בתל אביב חוגגים את הבאוהאוס, בחיפה הבאוהאוס נלחם על חייו • פרשנות • אדר' עומרי זילכה

לאחרונה, נתקלתי בכרזת פרסומת בתל אביב המזמינה ל"מסיבת באוהאוס" במסגרת אירועי "בתים מבפנים" שהתקיים באותו סוף השבוע בעיר, אשר היה בנושא: 100 שנה לבאוהאוס.

שימור והון פרטי

תל אביב יודעת לחגוג וכשמדובר בבאוהאוס היא חוגגת ובגדול. הכרזת אונסק"ו על "העיר הלבנה" של תל אביב כאתר מורשת עולמי בשנת 2004 הפכה את אלפי המבנים המתפוררים שהיו בה (אשר רק למעטים היו נראים כמו משהו שיש לשמר) למוצר יוקרתי השווה שימור ושווה גם כסף רב. לזאת תרמו גם כמובן רשימות שימור של העירייה, עבודה של מחלקת השימור ואיך לא, הון פרטי שזורם בתל אביב כמו יין תוצרת חוץ.

מעצבים ואדריכלים משפיעים

הבאוהאוס היה שם בית ספר ללימודי מקצועות העיצוב והאדריכלות שהוקם בגרמניה בין שתי מלחמות העולם ואשר השפיע בצורה ניכרת על העולם בו אנו חיים. בית הספר חיבר בין שיטות ייצור תעשייתיות לבין עיצוב פשוט ונקי ונחשב לחדשני ופורץ דרך. בבאוהאוס לימדו מיטב המורים של אותה התקופה אשר הכשירו דור של מעצבים ואדריכלים שהפכו ברבות הימים למובילים ומשפיעים בעצמם. כפי שאפשר להבין ממשמעות שמו בגרמנית (באוהאוס=בניית בית), מטרת העל של בית הספר הייתה הבניין, וכמו ביתר תחומי העיצוב גם באדריכלות הציע בית הספר מבנים חדשניים שהיו על טהרת הפשטות המודרניסטית של תחילת המאה העשרים.

מבנה באוהאוס בחיפה (צילום: מאיר ארזי)
מבנה באוהאוס בחיפה (צילום: מאיר ארזי)

בניה מהירה בטכנולוגיה חדשנית

במבנים נעשה שימוש בצורות גאומטריות ופשוטות, החיפוי בהם היה חלק ללא קישוטיות שלא לצורך, מבנה הבניין והדירות היו פרקטיים וענו לצורכי הדיירים והבניה הייתה מהירה ובטכנולוגיה חדשנית.

הבאוהאוס – בניה מהירה, זולה ויעילה

כל אלו התאימו לתנאים באירופה שלאחר מלחמת עולם הראשונה ומשם הסגנון התפשט במהירות לכל העולם וניתן לו השם "הסגנון הבין-לאומי" (בארץ השם הזה לא השתרש בקרב הציבור הרחב וכל המבנים בסגנון זה מכונים באוהאוס). כמו לשאר העולם גם לישראל הגיע הבאוהאוס באותם השנים (אמצע-סוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים של המאה הקודמת) והוא התאים לישוב החדש כמו כפפה ליד בהציעו בניה מהירה, זולה ויעילה, סגנון חדש שלא מתכתב עם העבר ודירות פרקטיות המתייחסות גם לאקלים המקומי.

מבנה באוהאוס בחיפה (צילום: מאיר ארזי)
מבנה באוהאוס בחיפה (צילום: מאיר ארזי)

סגנון הבאוהאוס בשכונות הערים השונות בארץ

דוגמאות לסגנון הבאוהאוס ניתן למצוא בכל ישוב בארץ מאותה התקופה, כאשר בין השכונות המוכרות אשר הסגנון השלט בהן היה הבאוהאוס, ניתן למצוא את רחביה בירושלים, מרכז תל אביב והדר בחיפה. מאז אותם ימי חלוצים המבנים התיישנו, הטיח התקלף, נוספו תוספות שכיערו ועיוותו את החזיתות והסגנון כולו כמו נשכח, עד שלפני כעשרים שנה החלה התעניינות מחודשת בסגנון וערכו האסתטי-עיצובי זכה לעדנה מחודשת.

