“מה אוכל את חיפה”? • פרשנות • נפתלי בלבן

תושבים פוסעים במרכז הכרמל (צילום: ירון כרמי)

לפני כ-100 שנה היו גורמים שונים ואדריכלים בראשם, שרצו לתכנן ולבנות עיר גנים למופת בעיר חיפה. העיר נראתה בעיניהם ובצדק, מקום יפה ומרשים, הן עקב הנוף עוצר הנשימה של הר הכרמל והים וכן, מאחר והיא נמצאת באזור חשוב מאוד בגלל המפרץ, שהיה מתאים לבניית נמל מודרני, שכמותו כמעט ולא היו במזרח התיכון. בחיפה היו שתי אסכולות לבנייה וכל אחת מהן התמודדה על התכנית שלה.

תכנית אסכולת הבנייה הגרמנית ועקרונותיה

הגרמנית, אשר רצתה לבנות לפי שני עקרונות:
עיקרון אחד
–  הבאוהאוס וקונספט של עיר גנים.
עיקרון שני – האסכולה הבריטית, אשר רצתה לבנות על-פי הנהוג בבריטניה והאינטרסים של הממלכה המאוחדת.

שתי האסכולות התנגשו זו בזו, אך כל אחת מהן באה לידי ביטוי.

ייסוד הטכניון בחיפה ב-1913, נתן דחיפה עצומה להקמת התעשייה המודרנית בארץ-ישראל דאז, על-ידי כך שהכשיר מהנדסים על-פי שיטת הלימוד הגרמנית (בהתחלה גם בשפה הגרמנית) היסודית והמודרנית. לצד הטכניון הוקם בית הספר “הריאלי”, שהוא מונח גרמני ושם גרמני של בתי ספר, הקיימים בגרמניה.

בית הספר הריאלי – בניין ראשי בהדר חיפה (צילום: חי פה)

היה ויכוח היכן למקם את מרכז העיר חיפה המודרנית. המקום ההגיוני ביותר על-פי המבט האירופאי של ראשוני חיפה, היה לעשות זאת בקישון, כאשר מרכז העיר יקום משני צידי הנהר (שאז עדיין זרמו בו מים), כנהוג בכל הערים הגדולות באירופה.

נהר הסיין חוצה את פריז (צילום: ירון כרמי)
נהר הסיין חוצה את פריז (צילום: ירון כרמי)

למשל: את פריס חוצה נהר הסיין, את לונדון התמזה ואת ברלין השפרה וכיוצר בזה. כנראה שהשלטון הבריטי לא ראה זאת כמתאים לכתר הבריטי, לכן, הם מיקמו במפרץ את התעשייה הכבדה, בתי זיקוק לנפט שזרם לשם מעיראק.

בתי הזיקוק – מבט מהאוניברסיטה (צילום: חי פה)

הוקמו גם תעשיות נוספות רבות, שאמנם היו חשובות לשם הקמת מדינת ישראל, אך בשנות ה-30 וה-40 במאה ה-20 היו חשובות למאמץ הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. לבריטים היה דלק רב למטוסים ולטנקים שלהם, ואילו לגרמנים היה מחסור בדלק, לכן היטלר שלח את צבאו דרך צפון אפריקה דרך מצרים וארץ ישראל כדי לשים יד על הדלק הערבי.
בפקודת הבריטים נבנו במפרץ עשרות מפעלים מזהמים והקמת העיר חיפה בשפך הקישון ירדה מהפרק.
כתוצאה מכך, הדר הכרמל נבחרה להיות השכונה הראשונה ובה הרחובות הרצל והחלוץ וכן העירייה שנבנתה באותו זמן, חנויות רבות ובתי ספר. חיפה החלה להתקדם במעלה ההר, תוך כדי בניית שכונות הדר העליון, שנחשבו אז טובות ונחשקות.

רחוב בהדר הכרמל (צילום: ירון כרמי)

מאחר ובשנות ה-20 המוטוריזציה בעולם הייתה חלשה. נבנו רחובות צרים, כי אף אחד בארץ-ישראל לא האמין שלכל פועל תהיה מכונית. דווקא בגרמניה כן חשבו כך, אך זה כבר סיפור אחר.

נמל חיפה נבנה על-ידי כך שהוציאו חול מהים והניחו אותו בסמוך לרחוב יפו וככל שהעמיקו לחפור, כך התרחבה רצועת החוף שעליה הקימו את רחוב המלכים (כיום העצמאות) ונבנו מבנים גדולים ויפים עבור מתקני הנמל. ההובלה הימית התפתחה והוקצו שטחי מסחר סיטונאי וטכני בעיקרו לשירות האניות הרבות שפקדו את נמל חיפה.

