(חי פה) – עירוב שימושים זו שיטה לתכנון רחוב כך שבמפלס הרחוב מתוכננים שטחי בילוי ומסחר ומעליהם מגורים. שיטה זו, הנהוגה בעולם עוד מימי-קדם, נעדרת מתכנון שכונות העיר חיפה במשך עשורים רבים. בהיעדרותה של השיטה, נבנו בחיפה שכונות שינה אפלוליות ועודן מתוכננות ונבנות בימים אלה.
התחדשות עירונית עשויה לשנות את השכונות לטובה, אם וכאשר יוקמו מקבצי דיור חדישים אשר יכללו תכנון מודרני אשר יתחשב בעירוב שימושים.
שכונות שינה בחיפה
קשה להתעלם מהעובדה שמרבית השכונות בחיפה הן שכונות-שינה, כלומר שכונות שאין בהן כלום ושום דבר מלבד אלפי דירות, בהן מסתגרים, לעת ערב, מאות אלפים.
בשעות הערב, הרחובות חשוכים ובהם מסתובבים מעט אנשים, המוציאים את הכלב לטיול וסביבם בעיקר חזירים, תנים וכמה חתולי רחוב מנומנמים.
כל מי שמכיר את חיפה מכיר את שכונות השינה, אך בכל זאת אזכיר כמה משכונות אלה: הכרמל הצרפתי, רוממה הישנה, שער העלייה, נווה דוד, קריית אליעזר, דניה, קריית חיים (למעט רחוב אח"י-אילת) ועוד ועוד…
שכונות חדשות תוכננו ונבנו כשכונות שינה בחיפה
באופן מפתיע ומאכזב, גם שכונות חדשות אשר תוכננו ונבנו בשנים האחרונות, נבנו גם הן כשכונות-שינה וביניהן נאות פרס וגבעת זמר.
מקבצי-מגורים שתוכננו וקמו ב-20 השנים האחרונות, בתוך שכונות קיימות, הנציחו גם הם את התפיסה התכנונית של "שכונות שינה" ובכך התפספסה שוב ההזדמנות להפיח חיים ברחובות החשוכים. כך למשל, מקבץ המגדלים ברחוב טשרניחובסקי 45 וכן המקבץ שנבנה על האצטדיון שנהרס בקריית אליעזר.
שכונות עם מרכז מסחרי קטן – פתרון חלקי ורחוק מלהיות מושלם
שכונה חדשה בעלת תכנון שונה, אך בעלת תפיסה תכנונית לא-מרשימה במיוחד, היא רמת הנשיא, בה החיים, במפלס הרחוב, מתרכזים במרכז המסחרי שנבנה בסמוך למבני המגורים ואשר מפיח חיים בשכונה במידה מסויימת. שכונה נוספת היא סביוני דניה, אשר נבנתה ללא עירוב שימושים ממשי, אך זכתה למרכז המסחרי "אוסקר 7" המפיח חיים בשכונה.
מרכזים מסחריים שכונתיים ממעטים להשפיע לטובה על מפלס הרחוב
מרכז מסחרי-שכונתי מפיח חיים בעיקר סביב עצמו ובתוכו, אך לא במפלס הרחוב. זה יותר טוב מכלום, אבל פחות טוב מעירוב שימושים. כך תוכננו שכונות רמת הנשיא וסביוני דניה. התושבים בהחלט נהנים ממגוון שירותים זמינים ליד הבית, אך מפלס הרחוב נותר שומם וחסר-חיים.
רחובות יוצאי-דופן בחיפה
המתכננים שפעלו בחיפה בעבר, העניקו לעיר כמה רחובות שעושים עימה חסד. בין הרחובות האלה ניתן לראות חלקים משדרות מוריה, מרכז הכרמל, מרכז זיו בנו"ש ומספר רחובות בעיר התחתית – שער פלמר, רחוב הנמל, נתנזון והסביבה.
באופן לא-מפתיע במיוחד, הפכו רחובות אלה לשוקקי חיים ומהווים מרכזי בילוי, מגורים ומסחר מבוקשים. זהו ההבדל בין רחוב שהוא עיר לבין רחוב שהוא שכונת שינה. יחד עם-זאת, יש ברחובות אלה קשיים עימם מתמודדים הדיירים – על כך ארחיב בהמשך.
