הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.
בטור זה נציג בכל שבוע פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח השבוע.
כרכום חורפי
כַּרְכֹּום חורפי (שם מדעי: Crocus hyemalis) הוא גאופיט בעל פקעת ממשפחת האירוסיים. הוא צמח מוגן, חסר גבעול תפרחת, הצמוד לפני הקרקע. שם הצמח מטעה, הוא פורח בעיקר בסתיו ובראשית החורף. לכרכום פקעת חד-שנתית, כל שנה מתמלאת פקעת חדשה מעל לפקעת המתרוקנת של השנה שעברה, ושורשים מתכווצים חוזרים ומציבים אותה בעומק הנכון.
עלים: עלי הצמח צרים ופס לבן מכסיף במרכזם.
פריחה: הכרכום פורח בסתיו ובראשית החורף, לאחר הגשמים הראשונים, בעיקר מהמחצית השנייה של נובמבר – תחילת ינואר.
פרח: עלי הכותרת לבנים וצהובים במרכז בסיסם הפנימי, בעלי פסים דקים סגולים מצדם החיצוני. האבקנים בצבע ארגמן עד שחור. אונות הצלקת מפוצלות לזרועות דקיקות שצבען כתום. ההאבקה נעשית על ידי חרקים.
פרי: הפרי הלקט בעל 3 תאים ובכל תא זרעים רבים כדוריים. מתפתח כשהוא טמון בקרקע, ועם הבשלתו מתארך עוקץ הפרי ומעלה אותו אל מעל לפני הקרקע. הפרי נפתח ב-3 קשוות. הזרעים מופצים בעיקר ע"י נמלים.
תפוצה: הצמח נפוץ באזור הים-תיכוני של ישראל תפוצתו בארץ: גליל, עמק ירדן עליון, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה.
תעודת זהות
| משפחה: | אירוסיים. |
| שורש: | פקעת חד-שנתית המתחדשת מידי שנה. |
| גובה: | 9-5 ס"מ. |
| עלים: | סרגליים ירוקים כהים עם עורק מרכזי לבן מכסיף, רוחבם 2.5-2 ס"מ. |
| גבעול: | חסר גבעול, הפרחים יוצאים ישר מהקרקע. |
| פריחה: | בעיצומו של חורף, מנובמבר עד ינואר. |
| פרחים: | עלי כותרת לבנים עם פסי אורך דקים סגולים במרכזה כתם צהוב. |
| מבנה הפרח: | הפרח בעל 6 עלי כותרת, 3 אבקנים שחורים עם אבקה צהובה ועמוג עלי מפוצל ל 15-8 אונות כתומות ודקיקות. |
| הפרי: | הלקט אליפטי באורך כ-1 ס"מ, מתבקע מעצמו ובעל זרעים רבים. |
| ריח: | אין מידע על ריח. |
| צוף: | הפרח מייצר צוף ומאבקיו חרקים. |
| שימושים: | הפקעות נאכלות צליות באש או מבושלות. תבלין הזעפרן מופק מצלקות כרכום ממין אחר. |
| תפוצה בארץ: | באזורים ההרריים של החבל הים-תיכוני בצפון הארץ ובמרכזה. |
מקום לפגוש את פרח השבוע
פארק הכרמל מערבית לדרך אבא חושי.
- סע מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון האוניברסיטה (דרום מזרח).
- מיד לאחר גשר הולכי הרגל לאוניברסיטה, פנה ימינה (מערבה) לכיוון חניון טללים.
- המשך כ-200 מ' עד לאזור החניון (הממוקם משמאל לדרך).
- אחרי החניון ממשיכה דרך סלולה, רד בה (ברגל או ברכב) כ-100 מ', עד המקום בו הדרך פונה דרומה לכיוון החי-בר (מכאן כבר אין יותר כניסה לרכב).
בצדו הימני (המערבי) של השביל הסלול, הרגלי המוביל לכיוון החי-בר ועד תצפית הזיכרון ע"ש פרופ' מייק יפה, תוכלו לראות פריטים בודדים של כרכום חורפי.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על הכרכום החורפי.
אגדת הכרכום: "היופי של החורף"
פעם, לפני הרבה שנים, היה חורף קר במיוחד בארץ. העננים כיסו את השמיים, והגשם שטף את הארץ ימים ארוכים. השדות היו קודרים, והצמחים, שהמתינו לאביב כדי לפרוח, נראו עצובים במיוחד.
בין הצמחים, התגורר לו מתחת לאדמה פרח קטן ושקט בשם כרכום. הוא היה צמח צנוע עם פקעת קטנה שנחה לה עמוק באדמה. הכרכום התכונן לפרוח בחורף.
חבריו הצמחים לעגו לו: "כרכום, מדוע אינך מחכה לאביב כמו כולנו? בחורף קר ורטוב, אף אחד לא רואה כמה אנחנו יפים!"
אבל הכרכום לא הקשיב. הוא ידע בליבו שלכל פרח יש זמן מיוחד משלו, וזמנו קרוב.
יום אחד, האלה דֶמֶטֶר, אלת הצמחים והאדמה, ירדה לראות את המצב בארץ. כשהסתובבה בשדות הריקים, היא הבחינה בצמחים שמכוסים בעלים יבשים ונראים כמי שממתינים בייאוש לשמש האביבית.
"מדוע השדות כל כך עצובים?" שאלה דמטר.
"אין פרחים בחורף," ענה לה הרוח. "הכול אפור וקר. הצמחים מחכים לאביב כדי לפרוח."
ואז, לפתע קלטה דמטר, תנועה קטנה לרגליה. היא התבוננה וראתה את הכרכום הקטן מבצבץ מתוך האדמה. עלי הכותרת הלבנים שלו נראו כמו פתיתי שלג והפסים הסגולים כמו קרני שמש עדינות. במרכזו, הצבע הצהוב הזכיר את החמימות שהחיים זקוקים לה.
"כרכום, למה אתה פורח בחורף?" שאלה דמטר, בסקרנות.
"כי אני רוצה לתת שמחה ויופי, דווקא כשהכול נראה קודר," ענה הכרכום בשקט. "אני פרח קטן, אבל אני מאמין שגם בחורף, העולם זקוק לצבע ולאור."
דמטר חייכה באהבה. היא קראה לחרקים הרדומים ושכנעה אותם לצאת, אפילו לחורף הקר, כדי להאביק את הכרכום ולהפיץ את זרעיו. החרקים נהנו מהצוף, והכרכום הפך לסימן של תקווה בימי החורף הארוכים.
מאז פורח הכרכום החורפי בכל שנה, ומזכיר לנו שגם בתקופות הקרות ביותר, אפשר למצוא בטבע: יופי, צבע ואור.