי שנרענן את זיכרוננו לפני העלייה על דוכן העדים. זה הנוהל.

מצלמת דרך

נזכרנו מייד במה מדובר. מדובר היה בגברת שחצתה את צומת בתי הזיקוק באור אדום. נכנסתי למחשב הנייד שלי ואיתרתי את סרטון הווידיאו שהנציח את המקרה. בסרטון ראו בוודאות שהרכב אשר נסע לפני הניידת שלנו ואשר בו נהגה הגברת, חצה את קו העצירה המסומן על הכביש אחרי שהאור הירוק שברמזור התחלף לאדום.

להזכירכם, נסענו בניידת סמויה שבה התקנו מצלמת דרך פרטית, בדיוק כדי לשרת מקרה מהסוג הזה.

ייתכן שהגברת החליטה לפנות לבית המשפט מאחר שבאמת האמינה כי לא כך היה. השאלה מדוע התמידה בטענתה זו גם לאחר שראתה את הסרטון?

הגברת עלתה על דוכן העדים וטענה לחפותה.
"אני בטוחה לגמרי כי נכנסתי לצומת כאשר האור הירוק הבהב", אמרה בנחרצות.

בתום עדותה פנה השופט לתובע המשטרתי ושאל האם לתביעה יש עדים. "אני מזמין למתן עדות את השוטר שכתב את הדוח", אמר התובע והצביע לעברי.

הוכחה חותכת

לאחר שנשבעתי לומר אמת ורק את האמת, פניתי לשופט ואמרתי לו שברשותי סרטון וידאו שהנציח את האירוע. השופט נראה די מופתע והזמין אותי לגשת אליו כדי לצפות בסרט.

הוא הפגין שליטה ברזי אפליקציית הווידיאו והריץ את הסרטון קדימה ואחורה. הוא עצר בנקודה שבה מתחלף האור לאדום. התמונה המוקפאת מעידה בעליל כי בשלב זה כלי הרכב של הגברת עדיין נמצא לפני קו העצירה.

השופט הריץ באיטיות את הסרטון קדימה. הרכב נראה כשהוא מתקדם ונכנס לצומת כאשר האור האדום דולק במלואו. השופט הרים את עיניו מהמסך והזמין את הגברת לגשת לדוכן שלו. הוא הריץ את הסרט באטיות, שלב אחר שלב, והראה לגברת את העובדות.

התעקשות לא מובנת

כולנו הופתענו כאשר הגברת המשיכה לעמוד על שלה.
"אבל במציאות אני נכנסתי לצומת באור ירוק מהבהב", אמרה.
כאן הכריז השופט על הפסקה.

"אני מייעץ לגבירתי לעבור במהלך ההפסקה על הסרטון ולשקול מחדש את דבריה", אמר, וממני ביקש לסייע לה.

השופט יצא ואני הצגתי לגברת את הסרט. עצרתי בשלב שבו מתחלף האור ברמזור מירוק לאדום והסברתי לה מה רואים.

"אבל הנה, עצרתי באדום" היא אומרת.
"לא את עצרת גברתי, הסרט עצר", הסברתי לה.

ההפסקה הסתיימה והשופט חזר לדוכן, פנה לגברת ושאל האם היא עדיין עומדת על דעתה כי לא בצעה את העבירה.

לתדהמת כל הנוכחים, היא חזרה ואמרה שעברה כאשר הירוק הבהב.
"גם בסרט רואים שעצרתי כשהיה אדום." היא מסבירה לשופט.

שופט סבלני

השופט, סבלני להפליא. גברתי, אם תמשיכי לדבוק בדברייך, אאלץ לגזור עונש שלא יהיה מוגבל לאמור בסעיף האישום". הוא יותר מרומז לגברת כי כדאי לה, לאור הנסיבות, להודות בביצוע העבירה.

לוקחות דקות ארוכות וסבלנות אין קץ מצד השופט עד שהגברת מתרצה ומודה בעבירה.
השופט מחליט בנסיבות אלה להשית על הגברת את הקנס המקורי ואפילו מסכים לפרוש את התשלומים, מאחר שהגברת הינה פנסיונרית ואין המעות מצויות בכיסה בשפע.

במקרה ובנסיבות האלה, הערכתי את מידת הרחמים שבה נקט השופט.

שאפו לשוטרים!

"שאפו לשוטרים", אמר השופט כאשר סיים את הדיון בתיק הזה. הוא ציין את היעילות של התביעה בהבאת הסרטון שהצליח להבהיר היטב את העובדות והקל מאד על הכרעת הדין.

עד עצם היום הזה אני תוהה:
מדוע לקח לגברת כל כך הרבה זמן להבין שהיא טעתה? והאם למישהו עדיין יש ספק בתועלת שיש לתיעוד מצולם של עבירות תנועה?