הקדמה
כ-16 חודשים עשה שר המשפטים יריב לוין ככל שביכולתו למנוע את בחירתו של השופט יצחק עמית לנשיאות בית המשפט העליון. הוא נמנע חודשים ארוכים מלכנס את הוועדה למינוי שופטים. אחרי שבית המשפט הורה לו לכנס את הוועדה, הוא כינס אותה למספר ישיבות סרק בהן ניסה לבזבז זמן.
אחר כך התנה התקדמות בכך שימונה לפחות שופט אחד לעליון לפי בחירתו האישית. כאשר הדשדוש הזה כבר עבר את גבולות הסביר, הוציא בית המשפט צו שדרש ממנו לכנס את הוועדה עד תאריך מסויים.
ואז, ימים ספורים לפני התאריך, צצו לאוויר בעיתוי מופלא האשמות אפויות למחצה על ניגודי עניינים של השופט עמית שקשורות בנושאי בנייה. השר לוין דרש לדחות את התכנסות הוועדה, עד סיום בדיקת משטרה בעניין. אלא שאז הודיע ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב בועז בלט, שבחומרים שהובאו בפניו לא נמצא שום בסיס לחשד לעבירות פליליות, ואין צורך בבדיקה משטרתית נוספת.
בעקבות זאת התכנסה הוועדה לבחירת שופטים, כאשר השר לוין ושני נציגי הקואליציה מחרימים את הישיבה. הוועדה בחרה ביצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. יריב לוין הודיע שאינו מכיר במינוי ולא ישתף פעולה עם הנשיא הנבחר. ראש הממשלה הלך בעיקבותיו ולא ישתתף בהשבעת הנשיא, דבר שלא קרה מעולם.
על רקע מחול השדים שהתנהל סביב מינוי של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, ביקשתי לקבל תובנות על שני האנשים שבמרכז המהומה הזאת מנקודת מבט של אנשים מתוך קהילת עורכי הדין שיש להם הכרות קודמת איתם.
אינני מתכוון כאן לנסות ולפסוק בסוגיות ניגוד העניינים לכאורה שעלו מול השופט עמית. לצורך זה נסתפק כאן בהודעת אגף החקירות במשטרה שלא עלה חשד לעבירה פלילית כלשהי. הכוונה היא רק לנסות להכיר את הנפשות הפועלות.
הפעם נעסוק בשופט יצחק עמית.
יצחק עמית
יצחק עמית נולד בשכונת שפירא שבדרום תל אביב. הוא בן להורים ניצולי השואה. הוא בוגר החינוך הממלכתי-דתי בעיר. בצה"ל שירת כקצין ביחידה 8200. בשנת 1985, סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים שבאוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1986, הוסמך כעורך דין ועבד כעורך דין עצמאי. ב-1997, מונה עמית לכהונת שופט בבית משפט השלום בחיפה, וב-2002 קודם לשיפוט בבית המשפט המחוזי בחיפה. בתפקיד זה עסק בתיקים רחבי היקף, הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי.
במערכת המשפט סומן השופט עמית כעילוי, ובשנת 2009 מונה לבית המשפט העליון. בעת מינויו היה עמית צעיר השופטים בבית המשפט העליון.
השופט עמית דרך עיניהם של עורכי הדין החיפאים שעבדו איתו
יצחק עמית כיהן כשופט בחיפה במשך יותר מעשור. ניסיתי לברר כיצד הוא משתקף בעיני עורכי הדין החיפאים שעבדו איתו. לצורך זה, נפגשתי לשיחה עם משה פרזנצ'בסקי, עורך דין חיפאי ותיק. גילוי נאות: משה ואני מכירים עוד מהימים בהם למדנו יחד בבית הספר הריאלי.
משה הוא עורך דין חיפאי בעל ניסיון של יותר מארבעים שנים. הוא שותף במשרד עורכי הדין בן ארי-פיש, ועסק במספר תחומים. כיום הוא מתמקד בעיקר בנושאי תכנון ובנייה. משה נשא גם בתפקידים ציבוריים, היה יושב ראש ועדת הערר לנושאי בנייה של חיפה, ושימש כיועץ משפטי בוועדה מחוזית צפון. הוא מכיר היטב את מערכת בתי המשפט בחיפה ומכיר חלק גדול מהשופטים.
שאלות לעו"ד פרזנצ'בסקי
1. מהיכן היכרותך עם השופט עמית?
