פרסום בחי פה

תגובות אחרונות

פרסום בחי פה

עוד כותרות בחי פֹּה

דילול החזירים בירי יצא לדרך בחיפה – צפו

(חי פה) - תושבים בשער העלייה שמעו קולות ירי...

חיפה • חילוץ בלב ים בתנאי רוח קשים

התהפכו עם קייקים נסחפו ללב ים וחולצו על ידי...

איים להרוג את הצוות הרפואי ברמב״ם • "רוצה להיות שהיד"

(חי פה) - היום, רביעי 24.4.24, צעיר בחיפה הודיע...

55 קילו של קוקאין בשווי מיליוני שקלים נתפסו בחיפה

כ-55 קילוגרם של סם מסוג קוקאין, בשווי המוערך במיליוני...

להקת לווייתנים בחיפה ◄ צפו

(חי פה) - ביום שבת, 20/4/24, יצא ליאור אלפסי,...

חדוה אלמוג תא"ל (מיל׳) • כצמח הצבר – קשיחה מבחוץ, רכה ומתוקה מבפנים

תא"ל (מיל׳) חדוה אלמוג (ילידת 1948) היא אשת ציבור ישראלית אשר בעבר הייתה ממלאת-מקום וסגניתו של ראש עיריית חיפה יונה יהב. בשנים 1987–1991 הייתה קצינת ח"ן ראשית בצה"ל.

דיסוננס מסויים קיים בין תדמית בעלת הקרירה הצבאית והאזרחית המפוארת לבין האישה אשר נפגוש בביתה, ממש כצמח הצבר (בבחינת צברית אמיתית) – קצת קשיח מבחוץ, ואילו רך ומתוק מבפנים.

חדוה אלמוג - ציור מחווה לבנה, מנהיג כנפוליאון בונפרטה (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – ציור מחווה לבנה, מנהיג כנפוליאון בונפרטה (צילום: רחלי אורבך)

כאן המדור המביא אליכם דמויות חיפאיות מרתקות בבית מגוריהן כאשר ההיכרות הינה דרך הסיפורים, המטענים ונקודת המבט הייחודית של האנשים המרכיבים את הפסיפס האנושי של עירנו חיפה. דהיינו, אלה החיים והגרים פה- ממש כשם המדור- "גם אני חי פה".

במסגרת מדור זה נכיר דמויות חיפאיות ואת מקום מגוריהן. ההיכרות איננה דרך מטראז' הדירה, או הערכה נדלני"ת או תיאור עיצובי בלבד, אלא, מהותה של הכירות זו הינה להיוודע דרך הסיפורים, המטען הרגשי  וזווית הראייה הייחודית האישית בבית המארחים.

בבית חדוה אלמוג -הפינה הירוקה (צילום: רחלי אורבך)
בבית חדוה אלמוג – הפינה הירוקה (צילום: רחלי אורבך)

סיכום קריירה ענפה ומפוארת – בקיצור האפשרי ביותר

בנעוריה הייתה חדוה יפה-אלמוג חברה בתנועת "השומר הצעיר" וכפועל יוצא מכך התגייסה לצה"ל (1967) במסגרת גרעין נח"ל של התנועה. במהלך שנותיה בצה"ל עשתה מסלול שירות צבאי אשר כלל תפקידי פיקוד והדרכה רבים עד למינויה לקצינת הח"ן של הנח"ל 1978-1976.

בשנת 1981 הייתה קצינת ח"ן בפיקוד הצפון במהלך 3 שנים ואח"כ מונתה להיות מפקדת בסיס ההדרכה המרכזי של צה"ל. בשנת 1987 מונתה לתפקיד קצינת ח"ן ראשית, בדרגת תא"ל. בתפקיד זה נשאה עד שנת  1991. באותן השנים הייתה אף יועצת ראש אכ"א והמטה הכללי של צה"ל בנושאי שירות נשים בצבא.

אלמוג היא בוגרת המכללה לביטחון לאומי. בעלת תואר ראשון בחינוך ומדע המדינה ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. לאחר שפרשה מצה"ל, החלה בעבודה התנדבותית במסגרת נעמת, וב-1994 מונתה לתפקיד יושבת ראש נעמת בחיפה. בשנת 1998 נבחרה ליושבת ראש נעמת בישראל, ואחר כך, ליושבת ראש נעמת העולמית.

