הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה. בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.
ציפורן נקוד Dianthus strictus
עשב רב-שנתי בעל בסיס מעוצה, שגובהו 30-20 ס"מ. בחורף מראהו עלוב למדי – גוש קטן ירוק בעל ענפים מעוצים בבסיסם – אבל באביב ובקיץ הוא מגדל ענפים מאורכים ובראשם פרח יחיד, ורוד יפה. הפרח גדל במפוזר ואינו יוצר משטחי פריחה. בכל צמח פורחים 5-1 פרחים.
שם הסוג "ציפורן" נגזר מצורת עלי הכותרת, המזכירה במידה מסוימת ציפורן של בעל־חיים.
שם המין "נקוד" נגזר מהנקודות או כתמים המופיעים על עלי הכותרת של הפרח.
העלים נגדיים. דומים לעלי דגן ומרוחקים זה מזה.
הגבעולים עגולים, ירוקים, דקים ומאורכים, בעת הפריחה חלקם אינם נושאים פרחים.
הפריחה נמשכת בטפטוף דליל כמחצית השנה מאפריל – אוקטובר, שיא הפריחה באביב ממחצית אפריל – מאי.
הפרח דו-מיני, בעל צינור ארוך עטור גביע ירוק שאורכו 18 מ"מ, בבסיס הגביע 6-4 חפים משולשים צמודים. קוטר הפרח 20-13 מ"מ, בעל 5 עלי כותרת מאוחים שכל אחד מהם מסתיים בחוד, חמשת עלי הכותרת משוננים בראשם ושעירים בבסיס הטרף, צבעם ורוד עז או חיוור עד לבן, לרוב הם בעלי פסי אורך סגולים ונקודות ארגמניות. לפרח 10-5 אבקנים, זירי האבקנים לבנים בתחתיתם, נעשים בהדרגה סגולים לקראת ראשם. צבע המאבקים סגול כהה.
לפרחים ריח עדין ונעים, אך אינו חזק, הריח מסייע למשיכת מאביקים.
הצוף מופרש בבסיס הפרח, בתחתית צינור הכותרת הארוך, הוא נגיש בעיקר למאביקים בעלי חדק ארוך, כגון פרפרים ודבורים.
הפרי הלקט ירוק הנפתח ע"י שיניים, מתפתח מתחילת יוני ועד סוף יולי, ומבשיל בחודש אוגוסט. הפצת הזרעים נמשכת מתחילת ספטמבר ועד סוף דצמבר. הזרעים שחורים, גודל זרע כ-2-1 מ"מ. הזרעים משתחררים בהדרגה כאשר ההלקט מתייבש ומתנועע ברוח.
תפוצה
ציפורן נקוד נפוץ בכל רחבי החבל הים-תיכוני ובחגורת הספר.
תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי ומדבר שומרון ויהודה, מישור החוף, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן.

תעודת זהות – ציפורן נקוד
| משפחה: | ציפורניים Caryophyllaceae |
| שורש: | שורש שיפודי ומתפצל. |
| גובה: | 30-20 ס"מ . |
| עלים: | העלים נגדיים. דומים לעלי דגן ומרוחקים זה מזה |
| גבעול: | הגבעולים עגולים, ירוקים, דקים ומאורכים. בעת הפריחה חלקם אינם נושאים פרחים. |
| פריחה: | הפריחה נמשכת בטפטוף דליל כמחצית השנה מאפריל ועד אוקטובר, שיא הפריחה ממחצית אפריל עד מאי. |
| פרחים: | הפרחים גדלים יחידים הפרח עטור גביע היוצר צינור פרח שאורכו כ-18 מ"מ. לפרח 6-5 עלי כותרת משוננים בקצותיהם. |
| מבנה הפרח: | הפרח בעל צינור ארוך, עטור גביע, ירוק שאורכו כ-18 מ"מ. בבסיסו 6-4 חפים משולשים צמודים, הפרח ורוד בעל פסי אורך סגולים ונקודות ארגמניות, קוטרו 20-13 מ"מ. |
| הפרי: | הפרי הלקט המבשיל בחודש אוגוסט. הפצת הזרעים נמשכת מתחילת ספטמבר ועד סוף דצמבר. הזרעים שחורים, גודל זרע כ-2-1 מ"מ. הזרעים משתחררים בהדרגה כאשר ההלקט מתייבש ומתנועע ברוח. |
| ריח: | לפרחים ריח עדין ונעים. |
| צוף: | הצוף מופרש בבסיס הפרח, בתחתית צינור הכותרת. |
מפגש עם ציפורן נקוד • המפה באדיבות מרכז מפות ישראל

מקום לפגוש את פרח השבוע
- סע מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון דרום מזרח.
- הכנס שמאלה (כ-100 מטר אחרי הכניסה השניה לאוניברסיטת חיפה) מול הכניסה הראשית לפארק הכרמל, החנה את הרכב ברחבה קטנה בהמשך שביל הכניסה .
- המשך רגלית בדרך שממשיכה לכיוון חורשת -40. לאחר כ-50 מטר רד ימינה מהדרך לשביל הליכה רגלי. המשך בשביל הרגלי כ- 35 צעדים כפולים, בצדו השמאלי של שביל (מסומן במעגל אבנים בצד הדרך) תוכל לראות ריכוז של גבעולי ציפורן נקוד שבראש 3 מהם פריחה של ציפורן נקוד.
האגדה על ציפורן נקוד
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על ציפורן נקוד.
בעמק רחוק וקסום, שבו השמש תמיד חייכה והפרפרים רקדו באוויר, צמח לו פרח מיוחד במינו-ציפורן נקוד. לפני שנים רבות, כשכיפת השמיים הייתה קרובה מאוד לאדמה, נהגו הכוכבים הקטנים לרדת בכל לילה לטייל בין ההרים והשדות. הם אהבו להאיר לפרחים הישנים ולשמוע את שירת הצרצרים.
כוכב אחד קטן, שובב וסקרן במיוחד, אהב להתעכב יותר מכולם. הוא טייל בין הסלעים, הציץ אל מחילות הנמלים, וליטף את עלי העשב בטיפות טל נוצצות. כשעלה השחר, מיהרו כל הכוכבים לשוב אל השמיים, אך הכוכב הקטן לא הספיק.
מה אעשה עכשיו?" לחש בעצב"."
"אל תדאג. אהפוך אותך לפרח מיוחד, כדי שתמשיך לשמח את כל מי שיפגוש אותך".
נגעה הרוח באדמה, ומהמקום שבו עמד הכוכב צמח פרח עדין ויפהפה. על עלי הכותרת שלו הופיעו נקודות קטנות, כאילו נשארו עליו פירורי אור מהשמיים. מאז קראו לו ציפורן נקוד.
הדבורים והפרפרים אהבו לבקר אותו, כי תמיד מצאו בו צוף מתוק. הילדים שהתבוננו בו מקרוב אמרו:
"תראו! מישהו פיזר עליו כוכבים קטנים".
בלילות שקטים, כשהרוח נושבת בעדינות, נדמה שהנקודות שעל הפרח מנצנצות לרגע. אומרים שזהו הכוכב הקטן, שעדיין זוכר את חבריו שבשמיים ומקרין להם באור זעיר.
ומאז, בכל אביב, כשהציפורן הנקוד פורח בין העשבים, הוא מזכיר לכולנו שגם מי שנשאר לרגע מאחור יכול למצוא מקום חדש, יפה ומיוחד – ולהפיץ שמחה לכל מי שעובר לידו.

