פרסום בחי פה

תגובות אחרונות

פרסום בחי פה

עוד כותרות בחי פֹּה

להקת לווייתנים בחיפה ◄ צפו

(חי פה) - ביום שבת, 20/4/24, יצא ליאור אלפסי,...

בחול המועד פסח יוצאים למוזיאונים בחיפה בחינם

בחול המועד פסח כל עם ישראל יוצא לטייל: בפעם...

אולגה בסוב זכתה במדלית ארד באולימפיאדה האירופאית – גאווה לחיפה

הישג יוצא דופן לנבחרת הישראלית באולימפיאדה האירופאית לבנות במתמטיקה מדינת...

שכנה • סיפור קצר מאת אילן סגל

טוב שכנה טובה ממרגרינה טובה. בין הדברים בהם בורך האדם...

מה קרה לבתי הקולנוע הישנים של חיפה? ○ פרק 1

הקדמה

בשבועות הבאים נפרסם כאן סדרת כתבות בנושא בתי הקולנוע של חיפה, שפעלו שנפתחו עד שנות ה-60. את החומרים לכתבות ליקטתי מעט מידע אישי, אך בעיקר ממקורות נוספים שמצאתי. תודה מיוחדת לדוד שליט וענבר דרור לקס ולמוזיאון העיר חיפה, שקטלוג התערוכה שהוציאו למוזיאון העיר ב-2011, הוא אחד המקורות הללו. תודה גם לרבים אחרים שלמדתי לא מעט גם מן החומרים שכתבו ופרסמו, כמו בועז רפאלי, שרון רז, פיני שפטר, עדי פיירברגר, שירלי חובב ואחרים.
קבוצת הכתבות הראשונה (שכתבה זאת פותחת אותה) תהיה מבוא בו נעסוק באופן כללי בהיסטוריה של בתי הקולנוע בחיפה. נסקור את שנות הפריחה הגדולה ואת סיבותיה, את מאפייני חווית הקולנוע החיפאית, ואת תהליך הדעיכה וסיבותיו.

בקבוצת הכתבות השנייה, ננסה להביא את סיפורי בתי הקולנוע שהיו, אחד לאחד (עד כמה שנצליח לאסוף את המידע, גם בעזרתכם, הקוראים). האדריכל ד"ר דוד בראון, שאת איוריו המרהיבים כולנו מכירים, נרתם לאייר גם את מה שניתן לשחזר מבתי הקולנוע הללו, ולכפר במשהו על המחסור בחומרים ויזואלים במקרים רבים.

בהמשך, נספר גם את סיפורן של כמה ממשפחות הקולנוע הבולטות של חיפה, ניגע גם בצדדים הטכניים של הקרנת הסרטים, ולסיום, נביא מספר כתבות בהן ננסה, בעזרת אנשי מקצוע, להבין האם יש היום היתכנות לבתי קולנוע שכונתיים, ולבחון רעיונות מה ניתן לעשות עם בתי הקולנוע הנטושים, שהיום הם פילים לבנים שפזורים ברחבי העיר.

מתחילים…

מבוא – בתי הקולנוע של חיפה

הצפייה בסרטים הייתה, מאז ומעולם, מבילויי הפנאי האהובים בישראל. הראינוע, והקולנוע שבא אחריו, היו מהחידושים הגדולים של תרבות ההמונים במאה העשרים, והם מילאו תפקיד משמעותי בהווי החיים בארץ בכלל, ובחיפה בפרט.

הראינוע

ההיסטוריה של הקולנוע בחיפה התחילה כבר ב- 1919, כאשר זכתה לראינוע הראשון שלה, "קוליזאום", שהקרין סרטים אילמים. את הסרטים ליוותה פסנתרנית, שניגנה על פסנתר. בפסנתר היו חסרים מספר קלידים, והדינמו טרטר נוראות בחצר, אך כל זה לא גרע מעוצמת החוויה והחידוש.

הראינוע נפתח בשיפולי ואדי ניסנאס, ברחוב אלנבי 26 של היום. עד לא מזמן עוד ניתן היה לזהות את חזית הבניין, שכניסתו עוצבה בצורת סרט צלולויד, אך היום מתחבאת חזיתו של המבנה ההיסטורי מאחורי חזית חדשה של אולם שמחות. מי שיבחן מקרוב את החזית החדשה, יוכל להבחין מאחוריה, פה ושם, בחזית האבן שהוסתרה מאחור.

בית הקולנוע הראשון בחיפה – אתר ראינוע "קוליזאום" - 2022 • בתי הקולנוע הישנים של חיפה (צילום: יורם כץ)
בית הקולנוע הראשון בחיפה – אתר ראינוע "קוליזאום" – 2022 • בתי הקולנוע הישנים של חיפה (צילום: יורם כץ)

שותפות יהודית-ערבית-יוונית

בהמשך נוספו שני בתי ראינוע נוספים, "עדן" ו"כרמל", שניהם בדרך יפו (חיפה של אותם ימים, השתרעה כולה בגבולות העיר התחתית של היום).