חדוה אלמוג - הוקרה עם ציורו של דן לבני (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – הוקרה עם ציורו של דן לבני (צילום: רחלי אורבך)

החיים הפוליטיים של אלמוג

אלמוג נכנסה אל החיים הפוליטיים בשנת 2002 כאשר מונתה לחברת מועצת העיר בסיעתו של ראש העיר דאז עמרם מצנע. לאחר מכן, שימשה חדוה אלמוג כמ"מ ראש העיר בשתי הקדנציות הקודמות של יונה יהב ובאותה העת נחשבה לאחת מתוך צוות האנשים החזקים ביותר במערכת הפוליטית החיפאית, במיוחד בשל היותה יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה.

רגע לפני פרוץ מגפת הקורונה, בפברואר 2020 – נבחרה להיות יו"ר העמותה להנצחת חללי הנח"ל, דבר אשר הפכה להיות האישה הראשונה הנושאת בתפקיד זה בעמותת הנצחה צבאית רשמית.

בבית חדוה אלמוג - תשורת שעון לסבתא (צילום: רחלי אורבך)
בבית חדוה אלמוג – תשורת שעון לסבתא (צילום: רחלי אורבך)

מבית המוטו הוא "צפיית בעיות ומניעתן"

הצלחתה הגורפת בצה"ל ובקריירה האזרחית באה לה הודות לרקע ולחינוך אותו קיבלה מבית. חדוה, לבית משפחת יפה, נולדה תשעה ימים לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, כשבאוויר הייתה ציפייה לתיקווה לחירות, שוויון ואחווה.

האם, גאולה רוסמן, אישה פמיניסטית חכמה ומבריקה, עלתה ארצה מפולין כבר בשנת 1934, ולימים הייתה ספרנית בספריית קריית אליעזר ואח"כ ניהלה את הספרייה בנווה שאנן. אביה, יליד וילנה, אשר משפחתו יצאה ליוהנסבורג הקים שם את תנועת "השומר הצעיר". בשנת 1939 עלה לארץ ישראל והיה ממקימי קיבוץ חצור, ולימים מנהל עבודה בנמל חיפה.

אביה שירת בצבא הבריטי ואילו אימה שירתה ב A.T.A (חיל הנשים של הבריגדה היהודית) כחובשת החיל במצרים. "שר הגורל" הפגישם בחיפה ב"ביתנו" מרכז התרבות אשר בשכונת הדר. לזוג יפה נולדו 3 בנות. אחותה של חדוה רותי, גרה בחיפה, הייתה מורה, ואחות נוספת דליה ז"ל מנכ"לית תיאטרון "הקרון״, דליה נפטרה לפני כ 3 שנים.

בבית חדוה אלמוג - מעשה ריקמה: פנים, צמה וריאות בשחור - הומאג' לאחות דליה ז"ל (צילום: רחלי אורבך)
בבית חדוה אלמוג – מעשה ריקמה: פנים, צמה וריאות בשחור – הומאג' לאחות דליה ז"ל (צילום: רחלי אורבך)

ילדות ב"נווה יוסף"

חדוה מתארת "ילדות קסומה" בשכונת "נווה יוסף" אשר הייתה מוקפת בצמחיה רבה וטבע עירוני. שכונה אשר הוקמה בשנת 1949 כשכונה לחיילים משוחררים, משוחררי הבריגדה היהודית, משוחררי הצבא הבריטי ומשוחררי צה"ל. "נווה יוסף" קרויה על שמו של יוסף ארדשטיין, שהיה בתקופת המנדט מנהיג פועלים חיפאי. השכונה נמצאת במורדות הצפוניים של שכונת נווה שאנן.

חדוה מספרת שהייתה ילדה שובבה ואנרגטית ביותר. היא אהבה לטפס על עצים, לשחק כדורגל ולשהות ב"מחנה" הטבע הצמוד לשכונה.

בנעוריה, תלמידי בית הספר "תל חי" היו משוייכים לתנועת הנוער "השומר הצעיר" וכך, מכתה ה' החל הקשר האמיץ שלה לתנועה זו. קן התנועה היה במרחק רב מבית הוריה ולכן בד"כ קיבלה לשם נסיעה חצי גרוש. אך היא העדיפה את מרחק ההליכה של כשעה בנעליה המשופשפות ובכסף שחסכה קנתה מנת פלפל או דבר מתיקה. בהמשך למדה בבית הספר "הקישון", ומכתה ט' בבית הספר החקלאי "כפר גלים".