אניית הקרוזים MS MARINA בנמל חיפה (צילום: מרום בן אריה 054-8694777)
אניית הקרוזים MS MARINA בנמל חיפה (צילום: מרום בן אריה)

בשנות השלושים, עם עלייתם של הנאצים לשלטון, יהודים רבים הגיעו לחיפה והחליטו להתגורר בה, מכיוון שהיא נראתה להם כעיר הנבנית בצורה מודרנית, ופניה לעתיד מזהיר. מכיוון שהכרמל לא היה מיושב דיו, רבים מה”יקים” בנו את בתיהם במרכז הכרמל ובאחוזה בעיקר בשיטת הבאוהאוס.

מאפייני הבאוהאוס הם:

  • בנייה מבטון מזוין (יציקת בטון עם חיזוק ברזל).
  • אביזרים מודרניים: מים זורמים קרים וחמים, חשמל וכו’…
  • צורת המבנה בעלת עקרונות ברורים: פשטות ופונקציונאליות, קירות מרובעים, אך אחד מחלקי המבנה צריך להיות עגול, כדי לשבור את הצורה הקובייתית של הבית. וכלל חשוב נוסף – חדר מדרגות מואר על-ידי כך שיהיו בו חלונות הפונים לעבר הרחוב.
מבנה באוהאוס בחיפה (צילום: מאיר ארזי)
מבנה באוהאוס בחיפה (צילום: מאיר ארזי)

העקרונות הללו שיוו לבניינים מראה יפה עם תחושת מגורים פרקטית ונעימה יחסית לאותם ימים. מנגד הייתה קיימת כמובן שיטת הבנייה הערבית, שאם כי הייתה טובה ויפה, בניית הבתים נמשכה זמן רב, אפילו שנים, מאחר והבתים היו מורכבים מאבנים מסותתות אחת אחת בידי פועלים מנוסים, וזאת בניגוד לבנייה המהירה יותר של הבאוהאוס באמצעות יציקות בטון ובעזרת מכונות מתאימות.

מבנה באוהאוס בחיפה (צילום: מאיר ארזי)
מבנה באוהאוס בחיפה (צילום: מאיר ארזי)

מאוחר יותר, בשנות ה-40 המתקדמות, החלה הבנייה “הישראלית”, שאמנם השתמשה בכמה מעקרונות הבאוהאוס, אך התעלמה מהאפקט הקישוטי של המבנה, ונבנו המון בתים מרובעים ומכוערים בשכונות רבות בחיפה. המגורים בכרמל לא היו כה קלים בגלל שהתחבורה ממנו למרכזי הדר הכרמל והעיר התחתית הייתה קשה, ונמשכה זמן רב באוטובוסים המיושנים. בכרמל נבנו שכונות יפות ואטרקטיביות והוא נעשה יוקרתי, וכן יקר למגורים. כל אחד היה רוצה לגור על הכרמל, שכן יש לו יתרונות רבים כגון: בריזה מהים, נוף של הים ועצים וגנים רבים. נמצאים בו מרכזי קניות ובילוי, ובתי קפה החביבים על החיפאים מזה למעלה מ-80 שנה. על אף הטוב הזה והנהירה לכרמל, החלו פעולות שאט אט מכרסמות בו ואף בעיר חיפה כולה.
הנה מספר דוגמאות:
א. חיסול שטחים ירוקים למטרת בנייה.
ב. בנייה לגובה המכערת את רכס הכרמל.
ג. הקטנת הרווח בין הבניינים, המחסלת את עיר הגנים המובטחת.

מרכז הכרמל בחיפה (צילום: ירון כרמי)
מרכז הכרמל בחיפה (צילום: ירון כרמי)

בנוסף, מתרחשת בחיפה תופעה לא פחות חמורה: העיר התחתית והדר הכרמל מתפוררות ומוזנחות. באותו זמן חותכים בבשר החי של הכרמל הירוק ומוסיפים בטון. כל מי שמבקר בחיפה נחרד ממצבן של הדר והעיר, בהן שתיים מכל שלוש חנויות נסגרו. אפילו באותן חנויות בהדר שנחלו הצלחה, הרכיבו תריסי מתכת כבדים על חלונות הראווה שלהן, ומי שהולך לטייל בהדר מבחין ברחובות חשוכים, כמעט ואין מטיילים במקום ואין בתי קפה. כל עשרות בתי הקולנוע שהיו בחיפה התחסלו והצגות הקולנוע מוקרנות היום בקניונים.