לאחר שנסגר "קוליזאום" (1925), גייס יעקב דוידון, דמות חיפאית צבעונית – פועל, שחקן, משורר, סופר ואף יזם, את טאנוס אג'ייל, ערבי חיפאי והבעלים של מרכז אירועים בשם "הגן המשמח" (תרגום צולע לשם הערבי – انشراح), בפינת הרחובות יפו והבנקים של היום. השניים חברו לסוכן סרטים יווני, שהתגורר בחיפה, בשם סוקרט טוקטלידס, ויחד הקימו ראינוע חדש בבעלות משותפת. השותפות המבטיחה לא האריכה ימים, והתפרקה בעקבות מאורעות 1929, שגבו מן האוכלוסיה היהודית של חיפה 7 הרוגים ו-61 פצועים.

הדור הראשון של בתי הקולנוע

בראשית שנות השלושים של המאה העשרים, הגיע לחיפה הסרט המדבר – הקולנוע.
הסנוניות הראשונות היו קולנוע "עין דור" (1930), ברחוב עין דור 9, ו"אמפי" (שיצא לדרך כאמפיתיטרון פתוח ב-1927, והחל להקרין סרטים ב- 1931), ברחוב החלוץ. לשני בתי הקולנוע הללו אין כיום זכר.

קולנוע "עין דור", שמוקם בקירבת ואדי ניסנאס, הקרין גם סרטים ערביים, ומשך אליו צופים ערביים, שהתעלמו מקריאות מנהיגיהם באותה תקופה להחרים עסקים יהודיים.

ב-1935 הצטרפו גם "אורה", ברחוב הרצל של היום, ו"ארמון" ברחוב הנביאים של היום (שנקרא אז רחוב אנאפורטה). ב 1943, הצטרף לחבורת בתי הקולנוע של חיפה אולם "מוריה" הקטן, ששימש גם לפני כן מעין "בית עם" של ועד הר הכרמל, והתחיל להקרין סרטים.

"אמפי", "אורה" ו"ארמון" היו אולמות ענק, שהכילו יותר מ-1,000 מקומות כל אחד, והגדול שבהם, "ארמון", הכיל 1,800 מקומות.

אולם קולנוע "אורה" 1935 (צילום: יצחק קלטר. באדיבות יעל וירון גרנות - אדריכלים)
אולם קולנוע "אורה" 1935 (צילום: יצחק קלטר. באדיבות יעל וירון גרנות – אדריכלים)

בתי הקולנוע היו מתחילתם פופולריים למדי ומקום להתכנסות של קהל רב. מטבע הדברים, ניסו גורמים שונים לרתום את הפופולריות הזאת לצורך קבלת תרומות מן הציבור. כך, למשל, ניסתה מגבית "כופר הישוב" (מגבית לצורכי ביטחון היישוב, שפעלה משנת 1938 ועד קום המדינה), לגייס כספים באמצעות "תו שעשועים" – בול בערך מסוים שפדיונו נתרם לקרן "כופר היישוב". לצורך גביית התרומה, ביקשה הנהלת "כופר היישוב" את שיתוף הפעולה של בתי הקולנוע.

כרטיס קולנוע עם "תו שעשועים" (נחלת הכלל - Wikimedia Commons - תרומת יובל פרייבך)
כרטיס קולנוע עם "תו שעשועים" (נחלת הכלל – Wikimedia Commons – תרומת יובל פרייבך)

קול קורא לתושבי חיפה להחרים את בתי הקולנוע שאינם מסכימים לשתף פעולה עם "תו-השעשועים"

בהקשר זה, מעניין המסמך הבא, שהוא קול קורא לתושבי חיפה להחרים את בתי הקולנוע שאינם מסכימים לשתף פעולה עם "תו-השעשועים". לא ברור למי מארבעת בתי הקולנוע הפעילים מכוון הכרוז, אך לא סביר שאורה ואמפי, בבעלות מפ"ח, ניסו להתחמק מן החובה הזאת.

קול קורא להחרמת בתי קולנוע (באדיבות ארכיון בית הספר הריאלי העברי בחיפה)
קול קורא להחרמת בתי קולנוע (באדיבות ארכיון בית הספר הריאלי העברי בחיפה)

הדור השני של בתי הקולנוע

הדור השני של בתי הקולנוע בחיפה נולד בשנות ה-40 המאוחרות, והתפוצצות הגדולה של צריכת הקולנוע הגיעה בתחילת שנות ה-50, כאשר ישראל הייתה לשיאנית העולם בצריכת סרטים לנפש, וחיפה, קשה להאמין, הייתה לבירת צריכת הקולנוע העולמית. ב-1954, היו בארץ קרוב ל-200 בתי קולנוע, מהם יותר מ-20 בחיפה.

לפי נתונים רשמיים של ארגון אונסק"ו, ב-1954, ביקר כל חיפאי בקולנוע כ-30 פעמים בשנה בממוצע, לעומת 24 ביקורים בתל אביב ו־18 בירושלים, ועיתון דבר הודיע לקוראיו בהתרגשות ש"ישראל עומדת במקום הראשון בעולם לפי אחוזי הביקורים בקולנוע, וחיפה עומדת במקום הראשון בישראל".

