הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.
בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח השבוע.
שומר פשוט • Foeniculum vulgare
עשב רותמי רב-שנתי, שגובהו 250-150 ס"מ. משיר בקיץ את עליו, אך ממשיך להטמיע ללא העלים בעזרת גבעוליו.
שם הסוג "שומר" נשמר במסורת העברית במשך דורות, קשור לצמח תבלין המדיף ריח אניס, בעל העלים דקיקים וארומה אופיינית.
שם המין "פשוט" פירוש המילה vulgare בלטינית הוא "נפוץ", "רגיל" או "עממי". בטרמינולוגיה הבוטנית העברית נהוג לתרגם תואר זה כ"פשוט" כדי לציין את המין השכיח והמוכר ביותר בתוך הסוג.
בחורף מצמיח השומר שושנת עלים הגזורים 4-2 פעמים לאונות נימיות עדינות בצבע ירוק כהה. העלים בעלי טעם אניס עדין, מוכרים בשמם העממי: "שמיר".
הגבעולים רותמיים (*), ארוכים וגמישים, מסתעפים בזוית חדה.
השומר פורח בקיץ ובסתיו בחודשים יוני – אוקטובר בעיקר בחודשים אוגוסט – ספטמבר.
הפרחים דו-מיניים קטנים ומרובים בעלי 5 עלי כותרת, ערוכים בסוככים קטנים. התפרחות בנויות מסוככונים מופרדים זה מזה ונישאים על עוקצים ארוכים קרחים שווי אורך.
לכל חלקי הצמח, ובמיוחד לפירות הנמעכים, יש ריח חזק, מתקתק ואופייני המזכיר אניס. הריח הדומיננטי נובע מריכוז גבוה של שמנים אתריים, בעיקר אנתול (Anethole) ופנחון(Fenchone) . הצמח מהווה אבן שואבת לדבורי דבש, צרעות, זבובים וחיפושיות. הדבש המופק עשיר בשומר מתאפיין בטעם וארומה ארומטיים וייחודיים.
הפרחים הקטנים והצהובים מרוכזים בסוככים ומפרישים כמות נכבדת של צוף נגיש עשיר בסוכרים, שאינו מוסתר בעומק הפרח. הצוף מהווה מקור מזון מרכזי עבור חרקים רבים בעונה היובש בו הוא פורח.
הפרי הוא דו-זרעון מאורך-גלילי באורך 10-5 מ"מ המתפצל בשלב ההבשלה ל-2 יחידות שכל אחת מכילה זרע אחד. שטח פניו חרוצים לאורכם בחריצים עדינים. צבעו משתנה מירוק-זית בצעירותו לצהבהב-חום כשהוא יבש. לפרי ריח ארומטי וטעמו מתקתק-חריף המזכיר אניס.
שומר פשוט גדל בבתה, הוא הצמח הבולט ביותר בצידי דרכים ובמעזבות הקיץ הים-תיכוני.
תפוצתו בארץ: גולן, גליל, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי ומדבר שומרון ויהודה, בקעת ים המלח, מישור החוף, נגב צפוני, נגב, בקעת הירדן.
(*) המונח רותמי (Spartoid) מתארת צמח שגבעוליו דומים לגבעולי צמח הרותם: (ירוקים, דקים, גמישים וחסרי עלים) המבצעים תהליך הטמעה (פוטוסינטזה).
תעודת זהות
| משפחה: | סוככיים – Apiaceae(Umbelliferae |
| שורש: | מעובה. |
| גובה: | 200-150 ס"מ. |
| עלים: | מנוצים, חתוכים לאונות דקות בצבע ירוק כהה. בחורף העלים נובלים והופכים אפורים. |
| גבעול: | באביב המאוחר עולים גבעולי התפרחת. לאורך הגבעול עשבוני, ארוך, ירוק וגמיש, מסתעף בזווית חדה. |
| פריחה: | בקיץ ובסתיו בחודשים יוני עד אוקטובר. |
| פרח: | פרחים דו-מיניים, קטנים ומרובים, ערוכים בסוככים. |
| מבנה הפרח: | סוכך מורכב מסוככונים מופרדים זה מזה ונישאים על עוקצים ארוכים שווי אורך. |
| פרי: | דו-זרעון מאורך-גלילי אורכו 10-5 מ"מ, רוחבו כ-3 מ"מ. |
| ריח: | הגבעולים והפרי מדיפים ריח של אניס. |
| צוף: | מכיל צוף משחתי. |
| שימושים: | משמש לתיבול מזון מבושל, לכבוש ירק ובמשקאות אלכוהוליים. שורשיו משמשים ברפואה העממית לטפול בנזלת, הפרעות עיכול ובדלקות עיניים. |
מקום לפגוש את פרח השבוע
- סע מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון דרום מזרח.
- הכנס ימינה (מעט אחרי הכניסה השניה לאוניברסיטת חיפה) בכניסה הראשית לפארק הכרמל, החנה את הרכב במגרש החניה .
- ברצועת הקרקע הצרה והחשופה בין הכביש הראשי – 672 ובין מגרש החניה תוכל לראות מספר רב של פריטים גבוהים פורחים בצבע צהוב של שומר פשוט.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על שומר פשוט.
האגדה על שומר פשוט
על גבעה ירוקה, בקצה השדה, צמח לו שׁוּמָר פָּשׁוּט. הוא היה גבוה ודקיק, עם עלים מנוצים וריח מיוחד, מתוק־אניסי כזה, שמילא את האוויר מסביב.
אבל למרות הריח המשכר והיופי שלו, השומר הפשוט הרגיש… פשוט מדי.
"מה כבר יש בי?" חשב לעצמו. "אני לא פרח צבעוני כמו החצב, לא מלכותי כמו החבצלת, ואפילו לא חזק ועקשן כמו הסברס. אני רק… שומר פשוט".
יום אחד, חלפה לידו דבורה קטנה שחיפשה מזון. היא נחתה על פרחי השומר הקטנים והצהובים, ליקקה מן הצוף והודתה לו בשמחה:
"שומר יקר, בזכותך יש לי כוח להמשיך לעוף!"
השומר חייך, אבל עדיין חשב בליבו: "בסדר, אני מועיל לדבורים, אבל מה מעבר לכך".
כעבור זמן קצר חלפה אישה מן הכפר, קטפה מעט עלים ריחניים ושמרה אותם בסל
"השומר הזה ירפא את הבטן של בני הקטן", אמרה. "הוא פלא של צמח".
השומר הזדקף בהפתעה. הוא לא ידע עד כמה הוא בעל תכונות מרפא לבני האדם.
עברו עוד ימים, והרוח פיזרה את זרעי השומר לכל עבר. הזרעים הקטנים נישאו למרחקים, וצמחו מהם שומרים חדשים, שפיזרו ריח טוב, האכילו חרקים והביאו בריאות לאנשים.
אז הבין השומר הפשוט שאין צורך להיות נוצץ או מיוחד מדי, כי בפשטות שלו מסתתרת מתנה גדולה.
ומאז, בכל קיץ, כשנפתחו פרחיו הקטנים ככוכבים צהובים, הוא היה לוחש לעצמו בגאווה
"אני אמנם צמח פשוט… אבל יש בי הרבה חשיבות ונתינה לסביבה."