חיפה משופעת בניינים מעוצבים בסגנון הבינלאומי המרוכזים בעיקר בשכונת הדר הכרמל. אחד מאלה הוא בית אסד חרפוש ששוכן ברחוב שמריהו לוין 6.
אסד חשפור?
נציין כבר מהתחלה שכל ניסיונותינו לדלות מידע ברחבי האינטרנט אודות האיש או משפחתו נכשלו לחלוטין. מעיון בהיתר הבניה מ-1932, הנמצא בארכיון עירית חיפה, אסד חרפוש הינו הבעלים של הבניין. הנחה סבירה היא כי מדובר במשפחה ערבית אמידה (סוחרים?) שיכלה לממן הקמת בניין דירות נאה שנשמר יפה עד היום.
אנו פונים בזאת לקוראי המדור ומבקשים פרטים אודות האיש ומודים מראש לכל עזרה בנושא.
בית אסד חרפוש
זהו בית דירות בן 3 קומות שהוקם ב-1933 ע״פ תכניותיו של האדריכל קארל רוף, עליו נפרט בהמשך. הבניין מעוצב בסגנון הבינלאומי ונושא את מאפייניו הידועים: תכנית סימטרית, מרפסות מעוגלות בקצוות , פסי החלונות מדגישים את הקוים האופקיים של הבניין ואלה מופסקים ע״י החלונות האנכיים של חדר המדרגות המרכזי. חומר הגמר של המבנה הוא האבן שמופיע בשתי צורות עבוד שונות: עבוד גס מובלט (״טובזה״) ועבוד עדין (״מסמסם״).
קארל רוף (Karl Ruff), מתכנן הבניין
אדריכל הבניין, קארל רוף, נולד בחיפה ב-1904, להורים בני הקהילה הטמפלרית שייסדה את המושבה הגרמנית בעיר. נציין שיישוב הטמפלרים בא״י החל ב-1868, כאשר קבוצה גדולה של חברי הכת נחתה בנמל חיפה והחליטה להתיישב כאן. רובם עסקו בחקלאות ובמקצועות תומכים ובתיהם הנאים לאורך שדרות בן גוריון דהיום מעידים על שגשוגם הכלכלי. יחסיהם עם היהודים והערבים היו מורכבים אך סבירים.
יולי 1932
הכל השתנה ביולי 1932, כאשר מכרנו, האדריכל קארל רוף הצעיר (28), קיבל הנחיה מהמפלגה הנאצית הגרמנית לייסד מפלגה נאצית בפלסטינה א״י. קארל רוף נרתם בהתלהבות למשימה ותוך מספר שבועות, רוב רובם של כ-2500 הטמפלרים שחיו אז בא״י הפכו לתומכי המפלגה הנאצית מהמולדת הגרמנית.
אין כאן המקום לפרט את ההיסטוריה המורכבת של היחסים בין הטמפלרים, היהודים והערבים בא״י. אך לסיום, נציין רק שהבריטים גרשו את רוב בני הקהילה לאוסטרליה ב-1941, בגלל תמיכתם הפעילה בגרמניה הנאצית. אחרוני הטמפלרים שהורשו להשאר בארץ אחרי הגרוש, עזבו אף הם את ישראל, מרצונם, ב- 1950.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
תודה על תגובתך, אבדוק שוב את המקור.
ותיקון קטן: שם הבניין הוא בית אסד חרפוש ולא חשפור. השם גם מעניין ואני תהיתי האם יש קשר לחרפושית
וואו! איזה קטע לגלות את הכתבה הזאת..אני גרה בבית הזה עכשיו!
הטמפלרים התנכלו ליהודים, חלקם לא סחרו עם יהודים. כשהקימו חופי רחצה באזור חוף הכרמל, אסרו על יהודים להיכנס לחוף הזה. רק אחרי שפלאחים ירו באחד מהם במושבה שניסו להקים מול טירת הכרמל הפנימו שהם למעשה לא מוקפים בחברים חמודים אלא באנשים שמעוניינים לגנוב ולשדוד את היבולים והבתים שבנו. כנופיות הכפר טירה הטילו אימה ולכן אי אפשר היה לעבד שום אדמה מלבד חוסר-הכשרון שלהם לחלקות קטנות ודלות סביב כפר טירה, שברמת העבריינות ובערות תושביו, ודאי מול חיפה ועכו – יצא שמו למרחוק כמקום נחשל מלא שודדי דרך.
מה מוזר שהיהודים מתעקשים לשמר בקפדנות כה רבה את המורשת של הנאצים האנטישמים האלו, עד כדי כך שתל אביב מקפידה לא להשתמש בשם שרונה ב-SH אלא בהגייה הגרמנית המעוותת שלהם לחבל השרון. הזוי ומקומם, אבל יש גם ביננו מומרים למיניהם ואוטו-אנטישמים דוברי עברית אז לא כל כך צריך להתפלא אולי על הסימפטיה שלהם לגרמנאצים.
תודה על תגובתך. ההיסטוריה עשוייה שכבות שכבות, לטוב ולרע. לצד הדברים הרעים, הטמפלרים גם עשו דברים טובים. עלינו לדעת את כולם.
הטמפלרים התגוררו גם בזכרון. אולי ברחו לשם. תודה על מידע.
גם בזיכרון. גם בבית לחם הגלילית. גם בתל אביב שרונה .גם בחיפה במושבה הגרמנית
תודה על תגובתך.
פרופסור יוסי בן ארצי,לבטח יוכל לעזור באינפורמציה.
תודה על תגובתך, אנסה לפנות אליו.
מרתק, גם התוספת בתגובות. תודה רבה!
תודה על המידע ההיסטורי .
תודה רבה על תגובתך.
יישר כח לד"ר דוד בר און. שבת שלום ומבורך.
תודה רבה, ידידי רפול, שבת שלום.
בבית הזה, בשמריהו לוין 6 בקומה השניה גרה מסוף שנות
השלושים ועד אמצע שנות השישים, משפחת עמיקם.
עו“ד ישראל עמיקם, אבי, היה אחד מעורכי הדין הותיקים בחיפה ויש רחוב על שמו בכרמל. אמי, ציפורה עמיקם ,
בתו של הרב הראשי האשכנזי הראשון בחיפה, הרב ברוך מרכוס .
1905 עד 1960. בבנין היו משרדים של עורכי דין בשל
הקירבה של הבנין לבתי המשפט של אז. בעל הבית היה
מר צאגנ וכל הדירות בבנין היו בדמי-מפתח.
תודה על תגובתך. המידע המעניין מאוד מתייחס לתקופה מאוחרת יחסית. החידה בעניין אסד חשפור עדיין בעינה.
בבנין זה שכן משרדו של עוה"ד המנוח צבי הדסי.
היה ממפקדי האצ"ל בחיפה, נאסר בלטרון והוגלה לקניה .היה ממפקדי גילגיל. למד שם משפטים ביחד עם שמגר, תמיר ומילמן. היה ראש לשכת עוה"ד בחיפה, יקיר המקצוע ואזרח כבוד של חיפה.
על שמו אין אפילו סימטא…
אין ספק שתרם לחיפה יותר מהדודאים.
מסקנות בטח יש הרבה בנושא !
איך הבעלים לא פונה בעצמו או פנה ?
כניראה מבוקש על שיתוף פעולה בזמנו עם גורמי אויב .
או לא חזר מלבנון או מדינה ערבית אחרת .
יש לחלט את המבנה ולשמור לזכות הבעלים את ערכו של הבנין
בבוא העת !
תודה על תגובתך. החידה בעניין בעלי הבניין לא פטורה.