עירוב שימושים מפיח חיים בערים רבות בעולם, ובישראל
כאשר אנחנו, הישראלים, מטיילים בערים בישראל ובעולם, הרחובות אשר מושכים אותנו הם אלה שיש בהם חיים מעניינים במפלס הרחוב. אפשר להזכיר כאן דוגמאות כגול מנהטן, פריז, ברצלונה ותל אביב.
בחיפה, כיף להסתובב במרכז הכרמל או בעיר התחתית, כי יש שם חיים.
עירוב שימושים בתל אביב הופך את העיר לאטרקטיבית במפלס הרחוב
חיפאים שמגיעים לתל אביב-יפו, מתרגשים לראות חיים שוקקים במפלס הרחוב, אך חלקנו לא-תמיד מקשרים את החיים השוקקים האלה לתפיסה התכנונית שהביאה להצלחה הזו.
תפיסה תכנונית אורבנית היא זו שמגדירה את החיים במפלס הרחוב והיא זו שקובעת לתמיד כיצד יתנהלו החיים בעיר.
ביפו למשל, קיימים רחובות רבים שחלקם עתיקים ותוכננו בתפיסה תכנונית אורבנית שמפיחה חיים במפלס הרחוב. בחלק מהרחובות התפתחות בתי קפה ומסעדות, אשר יוצרים סביבם חיים של עיר.
עיריית תל אביב הופכת רחובות למדרחוב בסופי שבוע
עיריית תל אביב, אשר מזהה את הפוטנציאל של עירוב השימושים, סוגרת חלק מהרחובות הקטנים בסופי השבוע ובכך מעצימה את הייתרון היחסי שיש לעירוב השימושים. הסגירה הזאת מאפשרת לתושבי העיר לנוע בביטחה וליהנות מהשפע שיש לעיר להציע.
בעלי העסקים נהנים מתנועה ערה של תושבי עיר וגם תיירים הנמשכים לקסם הזה, כמו פרפרים הנמשכים לאור הפנס.
בתי מלון בוטיק משגשגים ברחובות האטרקטיביים בהם מתקיים עירוב שימושים
במקום בו יש חיים, מתפתח מגוון נוסף של עסקים מקומיים. לצד המסעדות ובתי הקפה, מתפתחים גם בתי מלון ומשגשגים. כך, למשל, משגשג מלון הבוטיק "Market House", אשר נבנה בצמוד לשוק הפשפשים ביפו ואשר נושא את השם ״מרקט״ על שם שוק הפשפשים הסמוך.
בניה חדשה בחלק מערי העולם המודרניות – כוללת עירוב שימושים
אין סיבה לחשוב שעירוב שימושים הוא תפיסה שהייתה נהוגה רק בקרב מתכננים חכמים בעבר. היא נהוגה גם היום. העיר המפורסמת והעשירה בעולם נבנתה, כמעט כולה בתפיסה זו – מנהטן בניו יורק. תושבי העיר, המתגוררים בגורדי השחקים, נהנים ממגוון רחב של שירותים במפלס הרחוב וביניהם, מסעדות, בתי קפה, מאפיות, מכבסות, מוזיאונים, גלריות ועוד… העסקים במפלס הרחוב אינם יוצרים מפגע רעש או ריח לתושבי הבניינים שמעליהם. על כך ארחיב בהמשך.
גם בתל-אביב ניתן לראות בניה חדשה אשר כוללת עירוב שימושים. המדובר בבניה חדשה למגורים או בבנייני משרדים. הנה דוגמה למקבץ של גורדי שחקים בתל אביב, אשר כל שטח הבסיס שלהם מוקצה לשטחי מסחר – מסעדות ובתי קפה.
אז למה זה לא קורה בחיפה – אכיפה
לא הכל ורוד – תושבים רבים ומתכננים רבים נרתעים מהמחשבה על מגורים בבניין שיש בו עירוב שימושים. הסיבה לכך היא כמובן מטרדי רעש, מטרדי ריח ומטרדי לכלוך. הדאגה היא מוצדקת בעיר שבה אין אכיפה.
