הדר בחיפה: האם נזכה לראות את השכונה שבה לימיה היפים?

(חי פה בהדר) – לאורך השנים דיברו ראשי העיר של חיפה לעתים תכופות על הזיקה שלהם להדר ועל הרצון לראות את השכונה חוזרת לימיה היפים כאחד המרכזים השוקקים בעיר. בפועל, אמנם התקיימו מפעם לפעם יוזמות שונות כדי להחזיר את ההדר להדר, אך קשה לומר שאלה הביאו לשינוי מהותי בה ונדרשת לשם כך עוד עבודה רבה.

אין ספק כי הפריחה של שוק תלפיות ומבנה השוק עצמו הביאו שינוי מסוים, אך במקביל, נותרו עדיין חלקים רבים בשכונה (שלמעשה היא רובע), שזקוקים ליד אוהבת ומכוונת. שוחחנו עם חברת המועצה ויו״ר דירקטוריון קהילת הדר, עו״ד ענבל בית הלחמי ריבן, על הפעולות שכבר נעשו ועל אלה שעתידות להתבצע בשכונת הדר.

מה היו הצעדים הראשונים שלך כיו"ר דירקטוריון קהילת הדר?

"נכנסנו לתפקיד באפריל ומאז עסקתי בלימוד השכונה ובפעילות המתנ״ס. ביצעתי סיורים, נפגשתי עם תושבים מהשכונה ועם מועצת הדר, שמכירים את בעיות הרובע. מבחינת מתנ"ס הדר, נפגשתי עם בעלי התפקידים ובפרט עם המנכ"ל המצוין, יואב יגול, והתוודעתי לפעילויות, הן כאלה שנעשו בעבר והן שמתוכננות לעתיד, הקרוב והרחוק.

בשלב הראשון עסקנו בנושאים הבוערים ביותר – נושא התקציב השנתי וההתאמות הנדרשות, נושאים הקשורים לחינוך לקראת שנת הלימודים הקרובה (כמו עידוד ההרשמה לגני ילדים ומניעת סגירה שלהם, ובזיקה להחלטה שהתקבלה עוד בתקופת ראשת העיר היוצאת – לביטול הנחות "אוטומטיות" לצהרונים, יצירת פרוצדורה מקלה להרשמה לצהרונים וקבלת הנחות לזכאים, הנגשת מידע לאוכלוסיות מוחלשות ועוד). עבדנו הרבה מול ראש מנהל החינוך בעירייה, אילנה טרוק, וקיבלנו הרבה סיוע מסגני ראש העיר, שרית גולן ויוסי שלום.

מעבר לכך, התקיים מפגש עם מנהלת בית הספר היסודי ליאו-בק ובהמשך לסוגיות שהועלו בו, בוצע סיור באזור בית הספר בהשתתפות גורמי עירייה רלוונטיים, לטובת טיפול בנושאי תחבורה, בטיחות וחנייה. בשכונה מתנהלת פעילות קהילתית רבה שכוללת יוזמות נהדרות, כמו תחרות החצר היפה שהתקיימה לא מזמן ופעילות של כפר הסטודנטים, פעילויות שיש להמשיך ולטפח. נדרשת השקעה בשכונה, לצד שמירה על צביונה. יש בהדר אוכלוסייה שאוהבת את השכונה, רוצה להישאר בה ולא רואה את עצמה מתגוררת באף שכונה מלבדה".

אילו אתגרים עומדים לפניכם בשכונה?

"ניתן לדבר על מספר בעיות מהותיות שעלולות להביא, בין היתר, לעזיבה של תושבים. שכונת הדר נמצאת על פרשת דרכים. ראשית, הנושא של הביטחון האישי. מאוד חשוב להדגיש שבעיית העבריינות קיימת לא רק ברובע הדר. יחד עם זאת, יש בהדר לא מעט ונדליזם ופעילות עבריינית, כגון סחר בסמים, אלימות, בעיקר בשעות הלילה. אף הורה לא רוצה שהילד שלו יצא מהבית ויתקל בסחר בסמים בחדר המדרגות. העובדה שאין תחושת ביטחון אישי היא כמובן בעייתית מאוד ומשפיעה על ההחלטה האם לגדל ילדים בשכונה או לא.