חדוה אלמוג - עם שיריי אגי משעול (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – עם שיריי אגי משעול (צילום: רחלי אורבך)

גרעין התנועה

שכבת הנוער של כיתתה בבית הספר החקלאי, יועדה להיות גרעין אשר ישוייך לקיבוץ "מסדה". בשנת 1967 בעת היות הכיתה בבציר הענבים של הקיבוץ, נשמעה אות האזעקה לפריצת מלחמת ששת הימים. בהמשך אותה השנה גוייסו תלמידים אלו לצה"ל. יש לציין שכ 15% מכלל שכבת גרעין זה השתבצו בשירותם הצבאי כמפקדות וכמפקדים.

בבית חדוה אלמוג -ציורים תמונות ומזכרות (צילום: רחלי אורבך)
בבית חדוה אלמוג -ציורים תמונות ומזכרות (צילום: רחלי אורבך)

משימתית ודבקה במטרה

את שירותה הצבאי החלה כנחל"אית. חטיבת הנח"ל היא חטיבת חיל רגלים סדירה הכפופה לעוצבת הפלדה. שמה של החטיבה נגזר מראשי תיבות של מסגרת "נוער חלוצי לוחם". עם זאת, רוב החטיבה מורכבת מחיילים שאינם קשורים לתנועת ההתיישבות ולגרעיני תנועת הנוער. במסלול שירותה בקורס המ"כיות החלו 90 חיילות וסיימוהו רק 45 חיילות. רוב אוכלוסיית הנחלאיות הן קבוצה חברתית מאד מאד חזקה ועל כל אחת מהן להיות משימתית ולדבוק במטרה.

בבית חדוה אלמוג -ציורים ומזכרות בובות מקצוות תבל (צילום: רחלי אורבך)
בבית חדוה אלמוג -ציורים ומזכרות בובות מקצוות תבל (צילום: רחלי אורבך)

ולעיתים… יש להסתיר את החיוך

יתכן שלא כל קצינות צה"ל יודעות אך חדוה אשר לימים מונתה לתפקיד קצינת ח"ן ראשית בדרגת תא"ל – כמעט "הועפה" רגע לפני סיום קורס הקצינות… זאת בגין חיוך שלא הוסתר. סיפור העלילה כדלקמן: בעת המסדר המסכם במגורי הצוערות, אחת המפקדות בדקה אם הוסר האבק מהמדף הגבוה של ארגז התריס אשר היה ליד מיטתה של חדוה. המפקדת עלתה, לא נזהרה, מעדה החליקה ונפלה.

חדוה שצפתה את הנולד, לא הצליחה להסתיר חיוך קטנטן אשר כמעט גרם לה לאי סיום הקורס. אם כי לאחר דין ודברים יושרו ההדורים והסגל החליט להעניק לה את דרגת הקצונה.

רק לאחר כ 20 שנה כאשר הוענק לחדוה תפקיד קצינת ח"ן ראשית, אל"מ סטלה לוי אמרה לה בלחישה: "סגל קורס הקצינות לא טעה בהעניקו לך את דרגת הקצונה" ואפילו חייכה.

תא"ל חדוה אלמוג - את עלית על כולנה (צילום: רחלי אורבך)
תא"ל חדוה אלמוג – את עלית על כולנה (צילום: רחלי אורבך)

כל תפקיד צבאי – בגיל מאד צעיר

היכולת של חדוה להתקדם בקבלת דרגות בכירות ולקבל תפקידים מהותיים, נובע מכך שהיא מסוגלת להתייחס לאדם באשר הוא אדם. היא יודעת לדבר "בגובה העיניים" ובאותה מידתיות הן אל הרמטכ"ל והן אל הש"ג.

כך קרה שכבר בגיל פחות מ 21 הייתה מפקדת קורס מ"כיות, בגיל 22 הייתה בדרגת סגן ובהיותה בת 30 כבר תיפקדה כרב סרן. חדוה מודעת לעניין שבצבא מהות הגיל הינו דבר מאד דומיננטי, ולכן היא מודה מאד לכל מי שהיה מפקד/ת שלה במהלך שירותה, הכיר וראה בה דברים שאפילו היא לא זיהתה בעצמה ולא האמינה.

חדוה אלמוג - הבנים והפרחים (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – הבנים והפרחים (צילום: רחלי אורבך)

לימודי עבודה סוציאלית שנדחו שוב ושוב ושוב

על פי קביעת "שר ההיסטוריה" אלמוג הינה בוגרת המכללה לביטחון לאומי, בעלת תואר ראשון בחינוך ומדע המדינה ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. אך למעשה היא חפצה להשכיל ואף נרשמה ללימודי עבודה סוציאלית. שלוש פעמים ביטלה את הרשמתה ללימודים אלו, אלא שבמקום זאת היא קודמה לתפקידים ייחודיים ואף קודמה בדרגות הצבאיות.

