המבנה המוכר כ״בית הטירה״, בנוי על צלע ההר מול מגדלי פנורמה, ברחוב יפה נוף 95 וצופה בשלווה על הנוף המרהיב של מפרץ חיפה.
קיצור תולדות
המבנה נבנה בין השנים 1935- 1937 עבור מוריס ואניס אביאד, בני משפחה ערבית- קתולית אמידה מאוד, ע״פ תוכניותיו של האדריכל האיטלקי לויג׳י מרולה (Luigi Merulla). משפחת אביאד היתה בעלת קרקעות בעמק בית שאן ובמקומות אחרים ברחבי א״י. אחד מבניה, עו״ד ג׳מיל אביאד היה חבר מועצת העיר חיפה.
בין השנים 1937-38 התגורר בבניין פנחס רוטנברג, ״הזקן מנהריים״, מייסד חברת החשמל. משפחתו התגוררה כאן עד לסיום בניית ביתם שלהם בשד׳ הנשיא.
משפחת אביאד, בעלי הבניין, עזבו את הארץ ב-48 , עם הקמת המדינה, ועברו לדמשק. עם עזיבת הבעלים הערביים, הבניין עבר לידי הרשות לנכסי נפקדים ומשפחות יהודיות מרקעים מגוונים אכלסו את הבית במשך תקופות שונות.
ב-1950 הבניין נרכש ע״י משפחת אליישר, משפחה ספרדית וותיקה שמקורה בירושלים.
גם משפחתה של הפרופ׳ למשפטים לעתיד רות גביזון, גרה בבניין זה במשך כ-20 שנה, עד שנות ה-70 של המאה ה-20.
הבניין
כאמור, הבניין תוכנן ע״י ארכיטקט איטלקי ושמו Luigi Merulla. הבית התלת קומתי בנוי על הצלע התלול של ההר, מתחת לרחוב יפה נוף דהיום, בשטח כולל של כ-500 מ״ר. המפלס התחתון ביותר, המרתף, יועד לחדרי משרתים, כביסה ובורות לאגירת מים. המפלס שמעליו, קומת הקרקע, היה מפלס המגורים ובו היו תרקלין, מטבח, חדר הסבה ובר. המפלס השלישי, העליון, כלל 4 חדרי שינה וחדר הסבה. בשני מפלסי המגורים נמצאות מרפסות, רובן משקיפות אל נוף המפרץ.
הבניין בנוי מבטון בחיפוי אבן ירושלמית, לרוב בסיתות ״טובזה״, דהיינו סיתות מובלט. הוא מעוצב בסגנון אקלקטי (לקטני), המשלב אלמנטים מערביים ומזרחיים. למשל, חלק מפתחי הבניין מעוטרים בקשתות מסוגים שונים והאחרים הם פתחים מלבניים בעלי תריסי רפפה מעץ. השימוש באבן, חומר הבנייה המקומי, מהווה אף הוא בטוי לאותו סגנון לקטני. גג הרעפים רב השיפועים מחופה ברעפים אדומים. הצריח, בעל הגג המחודד, אף הוא בחיפוי רעפים, מחזק את הרושם שיד נעלמה נטעה על הכרמל טירה טוסקנית.
רחוב פנורמה, בועה רב תרבותית
בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, רחוב פנורמה, רח׳ יפה נוף דהיום, היה רחוב מועדף על בני המעמד העליון של חיפה, בעיקר ערביים אך גם יהודים. ואומנם, השכנים של משפחת אביאד, בעלי בית הטירה, היתה משפחת מויאל היוהודית (מס. 97). בהמשך הרחוב היו בתיהם של משפחת עזאם (מס. 18) ובית האפנדי (מס. 56) ומשפ׳ אפשטיין בנתה את מלון ״הרצליה״ במס. 34. הבתים היו רחבי ידיים, רובם בנייני אבן, ונהנו מהמבט המרהיב לנוף המפרץ וממזג האוויר הנעים של הכרמל.
״בית הטירה״ הוא אחד הביטויים המוחשיים למעמדו המיוחד של רחוב פנורמה, רחוב שמשקף בין היתר את הד-קיום הערבי – יהודי כפי שהתהווה לפני כמאה שנה בחיפה.
תודות
תודתי נתונה בזאת תודה לגב׳ אמירה קהת, מהעמותה לתולדות חיפה, מומחית לאדריכלות חיפה ואדריכליה, על עזרתה בהשגת מידע חיוני לעריכת הכתבה.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
שבוע טוב!
לא ציינתי לרגע שהערבים עזבו בעידוד ההנהגה הערבית! ואפשר להרחיב על נושא זה במידת הצורך
אתה כתבת את זה ( הצגת את דברי בהקשר שונה)
זה הובטח להם על ידי יהודים בין אם היו מנהיגים צבאיים או יהודים בעלי השפעה ובכלל זה חלק מהפליטים רוב הפליטים ברחו בכוח הנשק והפחד .. וזה על סמך אנשים ( שכבר אינם בין החיים שראיינתי בעבר ) ועוד עדויות אחרות שנאספו על ידי אחרים
הערבים עשו טעויות לאורך השנים אבל זה לא קשור לבעיה שיש לצד הישראלי והיא להודות שאכן הארגונים הציוניים גירשו ורצחו ערבים בחיפה ומחוץ לחיפה .. פשוט קשה לצד השני להודות בזה בצורה מובהקת- זה נעשה בצורה מכוונת ולא כנזק משנה כתוצאה מהמלחמה
חברי משפחה שלי וחברים ו מכרים נאלצו לעזוב את חיפה באיום נשק! ולחלקם רצחו חברי משפחה!
