אחרי 20 שנה מנהל בית הספר עין הים, ברוך יעקובי, מסיים את תפקידו
יעקובי הפך את בית הספר לאחד מבתי הספר המובילים בחיפה. תחת ניהולו הפך המוסד למה שמכונה "בית ספר משחקי", כאשר השיעורים בשלל המקצועות הנלמדים בו מועברים באמצעות משחק. המורים למדו לנצל לטובת העברת החומר במשאב נוסף הזמין להם בשל מיקומו של בית הספר – שפת הים הסמוכה.
יעקובי הגיע לעין הים לפני 20 שנה, כאמור. טרם הגעתו היו בבית הספר היסודי כ-150 תלמידים בלבד. היום 20 שנה לאחר מכן יש בבית הספר כ-330 תלמידים והוא נחשב אטרקטיבי ומבוקש מאוד. בית הספר הוא על אזורי כשתלמידים מכל רחבי העיר יכולים להגיע וללמוד בו. בנוסף, בשטח בית הספר ישנו גם גן חובה שפועל יחד עם כיתות א' בחלק מהזמן. הדבר מסייע לקליטת ילדי הגן ביתר קלות ובטבעיות במסגרת הבית ספרית.
ללמוד מתוך משחק והנאה
לתפיסתו של יעקובי, הדרך הטובה והנכונה ביותר ללמד היא באמצעות משחק. אמונתו היא כי בכל מקצועות הלימוד אפשר לגרום לילדים ללמוד מתוך רצון והנאה על ידי שילוב של משחקים משחקים. בדרכו זו הצליח לסחוף אתו את כל צוות המורים. במהלך השנים, גם כשהצטרפו מורים חדשים לצוות, הצליח יעקובי להלהיב אותם ולשלבם בהצלחה באג'נדה הבית ספרית הייחודית.
נעליים גדולות
עד לאחרונה לא ידעו הורי התלמידים כי יעקובי עומד לסיים את עבודתו בביה"ס בסוף שנת הלימודים הנוכחית. בימים האחרונים הודיע על כך שהוא יוצא לדרך חדשה, וכל מי שעודכן הגיב בצער ובפליאה. יעקובי מזוהה מאוד עם בית הספר, לאורך השנים פורסמו כתבות רבות המהללות את פועלו, הן בכלי התקשורת המקומיים והן בארציים, כולן העידו על ההצלחה המרשימה של בית הספר, כשבמקביל ההורים והתלמידים מביעים שביעות רצון ניכרת לאורך כל הדרך. במהלך השנים הועלו בבית הספר הצגות והתקיימו פעילויות מגוונות וייחודיות מעבר לתוכנית הלימודים. ללא ספק, מי שיבוא אחרי יעקובי הבא יצטרך למלא נעליים גדולות מאוד.
לשמור על ההצלחה
מנהל בית ספר הוא דמות מאוד משמעותית בכל בית ספר באשר הוא, על אחת כמה וכמה בבית ספר ייחודי שכזה, שמתנהל תחת תפיסת עולם משלו. תחת הגישה של יעקובי עמל צוות המורים והשקיע רבות במערכי שיעור שיעוררו עניין ורצון ללמוד בקרב התלמידים, אפשר בהחלט להגיד שהדבר הצליח ובגדול. עכשיו נשאר לראות האם המנהל או המנהלת שיבואו אחריו, יצליחו לשמור על הייחוד וההצלחה של בית הספר.
יו"ר ועד ההורים בבית הספר אילן פרקש, אמר כי הוא מאחל ליעקובי הרבה הצלחה בהמשך הדרך: "אני מלווה את יעקובי כבר שנים. אשתי ואני למדנו כילדים בבית הספר וכל הילדים שלנו למדו כאן. ראיתי את יעקובי מרים את בית הספר והופך אותו להצלחה שהוא היום. לאורך השנים הייתי בוועד ההורים ועשינו דברים נהדרים ביחד. באמת לא היו חיכוכים אף פעם והכול תמיד נפתר וטופל ברוח טובה בשביל הילדים והצוות. אנחנו כהורים היינו מאוד מאוד מרוצים ואני באופן אישי הופתעתי מאוד מכך שיעקובי עוזב. התרומה שלו לבית הספר היא עצומה, ואין לי שום ספק שהוא גם יצליח מאוד בכל דבר שהוא יעשה בהמשך".
לא יכול להיות
זה תמונתו של בני דוד יעקובי יליד 1970
אני למדתי בבית הספר לפני 20 שנים בערך , קצת אחרי שברוך נכנס לתפקיד המנהל, הגעתי מבית ספר אחר בחיפה עם עוד הרבה תלמידים לאחר שבית הספר שלמדנו בו נסגר – הגענו לעין הים עוד בתקופה שבית הספר לא כזה הצליח וחשבו לסגור אותו אם המצב לא יישתפר וזה לפני שהגיע ברוך – אז בית הספר הפך להיות "ניסויי" ללמידה חברתית / משחקית .
