לזכר הנופלים

עוד רגע,
הצפירה תישמע,
ותחדור לנשמה.

הכל ייעצר,
ותשתלט הדממה,
וקולה של
אמא אדמה,
יצטרף לקול השכול,
הקול הדומם,
המלא בעוצמה.
הקול האילם
שקולו צעקה.
אלו הם בני ובנותיי,
המכוסים בהילה וזוהר,
אלו בני ובנותיי,
יפי הבלורית והתואר.
ובין האפר והרגבים,
תשמע צוואת הנופלים.
זכרו אותנו באור הזיכרונות,
זכרו אותנו מאלבומי התמונות,
זכרו אותנו בכל אתר ופינה,
זכרו אתם ותזכור המדינה,
שיצאנו למשימה בלי הבט אחור,
להביס את החושך,
להביא את האור.
וביום העצמאות
ה-78 למדינת ישראל,
תשמע תפילתנו,
ללא קול ודיבור.
שמרו על הקיים,
שמרו על הארץ,
שמרו על העם,
אל תוסיפו שכול,
לאמא אדמה,
לא בעתיד,
ולא כעת,
כי אין בכוחה,
יותר זאת לשאת.
אוהבים אתכם,
אי שם במרום,
ומתפללים שיבוא,
במהרה השלום.