אכן חלק מהאוכולסייה נשארו בחיפה אספו אותם בואדי ניסנאס כמו משפחת סווידאן) המשיכו את חייהם "בבטחה" בתקופה של שלטון צבאי עד 1968
אף אחד לא מחזיק באמת אבסולוטית וכמובן ומן הטבעי שגם האמת שאתה מציג היא לא אבסולוטית
שבוע טוב
בתור ילדה וגם מאוחר יותר תמיד פינטזתי על הבניין הזה. הוא תמיד נראה לי מארץ האגדות. תודה על המידע המעניין.
תודה על תגובתך, שמח שמצאת עניין בכתבה. שבוע טוב!
לגבי גורל המשפחה
גורלם זהה להרבה ערבים אמידים ומבוססים חיפאים בין אם היא מלומדים או אנשי עסקים( חלקם נוצרים וחלקם מוסלמים) שלא בדיוק עזבו אלא נאלצו לעזוב או פשוט איימו עליהם ארגוני ההגנה/ פלמח( כמו משפחת סווידאן מרחוב הצלבנים שקיבלו כמה שעות בהוראת ההגנה לפנות את הבית המפואר שלהם) כמה משפחות נוצרים מרחוב עבאס שחלקם אפילו ניהלו יחסי עבודה וסחר עם יהודים בחיפה הובטח להם שאם יעזבו ללבנון/סוריה הם יוכלו לחזור אחרי סוף הלחימה.. כמובן אף אחד לא חזר .. משפחות אלו אולי עזבו בצורה מכובדת מתוקף היכולת הכלכלית שלהם והאמצעים העמדו לרשותם ( בניגוד לפליטים ממעמדות נמוכים שתמונות שלהם נפוצים מאירועי 1948, פשוט הלכו ברגל עם מטלטיליהם) בסופו של דבר המשותף לכל הפליטים שכולם איבדו את הכל ..וכולם איבדו את המולדת שלהם גם אלו שברחו מפחד וגם אלו ( הרוב) שהבריחו אותם באופן ישיר ובאיום.. הגיע הזמן לספר ולהתמודד עם האמת
תודה על תגובתך. הנה סיפרת את האמת שלך שהיא איננה כל האמת. רוב פליטי 48 נמלטו בעידוד מנהיגי ערב שהבטיחו להם כי יחזרו עם הניצחון על היהודים. וחלק נשארו בחיפה וחיו את חייהם בבטחה. גם זה שייך לאמת… שבוע טוב!
רק שכחת לציין שמי שהביא לפרוץ הקרבות היו הערבים שסירבו לקבל את תוכנית החלוקה. מלחמה, תרצה או לא, היא דבר "מלוכלך" וכרוכה בתוצאות הרסניות שלדאבון לב פוגעות דווק באזרחים מן השורה.
אפשר לקרוא בויקי, הרחבתי לא מזמן את הערך על הבית. אכן נבנה בין השנים האלה ובמקור יש חדרי משרתים ומאגר מים בקומת המרתף. התוכניות מאד יפות ומסוגננות. יש רקורד של מרולה בלשכת האדריכלים המרכזית של רומא, את הפרקטיקה הוא סגר ב1950.
תיקון טעות קטנה : משפחת אביאד לא עזבה את הבית בשנת 1948, אלא אם הם התנדבו למסור את ביתם היפה למדינת ישראל ולעשות רילוקיישן כפליטים ללא פיצוי. אם הם לא התנדבו לכל זה, אז הם מן הסתם הפכו לפליטים בעל כורחם, ולכן חשוב לספר על גורלם ולא רק על גורל הבית .
תודה על תגובתך. אני משוכנע שברור שהם עזבו כפליטים. אם לך יש מידע על גורלם, אנא הוסף. שבוע טוב!
כל הכבוד לך ידידי דוד בר און, על כל הדיווח ועל כל האינפורציה. שבת שלום ומבורך לך.
תודה רבה, רפול יקר, שבוע טוב!
האם ניתן להיכנס לאיזור החיצוני של המבנה על מנת להתרשם מהבניין? תודה לכל מי שמביא פיסת היסטוריה על העיר היפה שלנו.
תודה על תגובתך, ניתן לבקר ע״פ רשות הבעלים.
יש מספר אי דיוקים בכתבה. הבנים הסמוך ביפה נוף 97 נקרא בית נחמני.
האחים נחמני רכשו את האדמה מאותם בעלים ובנו את הבית ב 1936. בנו של הבנאי היה בביקור בארץ וסיפר לי. את האבנים הביאו מאיזור פקיעין דרך הים ועם חמורים במה שהיום נקרא מדריגות גדירה. הסיתות נעשה בחצר. המשקופים מארזי הלבנון בדוגמא מיוחדת כך גם המעקה עץ מעוקל בחדר המדריגות.
בבנין ביפה נוף 95 יש גם גלריה מתחת לגג הרעפים. הוא נבנה בסגנון אנגלי אפ סטרס דאון סטרס. בקומת הכניסה היתה ספריה מפוארת.
תודה על תגובתך. לפי הויקיפדיה, ביפה נוף 97 גרה משפץ מויאל. שבוע טוב!