חדוה אלמוג - מטבח הבית (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – מטבח הבית (צילום: רחלי אורבך)

משפחת אלמוג

בשנת 1981 בני הזוג חדוה יפה ובני אלמוג ז"ל הכירו ב… שק"ם. שנה לאחר מכן הם נישאו. בני אף הוא חיפאי אשר עבד בנמל חיפה בהדרכה של מנופי הענק אשר בנמל. לזוג שני בנים: אהוד (יליד 83') ששירת בממר"ם, בוגר הטכניון וכיום עוסק בפרסום אינטרנטי ורועי (יליד 87') אשר שירת בצנחנים וכיום הינו איש עסקים, נשוי ולו שתי בנות (כמעט 5+שנה וחודשיים).

בהתייחסותה לשירות בנה בחיל הצנחנים מספרת חדוה ש "יותר קל להיות מפקדת של עשרות אלפי חיילים מאשר אמא של חייל קרבי אחד". היא מבינה, מזדהה, מוקירה, מכבדת ומצדיעה לכל אותן האימהות (וגם האבות) אשר בניהם ובנותיהן נמצאים כעת חיה בשירות צבאי.

חדוה אלמוג - חתונת הבן והכלה האהובה (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – חתונת הבן והכלה האהובה (צילום: רחלי אורבך)

הבית שבשכונת נווה שאנן

בשנת 91' הביאה אמא חדוה את בנה רועי הקטן אל הגן ובשובה אל כיוון מעונה, שהייתה דירה קטנה ברחוב מל"ל (נו"ש), ראתה ליד בניין בבניה קבוצת פועלים. ללא כחל וסרק ניגשה, שאלה, התעניינה ואף עלתה במעלה המדרגות הרעוע מעלה. בבואה אל פתח הדירה החליטה: זה יהייה ביתנו החדש.

גם בניין מגורים זה נמצא בשכונת נווה שאנן. לא היה לה כל היסוס בבחירת המיקום שכן לדעתה שכונת נו"ש כוללת בחובה את כל השירותים הנדרשים, מעונות יום, בתי ספר ואף בתי קפה.

יתרון בולט לשכונה הינו מיקומה בחיפה. כיכר זיו שבמרכז היישוב היא צומת דרכים ראשי החולש על התנועה בין הצ'ק פוסט לאחוזה, ובין נשר ודניה לעיר ולהדר. מהיבט זה הדבר הלך ואף השתבח, שכן כביש נחל הגיבורים שנפתח בדצמבר 2013, מאפשר לתושבי נו"ש לעקוף את שכונת הדר בדרכם לעיר התחתית.

בבית חדוה אלמוג - סלון הבית (צילום: רחלי אורבך)
בבית חדוה אלמוג – סלון הבית (צילום: רחלי אורבך)

"תפירת הדירה" על פי טעם וצורך אישי

שנה חלפה עד אשר משפחת אלמוג נכנסה לגור במעונה הנוכחי. בעת הקנייה היו רק קירות המעטפת של הבניין, לכן משפחת אלמוג יכלה להתאים ו"לתפור" את הדירה על פי צרכי בני המשפחה. מכיוון שבאותה העת  שני הבנים היו עדיין צעירים, כל פרטי הנגרות והריהוט הינם קטומי פינות, ולחילופין מעוגלים.

בעלה, בני אלמוג ז"ל הגה את רעיון קורות העץ המסיביים סביב פינת האוכל כהגנה על הקיר הצמוד לפינה זו ואילו חדוה שירטטה את מדפי ההפרדה בין המבואה לבין גרם המדרגות בדרך אל קומת הילדים.