יש למשל סטודנטים בכפר הסטודנטים, שמתגוררים בהדר במהלך לימודי התואר שלהם, ואנחנו רוצים להשאיר אותם בהדר גם אחרי שהם מסיימים את התואר, אבל ראינו שבשלב של הקמת משפחה, הם ברובם לא נשארים בהדר, בעיקר בשל היעדר בטחון אישי ובשל מחסור במסגרות חינוכיות איכותיות. יש ברובע בית ספר יסודי ממלכתי אחד ומעט מסגרות שפעילות בשעות אחר הצהריים שיכולות למנוע שוטטות של ילדים ברחובות. עד גיל 6 הרבה מהילדים נמצאים במסגרות פרטיות ולא במסגרת עירונית. בחלק מהמסגרות הפרטיות לא מלמדים את השפה העברית, ואז אנחנו מגיעים למצב שילד שמגיע לכיתה א', כשהוא לא יודע מילה בעברית. זה מצב מאוד בעייתי ואין צורך להסביר מדוע".

אילו מוסדות חינוך קיימים בשכונה?

"כפי שציינתי, בכל הרובע כולו ישנו בית ספר יסודי אחד בלבד, שנמצא בחלקו העליון, כך גם רקבשנים האחרונות נפתחו צהרונים. אין בשכונה מתקני משחקים בכמות מספקת, או מקומות לתעסוקה ומשחק בשעות אחר הצהריים ואין מרכז להורים צעירים. נדרשת מערכת חינוכית איכותית שמותאמת לצרכיה ולמאפייניה של האוכלוסיה המגוונת כאן, שחיה ביחד ובו בזמן מבקשת גם לשמור על הייחודיות שלה. הקמת מערכת שתיתן מענה לצרכים הללו, תבטיח את הישארותם של תושבי השכונה וגם תהווה מוקד משיכה להורים משכונות אחרות. אם למשל יש גני שיח וקיים רצון לפתח או להרחיב את המודל הזה, ניתן, למשל, לייצר גנים שפתיים מותאמים לאוכלוסיות עולים מגוונות יותר, דבר שגם יתמרץ אותן להשתלב במערכת העירונית".

אילו תחומים נוספים זיהיתם שזקוקים לטיפול בשכונה?

"יש צורך בפיתוח עסקים, תרבות ותיירות בהדר. היינו רוצים להחיות מרכזים עסקיים של השכונה. כך למשל, מתקיימים מהלכים לפיתוח מתחם שמתחיל בתיאטרון חיפה וגן בנימין, דרך מדרחוב נורדאו ועד בית הקרנות. במדרחוב נורדאו קיימת התעוררות של עסקים, ובדומה למה שקורה בתלפיות, חשוב שהעירייה לא תישאר מאחור ותיתן רוח גבית למהלכים האלה, באופן שתואם גם את אופי הרובע. אנחנו רוצים שמי שמגיע לתיאטרון, ירצה לבקר ברחובות הסמוכים ויוכל להנות מהעסקים הקיימים, ולא שיראה הצגה ומיד אחריה יכנס לרכב וימשיך הלאה. אני מאמינה שפרויקט כזה צריך להתבצע תוך דיאלוג עם תושבי השכונה".

עולה האפשרות לבצע פינוי-בינוי בשכונה?

"זו סוגייה בעיתית, מכיוון שברובע קיימים הרבה מאוד מבנים לשימור, כך שרק באזורים מסוימים ניתן יהיה לבצע, למשל, בנייה לגובה. כדי לבנות בשכונה בתנאים הקיימים, או אפילו לשפץ מבנים קיימים, יש צורך ביצירת תמריצים. בהקשר זה נעשית עבודת מטה על ידי מינהל הנדסה.

השנה אנחנו גם מתמודדים עם המצב התקציבי המורכב של העירייה והקיצוב הרוחבי שבוצע, לכן האתגר הוא לייצר פרויקטים שאינם מצריכים תקציב משמעותי, או כאלה שייצרו כסף מבלי שתידרש השקעה מרובה. אנו למשל בוחנים כיצד למקסם את השימוש במבנה המדהים ברחוב טבריה 15, כך שניתן יהיה לקייםבו אירועים וחוגים בהיקף נרחב הרבה יותר.

בימים אלו אמור להתחיל פרויקט נרחב לשיפוץ השלוחה של מתנ"ס הדר ברחוב השילוח, וכן החלו העבודות לביצוע מרכז קלור, שיכלול מעונות וגני ילדים ומרכז לילדים ונוער שיופעל על ידי קהילת הדר".

מה החזון שלך להדר?