העיר חיפה אינה מצטיינת בתחום האכיפה וזו בלשון-המעטה… הרעש מעסקים הפולשים באין-מפריע למפלס הרחוב, הלכלוך והעשן הבוקע מהמנדפים של המסעדות, מטרידים ומרתיעים את התושבים.
היות שהאכיפה לא-טובה, הן התושבים והן המתכננים, נמנעים, על פי רוב, מלהגיש תכניות שכוללת עירוב שימושים, כלומר שהתפעול-הלקוי מכתיב, הלכה למעשה, את התכנון האורבני ומנציח שכונות-שינה לשנים רבות.
בשיחות שקיימנו עם סטודנטים שבחרו לגור בעיר התחתית בחיפה עולה שחלקם נטשו את הדירות מכיוון שלא יכלו לסבול את מטרדי הרעש העולים ממפלס הרחוב בשעות לילה מאוחרות.
הסיבה לכך היא המדיניות המאפשרת לעסקים לבצע פעילות רועשת מחוץ לבית העסק, היעדר חוקי עזר עירוניים והיעדר אכיפה.
אכיפה מאפשרת תכנון אורבני
כדי לטעת ביטחון בקרב תושבי העיר ולאפשר עירוב שימושים בצורה טובה, על העירייה לאכוף ללא-פשרות את חוקי המדינה וחוקי העזר העירוניים. במקרים בהם החוקים אינם מתאימים – על העירייה לחוקק חוקי עזר עירוניים.
למשל: על העירייה למנוע את הוצאת הפעילות העיסקית לרחוב עצמו ולהגדיר בצורה בלתי-מתפשרת כי העסק יפעל אך ורק בתוך המבנה, בחללים סגורים – בדיוק כמו במנהטן.
על העירייה לוודא כי בעל העסק לא יוציא למפלס הרחוב פעילות עיסקית, כמו מקררי גלידות, שולחנות, דוכנים, אירועים ומוזיקה רועשת.
על העירייה להגדיר בחוקי-עזר עירוניים את השעות בהן מותר להכניס משאיות המביאות סחורה לבית העסק, זאת על מנת למנוע רעש בשעות המנוחה.
מטרדי העשן: מנדלי ריח חייבים לעלות גבוה מעל לגג הבניין וכן מעל לגגות הבתים הסמוכים, באמצעות ארובה. תושבים רבים איתם שוחחנו, המתגוררים בסמוך לבניינים בהן פועלות מסעדות בשדרת הנשיא בחיפה, מתלוננים על מטרדי ריח קשים, הבוקעים ממנדפי העשן במסעדות. יש לכך פתרונות המהווים תנאי-בסיסי להפעלת מסעדה בעירוב-שימושים ובאחריות העירייה לאכוף פתרונות אלה, או לשלול את רישיון העסק אשר יטריד את הדיירים המתגוררים בסמוך לו.
במנהטן, למשל, מסעדה הפועלת במפלס הרחוב חייבת להתקין ארובה המתנשאת עד מעל לקומת הגג. בשיחה עם בעל מסעדה במנהן, הוא הסביר לי כי השקיע לא פחות מ-120,000$ בהקמת ארובה שכזו, אשר מגיעה לגובה של 45 קומות ובגובה של מעל ל-160 מטרים.
מפלט הקניונים
כאשר מבינים את המגבלות הכרוכות בניהול ותפעול עיר שיש בה עירוב שימושים, קל להבין מדוע חלק גדול מהמתכננים מוותרים לעצמם מראש על האתגר ומתרכזים בתכנון ובניה של שכונות שינה חסרות חיים ואפלוליות.
התוצאה היא תכנון והקמת קניונים המנותקים מהשכונות ואשר מנתבים לתוכם את המוני ישראל ומשאירים את השכונות חסרות חיים.
הטריק הקבוע: מציגים עירוב שימושים בתור "רעש של מסעדות ומקומות בילוי מתחת לבית".
