ללכת על זה – הליכה עירונית במסגרת פסטיבל הליכות ג'יין חיפה 2019.
השנה, פסטיבל הליכות ג'יין החיפאי היה עתיר משתתפים ולא במקרה. נראה כי מערכת הבחירות המקומית שהייתה רוויה במסרים אורבניים, הטמיעה בציבורים שלמים תובנות ביחס לאיכויות העיר כפי שהן באות לידי ביטוי במורשת האדריכלית שלה, בנכסיה הנופיים ובמופעים החד-פעמיים המשותפים לשניים אלה. רבות מן ההליכות שיקפו עושר זה.
אשר לי, אני תמיד "הולכת על" מה שאני מאמינה בו ולכן פסטיבל הליכות ג'יין הוא לגמרי האלמנט שלי. את ההליכה שהובלתי השנה כיניתי: "הדר ודלותה הזוהרת" משום שלדידי זהרה של הדר לא אבד לה, על אף שהיא, ללא ספק, שרויה במשבר.
השתדלתי להציף בהליכה הזו קיומם של יחס ישר וקשר סיבתי, בין ניתוק אכזרי של ציר תעבורה מרכזי בהדר, רחוב נורדאו, ממערכת התחבורה העירונית. אגב, הפיכתו של זה למדרחוב, לבין הקמילה המסחרית והתדמיתית ממנה סובלת הדר מזה ארבעה עשורים.
הראיתי כיצד התנועה הנעה אל מרכז הדר בציר ארלוזורוב מוסטת אל רחוב מיכאל וממנו אל מחוץ להדר והתבטאתי נחרצות בעד הצורך הדחוף בקשירה מחדש של רחוב נורדאו אל רחוב ארלוזורוב ולהשבת התחבורה הציבורית והפרטית היורדת מרכס הכרמל לציר נורדאו המשווע לה. כשבע תחנות עברנו, פשוט, "הלכנו על זה" ולהלן המסלול:
תחנה ראשונה:
יצאנו לדרך ברחוב ארלוזורוב פינת פרישמן והשקפנו על התחבורה היורדת מרחוב ארלוזורוב ופונה פניה חדה לרחוב מיכאל בשל החלטת עיריית חיפה ומשרד התחבורה מלפני 4 עשורים שלא להתיר מעבר לרחוב נורדאו. בעבר אותה תחבורה פרטית וציבורית נכנסה בדרך הטבע הישר אל תוך רחוב נורדאו ומשם השתלבה ברחובות הדר.
תחנה שנייה:
עצרנו כדי לקבל עדות מעסק ותיק "אורתופדיה ליבו" שאישר שעד להחלטה לנתק את רחוב נורדאו ממערכת התחבורה היורדת מן ההר, עברה בו תחבורה ערה שעצרה במספר תחנות.
תחנה שלישית:
שיחה עם אלכס מקפה אלכסנדרה. אלכס ציין שתנועת האנשים במקום דלה על אף מרכזיות המקום.
תחנה רביעית:
שיחה עם אורנה בלום מאופטיקה בלום. עסק ותיק שעבר את השינוי הטראומטי שחל עם ניתוק רחוב נורדאו מהתחבורה היורדת מההר. אורנה מאמינה בהצלחת הרחוב אם תושב אליו התחבורה שהוסטה ממנו.
תחנה חמישית:
עצירה ליד המקום שבו שכנה עד לפני כ-2 עשורים גלריה "הורוביץ" אשר סגרה את שעריה כאשר רחוב נורדאו כבר לא משך אליו שוחרי אומנות. עמדנו בצל דקות ארוכות וציינתי שהרחוב הזה הוא הרחוב המוצל ביותר בהדר, דבר שיכול להוות יתרון מוחלט על כל ציר אחר במרכז העיר.
תחנה שישית:
חנות הבגדים של "גלוריה" שסיפרה על הדר של שנות ה-70 ועל קפה "פריז" שפעל על הטרסה של בית הקרנות. היא עצמה התמקמה בחנותו של השוקולטייר הארטיזן "לארו" שיצר במו ידיו יצירות משוקולד ומרציפן ברמה עילית.
תחנה שביעית ואחרונה:
שבנו לקפה אלכסנדרה כדי למשוך עוד קצת זמן ביחד ואז נפרדנו לעיסוקינו, כי יום השישי קצר והמלאכה מרובה.
כמובן שלא המתנתי לפסטיבל הליכות ג'יין כדי לקדם את הנושא, חקרתי ארוכות במסגרת פעילותי הציבורית מזה 20 שנה את התהליכים שעברו על הדר ויושביה ועל תביעתי זו למען המקום בחרתי לרוץ למועצת העיר, ברשימתה של המועמדת לראשות העיר ומתכננת הערים ד"ר עינת קליש רותם. המועמדת גילתה עניין בגישתי ושילבה אותה בחזון הרשמי של סיעתנו להדר ולשמחתי הגדולה גם נבחרה לראשות העירייה.
משנסתיים פרק המירוץ, בשלו לכאורה התנאים להגשמה המעשית של החזון ופשוט ללכת על זה ובכל הכוח!
מעצימה ככל שתהא, ההליכה שהובלתי כלל לא נתפסה בעיני כחווייה אישית, כי אם כשליחות או כ'הצעה לסדר' לתיקון העיוות ההיסטורי שנעשה לנרטיב של הדר כמרכז העיר חיפה.
נותר לי לקוות שבשנה הבאה אוכל 'ללכת על זה' שוב והפעם לדווח על ההתקדמות בהפיכת החזון למציאות.
תודה לצוות הפסטיבל שהטיב לזהות את החשיבות שבהליכות השונות ועשה כן תוך מיצוי יכולות מעורר השתאות.
שלכם,
ענת פרטוש, עורכת דין
תושבת הדר מאז ולתמיד.
עברה בינתיים מחצית הקדנציה של עינת קליש
והנה פרוט מלא של מה שעשתה זאת בהדר הכרמל:
1.
2.
3.
4.
5.
ואילו רק 5 הדברים החשובים ביותר שבוצעוֹ.
אפשר לא לפרט עוד סעיפים רבים…
כתבה מעניינת. מה אם כן צפוי להעשות בהדר בשנה הבאה כחלק מתהליך השינוי שדיברת עליו?
חבל שלא ידעתי על הפסטיבל בזה. בתור תושבת קריית חיים הייתי שמחה להצטרף . יש מקום לידע את התושבים על הפסטיבל הזה לפני שהוא מתקיים ולא רק לאחר מעשה.