"הדר הוא רובע הכולל כ-40 אלף תושבים בלב ליבה של העיר חיפה. צריך להחזיר את הדר ללב הדיון הציבורי בחיפה ושקברניטי העיר יעניקו לרובע תשומת לב מיוחדת. נדרשת פעולה בכל המישורים כדי שהדר תתרומם ותשגשג. ישנן פעולות מידיות שניתן לבצע כדי לשפר את איכות החיים, לצד תוכניות ארוכות טווח שצריך ליישם. זו שכונה עם קסם ופוטנציאל ואני מאמינה שאם הדר תפרח תהיה לכך השפעה על כל העיר. כילדה ביליתי הרבה שעות בהדר ויש לי הרבה זכרונות משמעותיים מהתקופה הזאת. השאיפה היא להביא את הדר למקומות האלה נראית כרגע רחוקה, אבל זו לא משימה בלתי אפשרית".

יש גופים נוספים שפועלים יחד איתכם?

"אני מקיימת קשר עם גורמים רבים בעירייה וגם עם תאגידים עירוניים אחרים. אני חברה בדירקטוריונים, הן של תיאטרון חיפה והן של הרשות לקליטת עלייה. קיים ממשק בין התאגידים והפעילויות שלהם לרובע הדר והאוכלוסייה המתגוררת בו וצריך לייצר יוזמות משותפות לטובת תושבי הדר.

אני עומדת בקשר עם סגני ראש העיר, בפרט עם שרית גולן שטיינברג, שמאוד מחויבת להדר ורואה את הפוטנציאל שבה. אני בקשר גם עם רישוי עסקים, עם צחי טרנו שמשמש כיום כמנהל פרויקטים תחת מנכ"ל העירייה ויש הרבה מאוד נכונות ורעיונות. אנחנו פועלים גם בכל הקשור לביטחון האישי, באמצעות העוסקים בנושא בעיריית חיפה וגם דרך פגישות ישירות עם גורמי משטרה ושיטור בנוגע לבעיות הספציפיות של הדר. בכל הנוגע לפשיעה, ברור גם שכשהתנועה תחזור לרחובות, זה ידחוק את הפשיעה החוצה. לכן הטיפול בכל הנושאים צריך להיעשות במשולב. אנו גם מקיימים שיתופי פעולה עם אנשי מט"י חיפה, שמראים רצון ונכונות רבה לסייע בפיתוח עסקי ותיירותי בהדר".

שיקומו של שוק תלפיות

"מבנה שוק תלפיות נמצא בשנים האחרונות בשיפוץ. עד כה שוקמה קומת הכניסה של המבנה, כשרק לאחרונה עברו הסוחרים מקומה 1- לקומת הכניסה המשופצת, על מנת שיהיה ניתן להתחיל בשיפוץ קומה 1-. למעשה הקהל הרחב יכול להיכנס למבנה ולראות בעצמו את תחילת השיקום. השאיפה היא שכשהמבנה כולו יהיה משוקם ומשופץ, לקוחות יוכלו להיכנס וליהנות מחוויית קנייה הרבה יותר נעימה ומזמינה, דבר שימשוך קהל קונים רחב יותר לשוק תלפיות, ובכלל, לשכונה כולה".

מאות מבנים בהדר נכנסו לרשימת השימור

מ"מ וסגן ראש העיר חיפה ויו"ר ועדת השימור, אביהו האן, מאמין אף הוא שיש לפתח את הדר, זאת לצד שמירה על ייחודה. בישיבת ועדת השימור בראשותו הוכנסו 253 מבנים בשכונה לרשימת השימור של העיר חיפה. "זו בשורה חשובה לעיר ששומרת על הערכים האדריכליים וההיסטוריים החשובים שלה", אמר האן. "אני מבקש להודות לצוות המקצועי של מחלקת השימור ולאדריכלים שעסקו במלאכה. מדובר בסקר של שני אזורים בשכונת הדר, שהוכן ע"י האדריכלים אמיר פרוינדליך ורותי ליברטי".

עוד מוסיף האן: "המבנים הוגדרו עפ"י רמות שימור שונות והוכנסו לרשימה. מדובר באירוע משמעותי ביותר לשמירת הערכים האדריכליים וההיסטוריים של העיר, מתוך הבנת המשמעות שלהם, כדי למשוך תיירות ותביא גם להרחבת הכלכלה. בין המטרות עומד הצורך לשמר את ההיסטוריה ובמקביל לייצר ודאות תכנוניתעבור ייזמים וקבלנים, שידעו לגבי כל מבנה ומבנה מהי רמת השימור שלו, ובהתאם, יוכלו לתכנן את מבחינת ההיבטים התכנוניים של אותו המבנה".

האן מבקש להדגיש את גודל הבשורה עבור תושבי חיפה: "זהו סקר ראשון מתוך 6 סקרים נוספים שאנו צפויים לאשר בחודשים הקרובים, שיהוו פלטפורמה להמשך הדרך ולהכנת תכנית שימור עבור אזורים שונים בעיר חיפה".