בבית חדוה אלמוג -מדפי ההפרדה בין המבואה לבין גרם המדרגות (צילום: רחלי אורבך)
בבית חדוה אלמוג -מדפי ההפרדה בין המבואה לבין גרם המדרגות (צילום: רחלי אורבך)
בבית חדוה אלמוג - מבט חדר המגורים (צילום: רחלי אורבך)
בבית חדוה אלמוג – מבט חדר המגורים (צילום: רחלי אורבך)

פינת האוכל – גם כפינת עבודה

המגורים בדירה הנוכחית, משנת 1992, יצרו הרגלים וזיכרונות. פינת האוכל המרווחת משמשת את חדוה גם כפינת עבודה. זאת כאשר היא יושבת בקירבת צילום היקר לליבה מאד בו נראית ראש הממשלה לשעבר הגב' גולדה מאיר בירידתה ממסוק צבאי וסביבה אנשי פמליה מכובדים, כאשר קצינה צעירה (חדוה !), בעלת חצאית קצרצרה האופנתית לאותה העת, נושאת מטריה ומגינה עליה מפני טפטוף הגשם…

חדוה אלמוג - בצל רוחה של גולדה מאיר (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – בצל רוחה של גולדה מאיר (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג - בפינת העבודה (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – בפינת העבודה (צילום: רחלי אורבך)

המקום אשר בראש השולחן

פינת האוכל משמשת גם לסעודות ואף כמקום שיחה. לחדוה ישנו מן הרגל רגשי לשבת בראש השולחן. בזה המקום נהג לשבת בעלה בני ז"ל, אשר נפטר באפריל 2014. לתחושתה, היא מרגישה כאילו בעת יושבה בכיסא היא "זה קצת קרובה אליו"… במבט בצילומיו הנמצאים בדירה אכן ניתן להצדיק כל געגוע, בפרט אל טוב עיניו ואל חיוכו המאיר.

חדוה אלמוג - עם בעלה, בני אלמוג ז"ל (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – עם בעלה, בני אלמוג ז"ל (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג - המקום שבראש שולחן האוכל (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – המקום שבראש שולחן האוכל (צילום: רחלי אורבך)

כורסת העור הגדולה והנוחה

כצרכנית אדוקה של הנעשה בארץ ובעולם, הן בהיבט הצבאי והן בהיבט הפוליטי – מרבה חדוה לצפות בחדשות ערוצי הטלוויזיה השונים. לצורך זה נמצאת בסלון הבית במיקום מרכזי וקבוע כורסת עור גדולה ונוחה, בצבע בורדו, אשר עליה כרית עם צילום נכדתה הבכורה, כרית שהינה תשורה (אחת מני רבות) מכלתה האהובה.

חדוה אלמוג - ותשורת הכרית (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – ותשורת הכרית (צילום: רחלי אורבך)
בבית חדוה אלמוג - כורסת הטלוויזיה (צילום: רחלי אורבך)
בבית חדוה אלמוג – כורסת הטלוויזיה (צילום: רחלי אורבך)

המרפסת והירוק הירוק שמסביב

כזיכרונות מהיותה "ילדת טבע" חדוה מטפחת את מרפסת ביתה. מסביב לפינת זו מגיחים להם עצי הבניין ואף הצמחייה הירוקה אשר מסביבו. עציץ רקפות פורח בתוך כלי בסגנון "גמד הגינה", כלי אשר נאסף ברחוב. בעציצים רבים כבר עתה מתחילים ללבלב פרחי העונה. עציצים נוספים וקישוטים שונים תלויים ומעטרים את רחבת המרפסת.

חדוה אלמוג - רקפות וכלי "גמד הגינה"(צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – רקפות וכלי "גמד הגינה"(צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג - עצים ופריחה במרפסת הבית (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – עצים ופריחה במרפסת הבית (צילום: רחלי אורבך)

בית ובו אווירת קריאה מרובה

תמונות רבות מקשטות את ביתה של חדוה אלמוג, כמו גם צילומים המעלים זיכרונות, אך ללא כל עוררין ניתן לחוש את אווירת הקריאה המרובה. ספרים נמצאים לאו דווקא בספריה ולכן חדוה שולפת במהירות רבה את הספרים בהם היא קוראת עתה, ואף את הללו היקרים לליבה.

אגב, היא כלל וכלל איננה מזכירה את ספרה של חדוה אלמוג: להיות חיילת – מדריך למתגייסת, (עורכת: סיגל בר-קובץ דינר), ירושלים: הוצאת כתר, 1993.

בבית חדוה אלמוג -מבט אל המרפסת (צילום: רחלי אורבך)
בבית חדוה אלמוג -מבט אל המרפסת (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג -צילומי מזכרת ימים טובים (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג -צילומי מזכרת ימים טובים (צילום: רחלי אורבך)

"ילדים בסדר גמור"

הספר הראשון המוצג שבו היא קוראת עתה, הינו מאת חנה יבלונקה "ילדים בסדר גמור". זהו סיפורם של דור ילידי המדינה, דהיינו דור הישראלים הראשונים ובהם אף חדוה עצמה. בין השנים 1948-1955 נולדו במדינה החדשה כ 300 אלף ילדים.