רוב בתי הקולנוע הקרינו שלוש הצגות ביום – הצגה יומית ב-16:00, והצגות ערב ב 19:00 וב-21:00. בתחילה, נפתחו הקופות רק בשעות אחר הצהריים, והביקוש הגדול לכרטיסים גרם ללחץ על הקופות, שהגיע לכדי חסימות תנועה וסיכון הציבור. המצב היה חמור עד כדי כך, שבסוף 1954, נאלצו בתי הקולנוע לפתוח את קופותיהם כבר בשעות הבוקר, תחת איום של ראש העיר אבא חושי בשלילת רישיונותיהם.

מספר בתי קולנוע בהדר – "אוריון", "מירון", "גלאור" ו"דומינו", פעלו באופן שונה:
בתי קולנוע קטנים אלו לא יכלו להתמודד עם בתי הקולנוע הגדולים וה"מכובדים" יותר ("ארמון", "אורה", "עצמון", "אמפי", ובהמשך גם "רון" ו"תמר"), על תכנים, שכן ה"גדולים" עבדו עם המפיצים הגדולים, וקיבלו את הסרטים החדשים ביותר ואת שוברי הקופות.

הפיתרון שמצאו הקטנים הוא הצגות יומיות בכל שעתיים משעה 10:00 ועד 16:00 (בנוסף להצגות הערב בשעות 19:00 ו 21:00). בבתי הקולנוע הללו אפשר היה, בכרטיס אחד, לראות שני סרטים ואף יותר ברצף. למעשה, אפשר היה להעביר שם יום שלם מ 10:00 ועד 18:00 בערב בצפייה רצופה, וכילדים, היינו עושים זאת מדי פעם בימי החופש הגדול, וחוזרים עם כאב ראש הבייתה.

הסרטים שהוצגו בבתי הקולנוע הללו פנו אל הקהל הצעיר. היו אלה בדרך כלל סרטי פעולה, מערבונים סוג ב' (סוג א' הלך ל"גדולים"), סרטים "גדולים" בהקרנות חוזרות וקומדיות, אך עם הזמן, בשלבי הדעיכה של בתי הקולנוע, כאשר אלה התקשו מאוד להתחרות בטלוויזיה, פנו חלק מבתי הקולנוע הללו להקרנת סרטי סקס, שה"גדולים" לא נגעו בהם, ושבהם היה להם עדיין יתרון על המתחרה החדשה.
בשנות השיא, פעלו בחיפה יותר מ-25 בתי קולנוע, רובם בהדר הכרמל.

קולנוע "ארמון" – 1946 (Matson Collection - Library of Congress - נחלת הכלל)
קולנוע "ארמון" – 1946 (Matson Collection – Library of Congress – נחלת הכלל)

הקולנוע היה מקום הבילוי העיקרי בעיר

בימים של טרום-טלוויזיה, היה הקולנוע מקום הבילוי העיקרי בעיר, ותמורת סכום שווה לכל נפש, אפשר היה להיעלם למשך כשעתיים, לברוח מטרדות העולם הזה ולהמריא לעולמות מופלאים. בהפסקה ניתן היה להתענג על ממתק, קרחון או שלגון מידי ילדים שסחבו ארגז שהיה גדול עליהם בכמה מידות, שצעקו "ארטיק-קרטיב".

סביב בתי הקולנוע הגדולים, בעיקר בהדר, התפתחו מוקדי בילוי עם דוכני פלאפל, מסעדות ובתי קפה, וצעירים על "ברזלים" בשולי מדרכות ("קומנדו ארמון"). אוטובוסים ומוניות הובילו נוסעים אל מקומות הבילוי הללו, והעיר נראתה חיה הרבה יותר מאשר היום.

"קומנדו ארמון" – 1965 (מתוך אוסף טוני אשקר, חיפה)
"קומנדו ארמון" – 1965 (מתוך אוסף טוני אשקר, חיפה)

תחילתה של הדעיכה של בתי הקולנוע השכונתיים

בתחילת שנות השבעים, החל תהליך הדעיכה של בתי הקולנוע השכונתיים, שנעמוד עליו בהמשך, ובתי הקולנוע הללו, מרכזי הבילוי של פעם, ננטשו אט אט. חלק מן המבנים הללו היה בעל ערך אדריכלי, חלקם הכילו ציורי קיר ויצירות אומנות, ולכולם היה מקום בהיסטוריה של העיר, אבל אף אחד מהם לא סומן כמבנה מיועד לשימור.

חלק מן המבנים הפכו לפילים לבנים ולמצבות שחוקות ונטושות שאיש אינו פוקד עוד. אחרים נהרסו ונעלמו מן העין, ולא ברור אילו משני הגורלות הללו היטיב איתם יותר.

יחד עם רבים מהמאפיינים של העולם המודרני, הפך הקולנוע מחוויה חברתית למוצר צריכה. בתי הקולנוע הפכו לסופרמרקטים ענקיים ומרובי מסכים, המבוססים על מודל עסקי שונה, וממוקמים בדרך כלל במרכזי קניות גדולים, שבעצמם מסמלים מהפכה בדפוסי הקנייה והבילוי.

