אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה, מִוָּתִיקֵי הָעִיר, זוֹכֵר אֶת הַיָּמִים שֶׁאֵינָם.
הָיוּ זְמַנִּים בְּחֵיפָה
א
הֵן פַּעַם הָיִיתְ כָּאן הָעִיר בְּאָדֹם.
יָדַעְנוּ מַמָּשׁ שֶׁקּוֹלֵךְ לֹא ידום.
וְגַם אִם הָלַכְתְּ כְּבָר עִם עֶרֶב לִישׁוֹן –
הָיִיתִי אֲנִי הַנֵּעוֹר הָרִאשׁוֹן.
ב
הֵן פַּעַם קוֹלוֹת פַּטִּישִׁים הִדְהֲדוּ.
בקושי נִרְאוּ צְעִירִים שֶׁרָקְדוּ.
וְאִם כָּאן הָיוּ אֲנָשִׁים מֻתָּשִׁים –
הָיָה זֶה בִּגְלַל קוֹל הַלְמוּת פַּטִּישִׁים.
ג
אָמְנָם פֹּה וָשָׁם עוֹד נִרְאוּ אֲנָשִׁים.
בְּנוֹרְדָּאוּ יָשְׁבוּ גַּם גְּבָרִים וְנָשִׁים
צְמוּדִים חֲבוּקִים בְּנֵי כֹּל גֶּזַע וּמִין
מִתַּחַת עֵצִים שֶׁבְּגַן בִּנְיָמִין.
ד
וְאָנוּ, יַלְדֵי הַסְּבִיבָה עוֹד זוֹכְרִים
כֵּיצַד גֵּרִי קוּפֶּר עִם עוֹד אֲחֵרִים
מַכֶּה בַּיָּרִיב בְּקוֹלְנוֹעַ "הָדָר".
הוֹי, כַּמָּה הָיָה זֶה כָּל כָּךְ נֶהֱדָר.
ה
וְטַרְזָן וְגֵ'יְן וְקוֹפִים שֶׁאִתָּם
חוֹזְרִים הֵם לַגּ'וּנְגֵּל שֶׁשָּׁם הוּא בֵּיתָם.
זוֹכְרִים בִּשְׁקִיקָה אֶת "הָאוֹרֵז הַמַּר",
וּמִי לֹא זוֹכֵר אֶת קוֹלְנוֹעַ "תָּמָר"?
ו
הַיּוֹם צְעִירִים לֹא יָבִינוּ אֶת זֶה
כֵּיצַד "קְלִיאוֹפַּטְרָה" גְּדוֹלַת הֶחָזֶה
כָּבְשָׁה כֹּל מָסָךְ, עוֹרְרָה כָּל הוֹרְמוֹן.
הָיָה זֶה בְּ"עַצְמוֹן"? אוּלַי בְּ"אַרְמוֹן"?
ז
הַיּוֹם זִכָּרוֹן כְּבָר אֵינֶנּוּ כְּמוֹ אָז.
בְּקֹשִׁי נִזְכֹּר אֶת גּ'וֹן וֵיְין הַנּוֹעָז.
הַיּוֹם כְּבָר נַרְגִּישׁ מֵעֵין חֹסֶר אוֹנִים
בִּגְלַל שֶׁאָבְדוּ כְּבָר אוֹתָם הַזְּמַנִּים.
ח
הַיּוֹם כָּל צָעִיר הוּא עַל זֶה יְדַלֵּג,
וְעַל שֶׁכְּמוֹתֵנוּ יַרְבֶּה לְלַגְלֵג.
וּמָה לוֹ נֹאמַר? זֶה טִבְעוֹ שֶׁל אָדָם,
אַךְ בַּל יַסְפִּידֶנּוּ הַלָּה כֹּה מֻקְדָּם…