למעשה ילדים אלו נולדו להורים בני הדורות של השואה ומלחמת העולם ודור תש"ח. ילדים אלו צמחו להיות יהודים מזן חדש. זן שבסיס קיומו מאופיין בשגרה, בנורמליות, ומעל לכול, בביטחון קיומי בסיסי. אלו היו ילדים שנולדו במדינת ישראל הקיימת ולא אל תוך חלום כלשהו.

חיי השגרה היו בהליכה לגן, לבית הספר, לתנועה, לחברה הסלונית, לצבא. לוח השנה היה אמנם הלוח היהודי, אבל  הייתה יותר הרוח הישראלית. הטלטלה העצומה והנוראה הגיעה עם מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. הספר מתאר את ילידי השנים הראשונות למדינה כבוגרים מותשים, מאוכזבים ומתגעגעים.

חנה יבלונקה משרטטת דיוקן דורי של ילדים שחשו הזדהות טוטלית עם "המדינה" וחשו עצמם כחלק מהנס של הקמתה.

חדוה אלמוג - ספרי קריאה עכשוויים (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – ספרי קריאה עכשוויים (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג - הספר "ילדים בסדר גמור" (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – הספר "ילדים בסדר גמור" (צילום: רחלי אורבך)

מהדרה חדשה: עמוס עוז / "סיפור על אהבה וחושך"

הספר הנוסף הנמצא על השולחן שבסלון הבית, הינו סיפרו של עמוס עוז במהדורה מחודשת. בגוף ראשון מתאר עוז את ילדותו בשכונת כרם אברהם אשר בירושלים ואת הנעורים וההתבגרות בקיבוץ חולדה. 

הרקע לסיפור היא תקופת המנדט, אירועי החיכוך עם ערביי א"י ותיאור הקמת המדינה ושנותיה הראשונות. עוז מתאר גם את הדורות הקודמים של משפחתו אשר במזרח אירופה. הספר רצוף בהרהורים פוליטיים וספרותיים, ומצייר בעוקצנות את אנשי הרוח והפוליטיקאים בהם הוא נתקל.

עמוס עוז הודה שבכתיבת סיפרו "סיפור על אהבה וחושך", הוא נטל לעיתים חופש יצירתי מהאמת העובדתית. לספר סגנון המעניק לסיפורים אותנטיות ואמינות בגין הערות וציטוטים מספרים אחרים ובתחומים שונים.

בבית חדוה אלמוג - הספר "סיפור על אהבה וחושך" (צילום: רחלי אורבך)
בבית חדוה אלמוג – הספר "סיפור על אהבה וחושך" (צילום: רחלי אורבך)

"המסע לחלום" – יונה יהב

מכיוון שאכן זהו בית של ידע ובו ספרים לרוב- מיד נשלף אף סיפרו של ראש העיר החדש-הוותיק, יונה יהב "המסע לחלום". זהו סיפור המתאר בפרוטרוט את חלומו של יונה, חלום ילדות של ילד הגר בדירה קטנה ובדמי מפתח ועד להיותו ראש עיריית חיפה.

בגיל 12, בעת שיעור חברה בבית הספר ליאו-בק, הודיע יונה לחבריו לכיתה כי הוא יהיה ראש העיר של חיפה. ואכן, כפי שידוע לכל, כך קרה, זאת לאחר שבמשך שנים ארוכות הכשיר את עצמו לתפקיד זה.

ספרו של יהב הוא סיפורו של ילד שחלם רחוק ובגדול, הציב מטרות ודבק בהן, אך זהו גם תיאור תולדותיו של מנהיג שהקדיש את חייו לעשייה ציבורית ומדינית באהבה גדולה ובמיוחד לחיפה – עיר ההר והים.

חדוה יודעת ש"יהב הוא האדם אשר יהיה ראש העיר של כולם ושל הכול". היא מספרת אודות יכולתו לתכנן תוכניות בעזרת אנשים. היא אומרת "ביונה יהב קיימת תכונה נדרשת זו אשר תביא לאיכות החיים של כל תושבי חיפה".