בתהליך הזה איבד הקולנוע את מעמדו כמוסד קהילתי-חברתי. ממרכיב מרכזי של המרחב העירוני, הפכו בתי הקולנוע למתחמים בשולי העיר, אליהם מגיעים בדרך כלל ברכב פרטי. גם האולמות הקטנים ומתחמי ה-VIP ניטרלו את חווית הצפייה הקהילתית והפכו את חווית הקולנוע לאינדיבידואלית יותר. הנסיגה של בתי הקולנוע למתחמים סגורים ופרטיים, פגעה מצידה מאוד במרכזי העיר הוותיקים ובחוויית החיים בהם.

כיום, לא נותר בשכונת הדר הכרמל ולו קולנוע פעיל אחד, ולמעשה, מכל בתי הקולנוע השכונתיים שפעלו בחיפה בשנות ה-50 וה-60, נותר, בבדידות מזהירה, רק קולנוע "עממי" בנוה שאנן, שהצליח, איכשהו, להתאים את עצמו לזמנים, עם שני אולמות הקרנה, ותוך שהוא משכיל לייצר לעצמו ארומה מיוחדת של "סינמה פרדיסו" מקומי, ולמתג את עצמו כבית של סרטי איכות וכ"סינמה קפה" – מקום מפגש ומרכז בילוי שכונתי וקהילתי.

ניתן רק לקוות שהקהל החיפאי ידאג לשמור עליו, ולכבד אותו בנוכחותו.

בית הקולנוע היחיד ששרד - סינמה קפה "עממי" – 2022 (צילם: יורם כץ)
בית הקולנוע היחיד ששרד – סינמה קפה "עממי" – 2022 (צילם: יורם כץ)

התיעוד

אחת הבעיות המקשות על סיקור ההיסטוריה של בתי הקולנוע החיפאים, הוא מחסור בתיעוד.
בשנת 2011, הוצגה במוזיאון העיר חיפה תערוכה בשם "אולמות מופלאים". את התערוכה הפיקה האוצרת עינבר דרור לקס, בעזרתו של חוקר הקולנוע דוד שליט, שהוסיף גם טקסטים מרתקים.

התערוכה סיפרה את סיפורם של בתי הקולנוע בחיפה, והיא בין המקורות ששימשו אותי בהכנת סדרת הכתבות הזאת. את קטלוג התערוכה ההיא ניתן עדיין לראות ולרכוש במוזיאון העיר חיפה.
אבל אפילו התערוכה החשובה הזאת התקשתה להביא חומרים, ובפרט צילומים של בתי הקולנוע בתקופת הזוהר שלהם. מתוך כ-25 בתי הקולנוע שפעלו בחיפה, הוצגו צילומים של שבעה בלבד: "אורה", "ארמון", "אמפי" ("אמפיתיאטרון" בשמו המלא), "אוריון", "מאי", "מירון" ו"עממי", ועבור רובם של אלה, מדובר בצילומים בודדים, שלא תמיד העבירו את רוח המקום. התערוכה ניסתה לפצות על כך בחומרים נוספים, כמו תכניות בנייה, אבל המחסור בתצלומים ובחומרים הוא אמיתי.

שלא כמו היום, באותם ימים מצלמה הייתה מוצר מותרות. גם סרטי צילום, וגם פיתוח והדפסה של תמונות עלה ממון רב, והתוצאה הייתה שאנשים צילמו פחות. מי שצילם, היו בעיקר הצלמים המקצועיים (זולטן קלוגר ואחרים בשנות ה-30, ואחריהם, "פוטו ברנר", "פוטו אלכסנדר", "פוטו דמות" ודומיהם).

אנחנו מקווים שנוכל להשלים את הפער הזה,או לפחות לצמצם אותו, אבל זה תלוי מאוד בעזרתכם.

בהמשך, נרצה לסקור את כל בתי הקולנוע שפעלו בחיפה עד שנות ה-70. סרקנו בארכיונים וברשתות אך עדיין חסרים לנו חומרים.
בתי הקולנוע שהתיעוד (תמונות מתקופת הזוהר וחומר כתוב) שקיים עליהם הוא זניח עד לא קיים:
"אורלי", "גלאור", "דומינו", "זיו", "חיפה", "חן", "מאיון", "מקסים", "נוף", "פאר", "רון", "שביט", "תכלת", "תמר".