מבחינתי ברוך היה מנהל שאין דברים כאלה – הוא אהב את התלמידים / היה מסתובב בהפסקות שלנו , מדבר וצוחק איתנו , מתעניין ותמיד היה חברותי – מעולם לא ראיתי אותו עצבני ושתבינו שעברו 20 שנים ואני עדיין זוכרת אותו כבנאדם חיובי , גם שאני כמעט בת 30 ?.
בהצלחה בהמשך 🙂
ברוך מנהל הכי טוב שיש חבל שהוא הולך
אוכלוסיה חלשה, הרכב חלש, מנהל חלש
בית ספר טוב, כל המורות שמות את הילדים שלהם שם.
תסתכלו, אף מורה לא שמה את הילדים שלה שם.
הן יודעות הכי טוב
או שלא שמתן לב למילה ממה שכתבתן או שפשוט עניתן אחת לשניה,
כך או כך – מה?
לא האיש ולא המקום
בלון פורח שהתפוצץ
מקבץ גדול של ילדים עם בעיות התנהגות .
כאשר הבנו מה קורה, הוצאנו את 3 ילדינו בחזרה לבית ספר במרכז הכרמל.
לשלוש הבנות היה צריך לקחת שיעורים פרטיים בכל מקצועות היסוד.
הבנו שהן שיחקו, ועשו כיף
אבל הרמה הלימודית הייתה נמוכה מאד.
לקח שנה של מורים פרטיים כדי לסגור את הפער מבית הספר על הכרמל.
מקום לא טוב. הרבה אלימות, תוך העלמת עין של ההנהלה.
ילדים שיוצאים משם עם תת הישגים ביחס לתלמידים שלומדים בבתי ספר אחרים.
הישגים לימודיים נמוכים מאד. לא מאפשר לתלמידים להשתלב בחטיבה ותיכון שיש בהם מגמות של מצויינות.
מקום לא טוב.
לא אשלח לשם יותר את ילדי.
ברוך אדם ומחנך משכמו ומעלה. בית הספר עין הים הוא יחיד ומיוחד בזכותו ובזכות תפיסתו . ברוך היה המחנך של בני בעבר והשנה נסגר מעגל- נכדתי לומדת שם בהנאה רבה ומסיימת כיתה א.
אין לי ספק שברוך יעשה חייל גם בהמשך דרכו.
הרבה אלימות. בבית הספר. והוא יושב בחדר שלו ןמשחק.
צריך בטן גדולה מאד להכיל אותו.
וואו… אוטוטווווו הולך.
אני עזבתי את בית ספר כשהבנתי שאני 20% מלמדת וכל שאר הזמן (מעבר לשיעורים) עסוקה בטופסולוגיה, טלפונים, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, שמירה ושאר דברים שאין לי הסמכה אליהם.
הדרישות שלו מהמורים היו כבר מעבר לכל מה שיכלתי להכיל
רצית סוס יצא ג'מאל…
טוב שהולך. מקום ממש לא טוב. מושך נמוך ולמטה, תוך סיפור מתקתק להורים. ילדים שעוברים לבית ספר אחר מגלים שצריך לקחת מורים פרטיים בכל המקצועות. משחקים ולא לומדים.
קצת פרטים לגבי השיטת? אם האדם כל כך הרבה יותר חשוב מ-הרעיון שלו אזי ךבית הספר לא נוטר אלא לבנות לו פסל בחצר ולקוות שהורים של התלמידים הבאים יתרשמו ממנו.
״איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש״ הזה…
כל הכבוד לך ברוך ובהצלחה בהמשך העשייה. צהריים טובים
ברוך, כשמו כן הוא.
כל מי שבמחיצתו -מבורך,
מביא ברכה על כולם.
אשריי שזכיתי להכירו.
אשריי שהיה עמיתי לצוות מנהלי חיפה.
יוצא לדרך חדשה? אין ספק כי יעשה חייל!!!
יקל למצוא מנהל חדש באם יקראו לבית הספר "ואדי ג'מאל"…
שם השכונה לא ואדי גמאל. הואדי מעל השכונה נקרא כך, הגבעה הזכירה דבשת. וגם נקרא ואדי סטלה מאריס וואדי הכרמליטים.
בשכונה בעבר היו כ-15 בתים בלבד, שבכלל שויכו לתל א'סמכ (שקמונה), לא היה כביש מפריד.
כמה עוד אפשר לשבש את ההיסטוריה תגידו לנו, הכל בשם אידיאולוגיה לאומנית מופרכת של עם מומצא שלקח את השם הרומי השקרי שניתן לערים ולארץ ישראל. מה אתם חושבים שאם תחזרו על שקר שוב ושוב זה יתקבע? לא יתקבע.
ברוך הוא מסוג מנהלי בית ספר שהלוואי וניתן היה לשבט מנהלים נוספים בדמותו.
כל הכבוד ובהצלחה בהמשך העשייה ⚘️