צורות וקומפוזיציות – חגיגה לעיניים

הכרת אונסק"ו על חלקים בתל אביב כאתר מורשת עולמי תחת הכינוי "העיר הלבנה", שמו תג איכות על המבנים האלה, אשר הולידו תקנות שימור ואלו הפכו לבעלות ערך כספי. התוצאה לכל אלו ניכרת כאשר מאות מבני באוהאוס בתל אביב שומרו ושופצו בשנים האחרונות, מה שהפך את השיטוט במרכז תל אביב לחגיגה לעיניים. עושר כזה של מבנים, פרטים, צורות וקומפוזיציות בסגנון הזה ובריכוז הזה, קשה למצוא במקום אחר בארץ מלבד… בחיפה!

מבנה באוהאוס בחיפה (צילום: מאיר ארזי)
מבנה באוהאוס בחיפה (צילום: מאיר ארזי)

מבני הבאוהאוס בחיפה

את מבני הבאוהאוס ניתן למצוא בריכוזם הגדול ביותר בעיר בשכונת הדר אבל מבנים רבים נמצאים גם בכרמל הותיק, בבת גלים, בעיר התחתית ובעוד מקומות. הערכות מדברות על כך שיש אלפי מבנים בסגנון הזה בעיר, כמות השווה או אולי אף עולה על הכמות בתל אביב. אבל לא רק בכמות המבנים חיפה מובילה אלא ובעיקר באיכות. בשל הרכב האוכלוסייה החיפאי שהיה שונה מזה התל אביבי, בחיפה אנו מוצאים גם מבני באוהאוס מחופי אבן, מבני באוהאוס עם נגיעות של אדריכלות ערבית ועוד שילובים כאלו ואחרים ההופכים את חיפה לבירת הבאוהאוס האמתית בארץ.

הבאוהאוס בחיפה נאבק על חייו

הדוגמאות לסגנון הזה בעיר רבות אולם מספיק לציין את שוק תלפיות שבממדיו ובעיצובו אין לו מתחרה בארץ כדי להבין את גודל האירוע. תל אביב יודעת לחגוג את הבאוהאוס שלה ויודעת לעשות את זה טוב אבל בחיפה הבאוהאוס נאבק על חייו.

מבנה באוהאוס בחיפה (צילום: מאיר ארזי)
מבנה באוהאוס בחיפה (צילום: מאיר ארזי)

דרוש הון לשימור ושיקום המבנים

רשימת השימור שבעירייה רחוקה מלהכיל את כל המבנים הקיימים בסגנון זה, כל סקרי השימור שהציעה תכנית המתאר טרם הושלמו עד היום, מחלקת השימור מצומצמת בעובדים (מסורים ככל שיהיו), לחלק גדול מהציבור החיפאי (והישראלי) אין כלל מושג שהאוצר הזה קיים בעיר וההון הפרטי הדרוש על מנת לשמר ולשקם את המבנים האלו מדיר רגליו מהעיר, כי זה לא משתלם כלכלית. מבני הבאוהאוס שלנו המדהימים ביופיים הולכים ומתפוררים, מתנוונים, נסדקים ומתכערים. הם קמלים לנו בין הידיים.

נפעל להצלת המבנים בחיפה

הגיע הזמן שנכיר ונוקיר את העושר שיש לנו בעיר, נפעל להצלת המבנים, לשיקומם, לחידושם ונהיה גאים בהם. אין שום סיבה שתיסעו שעה לתל אביב, אם במרחק של עשר דקות אתם יכולים לשוטט בהדר ולראות את העושר הזה, אם רק יהיה מי שיאיר עבורכם בזרקור על המבנים האלו.

הזדמנות אמתית להענקת תואר לחיפה

שנת המאה לבאוהאוס (יחד עם הרוחות החדשות אשר נושבות מלשכת ראש העיר) הנה הזדמנות נהדרת להעניק לחיפה את התואר "אתר מורשת עולמי" בכל הקשור למבני הבאוהאוס ולעורר את הדיון הציבורי בהם על ידי כנסים ,סיורים, ימי עיון ופרסומים אשר יכולים להיות בהשתתפות בתי הספר לאדריכלות המצוינים הקיימים בעיר.