גרנד קניון (צילום: מרום בן אריה - צילומי אוויר 054-869-4777)
גרנד קניון (צילום: מרום בן אריה – צילומי אוויר)

הגרנד קניון, גאוות העיר, נתן מכת מוות לעשרות עסקים בשכונות העיר. הוא נבנה על הריאה הירוקה האחרונה בעיר. אותו שטח המחבר בין אחוזה, רוממה, נווה שאנן ויזרעאליה יכול היה להפוך לפארק נוסח ההייד פארק בלונדון והסנטרל פארק בניו-יורק. השטחים הירוקים האחרונים בעיר נהרסים לשם הקמת שכונות הבנויות מאבן בגבעת זמר ומעלה גאולה וורדיה וכאשר באותו זמן העיר הולכת ונרקבת וכבר מזמן נהפכה לסלאמס.

כעת ישנם כבר מתכננים ופועלים כדי לפלוש לשטחי פארק הכרמל, הנחשב עדיין לפארק הלאומי של המדינה ולנגוס בו באכזריות. העיר התחתית, הדר והדר עליון יכולים להוות שכונות נהדרות למגורים אם רק יכשירו בהם יותר מקומות חנייה ונתיבי תחבורה נוחים. הרי הנוף הנשקף מבתים אלה נפלא.

פארק הכרמל (צילום: חי פה)

לסיכום: הרס הכרמל והזנחת מורדותיו הינם בכייה לדורות. זה מזכיר לי משפט ששמעתי מאישה צעירה, שהגיעה עם בעלה וילדיה לבקר בחיפה לאחר היעדרות של 20 שנה. היא אמרה: “למדתי בחיפה ועזבתי למרכז הארץ. עתה, כאשר אני מבקרת שוב בעיר אחרי שנים, אני שואלת – היכן חיפה היפה הזאת שהייתה פעם?”

מחלפי מנהרות הכרמל מעל נחל הגיבורים בחיפה (צילום: מרום בן אריה - צילומי אוויר 054-869-4777)
מחלפי מנהרות הכרמל מעל נחל הגיבורים בחיפה (צילום: מרום בן אריה – צילומי אוויר 054-869-4777)
14 תגובות
  1. חגי גוטמן אמר/ה

    צודקים במאה אחוז כל מילה נכונה אמן וזה יפול לאוזניים קשובות אבל כניראה שלא שזה לא יקרה וחבל שכך

  2. דין דין אמר/ה

    מזניחים את השכונות הותיקות ובמקביל בונים שכונות חדשות.הדר מתה ומרכז הכרמל גוסס.

  3. ווה אמר/ה

    הדר לא מתה.גרעין דתיים צעירים.גרעיני סטודנטים גרים בה ובמקום לעודד כפי שעשה יהב. הקפיאה ראשת העיר את ההטבות שניתנות להם

    1. נועה בן אורי אמר/ה

      גרעינים ולא מנה עיקרית. לך תסתובב ותראה בעצמך

  4. ירון חנן אמר/ה

    למרות שנראה לי כי יש כמה אי דיוקים היסטוריים קטנים, הכותב מתאר נכון מאד את מצבה התכנוני של חיפה מבחינה אדריכלית ונופית. זהו מצב עגום ביותר. עצוב לראות כיצד ראש עיר שבעצמה מתהדרת בתואר ד”ר לתכנון ערים מעצימה במו ידיה את הפגיעה האנושה במירקם היפה של חיפה שעוד נותר לפליטה כעיר ירוקה עם היסטוריה אדריכלית ארץ ישראלית , ערבית ואירופאית שאין שני לה בארץ. עיר עם נכס נופי טבעי של הר, ואדיות ירוקים, ים ונחל זורם שראשיה נכנעים פעם אחר פעם בצורה מבישה והרסנית לגחמות של כרישי נדל”ן הבאים “לעשות מכה” וללכת, בעוד העיר נפגעת ומדממת.

  5. מירי גולדשמידט אמר/ה

    הכתבה מתארת את מצבה של חיפה מבחינה נופית ותכנונית. זהו מצב של כמה עשרות שנים טובות מאודשל הידרדרות ותכנונים חסרי הגיון ומחשבה שעשו ראשי העיר הקודמים. אי אפשר “להפיל” את המצב על ראשת העיר החדשה. גם אי אפשר לצפות שייעשו מעשי קסמים בפחות משנה.
    נכון, כואב מאוד ועצוב מאוד מאוד לראות את מצב העיר כך. מתסכל שבערים אחרות על פניו נראים הדברים אחרת. אך- צריך לתת צאנס. אולי ייקח שנים. אבל צריך לתת סיכוי ולקוות ולהאמין.
    דווקא בגלל שראשת העיר מגיעה מתחום האדריכלות אולי כן יהיה סיכוי לשיפור.
    אני רוצה להאמין שראשת העיר מקשיבה, קוראת ושומעת את קולות התושבים בעיר ואת כאבם. גם היא כתושבת העיר חשה את הכאב והתסכול. אך בהינף יד אי אפשר. צריך זמן.
    בואו ננסה לתת לה אותו.