בכל העיריות קובעים איזה שימושים מסחריים יהיו מתחת לכל בניין, בין איזה שעות ומה מותר ואסור לעשות (למשל: איסור הוצאת שולחנות החוצה, או איסור מוזיקה)
לכן כל המגיבים פה שרוצים להיות פולניה שיושבת בבית בחושך בקור והעיקר שיהיה שקט בחוץ, בבקשה למצוא תירוצים אחרים. אין שום פסול שבשכונות יהיו מתחת לדירות יותר חנויות בגדים, יותר מרפאות שיניים, יותר מספרות, יותר חנויות ספרים, צעצועים, חנויות אלקטרוניקה, חנויות כל-בו לבית, משרדים שמאפשרים לעבוד קרוב לבית בלי לצאת מהשכונה ומשרדי עמותות וארגוני רווחה. שום דבר מהדברים האלו לא מפריע לא יוצר מטרדים לא של רעש ולא של אור ולא מוזיקה.
הכל שאלה של איזה שימושים וגם בתי קפה ומסעדות אפשר להגביל שעות שימוש ולקבוע כללים שיורידו את ה"מטרד" שבהן לאפס. למשל באחד הבניינים החדשים בתל אביב יש שתי מסעדות בקומת הקרקע, משרדים מעליהן בקומת ביניים, ורק מעל זה הדירות. כלומר בין הדירות למסעדות יש קומת משרדים ככה שלא שומעים בכלל את המסעדה. בנוסף התקינו במסעדות צינור איוורור ישירות לגג הבניין בפיר שגם משמש פיר אשפה ואין שום מטרדי ריח.
הכל שאלה של תכנון נכון וחשיבה חכמה.
אבל עירוב שימושים זה מצוין.
עירוב שימושים הוא כלי נהדר לעירוב משתמשים שזה נפלא … כך שיש מקום לכולם ומענה למגוון ביקושים.
אען בעיה במגורים מעל עסקים וגם לא בהכרח מעל מסעדות.. זה אפילו תורם למגוון אוכלוסיות. מי שמוכן לשלם פחות ולגור מעל פאב למשל, יתכן ויתאים לצעירים – סוג של דיור בר השגה .. לא כל רחוב צריך להיות מלא עסקים, אבל העקרון העירוני המיטבי מדבר על רחובות מרכזיים שכאלה בכל 400 מטרים.
חיפה כמו רוב רובה של ישראל מתוכננת רע ובנויה גרוע, וזו ממש לא גזירת גורל – זו החלטה.
רחובות פעילים ומעורבי שימושיים הם לב עיר, שם קורים הדברים, שם נפגשים. זה הבסיס. וכן צריך הרבה יחידות דיור, צפיפות שתצדיק את השירותים השונים. (וצפיפות זה ממש לא מגדלים … )
אפשר ומומלץ לקרוא וללמוד יותר על עקרונות הבסיס לעיר מיטבית, באתר עמותת מרחב – התנועה לעירוניות בישראל שאני עומדת בראשה.
Miu.org.il
רעשי בילויים ומוסיקה מהווים עבורכם מטרד, אבל כשגרים בין משפחות, רעש הכלבים והילדים זה "קדוש". וגם צעירים ואנשים חופשיים צריכים לסבול את זה ואין אכיפה. מעדיפה לגור ליד פאבים ובתי קפה מאשר ליד משפחות ישראליות בשכונת שינה, הבעיה שאתם באים גם לבתי קפה ומסעדות עם הרעש של צעקות ילדים, בכי תינוקות ונביחות כלבים
בחדר השינה שלי בבית, אני לא עושה עירוב שימושים? מה רע בשכונת שינה? העיר צריכה להיות ידידותית לאנשים שגרים ובה ורוצים לנוח, ולא לבליינים.
אנחנו לא מנהטן..לא בגודל המרחבי אנחנו ידראל אוהבים לדבת במקומות חיצוניים בגלל סיגריות אויר ולא מזגנים ועוד כהנה והנה..מי שעזב ומתגעגע שיחזור למנהטן…
בשכונת דניה כשנבנתה. בנו מתנ"ס. ספריה, סניף דואר. וכל אילו נסגרו. היו 2 מסעדות גם הן נסגרו כי התושבים לא השכילו לבלות בהן. ואכן זו שכונת שינה כי התושבים לצערי מתנגדים לכל פיתוח חוץ מבתים חדשים והשכונה כלואה כי התושבים מתנגדים וראש העיר לוקח אחריות לשריפה שלישית שאנשים לא יצליחו להמלט כי כמה חברים עורכי דין מנעו זאת. במקום לעמוד על נושא הצלה וכיבוי אש. כלום לא נעשה. וזה מטריד.