בשופט עמית פגשתי לראשונה כאשר ייצגתי אצלו לקוח כשהיה עדיין שופט בבית המשפט לעניינים מקומיים. כבר אז ראיתי מולי אז שופט שהרשים אותי מאוד בחתירתו לנסות לראות את התמונה כולה.
בהמשך גיליתי עוד צד שלו: הוא שחקן כדורסל מעולה. היינו מספר עורכי דין שנהגו להיפגש למשחק כדורסל שבועי בביה"ס "נתיב אליעזר" שברחוב ד'ישראלי. יצחק עמית היה אחד משני שופטים שהצטרפו אלינו. הוא היה שחקן מעולה, עם יד מדהימה ממש. הוא קטן קומה, אבל אסור היה להשאיר אותו אותו לרגע אחד בלי שמירה, כי הוא לא היה מפסיק לקלוע.
זה חשף לי גם עוד צד של האיש – הוא נטול פוזה וגינונים ואין בו שמץ של התנשאות. זה היה נכון במגרש הכדורסל וזה היה נכון גם בבית המשפט. הוא אדם שיוצר סביבו אווירה נעימה וחברית.
2. איך נתפס השופט עמית בקרב עורכי הדין?
השופט עמית היה שופט מן המניין בבית משפט השלום בחיפה, ועשה שם עבודה מצוינת, שהביאה אותו אל בית המשפט המחוזי. הוא זכה להערכה וכבוד יוצאי דופן בקרב קהילת עורכי הדין בעיר. יש מעט מאוד שופטים שיש עליהם קונצנזוס כל כך בולט של הערכה מקצועית ואישית בין עורכי הדין שמופיעים אצלם. יצחק עמית נמנה על השופטים המעטים הללו.
האיש חכם, נבון ואינטליגנטי מאוד. הוא גם בעל מה שנהוג לכנות "מזג שיפוטי", והאווירה במשפטים המגיעים אליו היא תמיד עניינית ומכבדת.
היכולת שלו לנהל תיקים היא פנומנלית. הוא מכין את עצמו לדיונים באופן מושלם. אין מצב שעורך דין יגיע לדיון ויפתיע אותו במשהו. במקרים רבים מתברר שהוא בקי בתיק יותר מן הצדדים עצמם, והחלטותיו הן נבונות, מושכלות, ואינטליגנטיות.
שופטים פוסקים תמיד נגד אחד מעורכי הדין, ואף פעם לא נעים להפסיד במשפט. טבעי שעורכי דין סוחבים איתם משקעים לשופט שפסק נגדם. למרות זאת, אני מכיר עורכי דין רבים, ומתקשה למצוא בקהילה הזאת מישהו שיגיד עליו מילים לא טובות. זה מאוד נדיר.
יש עוד שופטים טובים במערכת, אבל הוא באמת יוצא דופן, פשוט כוכב. ניתן היה לראות זאת כאשר במשובים של עורכי הדין. השופט עמית היה מקבל שם באופן קבוע את הציונים הגבוהים ביותר.
חשוב לומר משהו על האמינות של המשובים הללו:
ניתן תמיד לומר על הערכות שליליות במשובים האלה, שייתכן שהן מגיעות מעורכי דין לא מרוצים שהתחשבנו עם שופט שלא פסק לזכותם. משום כך ניתן אולי לחשוד באמינות של ביקורות שליליות.
בביקורות חיוביות, לעומת זאת, המצב ברור הרבה יותר. המשובים הם אנונימיים. כאשר עורך דין כותב על שופט שהוא מצוין, הוא לא מרוויח מכך דבר, ולכן קשה יותר לפקפק באמינות של משובים חיוביים. השופט עמית זכה באופן קבוע בביקורות הטובות ביותר.
אני זוכר היטב, שכאשר הוא עבר אל בית המשפט העליון, אפשר היה לזהות ממש עצב בקרב עורכי הדין החיפאיים. הרגשנו שזאת אבידה משמעותית למערכת בתי המשפט בחיפה. אבל ה"אבידה" הזאת היא ללא ספק זכייה של בית המשפט העליון.
3. האם יצא לך להופיע בפניו?
יצא לי להופיע בפניו מספר פעמים. ומאוד התרשמתי מהדרך בה הוא מנהל את הדיון. שמעתי מהרבה עורכי דין שהתרשמו באופן דומה. הוא יכול להקשיב בסבלנות שעות, ולאחר מכן להכתיב לקלדנית פסק דין ארוך ומנומק עוד באותו יום.