בקשותינו מכם, הקוראים:

  1. אם מישהו מכם מחזיק בחומרים (צילומים מאלבום אישי או סתם סיפורים) על בתי הקולנוע הללו (וגם על אחרים), או שאתם מכירים מישהו כזה (משפחות של הבעלים או של צלמים, למשל) – אנא יידעו אותנו, כדי שנוכל להשתמש בתמונה. לכן, נרצה גם לדעת מי צילם אותה, ומי מחזיק בזכויות היוצרים שלה, כדי לתת לו קרדיט.
  2. קולנוע "מאי" – יעקב דוידון, ממקימי הקולנוע, ואישיות מרתקת בפני עצמה, ראוי לכתבה נפרדת שתסקור את פעלו. אם מישהו מצאצאיו קורא שורות אלה, נשמח אם ייצור איתנו קשר בהקדם.
  3. קולנוע "כרמל גנים" – אם מישהו ממשפחת אוביץ', שהקימה את הקולנוע, קורא שורות אלה, נשמח אם ייצור איתנו קשר בהקדם.
  4. קולנוע "מוריה" – אנחנו מעונינים ליצור קשר עם האנשים הבאים, שידוע לנו שמחזיקים בחומרים שנרצה להשתמש בהם. אבי נשרי, עוז אבישי, ליאור הודסמן – אנא צרו קשר.
    כתבו לנו בתגובות למטה, או במייל: [email protected]

    מדובר בשירות חשוב לעיר ולקהילה. הזמן עובר, וייתכן שלא תהיינה עוד הזדמנויות כאלה.
    בשבוע הבא יתפרסם פרק נוסף בסדרה ושמו: "הפריצה הגדולה של בתי הקולנוע בחיפה"
יורם כץ
יורם כץhttps://yoram-katz.com/
בוגר תעשיית ההיי-טק הישראלית, עיתונאי, סופר ובלוגר. קישור לאתר שלי ולרכישת הספרים יליד חיפה (1954), למד בביה"ס גאולה ובביה"ס הריאלי. בוגר פילוסופיה ופסיכולוגיה (האוניברסיטה העברית) והנדסת מחשבים (הטכניון). ספרים: • "Lethal Scripture" (אנגלית) – רומן מתח היסטורי • "ימים של גאולה" – סיפורי ילדות משכונת "גאולה"

כתבות קשורות לנושא זה

55 תגובות

  1. כתבה היסטורית ומרגשת וגם עצובה עבורי כילידת חיפה,וכבת לאמא שנולדה בעיר.והתרגשתי לקרא את קורות חייך,דומים לאלו של אחי ז"ל.נראה שלמדתם יחד בביס גאולה ובריאלי.אשמח לשתף בפרטי.כל טוב לך והמשך בדרכך.

  2. יורם שלום
    הייתי מעוניין לשוחח איתך על משהוא פרטי
    אתה יכול לחזור אלי למייל הפרטי שלי

    בתודה
    רפי כץ

  3. שלום רב האם אפשר להפנות אותימלמאצר 6 על בתי הקולנוע בליםה

  4. יורם שלום
    כתושב חיפה מאז ומתמיד ולעד…
    התגוררתי בשכונת עין הים.
    קולנוע נוף בקריית שפרינצק היה המקום
    שבו נערכו ההצגות והטקסים של בית הספר
    עין הים בו למדתי.כמו כן הוקרנו בו סרטים שונים בעיקר בימי העצמאות שאז הכניסה הייתה חופשית.
    חבל על המבנה שעומד במחציתו בשממונו.
    הכתבות שתך ראויות לציון.יישר כוח.
    איתן

  5. מה עם חורבת בית שולנוע היובל בקרית חיים המערבית .רחוב בוסל.מקום שומם ומכוער

  6. כל הכבוד ליורם כץ הסופר והחוקר, גם לאתר תאכיד התקשורת חיפה והסביבה, שסוף סוף מתחילים להבין מה הקהל רוצה ומעוניין, הביטו בכמות התגובות ותבינו, וגם באנר קטן בעמוד הבית של האתר לא יזיק לקידום הנושאים ההיסטוריים נוסטלגיים באתר, כי, כדאי שאתם שם למעלה בהנהלת התאגיד תבינו – – חדשות יש לנו מכל כיוון, כתבות עם נשמה הגורמות להתרגשות כמו זאת של כץ – אין!, וזה מה שאנו מבקשים!!!

  7. ההסטוריה האישית שלי מחוברת לבתי הקולנוע מיום הולדתי ועד גיל 25. אבי,הנריך (צבי ) פלזן,היה מקרין במשך עשרות שנים בבתי הקולנוע: גל-אור בשעות הבוקר ,עד 16 ובערב בקולנוע מוריה.
    כמו כן היה מכונאי מכונות קולנוע. תיקן שיפץ ובנה הרבה חדרי מכונות ומקרנות.
    בברכה חיים פלזן

  8. ההסטוריה של חיפה ובלי הקולנוע מאוד חשוב .
    מה שלא סופר בכתבה שבימי שישי בערב היו מופעים בבתי הקולנוע אורה אמפי ופאר , כמו כן בקולנוע תמר הגיעו הצגות ומחזות זמר של גיורא גודיק כמו הכנר על הגג ועוד הצגות אחרות כמו מופעים בחנוכה ועוד. אז כל לכותבי הכתבה ישר כוחכם

  9. כתבה מעניינת תודה. רציתי להזכיר שבתי הרולנוע שימשונכבתינענסת בתקופת החגים. מאי ארמון ועצמון היית מעוניין לשמוע על כך. בנוסף אם יש לכם פוסטרים עליך אודה אם תעלו אותם.
    בברכת חג שמח
    משה

  10. כחיפאי מבטן ולידה דור 4 בחיפה ,14 בארץ ,מאוד אהבתי את הרעיון שלכם לגבי בתי הקולנוע של חיפה ,בתור נער צעיר היינו הולכים המון לסרטים ( לא היה הרבה מה לעשות בחיפה ) אבל טוב שהיו את הקטנים בבוקר כש"הברזנו"מבית הספר ליום כייף בהדר שכלל שני סרטים פלאפל ,או במוצש בקולנוע רון, אמפי וארמון הגדולים ,שם צפינו בגדולי הסרטים של שנות ה70 ,וה80 . תודה על הכתבה המעניינת .