כמי שגדל ברחוב כזה אני יכול להעיד שזהוא רחוב שעטנז
. אזור מגורים הופך לעת ערב למרכזי בילוי רועשים עד שלוש לפנות בוקר תקנה של מרגלית ויהב. בעיר מתוקנת יש אזור למגורים ואזור לבילויים ואסור לערבב ביניהם.
הכתב הנכבד התעלם משכונת בת גלים אשר לאחרונה בהחלט החלו ליישם בה את מדיניות "ערוב השימושים" כאשר לצד מבני המגורים יש מבנם עם פעילות קהילתית כמו גם בתי קפה מסעדות וברי יין כך שיש כיום בבת גלים פעילות שוקקת הן ביום והן בערבים ומי שלא מודע לכך מוזמן להסתובב בה בשעות הערב
עדיף לגור בשכונה שקטה, ללא רעש, עשן, ואור בלילה, וכך לא להיות תלויים באכיפה של העירייה..
מרכז מסחרי עדיף שיהיה קרוב לשכונה, אך לא כקומה ראשונה שמעליה דירות מגורים.
זו דעתי, ללא מומחיות בתכנון אורבני..
לדעתי….עניים בחיפה חייבים לקחת הלוואה חוץ בנקאית ולעזוב את הארץ
מסכים מאד. צריך להוסיף עוד שלושה יתרונות חשובים לעירוב שימושים במרחב אורבאני:
1. העירייה מקבלת ארנונה גבוהה יותר מעסקים לעומת מגורים וזה פיצוי טוב להשקעה הציבורית בפיתוח תשתיות בשכונות חדשות ובמיוחד בפרויקטי התחדשות עירונית. לעומת זאת, פרויקטי תמ"א 38 הם הפסד גדול מבחינת הכנסות לעירייה בנוסף לנזקים אחרים ברמה האורבנית והקהילתית.
2. הוספת שטחי מסחר ופנאי למבנה מגורים יכולה בניהול עסקי נכון, לתרום כלכלית גם ליזמי הנדל". לכן זה גם יאפשר להוריד את מספר הקומות באותם מגדלי מגורים, מה שיוזיל מאד את עלויות האחזקה השוטפת עבור הדיירים וייצור פחות עומס על התשתיות בשכונה.
3. עסקים חדשים בשכונות תורמים גם לכלכלה העירונית ומוסיפים מקומות תעסוקה שמאד חסרים כאן בחיפה.
בחיפה שהיא עיר הבנויה על הר לא כל רחוב יכול להפוך להיות רחוב עם ערוב שימושים.
תכנית התאר החדשה של חיפה סימנה את הרחובות שמתאימים לערוב והעירייה גם מיפתה רחובות נוספים שיכולים להתאים.
הניסיון להגיש תבע לדיון בועדה לאחד מהרחובות שמופיעים בתכנית המתאר כשל בשל התנגדות ברגע האחרון של מי שעמדו בראש והובילו את מדיניותם.
לכן אושר רק רחוב אחד כרחוב עם ערוב שימושים והשאר נותרו על הנייר.
התכניות למוריה ולטרומפלדור מוכנות במגירה ועכשיו נותר לך יונה רק להביא אותם לדיון ולאשרם .
ובהזדמנות זו גם להביא לדיון את תכנית השטחים הציבוריים הפתוחים המאפשרת הקמת בתי קפה מסעדות וגם חניה מתחת לחלק מהשטחים המשמשים כשטח ציבורי פתוח.