פגשתי אותו גם בכנסים של עורכי דין כאשר היה מגיע לתת הרצאות. הוא כבר כיהן אז כשופט. אפשר היה לשבת איתו בארוחת הבוקר סביב שולחן ולדבר איתו בגובה העיניים. האיש לא מתנשא. הוא לא מאלה שאתה מרגיש צריך לשמור מהם מרחק. הוא איש מאוד מאוד מוכשר, וגם איש הגון.
4. מה דעתך על הסערה סביב מינויו של השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון?
אינני חבר אישי של השופט עמית, אבל למדתי עם השנים להכיר את יכולותיו, את תכונותיו ואת יושרו. לכן קשה לי מאוד לקבל את מחול השדים המתחולל סביבו בימים אלה.
במהלך 43 שנים של קריירה פגשתי בשופטים רבים. אני לא יכול לומר על כל שופט את מה שאני אומר על השופט עמית. יש שופטים חכמים, אבל לא נחמדים, יש שופטים נחמדים אבל לא ממש מבריקים. השופט עמית הוא גם מבריק, גם אדם נחמד מאוד וגם איש הגון. לכן, כל הסיפור הזה נראה לי כל כך נראה נורא.
5. כמי שעסק שנים רבות בנושאי תכנון ובנייה, האם יש ממש במה שהאשימו אותו?
לא צללתי לתוך התיק הזה, וזה לא יהיה מקצועי לתת כאן חוות דעת.
בכל מקרה, המשטרה, שזה תפקידה, בדקה את הפרטים וקבעה שאין פה עבירה, ושאין מה לחקור. אז עכשיו באים בטענה חדשה – איך זה שבדקו את זה כל כך מהר? הרי במקרה של אזרח רגיל זה היה לוקח שנה. התשובה היא, כמובן, שזה כך, כיוון שבמקרה הזה, סדר העדיפויות הלאומי דורש את הטיפול המהיר ביותר.
6. האם הוא לא היה צריך לחכות קצת, כדי שהעניין יתבהר יותר?
חשבתי על זה שאולי באמת היה נכון לחכות עוד קצת. אבל במחשבה שנייה – זה לא יעזור. הם ימשיכו להטריל אותו. מחר יכתבו, כמו שאמר מישהו, שהוא טעם באיזה סופר משהו מהפיצוחים בלי לשלם.
למיטב שיפוטי, השופט עמית הוא משפטן מבריק וחכם, איש ישר ואדם נגיש אמפתי. איש כמוהו הוא נכס לבית המשפט העליון ולמדינת ישראל.
הכל שקר ונישמע מאוד מלוקק,
קצין המשטרה שסגר את תיק העברות בנייה של השופט עמית לדעתי מיהר לקבל החלטה שגויה ומכוונת וסיבותיו איתו. לא יעלה על הדעת שהשופט עמית עבר עבירות בנייה לכאורה בלי סוף וטיפל במשפטי בניה של אחיו והכל תקין . זוהי חרפה וחוסר התייחסות לחוק ועיקרו.
שר המשפטים לוין איש נבון במיוחד ואין לא שום סיבה לא לאשר את יצחק עמית לנשיא העליון. כנראה שהשר יודע טוב יותר את הסיבות.
או אז השופט יצחק עמית הידוע בביריונותו מחליט לא להיתייחס לחוק וממנה את עצמו לנשיא בית המשפט העליון בניגוד לחוק ולכל כל התנהגות מוסרית מיקצועית,וחוקית.
חרפה וכלימה השופט יצחק עמית הביא בושה לבית המשפט העליון הן בארץ והן בעולם. כאזרח מהשורה שאנני משפטן ברור ללא שום ספק שהשופט עמית פעל שלא כדין והיה חייב לעמוד למשפט פלילי לכאורה כאחד האדם ולקבל את הכרעת הדין החוקית והנכונה למעשיו.
השאלה מי השופט שהיה מוכן לשפוט אותו כיוון שהשופט עמית מתנהג בביריונות ובעבריינות לכאורה.
ישנם המון שופטים במדינת ישראל שאומרים את האמת הנכונה על התנהגותו הביריונית של השופט יצחק עמית. אסור לשופט יצחק עמית לכהן כשופט בשום ערכה משפטית.
חוצפן ומיתנשא שאין דומה לא.
אזרחי ישראל חייבים לדעת שמותר להם לסרב להישפט בפניו של השופט יצחק עמית שלא אושר כחוק.