  11. קופאי בקולנוע אורה ומדי פעם באמפי היה ארצי וילהיים, בנותיו דינה (ילידת 1951) ואחותה לאה (מבוגרת יותר), לא בטוחה לגבי השמות, יכולות אולי למצוא תמונות נוספות, האבא היה גם צלם חובב ופיתח תמונות בביתו, אם הן במקרה קוראות את הכתבה – אני בטוחה שהן יכולות להוסיף מידע רב.

  12. כתבה מרגשת וחשובה! צריך לשמר את המבנים ולהפוך אותם למוזיאונים או לבינייני ציבור או לכל דבר אחר שיעצים את התיירות בחיפה. יש שם יצירות אומנות נדירות כמו הפסיפס החיצוני של קולנוע רון (כן זה אמיתי) של האומן עמנאל סלע. מדובר ביצירה נדירה שעדיין מחזיקה מעמד, אולם זקוקה לשימור. המון המון רעיונות וכתבה כזו לצד לחץ על מקבלי החלטות יובילו לשינוי. תודה!!

  13. כמי שגדל בעיר התחתית בסטנטון למי שמכיר זוכר
    או ואדי סאליב זוכר בוואדיי את קולנוע הדר שכולנו הינו מתמרקים בימי שישי אחה"צ ומגיעים לצפות בסרטים שנוצרו לימי שישי בהמשכים.
    תרגום בצד ממשיך והסרט הסתיים
    הסרטו ממשיך והתרגום הסתיים.
    אכן נוסטלגיה לא ניתן לשכוח ח ו ו י ו ת

  14. תודה עבור היוזמה הברוכה.
    1. ראוי להזכיר את פעילותו הברוכה של האדריכל ואליד כרכבי
    (לשעבר אחראי שימור מבנים במחלקת ההנדסה בעירית חיפה)
    שעסק באיסוף והרצאות בנושא.
    2. את קירות קולנוע פאר עיטרו יצירות של האמן פרלי פלציג ובנו המתגורר בירושלים שומר על סקיצות של היצירות. אם אינני טועה למרות שינויים מבניים בתוך המבנה ניתן לראות את היצירות.

  15. קולנוע דומינו…. היינו בורחים מאליאנס שני מטר משם לראות סרטים. תפאורת הדומינו שחור לבן….

  16. אני יליד 1953 זוכר את בית הקפה מולין רוז' של הנרי ומירי זמיר יושבים ברחבה הגדולה ליד קולנוע עצמון שותים קפה ומסביב ים של אנשים עם חליפות מחכים לשעה 21.00 להיכנס לקולנוע. היו ימים של שנות השישים.

  17. לא הזכרתם את קולנוע כרמל גנים של הגמדות שהקרינו סרטים בערבית ואת קולנוע אמפי ועטרת שבטירת הכרמל.

  18. כתבה מרתקת יורם .מחזירה לחיפה את אופיה ויופיה של פעם .
    שיהיה חג שמח !

  19. לא ראיתי תזכורת לקולנוע "הדר" שהיה בעיר התחתית ברחוב קיבוץ גלויות מבנה מעוגל מסכיר את המבנה של שוק תלפיות
    )כיום נדמה לי שזה "פיפשואו.
    לגבי קולנוע ארמון היה בבעלות משפחת גרידינגר.זכור לי שהיה לו גג נפתח

  20. כל פעם שאני עוברת ליד אחד מבתי הקולנוע…הלב נצבט..זכרונות מתוקים שנגמרו….שנות ה..70 עד 80 היו בשבילי בילוי בבתי הקולנוע היה חלק נכבד…הייתה חוויה מיוחדת…..מכל הבחינות …ריגוש…האין היום…בניגוד להיום לא מתחברת לבתי הקולנוע….בעיקר לסרטים שלא מדברים אלי…הכל בדיוני…ודימיוני כמו החיים !!!

  21. כתבה יפה ונוסטלגית מזכיר לי את הילדות הנערות והבגרות של הרבה מאיתנו אני זוכר שהרסו את קולנוע "ארמון" הרבה ותיקים דמעו איך עוברת תהילת עולם שרבים מאיתנו ביקרו הקולנוע זה וגם היו שם מופעים של אמנים בינלאומיים שהופיעו שם אני זוכר מופע של הזמרת האיטלקיה ריטה פבונה היתה תקופה יפה ונפלאה

  22. שכחתם את קולנוע הדר ברח.קיבוץ גלויות. הבנין עגיין עומד על תילו

  23. בקולנוע רון שבהדר, בחודשי הקיץ כשהיה חם… הגג היה נפתח והיו רואים סרטים באוויר הפתוח. לא היו אז מזגנים… יש לנו היום אחלה של בתי קולנוע ועדיין… לחשוב שהיו פותחים בית קולנוע כמו שהיו בעבר. בלי כל הבלאגן שמסביב כמו היום, יכול היה להיות נפלא! תודה על כל האינפורמציה. מאד מעניין!