בתור מתכנן עירוני אני מכיר את כל הבעיות שבעירוב שימושים ולא, לא אמליץ לאף אחד להתקרב למגורים בקומפלקס שכזה. התייפיפות לשמה וראיה לכך – כל הבכירות של התכנון והאדריכלות בישראל לא מתקרבת למגורים במתחמים מעורבי שימושים… הם ממשיכים לגור על חצי דונם באזורים הטובים ודוחפים את המסכנים לגור מעל חנויות שמזהמות מבחינת תאורה, רעש, לכלוך והרשימה עוד ארוכה
יש רחובות שהמציאות הפכה אותם למעורבים שימושים וההיתרים נתנו לשימוש חורג עכשיו צריך להפכם לחוקיים.
מי שרוצה גר בהם גם כיום ומי שלא מתאים לו מתרחק.
מתאים כנראה לצעירים ולזקנים, ראה במרכז חורב בניין שתוכנן ע"י גוריון למטה חנויות ומעל מגורים
מסכים איתך ידידי ירון כרמי
שבוע טוב ומבורך שמח מועדים לשמחה
המרכז השכונתי: אשלייה שכזו. מרכז שכונתי לא מפיח חיים בשכונה. גם התמהיל של העסקים בו מאד שבלוני. לא תראו בו בתי קפה מפוארים, חנויות מותגים ואפילו לא מוצרי אלקטרוניקה. למה? לפעמים בגלל גודל החנויות הקטן שלא מאפשר לעסקים לגדול. לפעמים יזם שהוא בעלי המרכז המסחרי ולא רוצה תחרות עם קניון אחר בבעלותו. או שכח הקנייה בשכונה קטן ומתאים לכמה שווארמיות, בית קפה קטן, ירקן, חנות מתנות לבית ואיזו חנות מוצרי טבע. כלומר המרכז המסחרי לא מספק חיי עיר, במקרה הטוב מפלט מהדירה לקפה וסידורים קצרים בסופר השכונתי, שגם הוא בעייתי, יקר, ללא תחרות וחסר מגוון.
המרכז המסחרי 'משעמם' את רוב התושבים, וזה נעשה במכוון כדי להכניס אותם לרכב שיסעו לקניון שם החניה חינם ויש יותר 'מה לעשות'. ככה אפשר לדלג על העיר השוממת ולהתהלך כמו זומבים בקניון-הון-שלטון.
תחשבו על זה ככה: התכנון העירוני מתכנת את התושבים לצרוך בקניונים ובמרכזים המסחריים שבבעלות דנקנרים, עופרים וגד זאבי – החברים מהשקשוקה של יהב. אז למה שיאשר ריבוי חנויות ומסחר ברחובות ויפגע בתזרים של חבריו בעלי הקניונים? לא ולא. להיפך. קוי האוטובוס ישונו ככה שישפכו בכח את הציבור כשבוי אל הקניונים, הרי ממילא אין לו מה לעשות ברחובות?
אה טוב קמפוס הנמל. אחרי שבעלי העסקים המקורבים רכשו את הבניינים, העירייה הכניסה יד לכיס ושיפצה את הרחובות כדי שיהיה מי שישכיר מהם את החנויות הריקות. בסדר לפחות קיבלנו רחוב וחצי של 'עיר' רק בעיה קטנה: אין שם עיר. יש שם אולי כמה מעונות ועכשיו דיור להשכרה, אבל העדר 'עיר' בעיר התחתית הביא לכאוס של חוסר אכיפה על העסקים פשוט כי העירייה מעולם לא נתקלה בסיטואציה שנדרשה לעשות את זה – הרי בחיפה בונים עוד קניונים והורסים בהדרגה את הרחובות המסחריים באופן מכוון.
זו השיטה. ככה בתקופה של 20 שנה קמו בחיפה – 10 קניונים! וכל פעם שצ'מנסקי בן שחר הוציאו דו"ח שכח הקנייה בחיפה לא תומך בכמות גדולה של קניונים אמר ראש העיר לחבריו בהון שלטון – תבנו, תבנו עוד קניון. אנחנו כבר נחסל לכם עוד מסחר מלווה רחוב. נחסל את רחוב הרצליה. נחסל את רחוב החלוץ. בנאות פרס לא תראו חנות אחת – נציל לכם את קסטרא בהנשמה מלאכותית. נחסל כמה שאפשר שווקים – נכחיד לאט את שוק תלפיות. נכחיד את המסחר בנורדאו ונחליש את מרכז זיו. אתם רק בנו קניון נוסף ואני אסדר מטרוניות ורכבלים שיביאו אליהם את הציבור החיפאי שלא יודע כבר רחוב עירוני מהו.
