78שנים הן
ראשיתה של הפריחה המלבלבת
למדינה האוהבת מדינת ישראל.
ישראל הארץ בה השמחה והיגון
מתערבבים בה בפליאה,
לעיתים העין צוחקת
ולעיתים היא בוכייה
על אלו שפתיל חייהם נגדע כזוהר
יפי הבלורית והתואר,
טובי בניה ובנותיה מסרו את נפשם
כדי שתתחדש המכורה ויפרח פה עם
זה לא דבר ברור ומובן,
של שירה מחייכת
"שפתאום קם אדם
ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת"
ולמרות המחלוקות והדעות
ישראל לנצח עד סוף הדורות.
והעם הזה החי פה היום
"לכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום".
השנה חובה על כל אחד
לזקוף את הראש
ולמתוח את החזה
ולשיר בקול לחיי העם הזה
לחיי הטייסים וכוחות הבטחון
בצוותא עם כל האחרים
בעלי המוסר והערך
שהם עבורנו כולם "אנשים טובים באמצע הדרך"
וביום העצמאות נברך אותם ונגיד
אתם הכחול לבן אתם המגן דוד.
ישראל שלנו ארץ לתפארת
ישראל שלנו הארץ הנבחרת
ישראל שלנו אין לה סוף
ואין לה די
עם ישראל חי.
חצי מהעיר רועדים מפחד בבניינים ישנים בלי מקלטים
אתה ראש עיר, אתה אשם.
20 שנה ראש עיר מאז לבנון השנייה – 0 מקלטים נוספו בחיפה.
אתה ראש עיר, אתה אשם.