  24. לא הוזכר קולנוע תמר ששכן ברחוב הפועל (צמוד לבריכת הפועל "גלי הדר). הבניין עומד עד עצם היום הזה בשיממונו.

  25. בתור ילדה אני זוכרת את החגיגה לנסוע באוטובוס לחיפה לסרט מהקריה זו הייתה חוויה לפני כ 60 שנה הפלאפלים בסוף החלוץ ובנביאים היו מרכזי אוכל למפגש חיפה הייתה עיר שוקקת והדר הייתה המרכז.

  26. קולנוע "הדר" ברחוב עירק (קיבוץ גלויות) בואדי סאליב, קולנוע "ורד" בהירדן פינת דרך נוה שאנן…(יד לבנים).
    "הדר" היה בית קולנוע שמחליף סרטים 3-4 פעמים בשבוע..כל יומיים סרט חדש..ובמוצאי שבת היה קשה להשיג כרטיס…
    לקולנוע "תמר" ברחוב הפועל היו לוקחים אותנו לקונצרטים מבית הספר..אציין שרמת החינוך בשנות ה60 הייתה איכותית לאין שיעור לעומת החינוך שלהיום..אצלי למשל רוב המורים היו ילידי גרמניה שהצליחו לברוח מהתופת.
    איזה עיר יפה הייתה חיפה של אז…

  27. כתבה יפה ומענינת.
    לא ציינתם שבשכונת בת גלים, בשדרה הראשית, היה קולנוע קטן ללא גג שבו הוקרנו סרטים רק בשעות הערב של חודשי הקיץ

  28. אבא שלי היה המקרין של רוב הבתי הקולנוע בחיפה שמו שמואל ירחמיאל וכולם היו קוראים לו ג'ינג'י יש לו הרבה היסטוריה לספר לכם

  29. היה קולנוע "הדר" שבניינו עדיין עומד.ברחוב חטיבת גולני,בין גלידה יונק לבין השוק הסיטונאי.אבי היה שותף בו.זה היה קואופרטיב.קולנוע ענק עם למעלה מאלפיים מקומות,גג הזזה נפתח,היה מלא מפה לפה עם מספר הצגות ביום .זוכרת , שהיינו יורדים ברגל מרחוב מסדה,לקולנוע.את הפיצוחים,הבקבוקים,שהקהל הצטייד בהם.היו גם הופעות אומנים וזוכרת גם נאום של בגין במקום.אחרי מהומות ואדי סליב ב-1958 והעברת האוכלוסיה לנווה שאנן בעיקר,התמעט הקהל,השותפים הזדקנו והקולנוע נסגר.

  30. בית קולנוע נוסף שלא מוזכר הוא קולנוע הדר, שעד היום המבנה קיים ….השימושים השתנו. המבנה היה גדול ונאה ושימש את תושבי העיר התחתית בסביבת ואדי סאליב. בעלי הקולנוע היו מאוגדים כקואופרטיב שפעל תחת מרכז הקואופרציה.

  31. כל הכבוד לך יורם.שבת שלום ומועדים לשמחה.

  32. כתבה מעניינת ומרגשת
    שכחתם להזכיר את קולנוע חן ברחוב שבתאי לוי בבינין צמוד לבית מכבי חיפה שברחוב לבונטין
    גם בקולנוע חן הקרינו סרטים בבוקר ובערב
    לימים הפך בית הקולנוע לדיסקוטק

    • בדיוק רציתי לכתוב על קולנוע חן שהיינו הולכים לשם בזמן הלימודים ! ״ברחנו״ מהבית ספר כאשר היו שעות לימודים שלא התקיימו!

  33. סידרה מעניינת ומסקרנת.
    גדלתי בחיפה מגיל 5, ושותפה לזכרונות של יורם ואלי.

  34. חג שמח,
    1. הכתבה מרתקת, ממתינה לבאות.
    2. פרויקט חשוב – כל הכבוד על היוזמה וההשקעה!

  35. קולנוע אורלי שבמרכז הכרמל, בתחילת שנות ה-70 היה בימי החופש הגדול, חודשים יולי אוגוסט מקרין סרטי ילדים והרפתקאות שהתחלפו מדי שבוע, עם כרטיסיה, מי שבא ל 9 סרטים היה מקבל את העשירי חינם.

  36. כתלמיד תיכון ברחנו מהלימודים להצגות בוקר באוריון, גלאור, דומינו. היו בעיקר מערבונים, אינדיאנים ו זורו. אחת הבדיחות השגורות היתה שבהפסקה מעבירים את ההרוגים מאוריון לגל אור. פלאפל אוריון קיים עד היום, וטעים, בזכות בית הקולנוע ששכן מולו. היום מגרש חניה.

