תושבים משכונת ורדיה ומשכונת מעונות גאולה בחיפה התעוררו בוקר אחד וגילו שהם גרים בסמיכות גדולה למחצבה, בשל העובדה שקבלנים קיבלו אישור לבנות קרוב ל – 500 יח"ד לאחר ש"ישטחו את השטח". המשמעות של הפעולה היא שלאורך תקופה ארוכה המקום הפך למחצבה על כל המשמע מכך: ענני אבק, רעש, גנרטורים הפועלים על דיזל, לכלוך יום יומי בדירות המגורים ועוד. לטענת דיירים שפנו לחי פה, גם אם התקבלה החלטה לבצע את הפעולות הללו, יש דרכים רבות בהן ניתן היה לצמצם את הפגיעה באיכות החיים שלהם, אך הפניות שלהם לעירייה לא זוכות לתגובה מספיקה והתוצאה בשטח היא פגיעה חמורה באיכות חייהם של אלפים, לאורך זמן. על תופעה דומה דיווחנו כאן לפני חודשים אחדים:
חשוב להבין שמה שקרה לתושבים יכול לקרות לעוד תושבים רבים, לאור הכוונה לבנות עוד ועוד שכונות חדשות בשנים הבאות. ברור, שמי שרוכש דירה ליד ריאה ירוקה או שטח שמיועד לבנייה בהמשך, מבין את משמעות הדברים, ועדיין יש הבדל בין לגור בסמוך לאתר בנייה ובין למצוא את עצמך גר תקופה ממושכת ליד מקום ממנו עולה ענן אבק.
מי שמיהרה לסייע לתושבים מורדיה ומעונות גאולה היא חברת המועצה שרית גולן שטיינברג. "כבר לפני שבועיים הגעתי למקום ביום שישי. היו שם עבודות, באגרים, שייצרו ענני אבק בלתי נסבלים. אני ביקרתי בגובה הבתים. לאחר זה פעלתי מול עופר דרסלר הרשות המוסמכת וטענתי שההרטבה המתחייבת לא מספיקה או לא נעשית וצריך פתרון אחר. דיברנו על מכשור יקר של תותח מים שיוצר ענן טיפות מעל אזור החציבה, זאת בנוסף להרטבה מתמדת לאורך היום של דרכי הגישה.
גם ריח כבד של מנועי סולר: בגלל ריחות הדיזל מכלי העבודה והגנרטורים ביקשתי שיהיה ניטור.ד"ר עופר דרסלר, מנכ"ל איגוד ערים חיפה, ישלח השבוע כונן עם מכשיר נייד, שינטר את זיהום האוויר ולאחר מכן נחשוב איך לפתור את הבעיה. סוגיית הדיזל תופחת בערך בעוד שלושה שבועות, עת יסתיימו הקידוחים ותימשך רק החציבה. ביקשתי שלהבא בפרוייקטים כאלו, הדרישה לתותח מים תוכנס כבר כחלק מתנאי ההיתר כבר בהתחלה ולא שנגיע עד למועד זה ואכן ד"ר דרסלר, בשיתוף עם מהנדס העיר, אריאל ווטרמן, הסכימו ליישם את המלצתי. בנוסף, סוכם שבמידה והקבלן יעבוד בשני אתרים הוא יצטרך להביא תותח נוסף".
צפו בוידאו: עמרי שפר מדווח מהשטח:
פעיל הסביבה עומרי שפר, נפגש עם תושבי השכונה ודיווח לחי פה על מה שהוא ראה במפגש ואת הזעזוע שלו ממצבם של התושבים: "בפני תושבים מורדיה ומעונות גאולה עומדים 7 שנים של עבודות חציבה מאוד אינטסיביות. פשוט החליטו להוריד שם את ההר ובמהלך כל היום עולה אבק לכיוון בתי התושבים בגלל עבודה רשלנית. בכל העולם מתיזים מים על מקומות החציבה כדי למנוע את עליית האבק. יש גם דרכים מקובלות לטיפול עם האבק במקום לזרוק אותו בצורה כזו שהוא יתפזר ברוח. אפשר להעביר אותו בצורה שתתחשב במי שגר מסביב ואת אנחנו נדרוש מהעירייה. ללא ספק, זה פוגע באיכות החיים של התושבים ובבריאותם. האבק נכנס לריאות, הוא גם נכנס לבתים והם כל היום צריכים לנקות".