חדוה אלמוג - "המסע לחלום" – יונה יהב (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג – "המסע לחלום" – יונה יהב (צילום: רחלי אורבך)

אתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך המוקם סמוך לפרדס חנה

גם כיום חדוה אלמוג איננה נחה לרגע. היא מדגישה שעיסוק בפוליטיקה זהו מקום הדורש ממך הרבה מאד משאבי זמן ונפש. מי הנמצא בה חייב להיות אדם המקבל ביקורת ואף מקשיב לה והיא אכן בעלת יכולות כאלו. אלא שכעת חיה היא מעדיפה להקדיש את זמנה להקמת "מפעל חייה" מוזיאון למורשת הנח"ל.

כידוע, בפברואר 2020 נבחרה חדוה אלמוג להיות יו"ר העמותה להנצחת חללי הנח"ל ובכך היא הפכה להיות האישה הראשונה אשר נושאת בתפקיד זה בעמותת הנצחה צבאית רשמית. לדידה לנח"ל זכויות אדירות בהקמת הישובים לאורך כל גבולות המדינה. במוזיאון זה יהייה ביטוי במבנה האנדרטה עצמה וכן תוכן ייעודי אשר יובא למבקר בצורה דיגיטאלית ובו:

  • סיפוריהם של ההיאחזויות ויישוביי הקבע
  • תולדות גדוד 50 וחטיבת הנח"ל
  • מורשת תרבות הנח"ל: אנשי חינוך, מורות חיילות, להקת הנח"ל ועוד
בבית חדוה אלמוג - חדר המגורים (צילום: רחלי אורבך)
בבית חדוה אלמוג – חדר המגורים (צילום: רחלי אורבך)

קידום מעמד האישה וגם ייפי טבע הארץ             

יתר על כן, בראש מעייניה עומד נושא שהוא עמוד התווך. זהו נושא קידום מעמד האישה. אלמוג מקווה לזמנים בהם יהיו מתן הזדמנויות שוות בעיסוקן של הנשים, והיא אף פועלת ויוזמת בזאת.

בנוסף לפעילויותיה הרבות, בשעות הפנאי אלמוג צופה בסרטים, הצגות ומאד אוהבת לבלות עם בני משפחתה כמו גם עם חברותיה וחבריה הרבים. בילויים אלו יכולים להיות בחיק הטבע או במסעדות הרבות אשר על הכרמל, או בוואדי ניסנאס וגם חמין אצל החרדים.

אלמוג גומעת בצמא את הפלא של הקמת המדינה היא ששה לשהות בשדות ובנוף הארץ ואף "לסחוט עד הסוף" את ייפי הטבע ואת הגשמת הציונות והישראליות.

חדוה אלמוג והנכדות- נשים קטנות גדולות (צילום: רחלי אורבך)
חדוה אלמוג והנכדות – נשים קטנות גדולות (צילום: רחלי אורבך)
רחלי אורבך
רחלי אורבך
עוסקת בחינוך מיוחד, אומנות ומוסיקה. מתנדבת במועדוני חרשים. עוסקת בציור ובהאזנה מודרכת למוסיקה קלסית.

כתבות קשורות לנושא זה

23 תגובות

  1. מהיכרות אישית במשך שנים רבות בעבודתי בעירייה אוכל לאמר שחדווה היא אדם מיוחד מכל הבחינות! פוליטיקאית מזן אחר. יש הרבה מה ללמוד ממנה הן ברמה המקצועית ובוודאי ברמה האישית!

  2. ראינו בערוצי התבהלה שהרבה מהלשעברים בצבא מתבטאים בצורה מחפירה נגד הממשלה והעם ופרצופם האמיתי התגלה.
    נדמה שהגברת בכתבה לא כזאת וכל הכבוד לה.

  3. מעולה רחלי
    כל כך מקיף – כרגיל אצלך.
    זכיתי בעזרתך להכיר את חדוה, המוכרת לי מפעילות משותפת.

  4. "בזכותה" כל האסונות הסביבתיים בחיפה הגרנד מפלצת בטון קניון מנהרות הכרמל וגשר הגיבורים שהרסו טוטאלית את ואדי רושמיה.
    בטח הזקן הכושל יהב ימנה אותה שוב לאיזה תפקיד.

  5. חדווה "אלמוג", הגיעה למעמד יו"ר "נעמ"ת" העולמית@
    האם דאגה לשפר שכרן ותנאי עבודתן של המטפלות…!???