  37. באמת חמי הזוהר של חיפה בשנות ה-50 עד ה70. אני זוכר היטב את קולנוע כרמל שבו ראיתי לראשונה את הסרט הנודד יתכן שהיה זה אפילו הסרט הראשון שראיתי בכלל. גם בקולנוע עין דור ראינו לפחות סרט או שניים. בסוף שנות ה-60 בעודני ילד
    באנו במיוחד לראות את סאלח שבתי בקולנוע אורה בשנות ה-70 כשהייתי בצבא וכבר לא גרתי בחיפה חכנו בציפייה לסוף השבוע להתבדר בסרטי פעולה או קומדיות בקולנוע עצמון וארמון וכמובן קולנוע פאר. ומי מבני הדור אינו זוכר את הסרטים לכל המשפחה שהרטיטו את לבבות- ד"ר ז'ייווגו וצלילי המוזיקה בקולנוע תמר או הסרטים בכיכובו של קליף ריצארד בקולנוע תכלת. כן היו זמנים שבו בעולם היה אחר ותמים וטוב להיזכר בתקופה שהייתה וחבל ונעלמה.

    • הכתבה מזכירה לי בכיף את הסרט סיפור הפרוורים בקולנוע תמר שהלכתי לראות אותו פעמיים וכנ"ל הסרט חוזליטו בקולנוע מוריה. הגדול מכולם לדעתי היה "עשרת הדברות" של ססיל דה מיל בקולנוע מאי, שזמן ההקרנה שלו כולל ההפסקה היה קרוב ל 3 שעות. הוא היה כל כך ריאליסטי ומוחשי לאותם הימים שאני זוכר אותו כאילו הוקרן עכשיו.

  38. מידע על קולנוע חיפה תוכל לקבל מצחי נוי. אביו היה מוכר כרטיסים בקופה קטנטונת ואחר כך עובר להיות הסדרן. צחי היה עוזר לו.

  39. תבורכו. מרגיש כמו מסע מרגש במנהרת הזמן אל ילדותנו הקסומה. מקווה מאוד שתצליחו לאסוף עוד חומר. ממתין בכיליון עיניים לפרקים הבאים. תודה.

  40. לא הוזכרו בכתבה בתי קולנוע שפעלו בעיר התחתית ביפו 56 היה בית קולנוע קייצי שהמקרנה הוצבעה במבנה מסחרי והסרט הוקרן על ביניין ברחוב העצמאות .
    לא הוזכר קולנוע פאר עם יצירות האומנות על הקירות הפנימיים המבנה קיים עד היום מעניין עם היצירות השתמרו?

    • יוסי ,היה גם קולנוע מאי בהדר ליד הגן מול העיריה ולידו מאיון קטן
      -אבי ינקו קינן

  41. הסיפור חשוב והחומר אמנם דל. אצור קשר במייל עם יורם בעיקר לגבי קולנוע פאר שאבי היה ממקימיו ומבעליו עד שנסגר. הקולנוע ידוע בציורי הקיר המרשימים שלו שאנחנו (היורשים) מנסים לשמור עליהם עד היום. הציורים קיימים במבנה המתפקד גם היום והפעם בידי עמותת ״שווים״.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

להקת לווייתנים בחיפה ◄ צפו

(חי פה) - ביום שבת, 20/4/24, יצא ליאור אלפסי, עם ביתו שני ומספר חברים, להפלגה מול החוף השקט בחיפה. לפתע ראו השייטים להקה של...

בחול המועד פסח יוצאים למוזיאונים בחיפה בחינם

בחול המועד פסח כל עם ישראל יוצא לטייל: בפעם ה-19: מעל 170 אתרי מורשת, מוזיאונים, סיורים מודרכים ברחבי הארץ ועסקי תיירות מהדרום ייפתחו בחינם...

אולגה בסוב זכתה במדלית ארד באולימפיאדה האירופאית – גאווה לחיפה

הישג יוצא דופן לנבחרת הישראלית באולימפיאדה האירופאית לבנות במתמטיקה מדינת ישראל ומערכת החינוך מתבשרות בהישג מעורר השראה וגאווה של נציגות נבחרת ישראל במתמטיקה, שהשתתפו באולימפיאדה...

מכבי חיפה: "זה לא חג החירות כל עוד 133 חטופים עדיין בעזה" ◄ צפו בסירטון המצמרר

לפני שריקת הפתיחה של ניצחון משחק הבית של הירוקים מכבי חיפה נגד האדומים הפועל באר שבע באיצטדיון ע"ש "סמי עופר" בחיפה שנערך ביום שבת, 20.4.2024 הקרינה...

שכנה • סיפור קצר מאת אילן סגל

טוב שכנה טובה ממרגרינה טובה. בין הדברים בהם בורך האדם עם לידתו נמצאת גם הראיה. נכון שישנן שיטות שימור ותרגולת המשפרות ומוסיפות רבות ליכולות שלנו....