"אחי צדוק ז"ל יצא משכונת עין הים ואליה הושבה גופתו"
אלי דבי, פעיל חברתי בעיר חיפה, מוכר כמי שמקדם הכרה באחים שכולים, מייסד ארגון "לנצח אחי" לאחים שכולים וכיום יו"ר ועדת שיקום בארגון 'יד לבנים' שגדל בשכונת עין הים, מתייחס להחלטת ועדת השמות על נושא ואדי אל ג'מאל ומרוצה מאוד מהחלטת הוועדה.
אמש, כזכור, (ב' 13/12/21) פרסמנו בחי פה כי ועדת השמות העירונית החליטה כי לא תמליץ על הוספת את השם הערבי 'ואדי אלג'מאל' לשמה של שכונת עין הים בחיפה.
'שכונה יהודית ערבית – עין הים'
אלי דבי מגיב על ההחלטה ומספר לחי פה:
"הגעתי לעין הים בשנת 1968 לרחוב יאיר שטרן, על שמו של מפקד הלחי אברהם שטרן, שכילד נכחתי בהכרזת הרחוב, ושם נאמר: "כאן יקום רחוב יאיר אברהם שטרן כרחוב יהודי בשכונה יהודית-ערבית עין הים", הוא אומר, "לא נאמר ב-'ואדי אלג'מאל'".
"אחי צדוק ז"ל יצא מעין הים"
"אחי צדוק ז"ל יצא משכונת עין הים ב-1978 עם מדי צה"ל לרמת הגולן ושם נהרג. גופתו הוחזרה לעין הים, לא לוואדי אלג'מאל". הוא אומר.
"חיינו יחד, לא ידעתי מיהו ערבי ומי יהודי"
דבי ממשיך: "אני כילד גדלתי בבניין עם ערבים ויהודים, דלת מול דלת היו פתוחות לרווחה, ומעולם לא ידעתי מי ערבי ומי יהודי, חיינו אחד עם השני, היינו יחד במועדון הנוער השכונתי, התנדבנו יחד למשא"ז ובטח למדנו בביה"ס עין הים".
"שכונה יהודית ישראלית מעורבת"
"אז שגב' פ'דואה לא תלמד אותי צביון של דו-קיום. הוא אומר. "בעין הים ישנה ישיבת 'אור החיים' של הרב פרי, ישיבה של כ-100 תלמידי ישיבה, והרב פרי מעניק תורה וחינוך לתושבי השכונה.
שלט הישיבה ע"ש אחי צדוק ז"ל בשכונה יהודית ישראלית מעורבת – עין הים, לא ואדי אל ג'מאל. ניסיונות להוסיף את ואדי אלג'מאל היו מספר פעמים ותמיד נדחו".
גם התושבים הערבים מעוניינים בצביון המשותף
"גם תושבי עין הים הערבים מעוניינים בצביון המשותף, ערבי-יהודי, למרות העצומה שנחתמה ע"י קומץ תושבים. עין הים היתה ותישאר עין הים, גם אם הכינוי בלשון הערבית הוא ואדי אל ג'מאל.
ואם ממש מדגדג לפ'דואה להביא הישג לפרובוקציה, מוסיף דבי, "היא יכולה להציב לוח עץ בכניסה לשכונה ולכתוב את היסטוריית ואדי אלג'אמל".
"אחי צדוק ז"ל נח על משכבו וגאה מלמעלה על החלטת הוועדה", מסכם דבי.
לפיכך יש לחשוב על שם עברי לואדי ניסנס ולואדי סאליב וגם לשכונת חליסה ואם כבר בואו נעברת גם כבביר.
כמה אלי צודק וכמה פדואה מביאה שנאה והתבסה לשכונה שחיה כשבעים שנים בדו קיום מופתי .חזרי פדואה לעיר מולדתך,תסיסי שם תושבים
זה מה שקורה לעם שמכחיש את מקןרותיו ומנסה לחכות עמים אחרים(אירופאים)- אחרים משטלתים עליו. איזה בושה בארצינו, זו לא ארץ מעורבת, זו ארץ היהודים שנפלשה ונכבשה. חזרנו ואנחנו גאים בתורה, פאות, ציצית.
היינו בגלות והארץ נכבשה כל פעם מחדש . העותומנים, הבריטים . כל הערבים נכנסו לארץ בתקופות האלה . בכל עבודה בבניה ובחקלאות. אבל הם באו מארצות ערב שכנינו לעבוד כאן . לכן מי אמר שהארץ שלהם.
.
כל הכבוד לאלי דבי .