[…] עמית כיהן כשופט בחיפה כ-12 שנים. בפוסט קודם, קיבלנו מעורך דין חיפאי ותיק רשמים על אישיותו של השופט […]
הוא רחוק מלהיות חף מפשע פשוט הוא שייך לאליטה יש לו חסינות.
כעו"ד שמתמחה בעבירות בנייה,מדוע הוא מתחמק להביע דעה?, כנראה יש דברים בגוף,די לתביעות תתחילו להיות כנים האמיתיים,זו לא הדרך להבריא את מערכת המשפט !
האמת ששאלתי אותו והוא אמר לי שממה שהספיק לקרוא ולהבין זה נראה לו קשקוש מוחלט, אבל החלטנו שנינו שזה לא יהיה מקצועי לפרסם דבר כזה על בדיקה שטחית שמסתמכת על הדברים שפורסמו בתקשורת, והשמטתי את זה.
אני מזכיר שהנושא נבדק ע"י אגף החקירות במשטרה, ולא נמצא בו שום בסיס שמצדיק אפילו פתיחת חקירה.
ורק לדהגנרט לוין הוא לא בא טוב בעיניים
תמיד יש פעם ראשונה
מסתבר, כמה קל למרוח בוץ על חבר בעבודה , וכמה טוב שבדקו הכל ביסודיות. מאחלת לשופט הצלחה רבה בתפקידו.והלוואי שנזכה לקבל ממשלה חדשה , שתטיב עמנו האזרחים.ונזכה לחזור לשפיות ורוגע. אמן.
השופט הזה שמאלן שדועג לפלסטינים יותר מאשר ליהודים……עם עובדות אי אפשר להתווכח……
שמחתי לגלות שמתנהל שיח תגובה על הכתבה שהכין יורם כץ ומצאתי לראוי להגיב כדי להשלים את מה שראוי להרחבה ולהביע דעה לגבי המחלוקת . למען הגילוי הנאות , אני פרקליט גימלאי שצבר כמה עשרות ניסיון, הייתי מתמחה של הנשיא שמגר בהיותו פצ"ר, ומכיר היטב את פסיקת עמית ואת מעמדו. אני שותף להערצת הדמות הזו בעולם של משפטנות בינונית ביותר. ברור גם לי שהדעות נחלקות וקשה לשכנע בכמה משפטי תגובה : "מי צודק".
בעיני גישת לוין היא בריונית ואין לו מעמד ציבורי שמאפשר לו להשתלח ברשות השופטת.
חשוב להדגיש פרט נוסף מאד משמעותי הנוגע למועמד:
מדובר בחסימת המינוי של משפטן ראוי ביותר שהמחוקק , היא הכנסת , מורה בחוק למנותו בגלל וותק, מה גם שעד כה לא התקבלו הטענות לחסימתו. פרט שני- חשוב במיוחד !! – הוא שהשופט הנבחר הוא האדם המקצועי שממנה את השופט שיעמד בראש ועדת החקירה הממלכתית . ומאמץ החסימה קשור בתחזית שעמית יקרב את גמר שלטון הנוכחי ואת הבחירות שנתניהו מבקש לחסום.
אני מטיף למתינות ולפשרות אך לא לכיפופי ידים וגסות רוח. כל הכבוד ליורם כץ…
כצפוי בדיוק השבוע. הכותב מת להיות חלק מהחונטה שהורסת את המדינה. שולטים וחונקים. מזלזלים במעידות פליליות כשזה מהצד שלהם.
אם עמית לא מקובל על חלק יחסי מהעם למה העקשנות הזו?
אולי על מנת להסתיר את הבגידה?
כך פגע בגץ בביטחון המדינה:
מניעת גירוש משפחות טרוריסטים
מניעת גירוש 400 מחבלי חמאס בממשלת רבין.
שלילת עינויי אסירים ביטחוניים לצורך הוצאת מידע
מניעת הריסת בתים של מחבל שלא הצליח להרוג
חיוב המדינה במתן טיפול רפואי למשפחות מחבלי חמאס גם אם יהיה מנוף לחץ נוסף
דיונים בעתירות השמאל במהלך לחימה מבצע חומת מגן ב- 2002.
ביטול נוהל שכן.
צמצום/ביטול טווח הביטחון מגדר הגבול מפני חשש לפגיעה באזרחים
נוהל מעצר שמוודא שרק כשיש סכנה ממשית ניתן לנטרל את המחבל
אי מתן אישור לפגיעה במפריחי בלוני תבערה
הכשרת הסיעות הערביות תומכות הטרור לריצה לכנסת למרות פסילתן.
