אוּמָן בְּנִשְׁמָתוֹ, מַפְלִיא בְּמַעֲשָׂיו

אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה מַכִּיר וּמוֹקִיר
אָדָם אוּמָן מתנדב בְּנִשְׁמָתוֹ ובמעשיו, וּמַפְלִיא בִּיצִיר כַּפָּיו. וְעָלָיו כָּתַב כָּךְ:

א
הוּא כָּזֶה טִפּוּס בּוֹדֵד.
עִם עַצְמוֹ רַק מִתְגּוֹדֵד.
הֵן כּוּלוֹ כֹּה חַד-גוון.
הָאֱמֶת: כּוּלוֹ לָבָן.
ב
צְאוּ וּרְאוּ: טִפּוּס כָּזֶה –
כָּל גּוּפוֹ צָמוּק, רָזֶה.
הוּא צוֹפֶה עַל סְבִיבָתוֹ;
מָה רַבָּה "גַּאֲוָתוֹ".
ג
הֵן גּוּפוֹ מְעַט נָטוּי.
לְעִתִּים גְּלִימָה עָטוּי.
כֹּה דּוֹמֵם הוּא וּמוּזָר.
לִכְאוֹרָה טִפּוּס כֹּה זָר.
ד
מִי אָבִיו? מִי מוֹלִידוֹ?
מִי נִמְצָא שָׁם לְיָדוֹ?
מִתְפַּעֵל מֵאֵיבָרָיו
וְיוֹצֵר אֶת "חֲבֵרָיו"?
ה
הֵם נוֹצְרוּ אַךְ בְּנִפְרָד.
בּוֹדְדִים. רובם שָׂרַד.
וּבְטֶרֶם הוענקו –
הֵם בְּיִחוּדָם הִכּוּ.
ו
כָּךְ שׁוֹכְנִים הֵם בְּבֵיתָם.
בְּנֵי דְּמוּתָם תָּמִיד אִתָּם.
כֹּה יָפִים הֵם בְּטֵרוּף.
כִּי גּוּפָם … חֵמָר שָׂרוּף(!!!).
ז
הֵם פְּסָלִים אֶחָד אֶחָד.
פְּרִי דִּמְיוֹן כֹּה מיוחד.
לְצִדָּם שְׁלַל צִיּוּרִים.
גַּם וִיטְרָאזִים, אִיּוּרִים.
ח
הַכָּבוֹד וְהַיְּקָר
מַגִּיעִים לְאִישׁ מוכר.
מְקוֹרִי בְּחָכְמָתוֹ
וְאָמָּן בְּנִשְׁמָתוֹ:
אַבְרָהָם עַנְתֶּבִּי!!!