הרי הכל מכוון מהתכנון והתכנון מכוון מההון שלטון. המסר ברור. סעו לקניון.
האכיפה היא שורש העניין. במושבה הגרמנית שעברה התחדשות, חוסר האכיפה בולט וכל מי שניסה לגור במקום פשוט בורח: העסקים פועלים ללא הגדרת שעות ברורה, העסקים משתלטים על המדרכות כמעט עד לקצה עם אדניות, סגירות חורף כל השנה, כדים שפוגעים בהליכתיות לאורכו וממש חוסמים אותו עם רכבי סחורה החונים לעיתים יום שלם ליד העסקים
בלילה מדובר במטרדי מוזיקה חיצונית ללא תקנות ופיקוח ותאורת קישוטים שבעבר הוגבלה לחודש חג החגים והפכה לתחרות פרועה של מטרד אור וסינוור הנהגים.
גם הנקיון סביב העסקים גרוע: בדלי סיגריות ולכלוך גרעינים לאורך הרחוב, ריחות שתן, לכלוך של גלגלי משאיות ואופנועים שפולשים למדרכות.
במצב כזה של חוסר אכיפה מוחלט לא צריך להתפלא שיזמים עושים הכל כדי לא לכלול עסקים ומסחר בפרויקטים. אחד היזמים אמר לי: "הודעתי לאריאל (מהנדס העיר) שאם הוא מחייב קומת ריטייל (מסחר) אני מקפיא את הפרויקט כי הציבור שמחפש דירות יוקרה לא יקנה במוריה מעל חנויות". וכך גם רחוב כמו מוריה, מוסיף תמא 38 של בתים בלי מסחר והולך ודועך.
רחובות מרכזיים בעיר כמו אלנבי, המגינים, פל-ים לא מקבלים טיפול עירוני בקידום מדרכות רחבות, נקיון, הקפדה על אכיפה ושילוט וככה מי שקנה דירות מעל בתי עסק מקבל זוהמה לכלוך ומטרדים. בתל אביב… בניו יורק.. אבל חיפה העיר "הבינלאומית" אוכפת כמו חלם.
כיכר מאיירהוף – מרכז שכונתי מוצלח ביותר בקרית אליעזר! בכל השאר אני איתך.
הכתבה מתאמצת מדי לשווק את השכונות בעירוב שימושים,גם שוכחים את הטופוגרפיה בעיר חיפה.
רעש לכלוך וריחות הם חלק מהבעיות בעירוב שימושים ,מה עם בעיות החנייה וריבוי הרכבים במקום אחד,השליחים והקטנועים האין סופיים,האלימות ברחובות,היעדר הפארקים הירוקים והרחבים וקו הרקיע שנעלם בגלל אופי הבנייה העצומה וניצול מירב השטחים.
נראה שת"א זו העיר היחידה שזה יכול להצליח בה נראה שזה קשור לעובדה שבאיזורים רבים מתגוררים רווקים/רווקות/שותפים בדירות/בליינים למינהם.
נדמה שבעלי משפחות עם תא משפחתי יעדיפו מקום שקט יותר ובעיקר שמרגיש בטוח יותר.
בחיפה בכל מקרה אני מהמרת שלא נראה שכונות בעירוב שימושיים בקרוב כי בכל מקרה כל נושא ההתחדשות העירונית בעיר הוא איטי מאד ואורך עשרות שנים בוועדות התכנון המסורבלות שלנו בעיר.
תוסיפו לזה את 7 אוקטובר ומגמת הפשע האלימות והבזיזה שהולכים ומחמירים עם השנים ,לדעתי נראה יותר ויותר מתחמים סגורים ובניינים נעולים עם מצלמות במעגל סגור וכוחות אבטחה במימון דיירים מפטרלים בשכונות חדשות.