בימים של טילים ובלאגן,
החלטנו כולנו במאורגן,
לשיר שיר הלל,
"למקום מוגן".
תודה שאתה חי וקיים,
למען כל אדם,
בבניין ,בקניון,
בקומה מינוס ארבע בחניון.
במקלט , בממ"ד,
מחזיקים מעמד,
שכנים, ילדים, והורים,
לרגע אחד מתאחדים.
עם כל הכבוד וההילה,
בפינו נישאת תפילה:
שתתגשם מהר – ולא באיחור,
שניכנס אליך רק לביקור.
וכששוב ישתרר השקט מעל,
והדלת תיפתח לאוויר הצלול,
נצא לאט מהמקום המוגן,
ונשוב אל עולם קצת יותר מאוזן.
שבת שלום.
יפה מאוד.