דיווח מטריד על נטישת בתים ונזק לרכוש תושבי השכונות הסמוכות
לטענתו של שפר, פנו אליו מספר תושבים שנטשו את הבתים שלהם והלכו לגור במקום אחר, בגלל שהם לא היו מסוגלים להתמודד עם המצב. "התושבים האלה חוזרים לבתים אחת לשבוע כדי לנקות את הבית, בגלל שהם מפחדים שהם יחזרו הביתה בסוף התקופה והכול יהיה גוש אחד של אבק וחול. לצד הפגיעה בבריאות התושבים מתלוננים על הרס מכשירי החשמל והרהיטים. יש גם גנרטורים ענקיים, שפועלים על דיזל, שממוקמים קרוב מאוד לבתי המגורים של התושבים. במקום שמכשירי החציבה יתחברו למערכת החשמל, הם פועלים על הגנרטורים האלה, שפוגעים בבריאות התושבים. פנתה אליי אחת הנשים, שגרות כאן, ושאלה אותי בכאב, בשביל מה בכלל היא צריכה חצר כזו יפה עם נדנדות, אם היא לא מאפשרת יותר לנכדים שלה להגיע אליה, בגלל שהיא חוששת מהפגיעה בבריאותם".
בהיעדר פיקוח ראוי וכאשר אין תנאים ראויים לביצוע העבודות, התושבים חשופים למטרדים קשים ברחבי העיר חיפה:
מה שמטריד את שפר הוא שלדעתו כל תושב בעיר עלול למצוא את עצמו במצבם של התושבים בורדיה. "המחצבה הבאה יכולה להיות בבית של כל אחד מכם או אפילו בסמוך מאוד לחצר שלכם. אי אפשר להיות אדישים לדברים האלה, כיון שכל שכונה חדשה שנבנית בעיר, עלולה לפגוע בבריאות ובאיכות החיים של התושבים, שגרים בסמוך, ואסור להרשות לזה לקרות. אנחנו נדרוש מהעירייה לאכוף את החוק ואת הסטנדרטים הבסיסיים. חייבים לפנות למבצעי העבודות ולבקש מהם פתרון אחר לגנרטורים".
מהעירייה נמסר בתגובה:
בחיפה נבנות כיום 5 שכונות חדשות, לצד שורה ארוכה של מתחמי התחדשות במסגרתם נהרסים "מבני רכבת" ישנים ובמקומם נבנים מבנים מודרניים בהם דירות מרווחות, מרחבים מוגנים ומעליות. בתוך כך עוברת העיר תנופת בנייה במסגרת חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה המתאפשרת בזכות תמ"א 38.
מטבע הדברים, פרויקטים של בניית שכונות חדשות לצד וותיקות כמו כן התחדשות עירונית המתבצעת בתוך רקמת העיר הוותיקה הינם פרויקטים מורכבים המתחייבים התייחסות קפדנית לסביבה ולתושבים המתגוררים בסמוך להם ובהתאם לכך נוהגת העירייה. לצורך כך הקימה העירייה מחלקה ייעודית המלווה את הפרויקטים המציבה דרישות מחמירות בכל הקשור לבטיחות ומניעת מטרדים. במסגרת זאת, נדרשים היזמים להסדיר את אתר הבנייה ולהציג מראש את סידורי הבטיחות אשר נבחנים במסגרת אישורי הבנייה בתיאום עם גורמי האכיפה השונים בהם משטרת ישראל ואגף הפיקוח הכללי.
כפי שפועלת העירייה בכל הפרויקטים המבוצעים בעיר, כך היא פועלת בכל הקשור לפרויקט מורדות ורדיה – פרויקט הנמצא בשלב החציבה והחפירה שהינו השלב הקשה ביותר מבחינת מטרדי האבק. אגף הפיקוח על הבנייה עוקב מקרוב ובאופן צמוד אחר העבודות המתבצעות במקום ונמצא בקשר שוטף עם איגוד ערים ועם אתר הבניה על מנת להפחית ככל הניתן את המטרדים הנגרמים עקב העבודות המתבצעות במקום למינימום ההכרחי.
איגוד ערים בודק באופן שוטף את האתר ואף מצא שהאתר מורטב באופן שוטף ובכמויות גדולות של מים עד לקבלת קנסות מתאגיד מי כרמל על צריכה חורגת! בתוך כך ניתנה לאתר הנחייה נוספת מאיגוד ערים להשתמש בתותחי מים. אגף פיקוח על הבניה של העירייה ימשיך לעקוב אחר הנושא ולשמור על קשר שוטף עם איגוד ערים על מנת לוודא כי הנחיות האיגוד מיושמות ככתבן ולשונן.