630 אלף שקל קנס לחברת “שמן תעשיות” והרשעת שני מנהליה לשעבר

מפעל שמן תעשיות בחיפה (צילום: ואיל קבלאן - המשרד להגנת הסביבה)

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעור המשרד להגנת הסביבה על החלטת בית משפט השלום בעיר בתיק כנגד חברת “שמן תעשיות”, הרשיע את מנהלי החברה, והגדיל פי ארבעה את הקנס שהושת על החברה  מ-100 אלף שקל ל- 400 אלף שקל. בתוספת 230 אלף שקל בגין הרשעה קודמת, גובה הקנס הגיע ל-630 אלף שקל.

כזכור באוגוסט 2014 הגיש המשרד להגנת הסביבה כתב אישום נגד חברת “שמן תעשיות”, שמחזיקה את מפעל “שמן תעשיות” הממוקם במפרץ חיפה, בגין גרימת מפגעי ריחות חזקים ומתמשכים והפרת התנאים הסביבתיים שקבע המשרד ברישיון העסק של המפעל.

מטרדי הריח גרמו לתחושת מחנק ובחילות, הקאות, סחרחורות, צריבות בעיניים, כאבי ראש, קשיי נשימה ועוד…

לאורך תקופה ארוכה, בין השנים 2010 ל-2012, התקבלו תלונות רבות מעובדי נמל חיפה ועסקים הסמוכים למפעל על מטרדי ריח בעוצמה חזקה עד כדי בלתי נסבלת מהמפעל. לפי התלונות, מטרדי הריח גרמו לתחושת מחנק ובחילות, הקאות, סחרחורות, צריבות בעיניים, כאבי ראש, קשיי נשימה ועוד.

בעקבות זאת הוציא המשרד צוותי מריחים לסדרת בדיקות שאימתו את התלונות, נערכו סיורים על-ידי המשטרה הירוקה, התקיימו שימועים והוצאו צווים לחברה לסילוק המפגע. בסיור שהתקיים ב-2013 זוהתה פליטה מוגברת מארובות המפעל והורגש ריח חזק במפעל ובסביבתו – חרף צו ההפסקה המינהלי שהוציא המשרד למפעל.

בפסק הדין שניתן בבית משפט השלום ביוני 2017, נקבע קנס נמוך בסך 100 אלף שקל, בתוספת 230 אלף שקל בגין הרשעה הקודמת. ובית המשפט גזר על המנהלים פיצוי כספי בסך 10,000 שקל, התחייבות כספית להימנע מעבירה ו-140 שעות של שירות לתועלת הציבור.

המשרד להגנת הסביבה הגיש לבית המשפט  המחוזי ערעור גם לעניין גובה הקנס שהוטל על החברה בבית משפט  השלום וגם לעניין אי הרשעת שניים מן המנהלים אשר הועמדו לדין, שניהם מנכ”לים לשעבר בחברה אליעזר פרנפס, חיים אינזלברג.

שופטי בית המשפט המחוזי בעיר ד”ר רון שפירא, בטינה טאובר ותמר נאות פרי הפכו בפסק הדין, את ההחלטה שניתנה בבית משפט השלום, וקבעו כי יורשעו בדין שני המנכ”לים הרלוונטיים לתקופת כתב האישום וכי התיק ישוב לבית משפט השלום לשם מתן גזר דין.

השופטת תמר נאות פרי, ציינה בהחלטתה:

“נושאי המשרה הבכירים הם קובעי ההחלטות אשר משליכות על קיומם של המטרדים. לדבריה, הימנעות מהרשעה משדרת מסר בלתי ראוי מטעמה של מערכת המשפט והרשעה תורמת תרומה משמעותית בהרתעה. מעורבותם האישית בהליך הפלילי היא אחת מהדרכים האפקטיביות ביותר למנוע את המטרדים ולהחיש את הסרתם”.

 

עוד הצביעה נאות פרי על חומרת מפגעי הריח בכתב האישום: “מדובר בריחות חריפים שגרמו לצריבה בעיניים ולהרגשת בחילה. מטרדי ריח פוגעים בכל הסביבה הסמוכה – ההגנה מפניהם כרוכה בהישארות בתוך החדרים למשך פרק זמן ממושך ‘עד יחלוף ריח’, ובוודאי שלא ניתן לסווג אותם כ’קלים'”.

השופט רון שפירא ציין: 

“ראוי לחדול מתרבות דיונית, שבמסגרתה מקלים עם ממלאי התפקידים בתאגיד ופוטרים אותם מההרשעה, על השלכותיה, ומבקשים להרשיע ולהעניש את התאגיד. זאת במיוחד כאשר מדובר בתאגיד שאינו בבעלות פרטית – תאגיד ציבורי או חברה ממשלתית. בנסיבות אלו, וככל שההרשעה פוגעת בתאגיד, הרי שמדובר בפגיעה בבעלי המניות, שהם ציבור הרחב, בעוד שממלאי התפקיד שכשלו יוצאים בלא פגע, וכפועל יוצא מכך מרשים לעצמם גם בעתיד להמשיך באותה דרך של התנהלות. דברים אלו נכונים במיוחד למקרה זה, בו התראות ושימועים שנערכו להם לא הועילו”.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.