    • אכן כן!!. רוצה פרטים, בעל פה . בגלל מאבק לטובת העובדות, הפסדתי את הבחירות. כי הלכתי נגד ההסתדרות . אבל הייתי שלמה עם מעשי

  6. כתבה יפה אשה נחמדה הגב' חדווה.
    רק המחמאות ליונה יהב לא הבנתי ,אחד מראשי העיר הכי גרועים שהיו פה לדעתי.

  7. תא"ל מיל' חודה אלמוג אשה מיוחדת כל הכבוד לך רחלי וגם לך חודה. שבת שלום ומבורך לכולם

  8. אין מה לומר בתקופה של חדווה מנהל הנדסה עבד היא הצליחה היטב להפעיל את מהנדס העיר כי אם היא לא הייתה מצליחה מנהל הנדסה לא היה מתפקד משום שראש המנהל מהנדס העיר לא מתפקד מנהל הנדסה הרוס אבל ממש הרוס לכן כולנו תקווה שמהנדס העיר יפתח לעצמו משרד עם הדוקטור קליש ובחופשות שלהם הם ישוטו עם נחשון ביכטה שלו. הגיע הזמן להיפרד ממהנדס העיר לטובת העיר.

    • לבקשתך סמדר – טיול קצר ברחוב מפלצות הסלאמס חביבה רייך יתן לך מענה.
      כמו גם אופן ניהול מתן היתרי בניה בניגוד לחוק מתוקף תפקידה כיו"ר ועדת המשנה לתכנון ובניה בעיריית חיפה, שגרר אחריו את הרס הכרמל הירוק.
      אפשר להוסיף אך די בכך.

  9. מכיר מוקיר מאוד את חדווה. אשר כשמה כן היא. להיות ליד חדווה וכמובן להיות חבר בוועדה אשר חדווה יושבת ראש למדתי להעריך לכבד את חדווה. יושר שיתוף כל החברים להחלטה משותפת אכן נכון .מיד בגובה עיניים ,כנות וחברות. 15 שנה זכיתי לכהן כחבר אשר חדווה יור. כמובן אשמח להיות שוב ללמוד ולהשתתף בפעילות לצד חדווה. כל אשר נכתב כאן אמת ונכון. אליהו חכים.

  10. אינה מגיעה לקרסוליה המפלצתיים של עינת קליש אבל רחוקת מלהיות רכה, קשובה ומתחשבת.

  11. רחלי היקרה, כתבה מאלפת. תודה רבה.
    את מנגישה לנו את יקירי ונכבדי העיר חיפה.
    טל

  12. הוועדה העירונית לקביעת שמות חייבת לשקול את שינוי שם רחוב חביבה רייך לשם "גן המפלצות" על שם חדוה אלמוג.

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

איתי אלימלך "ברית הדמים עם הדרוזים מקבלת משמעות חדשה"

"ברית הדמים עם הדרוזים מקבלת משמעות חדשה" איתי אלימלך, יו"ר מחוז חיפה והצפון בארגון נכי צה"ל, קרא להידוק וחיזוק הקשר בין מוסדות הממשלה והרשויות...

איסור דיג בים התיכון במהלך עונת הרבייה

עונת הרבייה והגיוס מתחילה • חל איסור על הדיג למעט חריגים וסייגים הודעה משותפת - משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים מודיעים על תקופת האיסור על...

מרכז הכרמל מרכז מבקרים ומגדלור של תקווה • יוסי לובלסקי

בצומת הרחובות שער הלבנון עם הציר המרכזי שדרות הנשיא מיתמרים מעלה צמד בניני פנורמה המזוהים ומאפיינים את המרכז. מגדלי פנורמה אחד המגדלים הוא מגדל דירות...

"מבט מרענן על משמעות המלתחה שלנו" / לילי מילת תופסת מדף

בימי המלחמה, כשאני לוקחת ספר חדש ליד, אני רוצה שהוא ייקח אותי מכאן. לאנשים שונים התמודדויות שונות. אני מכירה כאלה שדווקא מחפשים ספרים שיהיו...

טֶקֶס הַדְלָקַת הַמִּשְׁוָאוֹת

אמוּל קְבַל עַם וְעֵדָה הִתְיַצְּבָה הִיא לַטֶּקֶסכֹּה זְקוּפָה, עֵרָנִית וְגֵאָה.הִיא הִרְגִּישָׁה מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁלָּהּ הוּא הַנֶּכֶס,וְרַק לָהּ הִיא כָּאן זְכוּת הַדֵּעָה.בבְּיָדָהּ אָחֲזָה בָּרְשִׁימָה הַמֻּמְלֶצֶתכְּמוֹ...