אי התערבות בפגיעה בזכויות העקורים מגוש קטיף וממרום נסיונם הצבאי קבעו כי: "הפינוי מפחית את רצונם של הפלסטינים לפגוע באוכלוסייה ישראלית".
מתן זכות העמידה לארגוני שמאל
ועוד ועוד ועוד…
אם הערבים נגד הרפורמה, הכל ברור.
שימו קלפי בבגץ ותראו יותר קולות לבצלם ועדאללה מאשר למרץ
סתם איזו שאלה:
כשגלנט היה מעומד לרמטכל, מי פסל אותו בגלל שהוא עשה משהו חוקי, אבל קצת "אפור", לא אחר מאשר השופט עמית.
כל פעם שמתמנה איש ציבור כלשהו, תמיד מתגלה העבר "האפור" שלו (אם יש לו כזה), ואם אין לו הוא ימשיך ואם לא הוא לא. ככה זה עובד.
כך שרו הדודאים. בשנות החמישים:
יש שווים ויש שווים יותר.
DNA לא ניתן להחליף.
ואני אשמח לשתי מדינות לשני עמים. האחת מדינה חילונית מתגייסת ועובדת בה יכהן יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון ומנהיגיה יהיו אנשים ישרים וערכיים, ומדינה שניה שתהא מדינת הלכה עם פרזיטים והזויים חרדים וימנים בה יריב לוין יהיה נשיא בית המשפט ומנהיגיה יהיו ברברים מושחתים.
לדעתי ההצעה של זהבה אף שנכתבה בלשון מזלזלת ראוי שתעלה לדיון רציני אחרי החזרת כל החטופים.
אני ולדעתי רבים בימין יסכימו ל2 מדינות ל2 עמים במידה והיא תהיה כזו "על מלא".
נניח(זו רק הצעה) מדינת יהודה תכלול את הימין/החרדים/האורתודוקסים/בני הציונות הדתית/המתנחלים/המסורתיים וכו'.
מאידך(רק הצעה) במדינת ישראל יתגוררו השמאלנים/בני דודכם מהמגזר/ הדתיים הרפורמיים/מתנגדי הרפורמה המשפטית/קפלניסטים וכו'.
המדינות(רק הצעה) יהיו שוות בשטחן ומגודרות ומעבר לצרכי טיול וביקור למשל יהיה מחויב בביקורת דרכונים וקצוב בזמן ולכל מדינה רשויות נפרדות ומגודרות.
הנושא עלה לפני כשנתיים בדיוניים של פעילים פרטיים וכנראה בגלל אסון אוקטובר התמסמס ולא התקדם לדיון רציני ציבורי.
אמנם לא טוב שהעם שלנו מפולג אבל לפעמים פירוק שותפות ועצמאות יכולים לשפר את איכות חייהם של התושבים ואת האמון שלהם במדינה שהם חיים בה.
מה גם שזו הזדמנות טובה לדעתי לתת לחוק הלאום לבוא ולהרחיב את כל עקרונותיו בלי להתבייש בו ובאדמה שניתנה לאבותינו בזכות הדת והאמונה שלהם עוד לפני אלפי שנים, ובו בעת לתת לרבע מאוכלוסיית המגזר שגם ככה רובה אינה מרגישה ציונית מתן אפשרות לחיות בשטח נפרד באופן מכבד ולעצור את מה שאני רואה ככניעה הדרגתית לתהום של מדינה דו לאומית והתבוללות ובשמאל נתפס כ"דו קיום".
ברור זהבה בשמאל אין הזויים, פרזיטים, משתמטים, ברברים, ומושחתים.
לך ולחבריך הגרוטסקיים בנאציונל השמאלניסטי השמש זורחת מהישבן.
כששומעים כזו טינופת מבינים עד כמה אתם מנותקים מהעם והמדינה.
השתכנתי לגמרי
בג"ציה זו דיקטטורה שהובילה גם ל-7.10 בכבילת ידי מערכת הבטחון (למשל בנוהל שכן, או ביטול הדחה של הרמטכ"ל). מסרסים את הרשויות האחרות, פוגעים בהפרדת רשויות (עקרון דמוקרטי מוביל בכל דמוקרטיה אחרת). בג"ציה זאת דיקטטורת גלימות לא שונה במהותה מהאייטולות. הם משליטים את השריעה בתור חזות הכל וכאן משליטים את חוקי היסוד בתוך חזות הכל. חוקי יסוד שחלקם עברו במרמה בכנסת באישון ליל עם חודם של כמה אצבעות מבלי שחברי הכנסת הבינו מה הם עושים ושהם מעבירים את הריבונות מהכנסת לבתי המשפט שהפכו למחוקק-על.