מבנה באוהאוס בחיפה (צילום: עומרי זילכה)
מבנה באוהאוס בחיפה (צילום: עומרי זילכה)

עיריית חיפה להתעורר

יחד עם זאת, העירייה צריכה להשלים במהירות את סקרי השימור, רשימת השימור ולהתחיל לגבש תמריצים ליזמים אשר ההון שלהם דרוש לטובת השינוי. אבל יותר מכל צריכה העירייה להפשיל שרוולים, לשמר ולהכניס רוח חיים בשוק תלפיות אשר במצבו הנוכחי מהווה תעודת עניות לעיר.

עד אז נסתפק בספרים שיש על הנושא
ובאירוע בתים מבפנים בסימן הבאוהאוס בחיפה אשר יערך בסוף חודש נובמבר.

אדר' עומרי זילכה, בעל תואר ראשון באדריכלות מהטכניון. מי שעומד מאחורי הבלוג החיפאי "פינת רחוב" העוסק באדריכלות, אורבניות ועיצוב בעיר.

6 תגובות
  1. אלה אלכסנדרי אמר/ה

    על יופיים ואיכותם של בנייני הבאהאוס בחיפה מדובר כבר שנים ארוכות. מביך ממש שאין תכנית שימור, גיוס משאבים וכל הנדרש לשם הכרזה (ההכרזה בתל אביב היא מרכיב שכן כבר מכירים בערך האדריכלי הסטורי תרבותי של המבנים !!!) שימור מורשת הוא מרכיב משמעותי בזהות מקומית ועצוב מאד שעיריית חיפה נמנעת מלייצר את התמריצים הנדרשים ו/או לפעול באופן עצמאי לשימור ערכי המורשת המרשימים בעיר. יש לזכור שגם את המושבה הגרמנית תכננה העירייה אי אז להרוס! ורק מאבק עיקש מנע זאת והביא לשימור מרקם המושבה וטוב שכך. בשנה האחרונה עומדת בראש העירייה אדריכלית יש לקוות שרוחות חדשות ינשבו וסוף סוף תזכה חיפה ביחס הראוי לתחום שימור המבנים בכלל והבאהוס בפרט.

  2. Zigi אמר/ה

    סיעת הירוקים אינה מסתפקת בשימור של בניינים ייחודיים. אנשיה בעירייה נלחמים כמעט על כל פרוייקט בנייה כגון במסגרת תמא 38. לדעתם כל חורבה צריכה להישמר – דבר שפוגע
    בריווחת בעלי הדירות וכמו כן משמר כיעור.
    תומכ

  3. מוטי בליצבלאו אמר/ה

    רשימת שימור בלבד אינה מספקת. יש להכין תוכנית שימור רצינית של המבנים האלו בחיפה – כך אמרה ועדת הערר המחוזית כאשר דנה לאחרונה בשימור הבית ברחוב נגה 8. העניין הוא, שרוחות כאלו טרם נושבות מרחוב חסן שוקרי 14 בחיפה ( מקום מושבה של ראש העיר ). ועד אז אנחנו נאלצים בכוחות דלים להילחם על כול אתר ואתר.
    הכותב חבר מועצת העיר מסיעת הירוקים של חיפה.

  4. גלבהרט אמר/ה

    התיסכול רב יותר כאשר בראש העיריה עומדת אדריכלית, ונראה שאינה מגלה ענין בנושא. הירוקים בראשות אביהו האן הם היחידים המנהלים מלחמת מאסף להצלת המורשת הטבעית והבנויה של חיפה

  5. חנה מורג אמר/ה

    נהדר שהנושא מועלה למודעות התושבים החיים בעיר כל כך יפה עם מבנים מדהימים בשכונותיה.
    נהדר יותר שיש ראש עיר אדריכלית. כאן מומחיותה ובוודאי כבר תכננה מהלך שימור עם תורה ואופני ביצוע סדורים.

  6. מירי אמר/ה

    נשמח אם ייעשה לטובת שימור המבנים וטיפוח חיפה בכלל…

לא ניתן להגיב