    1. חגי גוטמן אמר/ה

      מה שאחרים לא עשו היה לא תעשה לא רוצה לתת צ’אנס לא מעמין בדיבורים רק במעשים וכל מה שאני שומע זה רק מעשים הבנת. מירי

    2. ווה אמר/ה

      מסכימה אתך .ומקווה לטוב

  6. נפתלי אמר/ה

    תודה למשיבים. אין בכתבה אפילו מילה אחת על המתייחסת לאדמיניסטרציה הנוכחית בעירייה.
    מה שקורה כרגע הוא תולדה של עשרות שנים בניהול העיר.
    נקווה לטוב!

  7. מארק אמר/ה

    רחוב הנמל משתנה. חלקים ממנו הפכו ממגורות ומחסני מכס למסעדות.אולם מרבית הבנינים בעיר התחתית והדר הופכים לחורבה. בתי הזיקוק ותעשיות הנפט מרעילים את תושבי העיר.
    יהרסו את שמורת הכרמל בבניה לגובה במגדלים שאין לתושבים המיועדים אמצעים לממן את תחזוקתם. תוך מספר שנים יהפכו לגרוטאות .כי אין מקורות לפרנסה ראויה בתחומי העיר. כמעט 30% גריאטריה.

  8. רמי חן אמר/ה

    שתי האסכולות – הגרמנית והבריטית – אכן מתנגשות. הבריטית הייתה תמיד דאגה לאינטרסים הכימאגואיסטיים של בריטניה, ובכלל זה גזל אוצרות המושבות שבהן הם שלטו (במקרה זה מנדט), ניצולן וסחיטתן עד תום לצרכיהם בלבד.
    אכן הכתבה מדייקת, והנהגות העיר חיפה ממשיכות את ההרס כפי שעשו הבריטים ועל פי שיטתם הנ”ל.
    וההוכחה הניצחת לכך הנה נטישת התושבים במהלך 15 השנים האחרונות – נטישה של קרוב ל- 10,000 תושבים בכל שנה, דהיינו בתקופת 15 השנים הללו נטשו את חיפה כ- 50% מהאוכלוסיה שלה – האוכלוסיה הוותיקה, החזקה והיותר מבוססת.

    שנה חלפה מאז כניסתה לתפקיד של ראש העיר החדשה ונראה שכמהנדסת העיר היא משיכה בדרכם של הבריטים…

  9. סברינה אמר/ה

    יפה כתבת נפתלי, סיכמת יפה את המצב של היום, וכמה חבל שהוא כך. אולי אם היו בונים את העיר כמו שציינת – בסמוך לקישון המצב היה שונה. שמא הבריטים אשמים? האם אפשר לעשות משהו היום כדי לבלום את הבנייה המאסיבית והמכוערת? תודה כל הכתבה, שמזכירה לנו כמה חיפה היתה פעם יפה ונעימה.

  10. סילביה זגורי אמר/ה

    נראה שאישורי הבניה לגובה הם מטעמים כלכליים ותו לא. בתי מגורים גבוהים ויוקרתיים מניבים יותר ארנונה לעירייה, וכך גם הקניונים. מי שידו משגת – קונה דירה או שוכר חנות . אנו חיים בעולם בו ההתפתחויות הכלכליות והטכנולוגיות אינן מתחשבות בנוף ובאקולוגיה לאדם. ועדיין חיפה משופעת בירוק – ההר הירוק כל ימות השנה הוא הריאות הירוקות שעוד נותרו לנו. נקווה שלא יעלה על דעת פרנסי העיר בטווח הארוך, לאשר בניה על חשבון החורש הטבעי במרומי הכרמל. היו לנו כאן בעיר לאורך השנים די שריפות קטלניות שקטלו חורש וחי-בר. אסור לגעת בטבע ויש להלחם על כך. את תהליך האורבניזציה המתפשט בשכונות העירוניות וכתוצאה מכך צפיפות בין בתים, סגירת הנוף, בעיות חניה, תוספת רכבים על הכביש שפרושה הגברת הפקקים ועוד – כל זאת כנראה לא נוכל לעצור. הכל עניין של היצע וביקוש. והרבה, הרבה כסף.

  11. נפתלי אמר/ה

    תודה לכל המגיבים. טוב שדנים במצב. נקווה שיהיה שיפור בכל בזירות.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.