יצחק עמית כולל התנהגותו הבריונית מול שר משפטים ומול נבחרי ציבור וכולל חשיפת העבירות בנייה שבהן הוא עבריין ממש – אינו ראוי להיות שופט עליון, כל שכן נשיא בית משפט עליון.
אמת כתבת
מי שמהמחנה שלהם הם מחמיאים לו אפילו אם הוא כישלון מבחינה מקצועית ולחילופין אם היה עילוי או שר מעולה אבל ממחנה הימין הם בזים לו ומבקרים את תיפקודו.
גם ילדים ביסודי כבר יודעים היום מי מאנשי התקשורת והפרשנים שייכים לאיזה צד והאם שווה בכלל לייחס חשיבות למידע המוטה שלהם.
חבל רק שבאתר הזה אין מגוון דיעות ומאפשרים כל השנים בעיקר לאנשי השמאל להביע את דעתם.
אז השופט עמית הוא כישלון מקצועי? על מה אתה מתבסס?
אני אינני מתיימר להיות איש מקצוע שמוסמך לשפוט את כישוריו של השופט עמית, אבל הבאתי את מה שחושבים עליו עורכי הדין. בכל משוב של עורכי הדין על שופטים הוא זוכה בביקורות מצוינות.
לגבי הממשלה:
אני לא מסתיר את דעתי שהממשלה הזאת היא רעה ומסוכנת לקיומנו.
אתה מתלונן שאני לא מוצא בה "עילויים" שצריך לשבח?
בין השרים שמובילים את הממשלה הזאת, השר היחיד שמשרדו תיפקד אחרי ה-7 באוקטובר (בלי לגרוע מאחריותו לאירוע) הוא שר הביטחון שפוטר.
אז מה בכל זאת יש לנו:
* שר אוצר שלא מבין בכלכלה , שהביא לנו שלוש ירידות בדירוג האשראי (ולאו דווקא בגלל המלחמה), ושאין לו תקציבים לשיקום אבל יש לישיבות של משתמטים.
* שר כלכלה שהביא לנו עליות מחירים חסרות תקדים.
* שר "ביטחון לאומי" שהוא עבריין מורשע שהביא את הפשיעה לרמות חדשות, ובדרך הרס את המשטרה.
* שר חינוך שלא מבין בחינוך.
* שר תקשורת שנלחם בתקשורת ומנסה לסגור את הערוץ האיכותי ביותר שיש לנו, שהביא הפקות מקור איכותיות בהיקף חסר תקדים.
* שר שיכון שעסוק במגזר שלו.
* שר לענייני משהו שהחליט להפוך את השירות הציבורי למפעל ג'ובים לחבר'ה.
* שרי חוץ והסברה (להזכירך, הייתה שרת הסברה, אבל לא הייתה לה מדפסת) שלא מסוגלים לארגן מערך הסברה, ודרדרו את מעמדנו בעולם לשפל חסר תקדים
* ראש ממשלה שהוא אולי עילוי בדיבורים, אבל לא מסוגל לקחת החלטות מדיניות, משנה עמדות ומשקר בלי למצמץ, לא לוקח אחריות על כלום, אבל לוקח קרדיט על הצלחות צבאיות
ונעצור כאן.
מי ה"עילויים" שפספסתי?
ה"מחנות" שאתה מדבר עליהם אינם "שמאל" ו"ימין".
יש מחנה שרואה מה קורה פה ומזדעזע, והוא כולל רבים שמגדירים את עצמם "ימין".
יש מחנה אחר, שרוב חבריו הם חרדים אנטי ציונים, כהניסטים או סתם עיוורים שמתנהגים כחברים בכת.
לדעתי דובי צודק/ת בחלק ניכר מהדברים.
הייתי מוסיפה שהם גם פחדנים באותו מחנה, אובססיבים כל היום לבני עמם החרדים ומכלילים אוכלוסייה שלמה נהדרת ולא מעיזים לצייץ מילת ביקורת על חברי הכנסת של המשותפת למשל שחלקם התבטאו באופן מזעזע ובמדינה נורמלית התקשורת היתה מבקרת אותם קודם.
אז מה לנו כי נלין על אנטישמיות בעולם אל מול מה שמתרחש יום יום בחלק מהאולפנים ואמצעי תקשורת בארצנו.